משה טייטלבוים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב משה טייטלבוים
MosesTeitelbaum.jpg
הרב משה טייטלבוים
חיבורו העיקרי ברך משה
תאריך לידה י"ב בחשוון ה'תרע"ה
מקום לידה סיגט, רומניה
תאריך פטירה כ"ו בניסן ה'תשס"ו (בגיל 91)
מקום פטירה ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מונרו, ניו יורק, ארצות הברית
תאריך לידה לועזי 1 בנובמבר 1914
תאריך פטירה לועזי 24 באפריל 2006
חסידות חסידות סאטמר
מספר בשושלת השני
הקודם רבי יואל טייטלבוים
הבא רבי אהרן טייטלבוים
רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים
אב רבי חיים צבי טייטלבוים
בת זוג לאה מאיר
פעסיל לאה טייטלבוים
ילדים

מאשתו הראשונה:
חנוך העניך, חיים צבי ואסתר טייטלבוים

מאשתו השנייה:
חיה מייזליש
רבי אהרן טייטלבוים
הרב חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים
הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים
הרב שלום אליעזר טייטלבוים
שתי בנות נוספות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי משה טייטלבוים (ה"ברך משה", י"ב בחשוון ה'תרע"ה, 1 בנובמבר 1914 - כ"ו בניסן ה'תשס"ו, 24 באפריל 2006) היה האדמו"ר מסאטמר משנת תשל"ט ועד לפטירתו. כמו כן כיהן בהונגריה כאב"ד סנטה ואב"ד סיגט וכן כיהן במקביל לאדמו"רותו כנשיא התאחדות הרבנים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי חיים צבי טייטלבוים בעל "עצי חיים", רבה ואדמו"רה של סיגט ואמו ברכה סימה (בתו של רבי שלום אליעזר הלברשטאם) בעיר סיגט אשר בהרי מרמרוש ברומניה, ונקרא משה על שמו של זקנו בעל "ישמח משה". מצד אמו הוא נין לר' חיים מצאנז וצאצא לר' שניאור זלמן מלאדי[1].

בן 11 שנים היה רבי משה טייטלבוים כשנפטר אביו וכעבור שלושה חודשים נפטרה גם אמו. מאז התייתם גדל בבית סבו, האדמו"ר מרצפרט. בהגיעו לגיל 13 נסע ללמוד בעיר קראלי אצל דודו רבי יואל טייטלבוים שלימים נודע כאדמו"ר מסאטמר. בבחרותו הוסמך לרבנות על ידי רבי שאול בראך רבה של קאשוי. לאחר תקופה הוכתר לרבה של העיר סנטה שביוגוסלביה, ובשנת ת"ש השתקע בה. התחתן עם לאה, בת דודו רבי חנוך העניך מאיר אב"ד קערעצקי, חתן בעל הקדושת יום טוב, ונולדו להם שלושה ילדים.

בימי השואה בחודש אייר תש"ד (אפריל 1944) נלכדו כל יהודי העיר והרב ומשפחתו עמם, ושוגרו למחנה ההשמדה אושוויץ. הם הגיעו לשם ביום השני של חג השבועות ובו ביום נרצחו אשתו ושלושת ילדיה. הוא עצמו נשלח למחנה עבודה במחנה טרגליץ, לעבודה במפעל לזיקוק בנזין. קרוב לשנה הועסק שם בעבודת פרך בתנאים קשים. כאשר כוחות ארצות הברית הפציצו את המחנה, כדי לשבש את אספקת הדלק לגרמנים, ביקשו הגרמנים לחסל את שרידי האסירים והעלום על רכבת לטרזינשטט, שהופצצה בידי מטוסים אמריקנים. רבים מהאסירים נהרגו והאחרים המשיכו רגלית מהלך מספר ימים עד טרזינשטט. המחנה שוחרר באייר תש"ה (אפריל 1945) בידי הצבא האדום.

לאחר המלחמה שב לסיגט וניסה לארגן מחדש חיי דת בקרב שארית הפליטה. במהלך התקופה בה שהה בסיגט נישא בשנית לבתו של רבי אהרן טייטלבוים מוואלווא. הוא חשש מהשלטון הקומוניסטי החדש והיגר לארצות הברית. שם נפגש עם דודו רבי יואל, שניצל אף הוא מהמלחמה ושיתף אותו במפעלי חייו הציבוריים. התיישב בבורו פארק, בה הקים בית כנסת "עצי חיים סיגוט" על שם אביו.

אחר פטירתו של רבי יואל בשנת תשל״ט, 1979, הוא נותר כמועמד הסביר ביותר לרשת את דודו הערירי ששלוש בנותיו מתו בחייו. עם זאת, נחשב כמנהיג פסיבי בניגוד לאופיו הסוער של רבי יואל, וכמו כן לא היה קנאי כל כך ונטה לסגנון הנהגה ריכוזי יותר, כשל אדמו"רים מחצרות אחרות. הרבנית האלמנה אלטא פייגא טייטלבוים התנגדה לירושה ונפתח סכסוך ממושך, כשגורמים בממסד הוותיק ומעט מהחסידים מתרכזים סביבה תחת הכינוי "בני יואל". לבסוף התקבל על ידי עיקר הממסד הגבאי והרוב הגדול של החצר, והתמנה לאדמו"ר ביום השנה למות דודו. התנגשויות אלימות עם ה"בני יואל" הוסיפו להתחולל לאורך כל תקופת כהונתו, אם כי הם לא התפלגו רשמית.

חיבר ספר בשם "ברך משה" על התורה ומועדים. בשנותיו האחרונות חלה במחלת אלצהיימר. שני בניו התעמתו ביניהם על הירושה החזויה: אהרן הבכור נחשב כנגוע בשל נישואיו עם בת לשושלת ויז'ניץ האגודיסטית-ציונית, לסמכותן מדי וכמכשול לפיוס עם ה"בני יואל", בעוד שהבן הצעיר יהודה יקותיאל החל לצבור תמיכה. אביהם השיב את הצעיר מירושלים לוויליאמסבורג בתשנ"ט, 1999, במה שהסתמן כמינויו ליורש העצר, אם כי תומכי הבכור טענו שהמהלך נבע מהאלצהיימר ומתככיו של הגבאי הראשי משה פרידמן ("גבאי"). רבי משה נפטר בכ"ו בניסן תשס"ו (24 באפריל 2006), והוטמן בעיר מונרו סמוך לדודו רבי יואל.לאחר פטירתו הוכתרו שני בניו, הרב אהרן והרב יקותיאל יהודה לאדמו"רים, לשניהם חצרות ענק.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרק בתוך: אברהם אליעזר סופר, ממשה ועד משה, ירושלים: יריד הספרים, תשס"ז
  • יצחק מיטלמן ושמואל שלמה טלר, ומשה היה רועה, סדרת ספרים ביידיש. החל מתשס"ז. נכון ל-2012 יצאו 6 כרכים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
הרב יואל טייטלבוים
ויואל משה
אדמורי סאטמר הבא:
הרב אהרן טייטלבוים
הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים