מישל טלגרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מישל טלגרן
Michel Talagrand
לידה 15 בפברואר 1952 (בן 72)
בזייה, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי תורת ההסתברות, מתמטיקה, אנליזה פונקציונלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת פייר ומארי קירי (1975) עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט גוסטב שוקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות המרכז הלאומי למחקר מדעי עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט Yimin Xiao עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אביר בלגיון הכבוד (2011)
  • הרצאת פקו (1980)
  • מדליית ארד של CNRS (1978)
  • מדליית סטפן בנך (2022)
  • פרס לואב (1995)
  • פרס פרמה (1997)
  • פרס שאו (2019)
  • Servant Prize (1986)
  • פרס אבל (2024) עריכת הנתון בוויקינתונים
michel.talagrand.net
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מישל פייר טלגרןצרפתית: Michel Pierre Talagrand, נולד ב-15 בפברואר 1952 בבזייה) הוא מתמטיקאי צרפתי. הוא קיבל דוקטורט בשנת 1977 בהנחיית גוסטב שוקה. הוא עובד כ"מנהל מחקר" במרכז הלאומי למחקר מדעי[1] בפריז מאז 1985. תחומי מחקרו הם אנליזה פונקציונלית, הסתברות ויישומיהם.

בשנת 2024 הוא קיבל את פרס אבל על תרומותיו לתחומים אלה ויישומיהם לפיזיקה מתמטית וסטטיסטיקה[2][3].

טלגרן ציין שהוא בחר במתמטיקה מכורח המציאות: בגיל 15 סבל ממספר מקרים של היפרדות רשתית, ובמשך עשר שנים חי בפחד להתעוור.

מישל טלגרן חוקר הסתברויות של תהליכים בעלי מבנה מינימלי, כדוגמת תנועה בראונית. הוא פיתח שיטות חדשות לניתוח תהליכים סטוכסטיים ומצא חסמים עליונים ותחתונים עם אפיון מלא לתהליכים גאוסיאניים[4]. הוא מצא תוצאות חשובות של ריכוז המידה במרחבי מכפלה על ידי הוכחת אי-שוויון איזופרימטרי חדש[5].

פרסים והכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "Le Français Michel Talagrand reçoit le prix Abel, prestigieuse récompense en mathématiques". Le Monde.fr (בצרפתית). 2024-03-20. נבדק ב-2024-03-20.
  2. ^ אתר למנויים בלבד גדעון לב, פרס אבל לשנת 2024 הוענק למישל טלגרן מצרפת על קידום הבנת תהליכים אקראיים בטבע, באתר הארץ, 20.3.2024
  3. ^ "Le prix Abel, équivalent du Nobel pour les mathématiques, décerné au Français Michel Talagrand". Franceinfo (בצרפתית). 2024-03-20. נבדק ב-2024-03-20.
  4. ^ Talagrand, Michel, Upper and Lower Bounds for Stochastic Processes: Decomposition Theorems. Ergebnisse der Mathematik und ihrer Grenzgebiete. 3. Folge / A Series of Modern Surveys in Mathematics. Vol. 60. Springer.
  5. ^ Michel Talagrand, New concentration inequalities in product spaces, Inventiones mathematicae, Volume 126, pages 505–563, (1996) .