אנדריי ז'דאנוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנדריי ז'דאנוב
Andrei Zhdanov (cropped).jpg
לידה 14 בפברואר 1896 (יוליאני) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 באוגוסט 1948 (בגיל 52) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות של חומת הקרמלין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע פוליטיקאי, איש צבא עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד חבר הסובייט העליון עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Yuri Zhdanov עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אנדריי אלכסנדרוביץ ז'דאנוברוסית: Андре́й Алекса́ндрович Жда́нов‏; 26 בפברואר 1896 - 31 באוגוסט 1948) היה פוליטיקאי סובייטי בברית המועצות תחת שלטון סטלין ושימש בתפקיד קומיסר התרבות. שמו הפך למונח - ז'דאנוביזם - המשמש לתיאור הכוונה שלטונית של התרבות, האומנות והאמנים לאידאולוגיה המשרתת את המשטר.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האידאולוג העתידי של הריאליזם הסוציאליסטי נולד בפברואר 1896 במריאופול, במשפחה אינטליגנטית. אביו עבד כמפקח על בתי הספר הציבוריים. סבו של אנדריי ז'דנוב מצד אימו, פאבל פלטונוב-גורסקי, היה חוקר אורתודוקסי ומפקח של האקדמיה התאולוגית במוסקבה. סבן מצד אביו היה כומר בכפר במחוז ריאזאן. אביו של ז'דנוב הלך באותה דרך: הוא סיים סמינר תאולוגי, ואקדמיה תאולוגית בבירה.

ז'דאנוב נרשם כחבר במפלגה הבולשביקית ב-1915 והתקדם במנגנון המפלגה. בקיץ 1918 מונה ז'דנוב למפקח-מארגן לשכת התעמולה במפקדת הצבא של מחוז אוראל. כאידאולוג חזק, אנדריי ז'דנוב שימש כעובד במחלקה הפוליטית של הצבא ואחר כך של החזית המזרחית של הצבא האדום של הפועלים והאיכרים. שנה לאחר מכן הוא הופקד על הוראת אוריינות פוליטית בקורסי פיקוד הפרשים של הצבא האדום.[1] בשנת 1922 מונה לראש הממסד המפלגתי בטבר, בשנת 1924 הועבר לניז'ני נובגורוד והיה לראש המפלגה באזור במשך העשור. לאחר רציחתו של סרגיי קירוב בשנת 1934 מונה ז'דאנוב למזכיר המפלגה בלנינגראד במקומו, זו הייתה המשרה השנייה בחשיבותה במנגנון המפלגה, והיה האחראי הפוליטי על חזית לנינגראד במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה קיבל ז'דאנוב את חסותו של סטלין כיורשו העתידי והיה אחראי על המדע והתרבות מטעם המפלגה. ז'דאנוב הנהיג קו אידאולוגי אורתודוקסי נוקשה ברוח משנתו של לנין. הוא הוביל את הטיהורים בקרב הגורמים הליברלים יחסית במפלגה והכתיב את סגנון האמנות המאפיין את האומנות הסובייטית בתקופתו. בשנת 1946 ז'דנוב הוביל את המערכה נגד אנה אחמטובה ומיכאיל זושצ'נקו. בשנת 1948 הוא היה בין אנשי התעמולה הבולטים בהכנת המאבק נגד קוסמופוליטיות.

ז'דאנוב מת במפתיע בשנת 1948 בגיל 52. בשנת 1952 נטען שהוא היה בין הקורבנות של "רופאים-רוצחים" וזאת כחלק מפרשת משפט הרופאים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדריי ז'דאנוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 24smi.org, Андрей Жданов


P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.