מיזופוניה
| שמות נוספים | Selective Sound Sensitivity Syndrome; תסמונת רגישות קולית סלקטיבית; רגישות שמיעתית |
|---|---|
| תחום |
פסיכיאטריה  |
| תסמינים | מצוקה רגשית בהישמע קולות מסוימים |
  | |
מיזופוניה (Misophonia) או רגישות שמיעתית היא הפרעה שמיעתית המוגדרת כ'שנאה לרעש' (מיזו=שנאה, פוניה=צליל/רעש). ההפרעה היא נוירופסיכיאטרית, ומתבטאת ברגשות שליליים המגיעים עקב שמיעה של קול מסוים, הקול יכול להיות בעוצמה חלשה או חזקה. המושג נטבע לראשונה בידי מדעני המוח האמריקאים פבל ומרגרט ג'אסטרבוף.
מיזופוניה – חוסר סבילות ספציפית מאוד למגוון קולות מסוימים, במקרים רבים ההגדרה חופפת להיפראקוזיס של הקולות החלשים - קולות הלעיסה – בליעה – נשימה שתוארו לעיל. גם המיזופוניה קשורה להפרעת בקרה במערכת השמיעה המרכזית.
אף על פי שהחולים סובלים מסטרס ניכר, המיזופוניה לא מסווגת כהפרעה פסיכיאטרית נפרדת במדריכי האבחון הפסיכיאטריים DSM-5 (ארצות הברית) או ב-ICD-10 (אירופה), אלא מסווגת כתת-סעיף של היפראקוזיס. בשנת 2013, שלושה פסיכיאטרים מהמרכז האקדמי-רפואי באמסטרדם גיבשו אבחנה להפרעה זאת לפיה הומלץ שהיא תסווג כהפרעה פסיכיאטרית נפרדת.[דרוש מקור]
לפעמים מיזופוניה נגרמת כתוצאה של OCD או בעיות פסיכולוגיות.
תסמינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנשים הלוקים במיזופוניה חשים לרוב עצבנות או חרדה בעת האזנה לקולות מסוימים כגון: כחכוח בגרון, גזיזת ציפורניים, סאונד של טלפון נייד עם רמקול, לעיסה, שתייה, צחצוח שיניים, נשימה, דיבור, התעטשות, פיהוק, הליכה, לעיסה של מסטיק, הטלת צואה, צחוק, נחירה, בליעה, הקלדה, שיעול, זמזום, שריקה, חריטה של סרגל או סכו"ם במשטח, שירה, חזרה של אותו הצליל מספר פעמים, מתיחת שריר ועוד. חלק מהלוקים בתסמונת מפתחים עצבנות או חרדה רק אם הקולות נגרמים בידי אחרים ולא בידיהם עצמם.
מאחר שהצלילים מעוררים תגובת חרדה או סטרס, מופיעים סימפטומים של תגובת הילחם או ברח כגון: מתח שרירים, חוסר אונים וקצב לב מואץ. חלקם אפילו מושפעים מגירויים חזותיים. ההפרעה מאופיינת גם בחרדה שיוצרת התנהגות נמנעת - מה שעלול להוביל לירידה בסוציאליזצייה.
טיפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטיפול במיזופוניה כמו גם ברגישות יתר לרעש בכללותה, היפראקוזיס, הוא על ידי TRT (אנ') או טיפול CBT. אמנם קיים מספר מוגבל של מאמרים וסקירות ספרות על הטיפול במיזופוניה מאחר שהיא תת-סעיף קטן יחסית של ההיפראקוזיס, אולם ישנם מספיק נתונים מבוקרים על TRT והיפראקוזיס או CBT והיפראקוזיס. חלק מהטיפול יכול להיות על ידי הוספת צליל חיצוני - על ידי מחולל קול חיצוני, בדומה לטיפול בטנטון או בהיפראקוזיס.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יאיר ניצני כותב על מיזופוניה, 31 בדממבר 2014
- גם אתם לא יכולים לשמוע מישהו לועס?, באתר "סלונה" (הקישור אינו פעיל, 28 בינואר 2026)
- מיכל יפה, קוראים לזה מיסופוניה, באתר "סלונה", 17 באפריל 2017
- מידע על רגישות שמיעתית, באתר "אקטואליק" (הקישור אינו פעיל, 28 בינואר 2026)
- ד"ר יונת אשחר, למה מפריע לי לשמוע אנשים לועסים?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 20 בפברואר 2017
- מעיין גוטנמכר, מיסופוניה: סבלה מתסמונת נדירה שגרמה לה לשמוע הכל והתאבדה, באתר מאקו, 22 בנובמבר 2016
- ג'ייק איטון, לא לפנות אליי, לא ללעוס לידי, באתר כלכליסט, 3 באפריל 2025
- מיסופוניה, רגישות לרעשים, באתר מיזופניה ישראל (הקישור אינו פעיל, 28 בינואר 2026)
- מהי מיסופוניה ואיך ניתן לטפל בה?, באתר "על הספה"
- מיזופוניה (Misophonia) – טיפול יעיל בגישת ה-CBT, באתר "מכון פסגות"
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.