מישה לוריה
 | |
| מישה לוריה, 2007 | |
| לידה |
1947 (בן 77 בערך) מינסק |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| עיסוק | במאי, מורה לתיאטרון |
  | |
מיכאל (מישה) לוריה, (ברוסית: Михаил Лурье; נולד ב-1947 במינסק) הוא במאי ומורה לתיאטרון ישראלי יליד מינסק.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעל תואר ראשון בהנדסה, ותואר שני בבימוי מהאקדמיה לתיאטרון ולאומנות במינסק. טרם קבלת התואר השני, היה בין 20 סטודנטים שנבחרו מתוך 5000 מועמדים למסלול היוקרתי לבימוי ולתיאטרון באוניברסיטת סנקט פטרבורג. בין מוריו המשמעותיים והבולטים בתחום - הבמאים מריה קנבל, מיכאל בודקביץ' ואנטולי אפרוס. שם היה ממקימי קבוצה שפעלה נגד המשטר הסובייטי ודיכוי היצירה התרבותית. נעצר, נחקר על ידי שלטונות ברית המועצות וגורש מהמדינה.
בשל מעמדם של הוריו שהיו פרטיזנים במלחמת העולם השנייה, אושר לו לחזור לעיר הולדתו מינסק. שם הקים קבוצת תיאטרון באוניברסיטה של מינסק והיה במאי הבית ב"תיאטרון הילדים והנוער". לאחר מספר שנים נעצר שוב בגין פעילותו הציונית ויהדותו, ובימוי הצגות שנחשבו מנוגדות להליך הרוח הטוטאליטרי. הוא עזב עם תלמידיו לאזורי מדבריות הקרח של אורל, ושם הקים קבוצת תיאטרון נוספת, שהעלתה מחזות משל דוסטויבסקי (האחים קרמזוב, החטא ועונשו ועוד).
בין השנים 1974–1980 הפך למנהל האמנותי ולבמאי ב"תיאטרון הממלכתי" בגרוזני, צ'צ'ניה. בעקבות עבודתו שם, הוזמן על ידי גורבצ'וב לביים כבמאי הבית ולהקים קבוצת תיאטרון בסטברפול. לאחר פעילותו שם, בשנת 1982, מונה למנהל אמנותי ב"תיאטרון הדרמטי הממלכתי" בטאלין, אסטוניה, ושם המשיך לביים ולפעול עד 1991, עת עלה לארץ ישראל. לאחר עלייתו, לימד בבית הספר לאומנויות הבמה "בית צבי" ולאחר שש שנים, החל ללמד באורח קבע ולביים בסטודיו למשחק ניסן נתיב בתל אביב ובירושלים. בין השנים 1998–2001 היה חבר הוועדה האמנותית של פסטיבל עכו. ביים לתיאטרון הבימה, תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער ועוד. במאי אורח בסנקט פטרבורג ומקיים שם סדנאות למשחק, וכן במאי ומורה ב"מעבדה למשחק ובימוי" הנודדת בכל רחבי אירופה.
זכה בפרס ראשון ב"פסטיבל הבינלאומי לתיאטרון" לברית המועצות, סקנדינביה והמדינות הבלטיות, ובפרס לבימוי מחזאות קלאסית בפסטיבל ווילינדי היוקרתי.