לדלג לתוכן

קלונימוס קלמן אפשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המאור ושמש
קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין
המצבה על קברו של הרב קלונימוס קלמן אפשטיין, בעל ה"מאור ושמש". משמאל, מצבת בנו רבי אהרן. 2016
המצבה על קברו של הרב קלונימוס קלמן אפשטיין, בעל ה"מאור ושמש". משמאל, מצבת בנו רבי אהרן. 2016
לידה 1751
ה'תקי"א
ניישטאדט, פולין
פטירה 1823 (בגיל 72 בערך)
א' בתמוז ה'תקפ"ג
מקום קבורה בית הקברות החדש בקרקוב
מקום מגורים קרקוב
מקום פעילות גליציה
תקופת הפעילות ?–1823 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי אלימלך מליז'נסק, החוזה מלובלין, רבי מנחם מנדל מרימנוב
חיבוריו מאור ושמש
בת זוג מילכה ריידל לבית גוטגולד
אב אהרן הלוי אפשטיין
צאצאים ר' אהרן אפשטיין, ר' יוסף ברוך אפשטיין ("היהודי הטוב")
אדמו"ר המאור ושמש ה־ראשון
בנו ר' אהרן ←

רבי קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין (ניישטאדט, פולין ה'תקי"א 1751קרקוב, א' בתמוז ה'תקפ"ג 1823) היה רב ומקובל; מגדולי אדמור"י תנועת החסידות. נודע בכינוי "מאור ושמש", על שם ספרו.

תולדות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בנובי קורצ'ין למשפחה מעוטת אמצעים בת עשר נפשות, בן לאהרון. כאשר היה בן חמש עברה משפחתו לקרקוב והוא נודע שם כעילוי מגיל צעיר. זמן קצר לאחר נישואיו בגיל שלוש-עשרה, התוודע לרבי אלימלך מליז'נסק כאשר ביקר האחרון בקרקוב והלה פרס עליו את חסותו. רבי קלונימוס קלמן עבר לליז'נסק ועל אף גילו הצעיר, הפך לאחד מבכירי תלמידיו של רבי אלימלך. כעבור מספר שנים, בשנת ה'תקמ"ה, חזר בהוראת רבו לקרקוב, התיישב בה, והחל להפיץ ברבים את תורת החסידות. עם הגיעו לעיר נתקל בהתנגדות עזה מצד הקהילה המקומית המתנגדית ואב בית הדין בעיר, רבי יצחק הלוי לנדא, ובית דינו, אף אסרו עליו בחרם להפיץ את תורתו. התנגדות זו מנעה מרבי קלונימוס קלמן להקים חצר חסידית גדולה ומהמוני חסידים להסתופף בצילו. ברבות השנים ועם התפשטות תנועת החסידות בגליציה המערבית, שככה ההתנגדות ושמו של רבי קלונימוס קלמן יצא לפניו כצדיק וכמקובל. נסע גם לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ולתלמידו רבי מרדכי מנשכיז. לאחר פטירתו של רבי אלימלך מליז'נסק בשנת ה'תקמ"ז ראה את עצמו כתלמידם של החוזה מלובלין, של רבי מנחם מנדל מרימנוב ושל רבי ישראל מקוז'ניץ. על פי בקשתו, לא הוקם אוהל על קברו.

מאור ושמש - ליקוטי תורותיו ותורות רבותיו על התורה והמועדים. כתיבתו החלה בשנות חייו האחרונות על ידי בנו רבי אהרן ובפיקוחו של רבי קלונימוס קלמן. יצא לאור לראשונה בשנת ה'תר"ב. שמו של הספר ניתן על ידי רבי אריה לייב ליפשיץ מירוסלב, רב ואדמו"ר בווישניצא, שנתן את הסכמתו עליו. הספר נחשב לאחד מספרי החסידות החשובים ביותר והנלמדים ביותר ואף תואר על ידי אחדים ממנהיגי החסידות כ"שולחן ערוך של החסידות"[1]. בספר נידונים לעומק נושאים עיקריים בשיטת החסידות, מהות הצדיק ועוד. כיוון שהספר הודפס כפירוש על התורה במספר דפוסי חומשים, הוא זכה לתפוצה רבה ולפופולריות בציבור החסידי ואף מחוצה לו.

בניו היו; רבי אהרן ממלא מקומו בקרקוב ותלמידו של רבי שלמה מרדומסק, חתן רבי ישראל בן החוזה מלובלין. נפטר בז' בכסלו תרמ"ב.[2] ;רבי יוסף ברוך ('היהודי הטוב') מניישטאט. נפטר בי' באדר תרכ"ז. חתניו היו רבי דוד יצחק ברומברג ("ר' דוד'ל חריף") מפיוטרקוב[3] ורבי משה אב"ד קשונז (-י"ד בתשרי תקצ"ג) בנו של רבי יעקב מאפטא.

רבי קלונימוס קלמן בנו של רבי יוסף ברוך מניישטאט. נפטר בט' טבת תרס"ג.

רבי קלונימוס קלמן (תרי"ג - י' בסיוון תרפ"ה) מוויאדמה. בן בתו של רבי יוסף ברוך מניישטאט. חתן רבי עמנואל מפשדבורז'. כיהן ברבנות ובאדמו"רות בוויאדמה.

רבי משה אבא בעער מאיסטריק חתנו של רבי יוסף ברוך מניישטאט. חתנו היה רבי ישראל הורוביץ רבה של ויסלוביץ.

מנכדתו חנה ברכה בת רבי חיים שמואל מחנצ'ין נולדו רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצ'נה - מחבר ספר 'אש קודש', נרצח בשואה, והאדמו"ר רבי ישעיהו שפירא שכונה האדמו"ר החלוץ.

נינו הוא הרב קלמן בר, הוא הרב הראשי לישראל.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ בשם ה"קדושת ציון" מבאבוב.
  2. ^ יצחק רפאל (עורך) אנציקלופדיה לחסידות: אישים כרך א עמ' קסה, מוסד הרב קוק, תשמ"ו
  3. ^ היה תלמידם של החוזה מלובלין, רבי ישראל מקוז'ניץ, רבי יעקב יצחק מפשיסחא ורבי ישעיהו מפשדבורז'. בסוף ימיו עבר לאואזד. מתלמידיו היו רבי חנוך העניך מאלכסנדר, רבי שלמה מרדומסק ורבי יעקב דוד מאמשינוב. חיבר את הספר חידושי הרד"ח. נפטר בשנת תקפ"ז.


תקופת חייו של הרב קלונימוס קלמן אפשטיין על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן