מישל סרדו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מישל סרדו
Michel Sardou
מישל סרדו (2014)
מישל סרדו (2014)
לידה 26 בינואר 1947 (בן 77)
פריז, צרפתצרפת צרפת
שם לידה Michel Charles Sardou עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1965
סוגה שאנסון, פופ צרפתי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה בס עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Barclay Records, Tréma, יוניברסל מיוזיק גרופ
שיתופי פעולה בולטים מישל פוגאן
בן או בת זוג אן-מארי פריה (11 באוקטובר 1999–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים רומאן סרדו, דייוי סרדו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • קצין מסדר הכתר הבלגי (2005)
  • אבירות במסדר ההצטיינות הלאומי (1988)
  • קצין במסדר ההצטיינות הלאומי (13 במאי 1996)
  • מפקד בלגיון הכבוד (2020)
  • אביר מסדר האמנויות והספרות (1985)
  • ניצחונות המוזיקה - זמר השנה (1991)
  • קצין בכיר של מסדר ההצטיינות הלאומי (29 בנובמבר 2023) עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר של מישל סרדו
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מישל סַרדוּצרפתית: Michel Sardou, ‏האזנה?‏; ‏ 26 בינואר 1947, פריז, צרפת) הוא זמר ופזמונאי צרפתי, שהחל את הקריירה שלו ב-1965 ולאורכה כתב והלחין כ-350 שירים והקליט 25 אלבומי אולפן ו-18 אלבומי הופעות, אשר נמכרו בקרוב ל-90 מיליון עותקים.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מישל סרדו נולד בפריז למשפחה של אמני במה שנודעה בצרפת בתחום הקברט עוד מאמצע המאה ה-19. אביו פרננד (1910 – 1976) היה שחקן וזמר ואימו ז'אקי (1919 – 1998) הייתה שחקנית.

הוא החל את הקריירה ב-1965 עת פרסם את שירו "Le Madra" אשר נכתב במשותף עם מישל פוגאן. עד לשלהי שנות ה-60 לא זכו יצירותיו להצלחה רבה. ב-1970 הוציא לאור את אלבומו הראשון "J'habite en France" (מצרפתית: אני חי בצרפת) אשר זכה להצלחה מסחרית והגיע למקום השני ברשימת האלבומים הנמכרים בצרפת.

במהלך שנות ה-70 פרסם סרדו שורה ארוכה של להיטים אשר זכו להצלחה בצרפת ודורגו במקומות גבוהים במצעדי הפזמונים. סרדו הפך לאחד מבולטי האמנים הצרפתיים. חלק משיריו הביעו מחאה נגד הממסד השלטוני הצרפתי. במהלך שנות ה-80 התמסד סרדו ויצירתו מוצבה בזרם המרכזי של המוזיקה בצרפת. הוא זכה להכרה ממסדית ב-1990 ו-1999 זכה לפרס "Victoires de la Musique" מטעם משרד התרבות של צרפת על הישגים יוצאי דופן בתעשיית המוזיקה בצרפת.

ב-2001 הודיע סרדו על פרישתו משירה והחל לעסוק במשחק. ב-2004 שב מישל סרדו לתחום המוזיקה והוציא לאור את אלבומו "Du Plaisir". הוא המשיך בהופעות ברחבי אירופה. ב-2012 הוציא לאור אלבום אוסף משיריו.

ב-2005 שודרה בערוץ France 2 בצרפת התוכנית הצרפתים הדגולים ביותר ובה נשאלו אזרחי צרפת מיהם 100 הצרפתים הדגולים בהיסטוריה. מישל סרדו מוקם במקום ה-45 ברשימה.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1965 – 1977 היה סרדו נשוי לרקדנית פרנסואז פטרה ולזוג נולדו שתי בנות סנדרין (1970) וסינתיה (1973). בשנים 1977 - 1999 היה סרדו נשוי לאליזבת האס ולזוג נולדו שני בנים. הסופר רומאן סרדו (1974), והשחקן דייוי סרדו (1978). ב-1999 נישא סרדו לאן-מארי פריה שהייתה העורכת של המגזין Elle.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מישל סרדו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מישל סרדו – תקציר ביוגרפי, באתר staragora.com, אוחזר ב-28 בנובמבר 2015 (בצרפתית).