נטורי קרתא
נְטוּרֵי קַרְתָּא[1] (מארמית: שומרי העיר) היא קבוצה חרדית בישראל, שחבריה סבורים שאין להקים מדינה יהודית טרם בוא המשיח, ולכן מתנגדים למדינת ישראל ולציונות. הם רואים בהקמת המדינה ובקיומה "התגרות באומות" הגורמת לשפיכות דמים במלחמות ובפיגועים. הקבוצה קרובה בהשקפתה לעדה החרדית, אך נחשבת קיצונית ממנה. הקבוצה בישראל היא פרושית (ליטאית) לעומת אלה שמחוץ לארץ, שהן חסידיות ברובן.
חלקם הגדול של נטורי קרתא בישראל (כ-400 משפחות) מתגוררים בשכונת מאה שערים בירושלים, המהווה את מרכז קהילתם, ובנוסף בקהילות בבית שמש (כ-100 משפחות), ניו יורק (כ-100 משפחות) ובלונדון.[2][3][דרוש מקור] הם מרבים בפעילויות מחאה כנגד מדינת ישראל, כנגד חילולי שבת וכנגד זרמים חרדיים אחרים. לעיתים הם אף מביעים מחאה כנגד העדה החרדית. חלק קטן מאנשי הקבוצה אף נוקט עמדות רדיקליות יותר, כגון קריאה להקמת מדינה פלסטינית מהירדן עד הים. בין חברי הקבוצה יש מספר קיצוניים שהתפרסמו בשל פעולותיהם האלימות ומכונים בציבור החרדי "סיקריקים".
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]השם "נטורי קרתא" לקוח מתוך מדרש:
רבי יודן נשייא שלח לרבי חייה ולר' אסי ולר' אמי למיעבור בקירייתא דארעא דישראל למתקנה לון ספרין ומתניינין [לעבור בעיירות שבא"י לתקן להן מלמדי תינוקות למקרא ולמשנה] עלין לחד אתר ולא אשכחון לא ספר ולא מתניין [נכנסו למקום אחד ולא מצאו לא סופר מלמד תינוקות ולא אלו המשנין משניות] אמרין לון אייתון לן נטורי קרתא [אמרו להם: "הביאו לנו שומרי העיר"] אייתון לון סנטורי קרתא [ שומרי שערי העיר] אמרון לון אילין אינון נטורי קרתא לית אילין אלא חרובי קרתא [אמרו להם: "אלו הן שומרי העיר?! הם אינם אלא מחריבי העיר"] אמרין לון ומאן אינון נטורי קרתא [ומי הן שומרי העיר] אמר לון ספרייא ומתנייניא הדא היא דכתיב[4] אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו אם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר [ובזכות התורה ה' משמר אותנו]
בראשית דרכה כינתה הקבוצה את עצמה חבורת החיים. ב־1936 דבק בה הכינוי נטורי קרתא, שבא מחתימתם כל כרוז שהתנגד למגבית כופר היישוב שכלל את הציטוט הנ"ל לצד חתימה בשם "נטורי קרתא של העדה החרדית".[5]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשיתה של נטורי קרתא בשנת 1935, כאשר פרשו הרב עמרם בלוי (מבני כולל שומרי החומות - כולל הונגריה), הרב אהרן קצנלנבוגן (מבני כולל ליטא) ואחרים מאגודת ישראל, בשל מתינותה לדעתם. הם הקימו קבוצה בשם "חברת החיים". בשנת 1938 פרסמה הקבוצה כרוז נגד כופר היישוב שעליו חתמה בשם "נטורי קרתא" ומאז דבק בהם כינוי זה.[6]
בשנת ה'תש"ה, 1945, פרשה 'העדה החרדית' מאגודת ישראל, ודגלה אף היא בהתבדלות ובקיצוניות. עם זאת נטורי קרתא נשארו כקבוצה עצמאית, קיצונית יותר. בהמשך היו מספר חיכוכים בין אנשי נטורי קרתא לעדה החרדית, בין היתר בשל נישואיו של הרב בלוי עם הגיורת רות בן דוד. מהדמויות הבולטות בקבוצה היה לייבל'ה וייספיש.
הפיצול הראשון והעיקרי בקבוצה היה בשנות ה־60, כאשר פלג בלוי בראשות הרב אורי בלוי, בנו של רבי עמרם, התקרב חזרה לעדה החרדית ואחיו הרב אלימלך אף שימש כעורך ביטאון העדה עד פטירתו. פלג זה אינו מכונה יותר בשם "נטורי קרתא". לעומת זה פלג "תורה ויראה" (המכונה על שם ישיבת "תורה ויראה" בה מרוכזים אנשיו) בראשות הרב חיים קצנלנבוגן חתנו של רבי עמרם בלוי התחזק בשלילתו את המדינה והוא כיום הפלג המרכזי בתנועה. עם פלג זה נמנה בעבר גיסו, משה הירש שהיה ידוע בקשריו הטובים עם יאסר ערפאת. הירש, שפעילותו שנויה במחלוקת פנימית בתוך נטורי קרתא, מונה על ידי ערפאת ל"שר לענייני יהודים" ברשות הפלסטינית וכחבר המועצה הלאומית הפלסטינית. פרט להירש, אנשי נטורי קרתא הפנו את מרבית משאביהם פנימה בסכסוכים שונים בקהילתם.[5]
לאחר פטירת הרב חיים קצנלנבוגן עמדו בראש הפלג גיסו הרב אברהם יעקב עפשטיין ובנו הרב זעליג ראובן קצנלנבוגן, העומד אף בהנהלת ישיבת "תורה ויראה" ומוסדותיה. לאחרונה התקרב הפלג יותר לחוגי העדה החרדית. הפלג מוציא לאור ירחון השקפה בשם "החומה", שעורכו היה הרב אברהם יעקב עפשטיין, ביטאון אקטואליה דו שבועי בשם "האמונה" וביטאון תורני שנתי בשם "העמק". לפלג זה ישנם מוסדות לכל טווח הגילאים, מן "תלמוד תורה" לילדים הנמצאת במרכז שכונת מאה שערים בירושלים, וכן "ישיבה קטנה" לבחורים צעירים בני 13 עד 16 הנקראת בשם "תפארת הגר"א" ונמצאת בסמיכות לשכונת מאה שערים, ו"ישיבה גדולה" לבחורים בוגרים יותר בשם "בית הלוי" ואשר בניגוד לשאר המוסדות נמצאת בעיר בית שמש. כן קיימים במוסד כוללים לאברכים נשואים במשך כל שעות היום. בנוסף לכך קיים בעיר בית שמש תלמוד תורה נוסף השייך לזעליג ראובן קצנלנבוגן, אך אינו מזוהה רשמית כשייך למוסדות "תורה ויראה" והוא נקרא בשם "רמ"א".
הפיצול השני התרחש בראשית המאה ה-21, כאשר פלג קיצוני המשתכן כיום בבית הכנסת אוהל שרה, התפלג מ"תורה ויראה". היה זה, בין היתר, בשל מחאתו של הרב ירחמיאל ישראל יצחק דומב, ממנהיגי "תורה ויראה", על הזדהותם של אנשי נטורי קרתא המתגוררים מחוץ לישראל ואנשי משה הירש עם יאסר ערפאת וארגוני הטרור הפלסטינים. פלג זה עמד תחת הנהגתם של הרב שמעון אליהו קרישבסקי (תרפ"ח, 1928 - י"ח באב תשע"ב, 6 באוגוסט 2012), לשעבר ראש הכולל ב"תורה ויראה", והרב ראובן מרצבך, מראשי הכולל. לפלג זה יש ביטאון חודשי בשם "שורא דקרתא", המתחרה ב"החומה" של תורה ויראה. כמו כן מוציאים אנשים מפלג זה את העלונים השבועיים "האמת", "משמרת היהדות" ו"לידע ולהודיע". הדמויות התורניות המזוהות אתם הן רבי חנינא אברהם לייטנר מארצות הברית (נפטר י"ז בחשוון תשס"ח) ורבי משה בער בעק ממונסי שבארצות הברית (נפטר מקורונה ד' באייר תשפ"א). פלג זה לאחר פרישתו פתח אף הוא מוסדות בדומה ל"תורה ויראה", תלמוד תורה "חומת יהושע", ישיבה לצעירים "משמרת ירושלים - מתיבתא דר' אהרן", וכן ישיבה לבוגרים. בשל מתיחויות בין החברים בו באמצע שנת 2009 פרשו רוב הבחורים הבוגרים לישיבה חדשה.
בעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לנטורי קרתא ישנו מרכז גם במונסי, בראשות הרב משה בער בעק שעזב את ישראל בגלל התנגדותו לציונות. קבוצה נוספת קיימת בבריטניה. קבוצות אלה מקיימות קשרים עם איראן ונשיאה לשעבר מחמוד אחמדינז'אד ומרבות להשתתף בהפגנות פרו-פלסטיניות נגד מדינת ישראל.
יחס לציונות ולמדינת ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנשי נטורי קרתא שותפים לפרשנות של הרב חיים אלעזר שפירא, הרב יואל טייטלבוים ואחרים, לפיה ישנו איסור חמור להקים מדינה יהודית, גם אם תהיה מדינת הלכה, לפני בוא המשיח. חלקם מגדירים את עצמם כאזרחי פלסטין ולא כאזרחי מדינת ישראל.
הביסוס ההלכתי לגישתם הוא שלוש השבועות (למעשה שש) המצוינות בגמרא וכוללות בין היתר:
- שלא יעלו ישראל בחומה
- שלא ימרדו בגויים
- שלא ידחקו (נוסח אחר: ירחקו) את הקץ
ההבדל בין אנשי "תורה ויראה" לאנשי "אוהל שרה", הם, שאנשי תורה ויראה מתנגדים לפגישות עם שונאי ישראל, בעוד אנשי אוהל שרה אינם מתנגדים ואף חלקם תומכים בזאת. עוד הבדל הוא, שאנשי תורה ויראה מעדיפים את ההתנגדות הרעיונית, לעומת אנשי אוהל שרה שיותר דומיננטיים בהפגנות, הפצת עלונים, פאשקוילים ומודעות רחוב. כמו כן בקהילת תורה ויראה לא מרשים לבחורים להשתתף בהפגנות.
שני הזרמים טוענים שהעדה החרדית אינה עקבית בעמדתה, ובדברים רבים פועלת נגד הרוח הרשמית, למשל כיבוד פוליטיקאים ציונים, מתן כשרות למפעלים המזוהים עם המפעל הציוני וכדומה.
נושאים בהם אין אחידות דעה או התנהגות בקרב אנשי העדה החרדית ונטורי קרתא (חלק מהם אינדיבידואלים ואינם קשורים לקהילה).
- האם יש איסור לבקר בקברי צדיקים במקומות שכבש צה"ל במלחמת ששת הימים.
- האם מותר ליהנות מתקציבי ביטוח לאומי.
- חברות בקופת חולים.
- שימוש בשירותי תחבורה של אגד.
- שימוש במוצרי תנובה.
הקנאים רואים במדינת ישראל והצלחתה אחת מתחבולותיו של השטן,[7] ולכן, כדי לעכב את צמיחתה, נוהגים הקיצוניים שבהם (בעיקר תושבי חו"ל), לחבור לאויבי המדינה. הם מייחלים לביטול המדינה הציונית. אנשי הקבוצה נוהגים לשרוף את דגל ישראל בפורים ובל"ג בעומר, ולהניף את הדגל הפלסטיני. הם מפגינים נגד מוסדות חינוך הנוטלים תקציבים ממשלתיים ותוקפים חיילים מהמגזר החרדי, המכונים על ידיהם חר"דקים.
לקבוצה שיר המושר בהזדמנויות ובאירועים שונים ומזוהה אתם, אך גם עם קבוצות חרדיות אנטי ציוניות נוספות. לשיר מספר נוסחאות. המפורסם שבהם:
ה' הוא מלכנו ולו אנו עבדים
התורה הקדושה היא חיינו ולה אנו משועבדים.
בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים
ובחוקותיהם אין אנו מתחשבים.
בדרך התורה נלך באש ובמים
בדרך התורה נלך לקדש שם שמים
אנשי הקבוצה משתלחים גם בחברי הכנסת החרדיים ובמנהיגיהם הרוחניים בשל השתתפותם בבחירות לכנסת ונימוקים נוספים. בין היתר השמיצו את הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן בגלל תמיכתו בחוק טל ובנח"ל החרדי. ראש עיריית ירושלים החרדי אורי לופוליאנסקי הותקף בצאתו מבית הרב אלישיב, בשל תפקידו הרשמי במדינה. אנשי הקבוצה קראו לרב אלישיב "קוקניק" (תלמיד של הרב קוק) ואף זרקו לעברו אבנים, עקב הסכמתו להעתקת קברים בכביש פסגת זאב.
קשרים עם מנהיגים אנטי-ציונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקיצונים מבין אנשי הקבוצה שומרים על קשר עם מנהיגים העוינים למדינת ישראל, בהם פלסטינים, ומשתתפים בהפגנות של מוסלמים כנגד ישראל ומופיעים רבות בתקשורת. לדבריהם, הערבים והאיראנים שעמם הם עומדים בקשר הם אויבים של הציונות והמדינה ולא של היהודים, ושישנה תועלת בהתקרבות אליהם. בפרט עמדו בקשר עם יאסר ערפאת, אשר מינה את איש הקבוצה, משה הירש, כשר לענייני יהודים ברשות הפלסטינית,[8] מינוי שלא החזיק מעמד זמן רב. נטורי קרתא גינו את מבצע עופרת יצוקה.[9] קבוצה זו הונהגה על ידי הרב משה בער בעק. תמכו בה הרב יואל מורגנשטרן אב"ד שרמש והאחים הרב אליעזר חיים בלום אב"ד קאשוי והרב שמחה ישראל בלום דומ"צ קאשוי. גם הרב חנינא אברהם לייטנר תמך בה.
בסוף שנת 2005, נסעו כמה מאנשי נטורי קרתא לוועידה להכחשת השואה בטהראן, ונפגשה עם נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד[10]. נסיעה זאת נחשבה חציית קו אדום גם בעיני חלק מתומכיהם, שסברו שצעד כזה מזיק לתדמיתה של העדה החרדית כולה[11]: רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסאטמר יצא במודעה נגד "המתפרצים בלבוש קנאות ועושים מעשי טירוף ללכת שלובי זרוע עם הערבים" ורבני בית הדין של העדה החרדית הגדירו את ההשתתפות בכנס כ"חילול השם נורא". גם הרב ירחמיאל ישראל יצחק דומב, מהבולטים שבמנהיגי נטורי קרתא בלונדון, יצא בגילוי דעת פומבי שבו כתב כי הנפגשים אינם חלק מנטורי קרתא אלא "בודדים מטורפים". עם זאת, לאורך השנים נמשכו פגשים של אנשי נטורי קרתא עם מנהיגים ערבים. באוגוסט 2011 ביקרו אנשי הקבוצה את השייח ראאד סלאח כששהה בלונדון.[12]
בשנת 2023 נכנסו מספר חברים בארגון למחנה הפליטים ג'נין לביקור הזדהות עם מספר מחבלים שהשתחררו מן הכלא הישראלי כמה ימים קודם. החברים נעצרו על ידי המשטרה לחקירה יום לאחר מכן.[13][14] באוגוסט 2023 פורסם כי חבר מנטורי קרתא נאשם בניסיון ריגול עבור איראן, והביע נכונות ״לרצוח ציוני״[15].
במהלך מלחמת חרבות ברזל הפגינו מספר חברי נטורי קרתא נגד ישראל בניו יורק ובריטניה, הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר, יצא נחרצות נגד השתתפותם בהפגנות.[16] בנוסף, בדצמבר 2023, נציג נטורי קרתא השתתף בוועידה הבין לאומית לתמיכה בפלסטינים בטהראן.[17]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רונן יצחק, "פעילותם של נטורי קרתא נגד הקמת המדינה", כיוונים חדשים: כתב עת לציונות וליהדות, 9 (אוקטובר 2003), עמ' 158–174
- בנימין בראון, מדריך לחברה החרדית, עם עובד והמכון הישראלי לדמוקרטיה, תשע"ז
- קימי קפלן, עמרם בלוי: עולמו של מנהיג נטורי קרתא, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 2017, עמ' 43 - 93.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של נטורי קרתא (באנגלית)
- דף היוטיוב של נטורי קרתא (באנגלית)
- פגישת נציגי נטורי קרתא עם נשיא איראן, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 06:31)
- בנימין בראון, "יחס החרדים למדינה", בתוך: כשיהדות פוגשת מדינה
- זאב גלילי, מנטורי קרתא דרך חסידי סאטמר ועד כת "לב טהור", באתר "היגיון בשיגעון", 24 במאי 2009
- ליאת בר סתו, "החרדים לא מחכים למשיח, הם מחכים לכסף", באתר מאקו, 13 בספטמבר 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כך ההגייה המקובלת של השם. הצורה התקנית בארמית, הנגזרת מהשורש נט"ר, היא נָטוֹרֵי קרתא (פיקוח וניטור, 13 באוקטובר 2015, באתר האקדמיה ללשון העברית)
- ^ ישראל כהן, לונדון: נטורי קרתא הפגינו בשבת נגד ישראל, באתר כיכר השבת, 6 ביולי 2014
- ^ יענקי פרבר, עלילת דם במצעד של נטורי קרתא בלונדון, באתר בחדרי חרדים, 19-6-2017
- ^ תהלים, קכ"ז, א'
- ^ 1 2 בני בראון, היהדות החרדית והמדינה, כשיהדות פוגשת מדינה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2015
- ^ מנחם פרידמן, החברה החרדית, עמ' 89-88
- ^ מרגליות, קומי אורי, "מאמר שורש הערב רב"
- ^ נטורי קרתא, משה הירש - שר לענייני יהודים, אמת ניוזנט
- ^ נטע סלע, נטורי קרתא: מגנים את הטבח ברצועת עזה, באתר ynet, 17 בינואר 2008
- ^ צח יוקד, ידידי אחמדיניג'אד, באתר nrg, nrg מעריב
- ^ נטע סלע, ירושלים - טהרן - ובחזרה, באתר ynet, 23 באפריל 2007
- ^ בני שטיין, הלך העורב אצל הזרזיר - סאלח מחזיר ביקור לדעת
- ^ ספיר ליפקין, בלב מחנה הפליטים ג'נין: משלחת של נטורי קרתא ביקרה את משפחתו של בכיר הג'יהאד האיסלאמי, באתר מאקו, 9 בינואר 2023
- ^ נטורי קרתא: החסיד הקיצוני שביקר בג'נין נעצר עם נחיתתו, באתר ערוץ 7, 2023-01-17
- ^ ניר חסון, יאיר אטינגר, חיים לוינסון, גילי כהן, חרדי מ"נטורי קרתא" נאשם בניסיון ריגול עבור איראן, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2013
- ^ עקיבא ווייס, האדמו"ר מסאטמר נגד נטורי קרתא: "הולכים עם שונאי ישראל", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 בנובמבר 2023
- ^ לא נתפס: נציג נטורי קרתא בועידת תמיכה בפלסטינים בטהראן | חמל, באתר hamal.co.il