אנדריי ז'דאנוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנדריי ז'דאנוב
Андрей Жданов
Andrei Zhdanov (cropped).jpg
לידה 14 בפברואר 1896 (יוליאני) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 באוגוסט 1948 (בגיל 52)
ולדאי, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות של חומת הקרמלין עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 31 באוגוסט 1948 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
  • member of the Presidium of the Supreme Soviet of the USSR (17 בינואר 1938ערך בלתי־ידוע)
  • חבר הסובייט העליון (12 במרץ 194631 באוגוסט 1948)
  • חבר הסובייט העליון (12 בינואר 193811 במרץ 1946)
  • member of the Supreme Soviet of the Byelorussian SSR of the 1st convocation עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, מפלגת הלייבור הסוציאל-דמוקרטית הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אנדריי אלכסנדרוביץ ז'דאנוברוסית: Андре́й Алекса́ндрович Жда́нов‏; 26 בפברואר 1896 - 31 באוגוסט 1948) היה פוליטיקאי סובייטי בברית המועצות תחת שלטון סטלין ושימש בתפקיד קומיסר התרבות. שמו הפך למונח - ז'דאנוביזם - המשמש לתיאור הכוונה שלטונית של התרבות, האומנות והאמנים לאידאולוגיה המשרתת את המשטר. לאחר מותו, בין השנים 1948–1989 נקראה עיר הולדתו, מריאופול, על שמו.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האידאולוג העתידי של הריאליזם הסוציאליסטי נולד בפברואר 1896 במריאופול, במשפחה משכילה. אביו עבד כמפקח בתי הספר הציבוריים; סבו של אנדריי ז'דאנוב מצד האם, פאבל פלטונוב-גורסקי, היה חוקר ומפקח אורתודוקסי של האקדמיה התאולוגית במוסקבה; סבו מצד אביו היה כומר בכפר במחוז ריאזאן. אביו של ז'דאנוב הלך באותה דרך וסיים סמינר תאולוגי ואחר כך אקדמיה תאולוגית בעיר הבירה.

ז'דאנוב נרשם כחבר המפלגה הבולשביקית ב-1915 והתקדם במנגנון המפלגה. בקיץ 1918 מונה למפקח-מארגן בלשכת התעמולה של מפקדת הצבא במחוז אוראל. כאידאולוג נוקשה, אנדריי ז'דאנוב שרת במחלקה הפוליטית של הצבא, אחר כך בחזית המזרחית של הצבא האדום שכלל פועלים ואיכרים. שנה לאחר מכן הוא הופקד על הוראת אוריינות פוליטית בקורסי פיקוד הפרשים של הצבא האדום.[1] ב-1922 עמד בראש הממסד המפלגתי בטבר, ב-1924 עבר לניז'ני נובגורוד והיה לראש המפלגה באזור במשך כעשור. אחרי רצח סרגיי קירוב ב-1934 מונה ז'דאנוב למזכיר המפלגה בלנינגראד במקומו, כשזו הייתה המשרה השנייה בחשיבותה במנגנון המפלגה. לימים הוא נעשה הממונה הפוליטי (פוליטרוק) של חזית לנינגראד במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה נהנה ז'דאנוב מחסותו של סטלין כיורשו המיועד, והיה אחראי על תחום המדע והתרבות מטעם המפלגה. ז'דאנוב הנחה קו אידאולוגי אורתודוקסי נוקשה ברוח משנתו של לנין. הוא הנהיג את הטיהורים בקרב הגורמים היותר ליברליים במפלגה, והכתיב את הסגנון שאפיין את האומנות והתרבות הסובייטית בתקופתו. ב-1946 ז'דאנוב ניהל את המערכה נגד אנה אחמטובה ומיכאיל זושצ'נקו, וב-1948 הוא היה בין מובילי תעמולת המאבק נגד קוסמופוליטיות.

מותו והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'דאנוב מת במפתיע ב-1948 בגיל 52. ב-1952 נטען שהוא היה בין קורבנות "הרוצחים בלבן", וזאת כחלק מפרשת משפט הרופאים היהודים.[דרוש מקור]

לאחר מותו שונה שמה של עיר הולדתו, מריאופול, לז'דאנוב על שמו. בכיכר המרכזית בעיר הוצב פסל של ז'דאנוב, והמוזיאון לאתנוגרפיה בעיר נקרא גם כן על שמו "מוזיאון אנדריי ז'דאנוב". שם העיר שונה חזרה למריאופול בשנת 1989 והפסל פורק בשנת 1990.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו, יורי ז'דאנוב, היה פרופסור לכימיה, רקטור אוניברסיטת רוסטוב ולזמן קצר היה חבר בוועדה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות. ב-1949 הוא נישא לבתו של סטלין, סבטלנה אלילויבה, והייתה להם בת, יקטרינה. הם התגרשו בשנת 1952.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדריי ז'דאנוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 24smi.org, Андрей Жданов
  2. ^ Nicholas Thompson, "My Friend, Stalin's Daughter", The New Yorker, March 24 2014


P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.