אבות ישורון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אבות ישורון
אבות ישורון
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 19 בספטמבר 1904 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בפברואר 1992 (בגיל 87) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משורר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית, יידיש עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס ישראל (1992)
פרס ביאליק (1979) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אבות ישורון בבית קפה בתל אביב בסוף שנות החמישים. צילום: מקסים סלומון

אָבוֹת יְשֻׁרוּן (נולד בשם: יְחִיאֵל פֶּרְלְמוּטֶר; 19 בספטמבר 1904, יום הכיפורים ה'תרס"ה22 בפברואר 1992, ה'תשנ"ב) היה משורר עברי ישראלי, חתן פרס ישראל לשנת תשנ"ב (1992).

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחיאל פרלמוטר נולד בשנת 1904 בעיירה נסכיז' (נסכיזש; כיום נייסוחוייז'ה)[1] שבמחוז קובל בגוברניית ווהלין בתחום המושב של האימפריה הרוסית וגדל בעיר קרסניסטב (קראַסניסטאַוו; Krasnystaw; כיום בפולין). בעת מלחמת העולם הראשונה יצא עם הוריו כפליט ושב לקרסניסטב בתום המלחמה. בשנת 1925, בתקופת העלייה הרביעית, עלה לארץ ישראל המנדטורית. עבד כפועל חקלאי. במלחמת העצמאות שירת בחטיבת כרמלי בצפון הארץ.

החל לפרסם שירים עבריים בכתב העת "טורים" בשנת 1934, ומאז פרסם כל השנים במוספים הספרותיים ובכתבי עת. ספרו הראשון, "על חכמת דרכים", נדפס בשנת תש"ב (1942). על ספרו זה חתם עדיין בשמו הראשון. ספריו הבאים: "רעם" (1961), "שלושים עמ' של אבות ישורון" (1965) ו"זה שם הספר" (1970), כבר נדפסו בשמו העברי החדש, אבות ישורון.

אבות ישורון נפטר בתל אביב ב-1992, בן 88, שישה שבועות לאחר פטירתה של אשתו, פֶּסְיָה. נקבר בבית העלמין קריית שאול.

בתו היא העורכת והמתרגמת הלית ישורון.

יצירתו וקבלתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביתו של אבות ישורון ברחוב ברדיצ'בסקי 8 בתל אביב

עד לשנות השבעים היה אבות ישורון משורר בעל השפעה מעטה יחסית. שינויים תרבותיים בחברה הישראלית ובספרות הישראלית הביאו לכך שברבות השנים הלכה וגברה השפעתו. מנחם פרי ומשוררים צעירים מחבורת סימן קריאה ראו באבות ישורון משורר גדול ועשו רבות לפרסומו ברבים.

הביטוי השירי החם והקרוב, לשונו המרוסקת, חיבתו הבסיסית לערביי הארץ, הזדהותו עם גורל הפליטים הפלסטינים ושיבוצי היידיש המרובים בשיריו משכו את לבו של דור משוררים צעיר. שירתו המאוחרת שונה לחלוטין משירתו המוקדמת והביאה לו פרסום רב, פרסים ספרותיים וראיונות רבים בתקשורת.

הפולמוס על שירו "פסח על כוכים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין המבקרים וחוקרי הספרות יש התולים את מיקומו השולי יחסית של ישורון בבמה השירית בתקופת ראשית המדינה בכעס שעורר שיר שפרסם בעניין גורל הפליטים הערבים־פלסטינים במלחמת העצמאות. בשנת 1952 פרסם ישורון במוסף הספרות של עיתון "הארץ" שיר ארוך בשם "פסח על כוכים", ובו השוואה בוטה, אשר הרגיזה רבים, בין הפליטים היהודים לפליטים הערבים. אחד מבתי השיר כורך גם את גורל פליטי המלחמה וגורל יהודי פולין והוריו:" וְאַבָּא-אִמָּא, מִן מִלְקוֹחַ אֵשׁ-אֵל-רַבְרַבָּא מִלְקָח - צִוּוּנוּ יַהְנְדֶס לֹא לִשְׁכֹּחַ, וְעַל פּוֹילִין לֹא לִשְׁכַּח." השיר מסתיים בשורות הבאות: "מְלֵאָה לָהּ אֶרֶץ אֲדָמָה וְלֹא נוֹעֶדֶת."

השיר עורר פולמוס ארוך, והביא אצל רבים למעין נידוי של ישורון. ההדים שעורר השיר מכונים גם "הפולמוס על 'פסח על כוכים'". בין חוקרי הספרות והמבקרים, שהתייחסו לפולמוס הזה ופרסמו בעניינו מאמרים ומסות, בדרך כלל ברוח ביקורתית המצדיקה את עמדתו של ישורון, ניתן למצוא את אהרון אמיר, שחרף ההבדלים הפוליטיים ביניהם תמך בעמדתו; את דן מירון במאמר החריף "במבחן מבטם של האבות: על פרקים בשירתו של אבות ישורון" (נדפס ב"זמנים"); את יוחאי אופנהיימר במאמרו על כל שירי ישורון; את חיה שחם במאמרה, "בצומת המשולש – הפולמוס סביב שירו של ישורון 'פסח על כוכים', שנדפס בדפים למחקר בספרות, אוניברסיטת חיפה, תשנ"ו-1996; את מיכאל גלוזמן, שפרסם מאמר על הפרשה בחיבורו, "מומנטים ביקורתיים בתולדות מדינת ישראל", בהוצאת מכון ון ליר בירושלים; את חגי רוגני, שהתייחס לפולמוס בספרו, "מול הכפר שחרב – עמדות פוליטיות כלפי הסכסוך היהודי-ערבי בשירה העברית, 1929–1967", בהוצאת פרדס; את יצחק לאור במאמרו, "ועל פוילין לא לשכוח", במוסף הספרותי של עיתון "הארץ"; ואת המשוררת והחוקרת לילך לחמן בכָתבה על שירתו.

אבות ישורון בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוזיקה הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחדים משיריו של ישורון הולחנו והוקלטו. עם שירים אלה נמנים: "בבית קפה מצד הרחוב" בלחנו וביצועו של אלון אולארצ'יק, "שתים עשרה בלירה" בלחנו של אילן וירצברג וביצועה של גלי עטרי, "אלוהיך" בלחנו של וירצברג וביצועה של נורית גלרון, "האיש מול מת" בלחנו של שלמה גרוניך וביצועו של אלי גורנשטיין ו"כמה זה שקל" בלחנה וביצועה של קורין אלאל.

ב-2014 יצא האלבום "טוב שהעולם גדול – משירי אבות ישורון" בהפקת כרמי זיסאפל, ערן ויץ ושי צברי (על ידי נענע דיסק) ובביצועם של אמנים שונים, בהם: ברי סחרוף, רונה קינן, אלי מגן ותמר קפלנסקי.

פרסים שהוענקו לו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • על חכמת דרכים: שירים, יחיאל פרלמוטר (אבות ישורון), תל אביב: הוצאת דביר, תש"ב-1942.
  • רְעֵם: שירים, תל אביב: תשכ"א-1961.
  • שלושים עמ’ של אבות ישורון, ירושלים – תל אביב: הוצאת שוקן, 1964.
  • זה שם הספר, תל אביב וירושלים: הוצאת שוקן, תש"ל-1970.
  • השבר הסורי אפריקני, תל אביב: ספרי סימן קריאה / מפעלים אוניברסיטאיים, 1974.
  • קַפֶלָה קולות: שירים, תל אביב: ספרי סימן קריאה / מפעלים אוניברסיטאיים, תשל"ז-1977.
  • שער כניסה שער יציאה: שירים, תל אביב: ספרי סימן קריאה / הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"א-1981.
  • הומוגרף: שירים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשמ"ה-1985.
  • אדון מנוחה: שירים, תל אביב: ספרי סימן קריאה / הקיבוץ המאוחד, 1990.
  • אין לי עכשו: תל אביב: שירים, ספרי סימן קריאה / הקיבוץ המאוחד, 1992.
  • אבות ישורון כל שיריו (הערות: בנימין הרשב, הלית ישורון), בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2001.
  • מִלְּבַדְאַתָּה: מבחר, (עורכות: הלית ישורון, לילך לחמן), בני ברק: הספריה החדשה לשירה, ספרי סימן קריאה / הקיבוץ המאוחד, 2009.
  • פָּנֶיךָ אֶל פָּנַי(מבחר בסדרת "זוטא", עורכת: הלית ישורון), הוצאת הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים, 2018.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אידה צורית, שירת הפרא האציל – ביוגרפיה של אבות ישורון, בני ברק: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1995.
  • חיה שחם, "בצומת משולש – הפולמוס סביב השיר 'פסח על כוכים' לאבות ישורון", דפים למחקר בספרות, 10, תשנ"ו, עמ' 47-65. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר הזדהות ולאחריה כניסה לכתב עת כלשהו דרך המסך המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם)
  • רועי גרינוולד, שפתו של אבות ישורון, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, 2012.
  • דן מירון, "הקול קול ישורון : בשולי "הונא מחטטת" (כאן תחנת... מילות הפתיחה של קול ישראל בערבית), לאבות ישורון, זמנים, מרץ 1954.
  • דן מירון, "פולמוס ויקר בכרך אחד: הערות ל"שפתח [ערבית: מילת פתיחה] בגלוי וביקר אל אורי צבי גרינברג" מאת אבות ישורון, זמנים, ספטמבר 1955.
  • דן מירון, "על שירי אבות ישורון", מוסף הארץ, מאי 1961.
  • דן מירון, "ושוב, האגדה הבנאלית על המשורר הנידח", הארץ, יוני 1990.
  • דן מירון, "אבות : על דמותו האמנותית של המשורר אבות ישורון", ידיעות אחרונות, פברואר 1992.
  • דן מירון, "מעולם לא "כיסחתי" את שירת ישורון", מעריב, מרס 1992.
  • לילך לחמן (עורכת), איך נקרא אבות ישורון, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, סדרת אדום כהה, 2011. - אסופה ראשונה של מאמרים העוסקים בשירתו של אבות ישורון.
    • מאמר מתוך הספר: "'סע, סע, ההפך ההגה' – שלושה פרקים על אבות ישורון", מאת מנחם פרי.

מבחר מאמרים על יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
אבא קובנר
פרס ביאליק לספרות יפה
במשותף עם אהרון אפלפלד

1979
הבא:
דב סדן