ממתקי ג'עפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ממתקי ג'עפר – סניף בית חנינא – הכניסה
ממתקי ג'עפר – סניף העיר העתיקה בירושלים – הכניסה

ממתקי ג'עפר (או: מגדניית ג'עפר, המתוקים של ג'עפר; באנגלית: Ja'far Sweets) הוא מקום ממכר למאפים מתוקים ערבים, ובעיקר לכנאפה ולבקלווה, והסניף הראשון והידוע ביותר ממוקם ברחוב בית הבד 40 (שוק ח'אן א-זית) ברובע המוסלמי של העיר העתיקה במזרח ירושלים. המגדנייה הוקמה על ידי מחמד ג'עפר, ויש לה שני סניפים חדשים יותר בבית חנינא וברמאללה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

'ממתקי ג'עפר' הוקמה בשנת 1951 ברחוב בית הבד ברובע המוסלמי בעיר העתיקה.

לאחר מלחמת ששת הימים הפכה המגדנייה מוקד לביקורים של ישראלים שהגיעו לעיר בעתיקה.

בשיר של אהוד בנאי, "הכנאפה המתוקה", המתאר סיור של הזמר בעיר העתיקה בירושלים, אין התייחסות ישירה ל'מגדניית ג'עפר'. עם זאת, בשנות ה-70 כל התיירים הישראלים שהלכו לאכול כנאפה הגיעו ל'ממתקי ג'עפר', ולכן סביר שגם אהוד בנאי נהג כמותם, ושם פעמיו למגדנייה זו כדי לאכול את הכנאפה המתוארת בשירו.[1]

במשך השנים נוספו שני סניפים של 'ממתקי ג'עפר' בדרך רמאללה בקצה הצפוני של בית חנינא (נפתח בשנת 2002), ובעיר רמאללה (נפתח בשנת 1984, נסגר ב-2021 עם תחילת משבר הקורונה, צפוי להיפתח שוב בתחילת שנת 2024).[2]

שמה הרשמי של המגדנייה הוא "ממתקי ג'עפר", וכיום היא מנוהלת על ידי ילדיו, נכדיו וניניו של מחמד ג'עפר, וביניהם עדנאן ג'עפר.

גם כיום הסניף הראשון של "ממתקי ג'עפר" הוא אחת התחנות התיירותיות הקבועות בסיורי-האוכל שנערכים בעיר העתיקה.[3]

ממתקי ג'עפר – סניף בית חנינא – החלל הפנימי של המגדניה

שיטת ההזמנה והישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזמנת הכנאפה או המאפים האחרים מתבצעת בקופה הניצבת בכניסה לבית העסק. לאחר התשלום מקבלים קבלה (או ואוצ'ר) שאתו הולכים לדלפק, ומקבלים מהעובדים את המנה שהוזמנה.

הישיבה על יד שולחנות-שיש גדולים, שסביבם יושבים לקוחות שאינם קשורים זה לזה.

בכל שולחן יש כד מים גדול וכוסות לשימוש הסועדים.

ממתקי ג'עפר – סניף העיר העתיקה בירושלים – אזור הישיבה בתוך המגדנייה.

סוגי המתוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב'ממתקי ג'עפר' נמכרים בראש ובראשונה שני סוגי כנאפה. שני סוגי הכנאפה מוצגים לראווה בדלפק של חנות המתוקים. האחת מוצגת במרכזו של מגש עגול וגדול, והיא עשויה מגבישי סולת, השנייה עשויה אטריות קדאיף. בשתיהן יש גבינת-עזים משכם. מלבד הכנאפה מוגשים במקום מתוקים אחרים, כמו מעין-'בורקס' במי סוכר עם גבינה או עם קרם מלבי, בסבוסה (עוגת סולת) ובקלווה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממתקי ג'עפר – כנאפה סולת עם גבינת עזים
ממתקי ג'עפר – כנאפה "שערות" (אטריות)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בשירו "הכנאפה המתוקה", שבו הוא מתאר שוטטות שלו בעיר העתיקה בירושלים, שר אהוד בנאי: "הכנאפה מתוקה, יש ריח עדין של קטורת באוויר, הכנאפה מתוקה, אני זוכר את האור הבהיר..."
  2. ^ המידע לגבי שנות הפתיחה של 2 הסניפים הנוספים של המגדניה, בבית חנינא וברמאללה, נמסרו לי בשיחה עם אחד מבעלי בית-העסק.
  3. ^ דני רובינשטיין, לא לפסוח: תחנות חובה בעיר העתיקה בירושלים, באתר כלכליסט, 17 באפריל 2014