מלבדאתה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מִלְבַדְאַתָה
מאת אבות ישורון עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שירה עברית
הוצאה
הוצאה הוצאת הקיבוץ המאוחד
שנת הוצאה 2009 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עמודים 416
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002679521
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אבות ישורון בבית קפה בתל אביב בסוף שנות החמישים. צילום: מקסים סלומון

מִלְּבַדְאַתָּה, מבחר (1991-1934) הוא כותר אוסף שיריו המהודר והמוער של המשורר אבות ישורון, מהשנים 1934 עד 1991. אוסף השירים נערך על ידי הלית ישורון ולילך לחמן. ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד - סימן קריאה / הספריה החדשה לשירה.

לדברי החוקר מנחם פרי, היה ישורון על פי חוקר הספרות מנחם פרי: "אחד מגדולי המשוררים הישראלים. שנים ארוכות רק מעטים - אף כי נאמנים - ידעו להעריך את עוצמתו השירית כערכהּ".[1] ישורון מערבב בשירתו את "הנושאים הגדולים של הקיום היהודי-ישראלי עם חומרים קומיים וזוטות של חצר אחורית תל אביבית. המרכיבים המגוונים, החורקים אלה באלה, מותכים באסוציאציה היוצרת של המשורר".[2] המילים הפורצות, קיטוען והלחמתן היו התצורות המילוליות לאמירות הגלות והשבר, האובדן והתחיה, החיפוש וההמצאה ממעבה הקיום האנושי והיהודי אשר ביצירתו.
ישורון אמר על שירתו: "אינני הולך לכתוב דברים שהתכוונתי. אני הולך לכתוב דברים המגששים באפילה... אני לא מגיע לשיר אף פעם. לרחשושים ולזעזועים אני מגיע, ולמלים סדוקות ומרוסקות... השיר הוא דרך חיים. כל מה שנדבק לך בדרך מן החימר, מהבוץ, מהאדמה - זה השיר. התהליך של הקמת שיר הוא השיר. השיר זה לא מה שנדפס בעיתון, הוא תמיד נשאר איפה שהמערבל הזה שאוסף את הביצים והקליפות והבצל והמלח".[3]

פרקי הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפתח דבר של הספר מסבירה העורכת הלית ישורון את מורכבות תהליך העריכה של הספר: "לשירים יש מסלול מקובל. מעיתונים וכתבי-עת הם עוברים לספרים, משל ל"כל כתבי", משם ל"מבחר". בחירה גוררת שאלות. האם לנתק שירים מתוך מחזור?".[4]
בראשית הספר מובאים דבריו של ישורון על התהוותו המחודשת בארץ ישראל שהתגלמה בשינוי שמותיו "השם ושם המשפחה".[5] ולאחריהם חלק מיצירתו: "בלדה של מרים המגדלית ובנה הלבן [קטע]".

בספר הובאו בשלמותן או בחלקן יצירות מקובצי השירה של אבות ישורון:

  • "על חכמות דרכים" (תש"ב 1942)
  • "רעם" (תשכ"א 1961)
  • "שלושים עמוד" (תשכ"ד 1964)
  • "זה שם הספר" (תש"ל 1970)
  • "השבר הסורי אפריקני" (תשל"ה 1974)
  • "קפלה קולות" (תשל"ז 1977)
  • "שער כניסה שער יציאה" (תשמ"א 1981)
  • "הומוגרף" (תשמ"ה 1985)
  • "אדון מנוחה" (תש"ן 1990)
  • "אין לי עכשו" (תשנ"ב 1992)

השירים בוארו כולם בהערות שהובאו באחרית הספר.

בדפיו האחרונים של הספר חיבורה של לילך לחמן: "אבות", על יצירתו ומקומה בהקשר המקום והזמן שבהם נכתבה.

אל הספר צורף דיסק ובו הקלטות של אבות ישורון קורא משיריו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מנחם פרי, סע סע, ההפך ההגה, שלושה פרקים על אבות ישורון, בתוך: איך נקרא אבות ישורון, עמ' 39.
  2. ^ מנחם פרי, מלבדאתה, באתר הספריה החדשה.
  3. ^ אבות ישורון, באתר מטח. ציטטה שהובאה בפתח דבר מאת הלית ישורון, מלבדאתה, עמ' 7.
  4. ^ הלית ישורון, פתח דבר, מלבדאתה, עמ' 7.
  5. ^ עמ' 9, והערה בעמ' 384.