ישראל הופשטיין מקוז'ניץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישראל הופשטיין מקוז'ניץ
Isroel Hopsztajn.jpg
לידה 1733
אפטא, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1814 (בגיל 81 בערך)
פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 1814 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו דב בער ממזריטש, אלימלך מליז'נסק, שמואל שמלקה הורוביץ עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים משה אליקים בריעה הופשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ (תצ"ז, 1736י"ד בתשרי תקע"ה, 1814) היה מחשובי האדמו"רים בפולין בתחילת המאה ה-19, מתלמידי המגיד ממזריטש ורבי אלימלך מליז'נסק, חיבר ספרים רבים בחסידות ובקבלה, ידוע בכינוי המגיד מקוז'ניץיידיש: דער קאז'ניצער מגיד) ועבודת ישראל על שם ספרו, מייסד חסידות קוז'ניץ.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באפטא לפרל ולשבתי שהיה כורך ספרים. היה מגדולי החסידים בפולין. עוד בצעירותו נודע כעילוי. למד אצל רבי שמואל שמלקע מניקלשבורג, שאחר תקופה אצלו שכנע אותו לנסוע למעזריטש, שם למד אצל המגיד ממעזריטש. אחר פטירת המגיד ממעזריטש הלך ללמוד אצל רבי אלימלך מליז'נסק. לאחר תקופה שלימד בחדר בפשיסחה עבר לקוז'ניץ, שבפולין. אחרי פטירת רבו מליז'נסק נהיה אדמו"ר בקוז'ניץ והרעיש את העולם הן בגאונותו בנגלה ובנסתר ובשאר חכמות, והן בקדושתו ובמופתיו. אלפים נהרו אליו בשביל לקבל את ברכותיו, ביניהם גם גויים ובמיוחד בענייני בריאות ורפואה. רוב ימיו היה חלוש ושכב במיטתו אבל בשעה שהגיע זמן תפילה היה מתגבר כארי לבית הכנסת להתפלל והיה מתפלל ורוקד כמו נער.

היה נשוי לרויזא ממנה נולדו לו שלושה ילדים: רבי משה אליקים בריעה ממלא מקומו באדמו"רות, לאה פערל אשת הרב אבי עזרא זליג שפירא רבה של גרעניץ ורבי מוטל שנפטר בצעירותו.

גישתו ושיטתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיד על עצמו שלמד כשמונה מאות ספרי קבלה לפני שהתחיל ללמוד אצל המגיד ממעזריטש. נקרא "המגיד מקוז'ניץ" על שום דרשותיו הרבות. נודע כאדם בעל חשיבה חיובית, דוגמה לכך היא העובדה שאף שסבל ממחלות רבות היה מעודד את חסידיו ולא התלונן על מחלותיו. היה אומר לשואלים אותו כיצד הוא מצליח לסבול את מחלותיו:

"וכי מה יש לי לסבול את הרגע שעבר? כבר עבר. את הרגע שיהיה? עוד לא הגיע, אין לי אלא לסבול את הרגע עכשיו, רגע אחד - אני לא יכול לסבול?"

המגיד מקוז'ניץ השקיע עמל רב בפרסום ספרי קדמונים, מכתבי המקובלים שלפני האר"י, ובעיקר את כתבי מהר"ל מפראג. יצחק הרשקוביץ הראה כיצד באמצעות פרסומים אלה ביקש המגיד להעשיר את מאגר המקורות הרעיוניים שלו, אל מעבר לגבולות הזוהר ותורת האר"י.

מסיפוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרטין בובר מספר מעשה של הרבי מקוז'ניץ, לפיו הרבי חלם לילה אחד, שבא אליו נגן מצלתיים מעולם התוהו, וביקש מהרבי להציל אותו משם. הוא הזכיר לרבי שהיה נגן בחתונתו, ושניגן בה מנגינה שאיש לא יכול היה לחזור עליה. הרבי הציל את האיש בכך שבשבת הקרובה, שר את השיר ההוא, ואכן איש לא יכול היה לחזור על המנגינה. אך עצם הסיפור על כך, והקהל ששב ושמע את הניגון, מהווה את ישועת האיש ומנגינתו[1].
  • אשה באה למגיד מקוזניץ' והתלוננה שבעלה רוצה לגרשה, משום שהוא רואה אותה כמכוערת. שאל המגיד: ומה את אומרת על כך? ענתה: אבל כשנשא אותי לאשה הייתי יפה בעיניו. בכה המגיד, פנה לשמיים וקרא: ריבונו של עולם! אנחנו אולי מכוערים בעיניך כעת. האינך יכול לזכור את ימי נעורינו, כאשר אהבת אותנו?
  • הרב ש"ז כהנא רשם סיפור וניגון שסופר על ידי קבוצה גדולה של יהודי ברית המועצות שהגיעו אליו לסדר בשנות ה-50. הניגון והסיפור שימשו להם השראה לאורך הדורות, והביאה אותם לבוא לסדר הפסח ההוא. לפי המסופר, חייל יהודי מהקנטוניסטים החטופים ברח מיחידתו כדי להגיע לסדר פסח, והגיע מלוכלך כולו עם שני תרמילים, לסדר פסח שערך המגיד מקוז'ניץ, פרץ אל בית המדרש, התיישב ליד הרבי, והסביר לו שהתרמילים הם אוצר הצער שאסף במשך השנים. בשעת השיר "חסל סידור פסח", הגיש לרבי את אחד התרמילים, והחל לרקוד איתו ולשיר בשיבוש לשון: "פדיון לציון ברינה", במקום "פדויים לציון ברינה". הרב והחייל יצאו בריקוד אל ההרים כששניהם שרים את השיר הזה, שהושר בפי היהודים הללו במשך דורות[2].
  • בעת מלחמת נפוליאון בשנים תקע"ג-תקע"ה (18131815), היה המגיד אחד המאמינים בכך שניצחונו של נפוליאון יביא את המשיח. ישנם מעשי חסידים שונים על תוצאת המחלוקת בין המצדדים והמתנגדים לנפוליאון, ועל פעולותיהם המאגיות להבאת המשיח. בסופו של דבר המגיד נפטר ראשון מחבורת המצדדים, ואחריו נפטרו בתוך זמן קצר אחרים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שנערכו מתורתו

  • ילקוט עבודת ישראל - מאמרים, לקט על פרשיות התורה, מועדים, מנהגי קודש, מכתבים ואגרות קודש[5].
  • אור הפתילה- באור לספר אור ישראל

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסידות קוז'ניץ

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דרור משעני, מי שבנצירת סיפורים נוצר חיים, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2005
  2. ^ אתר הרב ש"ז כהנא - סיפור הסדר עם יהודי ברית המועצות והמגיד מקאזניץ
  3. ^ ווארשא, שנת הכת”ר [תרכ”ה] 1865. מהדורה ראשונה. ההגהות ל"באר הגולה" נדפסו במהדורת "באר הגולה" שיצאה לאור בשנת תקס”ד.
  4. ^ יצא לאור לראשונה בלמברג 1870 מכתבי המחבר.
  5. ^ משה יחזקאל הלוי בלומענבערג, ברוקלין תשס"ד; ספר ליקוט דומה בתוספת מפתחות יצא לאור בעריכת אלטער אלישע הכהן פקשר על ידי מכון שפתי צדיקים, ירושלים תשע"א


תקופת חייו של הרב ישראל הופשטיין מקוז'ניץ על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן