הממלכה של בוספורוס הקימרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ממלכת בוספורוס)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
התפשטות הממלכה של בוספורוס הקימרי
המושבות היווניות הקדומות בצפון הים השחור

הממלכה של בוספורוס הקימרי, לפעמים בקיצור ממלכת בוספורוסיוונית: Βασίλειον του Κιμμερικού Βοσπόρου, בסיליון טו קימריקו בוספורו) הייתה מדינה קדומה שהתקיימה במזרח קרים ובחצי האי טאמאן, משני צידי מצר קרץ' שנקרא בתקופה העתיקה "בוספורוס הקימרי". ממלכה זו נוסדה על בסיס המושבות היווניות שהוקמו במאה ה-5 לפנה"ס בצפון הים השחור ועל חופי הים אזוב. ממלכת בוספורוס הקימרי אימצה במאה ה-4 -3 תרבות הלניסטית, אך ידע תקופה של הידרדרות כלכלית ותבוסות צבאיות שהביאו אותה בשנת 107 לפנה"ס לסיפוחה על ידי ממלכת פונטוס. כפונטוס סופח על ידי פומפיוס לאימפריה הרומית, הפכה ממלכת בוספורוס למדינת חסות (קליינטית) של האימפריה הרומית. היא הייתה מדינת החסות של רומא ששרדה למשך התקופה הארוכה ביותר. בשנים 69-63 לספירה בימי הקיסר נירון הייתה פרובינקיה רומית. בהמאה ה-2-1 לספירה ידעה המדינה תקופה מחודשת של פריחה, בראשות שושלת סרמטית חדשה. סוף המאה ה-2 המלך הבוספורי סאורוקראטס השני הביס את הסקיתים תבוסה מכרעת וסיפח לממלכתו את כל שטח חצי האי קרים.

שגשוג הממלכה התבסס על יצוא חיטה, דגים ועבדים. המסחר המוזכר העשיר מאוד את השכבה בשלטת במדינה, כפי שניתן להתרשם גם מהממצאים הארגאולוגיים שנתגלו, לא פעם באופן בלתי חוקי, ברגמים באזור, הידועים תחת השם קורגן. חלק מהממצאים הנ"ל - חפצי אמנות יווניים-סרמטים, שמורים במוזיאון ארמיטאז' בסנט פטרסבורג. מדובר ביצירות בזהב, כדים מיובאים מאתונה, חפצי טרקוטה, חלקי אריגים וחפצי נגרות ושיבוצי רהיטים.

במאות 5-4 ממלכת הבוספורוס הקימרי נפלה תחת מכות עמים נודדים - הגותים וההונים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושבות יווניות מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושבות היווניות הקדומות בצפון הים השחור

חופי המיצר קרץ' שבצפון הים השחור היו זרועים במושבות יווניות עתיקות:ממערב - פנטיקפאום (קרץ') - העיר החשובה באזור, נימפאון (אלטגן) ומימקיון, ממזרח - פנאגוריה (סנאיה), העיר השנייה בחשיבות, קפוי, הרמונאסה (טמוטאראקן), פורטוס סינדיקוס וגורגיפיה (אנאפה). מושבות אלה הוקמו במקור על ידי מתנחלים ממילטוס שהגיעו לכאן במאות ה-6 וה-7 לפנה"ס. פנאגוראיה הייתה מושבה של טאוס וייתכן כי הקמת נימפאום הייתה קשורה לאתונה. לכל הפחות שמה הופיעה ברשימת חברי הליגה האטית-דלית במאה ה-5 לפנה"ס.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממלכת בוספורוס הקימרי השתרעה מסביב למיצר קרץ' בין הים השחור לים אזוב. המיצר נודע בימי קדם כבוספורוס הקימר ומשם שם הממלכה.

מלכי בוספורוס הקימרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושלת הארכאאנקטידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי דיודורוס סיקולוס (י"ב, ל"א) נשלט האזור בין השנים 480-438 לפנה"ס בידי שושלת מלכים הנקראה "ארכאאנקטידית" (Archaeanactidae), שהודחה מהשלטון על ידי טירן בשם ספרטוקוס (431-438 לפנה"ס), ככל הנראה, תראקי במוצאו.

שושלת הספרטוקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרטוקוס ייסד בית מלוכה שהחזיק בשלטון כנראה עד שנת 110 לפנה"ס ונודעו כספרטוקידים. שושלת זו השאירה כתובות רבות, מהן ניתן ללמוד שנציגים מוקדמים שלה כיהנו כארכונס של הערים היווניות וכמלכים של שבטים ילידים שונים, בעיקר בני הסינדי שבמרכז קרים וענפים אחרים של המאוטים. החומר ששרד (טקסטים, כתובות ומטבעות) אינם מספקים מספיק מידע כדי לאפשר את שחזור הכרונולוגיה השלמה של מלכי האזור.

סטירוס מבוספורוס,(387-431 לפנה"ס) יורשו של ספרטוקוס, השתלט על כל האזור, סיפח לממלכתו את נימפאון והטיל מצור על העיר תאודוסיה עתירת הנכסים. להבדיל מערים אחרות, נהנתה תאודוסיה מנמל משוחרר מקרח לכל אורך השנה, מה שאיפשר לה לסחור בדגנים עם שאר העולם היווני, אפילו בימי החורף. בנו של סטירוס, לאוקון (347-387 לפנה"ס) הצליח לבסוף לכבוש אותה. אחריו שלטו במקביל שני בניו, ספרטוקוס השני ופריסאדס; אחרי מותו של ספרטוקוס השני בשנת 342 נשאר פריסאדס לבד בראש הממלכה עד שנת 310 לפנה"ס. אחרי מות פריסאדס, פרצה מלחמת אזרחים בין שני בניו סטירוס ואאומלוס. סטירוס הביס את אחיו הצעיר אאומלוס בקרב על נהר תאטיס בשנת 310 לפנה"ס, אך הוא עצמו נהרג בקרב, וכך עבר כס המלוכה לאואמלוס.

יורשו של אואמלוס בשלטון היה ספרטוקוס השלישי (283-303 לפנה"ס) ולאחריו מלך פריסאדס השני. השליטים הבאים כונו גם הם באותם שמות לסירוגין. האחרון בהם, פריסאדס החמישי לא הצליח לבד להתמודד עם ההתקפות האלימות החוזרות מצד שבטי נוודים בסביבה, וקרא לעזרת דיופנטוס, גנרל של מלך פונטוס, מיתרידטס השישי ובסופו של דבר העביר לו את רסני השלטון. פריסאדס נרצח על ידי סקיתי בשם סאומאקוס שעמד בראש מרד נגדו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

RE:Bosporos 3 Paulys Realencyclopädie der classischen Altertumswissenschaft Band III,1 (1897), Sp. 757–789

(11th ed.) Ellis Minns "Bosporus Cimmerius". In Chisholm, Hugh (ed) Encyclopaedia Britannica, Cambridge University Press. pp. 286–287.