מימייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רועה מקיבוץ אפיקים, מצויד בכובע, מקל ומימייה.
מימיית עץ מהמאה השביעית, גרמניה
מימייה מחרס אדום (אנ') מהמאה ה-14

מימייה היא מכל או בקבוק המיועד למי שתייה ומעוצב באופן המאפשר את נשיאתו ושימושו על ידי מטיילים, חיילים או עובדים בשטח. לרוב מחוברת למימייה רצועת כתף או רצועה המאפשרת את נשיאתה על החגורה. לעיתים קרובות המימייה מכוסה בבד או תרמיל נשיאה קטן מותאם, שנועד להגן עליה ולבודד את המשקה שהיא מכילה מפני חום או קור.

מימיות עתיקות היו עשויות לרוב מעור או מסוג של דלעת שתוכנה רוקן. בהמשך יוצרו המימיות מבקבוקי זכוכית שנישאו בתוך סל ארוג מותאם. מכסה המימיות היה לרוב פקק שעם. עד אמצע המאה ה-20 הוכנו המימיות מפח, פלדת אל-חלד או אלומיניום, עם פקק מוברג שלרוב אובטח לגוף המימייה באמצעות שרשרת או רצועה קצרה כדי שלא יאבד. מימיות אלו היוו שיפור לעומת מימיות הזכוכית, אך הן היו פגיעות ליצירת חורים ודליפות במקרה של נפילה. כיום המימיות המודרניות עשויות כמעט תמיד מסוג כלשהו של פלסטיק, במיוחד פוליאתילן או פוליקרבונט. הן לרוב קלות משקל כמו מימיות המתכת ואף יותר מהן, והן עמידות יותר בפני דליפות.

שימוש צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצה"ל, מסדר מימייה הוא מסדר שבו החיילים נדרשים לשתות ממימיותיהם במהלך פעילות, לבל יתייבשו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מימייה בוויקישיתוף