מיקלוש לאזאר
 | |
| לידה |
22 במרץ 1886 נירג'האזה, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
15 בנובמבר 1968 (בגיל 82) באדן, אוסטריה |
| שם לידה |
Lederer Miklós |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
  | |
מיקלוש לאזאר (במקור לדרר, בהונגרית: Lázár Miklós; נירג'האזה, 22 במרץ 1886[1] – באדן ביי וין, 15 בנובמבר 1968) היה עיתונאי יהודי-הונגרי, עורך, חבר האספה הלאומית ההונגרית (חבר פרלמנט). בשל יהדותו וכתיבתו הבקורתית על המשטר הוא נכלל במלחמת העולם השנייה בצו הממשלתי של סופרים אסורים שיצירותיהם נאסרו להדפסה, להפצה ולקריאה, ולאיסור החזקתם אפילו בספריות ציבוריות, ודינם היה גריסתם (בדומה לשריפת הספרים בגרמניה הנאצית).
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיקלוש לדרר נולד במשפחה יהודית כבנם של איגנץ לדרר (1859–1905),[2] רוקח שהוזכר לעיתים קרובות על ידי גיולה קרודי בכתביו, ואמו הייתה קורנליה קליין (1864–1910).[3] הוא סיים את הכיתות הנמוכות של התיכון בעיר הולדתו ואז עבר לבירת הונגריה עם משפחתו. לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים ואת בחינות הבגרות ב-1905, הפך לעובד של "מאדיאר הירלפ", כלומר "ידיעות הונגריות" (Magyar Hírlap) וכתב מאמרים בנושאים חברתיים, משפטיים, משטרה ותיאטרון. סיפוריו ושיריו ראו אור בעיקר בהוצאת ה"הט", כלומר "השבוע" (A Hét), אך יצאו לאור גם בכמה כרכים עצמאיים. לאזאר סייר בכל מערב אירופה ועבד גם בדיילי אקספרס בלונדון. לאחר שחזר הביתה, הפך לכתב של פשטי נפלו, לימים בעל טור פוליטי וכותב מאמרי המערכת. הוא היה חסיד של הקו הליברלי. במהלך מלחמת העולם הראשונה, בין 1914 לבין 1917, עבד ככתב צבאי. דיווחיו פורסמו בפשטי נפלו, באשט, בפסטר לויד ובברלינר טאגבלאט. בשנת 1917 שירת כלוחם בחזית הרוסית.
את נושאי סיפוריו הוא שאב בעיקר מחוויותיו באותה תקופה. בין 1917 לבין 1919 היה העורך האחראי של "ידיעות הצהריים" (Déli Hírlap). בשנת 1919 נסע תחילה לעיר הדרומית הגדולה סגד, ולאחר מכן לווינה במרץ הצטרף להתארגנות של אישטוואן בתלן נגד הרפובליקה הסובייטית ההונגרית. ב-1919 תמך בממשלה בכתביו. משנת 1921 הוא היה העורך הראשי המייסד והבעלים של העיתון "הבוקר" ( A Reggel), עיתון פוליטי, שבועון עם רוח ליברלית. הוא הצטרף לחיים הפוליטיים במחצית השנייה של שנות ה-20 ובשנות ה-30. ב-1925 נבחר ברשימת הגוש הדמוקרטי, כחבר בוועדת הרשות המחוקקת (מועצת העיר) של בודפשט. בין השנים 1930–1936, כחבר לא מפלגתי, היה הנציג הפרלמנטרי של אזור טוקאי ובתפקיד זה יזם את ימי הבציר של טוקאי, שנערכים מאז.[4] הוא היה חבר בוועדת המערכת של סדרת "מונוגרפיות של ערים הונגריות". יצירותיו תורגמו לגרמנית ולאנגלית. הוא עזב את הונגריה ב-1948 (בטרם עלו הקומוניסטים לשלטון) והתיישב בארצות הברית. לאחר הקמת רדיו אירופה החופשית הפך לעמית שלו בניו יורק. בין נובמבר 1954 לבין 1957 עבד במערכת במינכן. בשנים 1952 לבין 1954 ערך את העיתון "ההונגרים האמריקאים" (Amerikai Magyarság). לפני מותו עבר לאוסטריה ומת בבאדן ביי וין.
אשתו הייתה קורנליה ראדו, בתם של ישראל ראדו ושל ברתה הופמן, לה נישא ב-31 בדצמבר 1915 בבודפשט.[5]
כתביו (חלקי)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מופע וראייטי (1914)
- בחזית (1915)
- הונגרים שרים (1916)
- המלחמה ההונגרית (1933)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Magyar életrajzi lexikon III: Kiegészítő kötet (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1981. ISBN 963-05-2500-3 (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
- Révai nagy lexikona XII. kötet (Kontúr–Lovas). Budapest: Révai Testvérek Irodalmi Intézet Részvénytársaság. 1915. (הלקסיקון הגדול של רוואי)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיקלוש לאזאר באתר Arcanum
- ספרו "המלחמה ההונגרית"
- רשימת סופרים אסורים על פי הצו הממשלתי הראשי 10.800/1944. .M. E (בהונגרית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Születési bejegyzése a nyíregyházi izraelita hitközség 21/1886. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-05-18.
- ^ "Lederer Ignác halotti bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári halotti akv. 1532/1905. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-05-19.
- ^ "Lederer Ignácné Klein Kornélia halotti bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári halotti akv. 584/1910. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-05-19.
- ^ A rendezvény megalakulásakor a Tokaji Szüreti Hét nevet viselte.
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári házassági akv. 1616/1895. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-05-19.