מיכאיל לוריס מליקוב

מיכאיל לוריס מליקוב
Михаил Тариелович Лорис-Меликов

הגנרל מיכאיל טריאלוביץ' לוריס מליקוב
לידה	20 בדצמבר 1825 טביליסי, האימפריה הרוסית
פטירה	10 בדצמבר 1888 (בגיל 62) ניס צרפת
מקום קבורה	Saint George's Church
מדינה	האימפריה הרוסית
השכלה	Lazarev Institute of Oriental Languages מכללת חיל הפרשים של הצאר ניקולאי (2 באוגוסט 1843)
תארים	רוזן
השקפה דתית	הכנסייה האפוסטולית הארמנית
פרסים והוקרה	אביר במסדר אלכסנדר נבסקי מסדר המג'ידיה (1858) מסדר גאורגיוס הקדוש, דרגה שנייה (1877) מסדר גאורגיוס הקדוש, דרגה שלישית (1877) חרב הזהב של גבורה (1848) פור לה מריט (1878) חרב הזהב של גבורה (1854) מסדר בית הכתר הוונדי (1878) מסדר ולדימיר הקדוש אות המסדר אלכסנדר נבסקי הקדוש מסדר סטניסלב הקדוש עיטור אנדריי הקדוש (1880) מסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 2 (1861) אות המסדר אנה הקדושה, דרגה 3 (1850) מסדר סנטה אנה, דרגה 2 (1852) עיטור אנה הקדושה, דרגה ראשונה (1860) מסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 1 עם חרבות (1877) מסדר סנטה אנה, דרגה 4 (1848) מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 1 (1859) אות מסדר העיט הלבן (1865) עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 3 (1855) עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 4 (1854) 2nd class, Order of the Medjidie
שר הפנים של רוסיה 6 באוגוסט 1880 – 4 במאי 1881 (8 חודשים ו־28 ימים) ניקולאי איגנאטייב ←
שירות צבאי
השתייכות	חיל הפרשים של הצבא הקיסרי הרוסי
דרגה	גנרל
1847–1879 (כ־32 שנים)
תפקידים בשירות
מפקד כוחות הפרשים בקווקז במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878)
פעולות ומבצעים
מלחמת הקווקז מלחמת קרים המלחמה העות'מאנית-רוסית
עיטורים
תואר רוזן לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית. עיטור מסדר ג'ורג' הקדוש-דרגה שנייה
תפקידים נוספים
מושל אזור מורד הוולגה ראש המועצה המנהלית העליונה של האימפריה שר הפנים של האימפריה 1880 – 1881

הגנרל מיכאיל טריאלוביץ' לוריס מליקוב (ברוסית: Михаил Тариелович Лорис-Меликов‏; 20 בדצמבר 1825, טביליסי, האימפריה הרוסית – 10 בדצמבר 1888, ניס, צרפת) היה גנרל בצבא האימפריה הרוסית אשר קנה את תהילתו כמפקד הכוחות הרכובים של הצבא הקיסרי בקווקז, במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878).

ביוגרפיה

מליקוב נולד ב-1825 למשפחת אצולה ממוצא ארמני מהממלכה הגאורגית המאוחדת והתחנך בסנקט פטרבורג בין השנים 1825 – 1826. בשנת 1847 הצטרף לכוחות ההוסרים של הצבא ובשנת 1851 הוצב בצבא מלכות המשנה של הקווקז, שם שירת כ-25 שנים והצטיין כקצין פרשים.

במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), פיקד מליקוב על הכוחות הרכובים של צבא הקווקז, ונטל חלק בכיבוש ארדהאן, בהדיפת המתקפה העות'מאנית בגזרת אג'ריה, בהכנעת מצודת קארס והמצור על ארזורום. הוא הפגין יכולת פיקודית מרשימה לצד אומץ לב בקרב ולאחר המלחמה עוטר בעיטור מסדר ג'ורג' הקדוש-דרגה שנייה וזכה לתואר רוזן.

בשנת 1879 מונה לתפקיד מושל אזור מורד הוולגה ויכולת ההתמודדות שלו עם פרץ האלמנטים החתרניים והאנרכיסטיים, שהופנו כנגד שלטון הצארים, הוביל למינויו למושל במספר מחוזות נוספים. מליקוב נקט בצעדים נוקשים ויצירתיים כנגד ההתאגדויות השונות, עניין שהוביל למינויו לראש המועצה המנהלית העליונה של האימפריה, לאחר ניסיון ההתנקשות בצאר אלכסנדר השני בשנת 1880. ב-אוגוסט 1880 מונה לתפקיד שר הפנים של האימפריה, תפקיד ממנו התפטר מספר חודשים לאחר רציחת הצאר אלכסנדר השני ועלייתו לשלטון של בנו הצאר אלכסנדר השלישי.

מליקוב פרש מפעילות ציבורית והלך לעולמו בניס שבצרפת, ב-10 בדצמבר 1888.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מיכאיל לוריס מליקוב בוויקישיתוף

• מיכאיל לוריס מליקוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מיכאיל לוריס מליקוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)