מיכאיל טאניץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכאיל טאניץ'
M.Tanich.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 15 בספטמבר 1923
טאגאנרוג עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 באפריל 2008 (בגיל 84)
מוסקבה, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Михаил Исаакович Танхилевич עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משורר, מפיק, ליריקן, מפיק מוזיקלי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום רוסים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1956–17 באפריל 2008 (כ־52 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אמן כבוד של הפדרציה הרוסית
  • מדליה להנצחת 50 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות
  • מדליה להנצחת 40 שנים לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941־1945
  • מדליה להנצחת 30 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941-1945
  • מדליה להנצחת 20 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945
  • מדליה לציון 60 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות
  • מדליה לחיזוק אחוות הנשק
  • מדליה להנצחת 70 שנה לכוחות המזוינים של ברית המועצות
  • פרס משרד הפנים של רוסיה
  • עיטור מלחמת המולדת
  • עיטור התהילה מדרגה שלישית
  • מדליה להנצחת 60 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
  • עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית
  • מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945
  • מדליה על שם ז'וקוב
  • מדליה להנצחת 50 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
  • אמן העם של הפדרציה הרוסית
  • עיטור הכוכב האדום
  • עיטור מלחמת המולדת דרגה ראשונה
  • מדליית ותיק העמל
  • עיטור התהילה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מיכאיל טאניץ'רוסית: Михаил Исаевич Танич;‏ 15 בספטמבר 1923, טגנרוג - 17 באפריל 2008, מוסקבה) היה משורר רוסי וסובייטי. בשנת 2003 הוענק למשורר תואר האמן העממי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאיל טאניץ' (טנחילביץ') נולד בטגנרוג. בהתאם לעדויות של טניץ' סבו מצד אביו היה יהודי דתי אדוק. אביו של המשורר במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה לחם בחזית ולאחר שחרור מהצבא נקלט בצ'קה. לאחר מספר שנים הוא התמנה למפקד ניהולי במנגנון העירוני. במהלך הטיהורים הגדולים הוא הוצא להורג ב-6 באוקטובר 1938. גם אימו של המשורר נעצרה והוא התגורר אצל סבו מצד אימו ברוסטוב על דון.

ביולי 1942, במהלך מלחמת העולם השנייה, טאניץ' גויס לצבא האדום ונשלח לבית הספר לתותחנים. לאחר סיום ההכשרה הוא נשלח לחזית ולחם כמפקד צוות תותח. את המלחמה סיים את הלחימה בשטח גרמניה. על אומץ ליבו בלחימה עוטר בעיטור כוכב האדום ועיטור התהילה מדרגה השלישית על גבורה בקרב.

לאחר שחרור מהצבא הוא חזר לרוסטוב על דון והחל לימודי הנדסה. בשנת 1947 הוא נעצר באשמת "תעמולה אנטיסובייטית" - בשיחת חברים הוא סיפר על כך שכבישים ומקלטי רדיו בגרמניה טובים יותר מאלו מתוצרת ברית המועצות. בעקבות האישום הוא נשלח למחנות גולג לתקופה של 6 שנים.

לאחר השחרור טאניץ' התמקם בסחלין ועבד בחברת בנייה המקומית. באותן השנים הוא החל לפרסם שירים בעיתונות המקומית תחת שם עט "טאניץ'" והתגרש מאשתו הראשונה.

בשנת 1954 הוא התחתן בפעם השנייה. בשנת 1956 טאניץ' זוכה מכל אשמה והזוג הצעיר עבר למוסקבה. בשנת 1959 יצא לאור ספר שירים הראשון של המשורר.

פעילות אמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבורת "מיכאיל טאניץ'"

בתחילת שנות ה-60 אחד משירי טאניץ' ("עיירת הטקסטיל") הולחן על ידי יאן פרנקל וזכה לפופולריות רבה. מפגש זה של המשורר עם המלחין היה פריצת דרך בקריירה של טאניץ'. לאור ההצלחה מלחינים נוספים (ניקיטה בוגוסלובסקי, אוסקר פלצמן, ולדימיר שאינסקי החלו להלחין שירים לפי מילים של טאניץ'.

בשנת 1963 הולחן שירו "החתול השחור" שזכה להצלחה רבה, אף על פי שהשמעתו בטלוויזיה נאסרה תוך זמן קצר.

בשנות ה-80 טאניץ' שיתף פעולה עם ריימונד פאולס ודוד טוכמנוב ושיריו בוצעו על ידי אדיתה פייכה, ולנטינה טולקונובה ולריסה דולינה. אחד השירים המפורסמים היה שיר "קומרובו" בביצוע איגור סקלייאר.

בשנת 1990 טאניץ' הקים את להקת "לסופופל". במהלך השנים הלהקה הוציאה מעל 20 תקליטים בהם ביצעה מעל ל-300 שירים של טאניץ'.

הזמר והמלחין הרוסי איגור ניקולייב, יליד סחלין, התיידד עם טאניץ' כאשר הגיע למוסקבה, ומילים של המשורר היו בסיס לשירים ראשונים של הזמר.

מאז תחילת תחרות שירים טלוויזיונית "שיר השנה" בשנות ה-70, פזמונים עם מילים של טאניץ' זכו בתחרות כל שנה.

במהלך כל התקופה טאניץ' המשיך להוציא לאור ספרים עם שיריו ובסך הכול פרסם כ-20 ספרים. בשנת 2000 הוא פרסם ספר זכרונות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיכאיל טאניץ' בוויקישיתוף