מיקלוש היידו
 | |
| לידה |
28 בינואר 1879 גלה (כפר), הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
1956 (בגיל 76 בערך) ישראל |
| שם לידה |
Honig Miksa |
| מדינה |
ממלכת הונגריה, ישראל |
  | |
מיקלוש היידו, (במקור מיקשה הוניג,[1] בהונגרית: Hajdu Miklós; גלה, 28 בינואר 1879 [2] – תל-ליטוינסקי, ישראל, ינואר 1956) היה עורך דין יהודי-הונגרי-ישראלי, עיתונאי, סופר, עורך עיתון, פעיל ציבורי בקהילה היהודית בבודפשט ופעיל ציוני.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיקלוש הוניג נולד במשפחה יהודית בכפר קטן במחוז שומוג' כבנם של הסוחר אדולף הוניג ושל מריה קראוס. הוא השלים את לימודיו היסודיים והתיכוניים בדומבובאר, קאפושוואר ובוניהאד. כבר בימי האוניברסיטה, משנת 1897, עבד ככתב עיתון.
- תחילה היה עובד פנימי (שכיר) של "יומן בודפשט" (Budapesti Napló),
- לאחר מכן בין השנים 1904 עד 1921 הוא היה העורך המשותף לאחר מכן העורך הראשי של העיתון היומי "היממה" (A Nap)
- בינתיים היה גם עמית מערכת בעיתון הספרותי "זמנים חדשים" (Új Idők)
- עוזר עורך העיתון היומי "בימה הונגרית" (Magyar Szinpad)
- בנוסף לכך ערך עיתונים כלכליים שונים ופרסם מאמרים רבים בעיתוני הקהילה היהודית
- משנת 1921 היה המנהל הכללי של "אגודת המחקר ההונגרית"
הוא היה בין הראשונים שהעשיר את העיתונות ההונגרית בצורות כתיבה חדשות. סיפוריו הקצרים והרישומים על החיים היהודיים מאופיינים באצילות הסגנון.
הוא היה פעיל בחיים הציבוריים היהודיים:
- כסגן ראש הקהילה היהודית של פשט (הקהילה היהודיות השנייה בגודלה באירופה)
- היה חבר גם בוועד המנהל של אומיקה ההתאחדות הלאומית לתרבות לחינוך
- ושל האגודה הספרותית היהודית-הונגרית
- כן חבר בגוף היציג של החברה קדישא של פשט
בשנת 1939, בבורחו מהפשיזם, עלה לארץ ישראל. כאן הוא ייסד את העיתון Értesítő Tel Aviv (המודיע של תל אביב) ובין השנים 1941 לבין 1945, היה נשיא התאחדות עולי הונגריה, ולאחר מכן נשיא כבוד. לא ידוע על עבודתו ויצירתו בישראל.
אשתו הייתה מרגיט ריינר (1886–?), בתם של אדולף ריינר, סוחר דומבוואר, ושל רגינה אלטשטדטר, לה נישא ב-21 באוקטובר 1906 בדומבובאר.[3]
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הארגון והסדר המשפטי של הודעות אשראי וחקירות מסחריות (1903)
- לאחר החתונה (1904)
- אדון הסגן מתחתן (1904)
- תמונות ורישומים (בודפשט, 1907)
- על האגף השליו (בודפשט, 1911)
- הקרס של הקלונס (1911)
- על מימי הווידוי (1912)
- גלעד: וידויים, נסיפורים (בודפשט, 1914)
- מה אנחנו רוצים? (1916)
- אתמול והיום (1922)
- דוחות של אגודת המחקר ההונגרית (1922–1926)
- אנחנו אריסים (בודפשט, 1929)
- צידה לדרך לפני כל נדרי (בודפשט, 1930)
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בשנת 1999 נחשף לוח הנצחה על קיר ספריית גלה לרגל 120 שנה להולדתו.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
- Takács Istvánné: Arcok Dombóvárról (2000) (פנים מדומבובאר)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיקלוש היידו באתר Arcanum
- מיקלוש היידו באתר encyclopedia.com
- מיקלוש היידו באתר dombopedia.hu
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 43355/1899. Forrás: MNL-OL 30794. mikrofilm 1038. kép 1. karton. Névváltoztatási kimutatások 1899. év 23. oldal 29. sor
- ^ "Születési bejegyzése a somogyszili izraelita hitközség születési akv. 4/1879. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-04-18.
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a dombóvári polgári házassági akv. 38/1906. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-04-18.