מיטרוביצה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מִיטְרוֹבִיצָה (עיר)
Косовска Митровица
Mitrovicë
Pont "AUSTERLITZ" Mitrovica.JPG
גשר מעל הנהר איבר במיטרוביצה
מדינה קוסובוקוסובו  קוסובו
מחוז מיטרוביצה
שטח 15.983 קמ"ר
גובה 500 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 71,601 (2011)
קואורדינטות 42°53′N 20°52′E / 42.883°N 20.867°E / 42.883; 20.867
אזור זמן UTC +1
http://kk.rks-gov.net/mitrovice
(למפת קוסובו רגילה)

מִיטְרוֹבִיצָה וכן קוֹסוֹבְסְקָה מִיטְרוֹבִיצָהאלבנית: Mitrovica, בסרבית קירילית: Косовска Митровица) היא עיר ורשות מקומית בצפון קוסובו ובירת מחוז מיטרוביצה. החזקה על העיר נתונה במחלוקת בין הרפובליקה של קוסובו, אשר הכריזה על עצמאותה ב-2008 וזכתה להכרה בינלאומית חלקית, לבין סרביה, שלא הכירה בעצמאות קוסובו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צפונית-מערבית למיטרוביצה מצויים שרידיה של מצודת גבול מתקופת נסיכות רשקה. בהמשך נשלט השטח על ידי האימפריה הביזאנטית וממלכת סרביה. במהלך המאה ה-15 נכבש השטח על ידי צבא האימפריה העות'מאנית. ב-1912, במהלך מלחמת הבלקן הראשונה נכבשה העיר על ידי צבא ממלכת סרביה והעיר נכללה בשטחי הממלכה. במהלך מלחמת העולם הראשונה נכבש האזור על ידי כוחות מעצמות המרכז ולאחר תבוסתן נכללה מיטרוביצה בשטחי ממלכת יוגוסלביה. באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה נכבש האזור בידי גרמניה הנאצית ומיטרוביצה נותרה בשליטה גרמנית. לאחר המלחמה נכללה העיר בשטחי יוגוסלביה. ב-1980, לאחר מותו של שליט יוגוסלביה יוסיפ ברוז טיטו שונה שמה של העיר לטיטובה מיטרוביצה וב-1991 הוחזר שמה לקוסובסקה מיטרוביצה. לאחר פירוק יוגוסלביה נכללה העיר בשטחי סרביה. במהלך מלחמת קוסובו נפגעה מיטרוביצה קשות ונגרמו נזקי רכוש ואבדות בנפש. בפברואר 2008 הכריזה קוסובו על עצמאותה ומיטרוביצה נכללה בשטחה.

יהודי מיטרוביצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקובל לתארך את ראשיתה של הקהילה במיטרוביצה בחורבנה של העיר נובו ברדו במהלך מלחמת האימפריה העות'מאנית-הליגה הקדושה (1683–1699) ועזיבת יהודי העיר לפרישטינה ומיטרוביצה.[1]

ב-1910 פרץ מרד אלבני (אנ') נגד השלטון העות'מאני של הטורקים הצעירים. באזור התחוללו קרבות כבדים ומשפחות יהודיות רבות איבדו את רכושן, עזבו את מיטרוביצה ועברו להתגורר בסקופיה. קיים תיעוד לפעילות ציונית בעיר לאחר מלחמת העולם הראשונה. ב-1924 השתתפו נציגי הקהילה בוועידה האזורית של הנוער הציוני שנערכה בסקופיה.[2]

ב-1940 מנתה קהילת מיטרוביצה 116 נפשות. לאחר כיבוש ממלכת יוגוסלביה בידי גרמניה נותרה מיטרוביצה בחזקת הגרמנים. 25 מיהודי מיטרוביצה הצליחו להימלט לפרישטינה שהייתה תחת שליטת האיטלקים. ב-2 במרץ 1942 ערכו הגרמנים אקציה במיטרוביצה ועצרו את יהודי העיר. בהמשך, גורשו יהודי מיטרוביצה למחנה הריכוז סיימישטה וממנו גורשו מקצתם לברגן בלזן. 75 מהמגורשים נספו בסיימישטה והשאר בברגן בלזן. 25 הנמלטים לפרישטינה ניצלו, משום שהועברו על ידי האיטלקים לשטחי "אלבניה הישנה" ופוזרו בין יישובים שונים.[3][4][5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיטרוביצה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הקהילה היהודית בפרישטינה, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמ' 281 - 282.
  2. ^ הקהילה היהודית בסקופיה, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמודים 267, 269.
  3. ^ רשימת הנספים במחנה סיימישטה בני העיר מיטרוביצה, באתר kosovoholocaust.com, אוחזר ב-1 ביוני 2014 (באנגלית).
  4. ^ ג'ני לבל, שואת יהודי יוגוסלאביה - הקהילות במאקדוניה, פירוט וחבל קוסובו, פורסם ב"פעמים", 27, תשמ"ו 1986, עמ' 75-72. חוברת שהוקדשה לנושא יהדות ספרד והמזרח בתקופת השואה. באתר מה-יא"ה, אוחזר ב-1 ביוני 2014.קובץ PDF.
  5. ^ דו"ח על הוצאתם להורג של יהודי מיטרוביצה, באתר kosovoholocaust.com, אוחזר ב-1 ביוני 2014 (באנגלית).