מי רצח את אגנתה פאלסקוג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מי רצח את אגנתה פאלסקוג
Nosa'i Hamigba'at Mi.jpg
אלבום אולפן מאת נושאי המגבעת
יצא לאור 1991
סוגה רוק
שפה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 42:41
חברת תקליטים הד ארצי
הפקה שלומי ברכה
כרונולוגיית נושאי המגבעת
נושאי המגבעת (הקסטה)
(1988)
מי רצח את אגנתה פאלסקוג
(1991)
נושאי המגבעת
(1996)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מי רצח את אגנתה פאלסקוג? הוא אלבום הבכורה של להקת נושאי המגבעת. האלבום כולל גרסאות מחודשות לשירים ישנים של הלהקה שיצאו קודם לכן בקלטות (כגון "Live in בית שמש" ו-"מתנה לחג") וגם שירים חדשים. אלבום זה הוא האלבום היחיד של נושאי המגבעת שיצא בזמן פעילותה. מעט אחרי הוצאת האלבום התפרקה הלהקה.

שם האלבום מתייחס לאנייטה פלטסקוג מלהקת אבבא, אך שמה שובש.

הפקה והקלטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 1990 חתמה הלהקה על חוזה הקלטות עם חברת הד ארצי, לאחר חודשים רבים של משא ומתן. כמפיק מוזיקלי של האלבום נבחר שלומי ברכה[1]. הקלטת האלבום החלה בינואר 1991[2].

האלבום יצאה לחנויות ב-21 ביוני 1991[3]. את יציאת האלבום הקדימו ארבעה תקליטי שדרים: "הבא בתור הוא סוס", "לייב אין בית שמש" (שהופיע גם בקלטת הראשונה של הלהקה) והוקלט בגרסה חדשה, "איש, קופה ומשאית" ו״אני טקסט פוליטי?" (גם הוא בגרסה חדשה מהקלטת הראשונה). את יציאת "מי רצח את אגנטה פלסקוג", לוו בהמשך עוד ארבעה תקליטי שדרים ("זיפים", "בום וטראח", "מתנה לחג" ו״פיקציה"), וגם סיבוב הופעות ארצי, כשהופעה ראשונה הייתה בפסטיבל ערד, ב-24 ביולי 1990[4].

האלבום זכה לביקורות נלהבות, עיתונאי המוזיקה עמית שהם:

אין תקליט שאי־אפשר לעשות טוב יותר, אבל יש תקליטים שמתקרבים לזה. אם לוקחים בחשבון את המדינה, את ההיסטוריה, את מגבלות הסצינה, אפשר, בתור התחלה, לקבוע, בצניעות, ש״מי רצח את אגנתה פאלסקוג", הוא, לכל הפחות, תקליט הפופ הכי חשוב שנעשה עד היום בישראל

עמית שהם, קדחת מוצאי שבת, חדשות, 3 ביולי 1991

.

השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב שירי האלבום נכתבו על ידי אהד פישוף, "בום וטראח" ו-"פיקציה" נכתבו על ידי אדם הורוביץ ו"אני טקסט פוליטי?" נכתב על ידי אהד פישוף במשותף עם רותי אשורי. ההלחנה נעשתה על ידי כל הלהקה. האלבום הופק על ידי שלומי ברכה מלהקת משינה.

  1. כן, כן (02:00) (אהד פישוף)
  2. הבא בתור הוא סוס (04:28) (אהד פישוף)
  3. ניסיון (02:35) (אהד פישוף)
  4. נגד כיוון הזיפים (02:54) (אהד פישוף)
  5. בום וטראח (3:14) (אדם הורוביץ)
  6. מתנה לחג (03:56) (אהד פישוף)
  7. Live in בית שמש (03:41) (אהד פישוף)
  8. אשת יחסי הציבור של נושאי המגבעת (02:45) (אהד פישוף)
  9. איש, קופה ומשאית (02:53) (אהד פישוף)
  10. אני טקסט פוליטי? (04:14) (אהד פישוף, רותי אשורי)
  11. זבובים (03:57) (אהד פישוף)
    מכיל סימפולים מהסרט השוודי המדובב לאנגלית The Island of the Bloody Plantation[5]
  12. פיקציה (03:54) (אדם הורוביץ)
  13. מי רצח את אגנתה פאלסקוג (02:08) (אהד פישוף)

שותפים באלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיצוב עטיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על עטיפת התקליט, בה נראים חברי הלהקה מביטים מעלה תוך כדי שהם יוצאים מצורה גרפית המזכירה כוכב, היו אחראים: פלי סלע, גרפיקה, ויורם בוזגלו, צילום[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שחר בן ברק, לא מורידים את המגבעת, מעריב, 28 בנובמבר 1990
  2. ^ עמית שהם, תנו לשמש לעלות, חדשות, 17 בדצמבר 1990
  3. ^ 1 2 עמית שהם, אנגטה פלסקוג חיה ומתה בהד ארצי, חדשות, 27 ביוני 1991
  4. ^ עמית שהם, פסטיבל ערד / עמית שהם גידי גוב השחית את הנוער, חדשות, 25 ביולי 1991
  5. ^ The Island of the Bloody Plantation, באתר IMDb