מיכאל גטמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכאל גטמן
לידה 1978 (בן 46 בערך)
תחום יצירה כוריאוגרף ורקדן
פרסים והוקרה

פרס הכוריאוגרפיה בתחרות Copenhagen International Choreography Competition, דנמרק בשנת 2007

פרס הכוריאוגרפיה בתחרות No Ballet, גרמניה בשנת 2014
www.michaelgetman.com

מיכאל גטמן הוא רקדן וכוריאוגרף ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גטמן נולד בישראל לדורה קרולין וזכריה גטמן, עולים חדשים מלנינגרד שבברית המועצות שהתיישבו בבאר יעקב. הם עלו לארץ אחרי "מבצע חתונה", ניסיון לחטיפת מטוס אזרחי ריק במטרה להימלט מברית המועצות לישראל, שאירע ב-1970. למרות שהניסיון לחטיפת המטוס נכשל, הוא עורר מודעות בנושאי איסורי העלייה מברית המועצות לישראל והפגיעה בזכויות האדם שהתרחשה שם, דבר שתרם לגל העלייה מהמדינה לארץ בשנות ה-70.

כשהיה בן 5 גטמן החל לרקוד בהדרכת סבתו בחדר קטן בביתה. בהמשך למד טכניקת בלט אצל המורה רוזלין קאסל (סובול) באולפן מחול בת דור תל אביב, בניהולה של הגברת ז‘נט אורדמן. בין מוריו לקלאסי ומודרני היו לנה בר מאיר, מיכל חסון ברדס, ז'נט בולדינג ו יגאל ברדיצ'בסקי. בשנת 1996 הוזמן על ידי נעמי פרלוב לרקוד באנסמבל בת שבע (הלהקה הצעירה). לאחר שנה הוא הוזמן על ידי אוהד נהרין להצטרף ללהקה הבוגרת של בת שבע, שם רקד כשנתיים. בשנת 1997 הכוריאוגרפית אמנדה מילר הגיעה ליצור עבור הלהקה. בעקבות העבודה המשותפת עם גטמן, הוא הוזמן על ידה לרקוד בלהקתה "Pretty Ugly Ballet Freiburg", שבגרמניה ב 1999. במהלך שנות עבודתו כרקדן, בישראל ובגרמניה, עבד גטמן עם וביצע יצירות מאת היוצרים אוהד נהרין, אמנדה מילר, מרגרט דונלון, אנז'לן פרלז'וקאז', ייז'י קיליאן וויליאם פורסיית'.[1]

בשנת 2007 החל גטמן ליצור עבודות כוריאוגרפיה ופרויקטים במחול. ביצירותיו הוא מבקש לחקור את הקשר והמתח שבין שפה לבין תנועה, תגובות קוגניטיביות, הפרטיקולרי והמופשט, היכולת להגיב למצבי קיצון בקשת רגשות רחבה, והקשרים היסטוריים ותרבותיים הקשורים בגוף האדם.[2] עבודותיו מוצגות על במות ופסטיבלים בישראל ובאירופה.

עבור יצירתו Ramifications שהוצגה בתחרות הכוריאוגרפיה הבינלאומית בקופנהגן בשנת 2007, זכה בפרס שני לכוריאוגרפיה ופרס ראשון לביצוע. בשנת 2010 הצטרף לעמותת הכוריאוגרפים, ובשנת 2014 זכה בפרס ראשון לכוריאוגרפיה עבור יצירתו Face To Face בתחרות No Ballet בגרמניה. גטמן נתמך כיוצר ממשרד התרבות וזוכה למענקים ומלגות מקרן יהושוע רבינוביץ, מפעל הפיס בתרבות, קרן Mart.

בשנת 2022 יצר את "Songs&Borders", פרויקט רב-תרבותי שאיגד שש נשים פעילות ולוחמות, כל אחת בדרכה, מצפון הארץ: הגליל העליון (אלג’ליל אלאעלא ألجلیل ا على) והגולן (אלג'ולאן الجو ن). כל אחת מהן ייצגה את התרבות המקומית השונה ממנה היא באה. היצירה הוצגה ברומא (Teatro Bibliote Quarticciolo) ובפסטיבל עכו לתיאטרון אחר 2023.[3]

גטמן בעל תואר שני M.A. מאוניברסיטת האדרספילד, באנגליה. התזה שלו התעמקה בשימוש במילים, מחוות והמשגות בפרקטיקות כוריאוגרפיות, תוך התמקדות בקשר של אלה עם גישתו הפילוסופית של ברוך שפינוזה.

נוסף להיותו כוריאוגרף ורקדן, גטמן גם עוסק בהוראת מחול במוסדות ומרכזי מחול שונים בישראל ובעולם.

רשימת יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

2007 "Ramifications" Copenhagen International Choreography Competition
2008 "יום שני" (Liaison from Aus den sieben Tagen)[1] הרמת מסך
2010 "אב ונוצה" הרמת מסך
2012 “Face To Face” Holland Dance Festival
2013 "Trio” הרמת מסך
2015 "Out Of Mea Shearim” Hamburg Schauspiel
2016 “Sounds Like Yourself”[2][4][5] Suzanne Dellal
2016 "שוברט" פסטיבל קול המוזיקה בגליל העליון
2017 "Am I”[6] [7] Festival Age On Stage, Stockholm
2018 "סיפורו של חייל" פסטיבל קול המוזיקה בגליל העליון
2021 “First Things 1st” Dance Festival תל אביב, סוזן דלל
2022 "First Things“[8][9] HagratFest Peasro Italy
2023 “Songs&Borders”[3] פסטיבל לתיאטרון אחר עכו

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

2007 - Copenhagen International Choreography Competition, דנמרק - פרס הכוריאוגרפיה

2014 -תחרות No Ballet, גרמניה - פרס הכוריאוגרפיה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 רוני דורי, היום שאחרי בריאת העולם, באתר הארץ, ‏3 בדצמבר 2008
  2. ^ 1 2 מרב יודילוביץ', אנחנו חיים בתקופה של סתימת פיות, באתר ynet, ‏25 בפברואר 2016
  3. ^ 1 2 Andrea Pocosgnich, SONGS & BORDERS (by Michael Getman), tec, ‏8 במאי 2023
  4. ^ אורה ברפמן, להקת פרסקו Sounds Like Yourself: כוריאוגרף אורח: מיכאל גטמן. מנהל אמנותי: יורם כרמי, באתר ריקודיבור, ‏6 במרץ 2016
  5. ^ עידית סוסליק, "Sounds like yourself": מונולוג של איש מאוהב, באתר עכבר העיר בהארץ, ‏7 במרץ 2016
  6. ^ אורה ברפמן, Michael Getman,Talia Paz – Am I, Diver Festival at Inbal. September 13, ריקודיבור, ‏16 בספטמבר 2019
  7. ^ רן בראון, יצירת המחול המשובחת Am I שואלת מי היינו יכולים להיות, באתר הארץ, ‏20 ביוני 2023
  8. ^ מיכאל גטמן, First Things 1st, מחול עכשיו 40, ספטמבר 2021, עמ' 7-10
  9. ^ ענת זכריה, ״דברים ראשונים״ מאת מיכאל גטמן, באתר המבכרת, ‏7 באוגוסט 2023