מגפת הקורונה בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Split-arrows.svg
ערך זה מועמד לפיצול: ערך זה גדול מאוד או שהוא עוסק במספר נושאים. ייתכן שפיצול הערך לערכי משנה יקל על הקריאה ועל איתור מידע רלוונטי.
אתם מוזמנים לדון בדף השיחה בהצעה לפצל את הערך.
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: פירוט מוגזם ביותר, גם בהתחשב בכך שמדובר בערך אקטואלי; כמו כן, חלקים נרחבים בערך אינם עדכניים וסביר להניח שבעיה זו קשורה בפירוט הרב.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מגפת הקורונה בישראל
אוהלי טיפול בחולי קורונה ליד הכניסה לחדר המיון של המרכז הרפואי שיבא
אוהלי טיפול בחולי קורונה ליד הכניסה לחדר המיון של המרכז הרפואי שיבא
תאריך התחלה 21 בפברואר 2020
תאריך סיום עדיין פעילה
פתוגן נגיף ה-SARS-CoV-2
מקרי מוות 4,341‏ [1]
מקרי הדבקה 593,961‏ [1]
  • 76,688 מהם חולים פעילים
    • 1,177 מתוכם במצב קשה
הבריאו 512,932‏ [1]
רענון נתונים

מגפת הקורונה בישראל היא חלק מהתפרצות מגפה עולמית של מחלת נגיף קורונה 2019. הנגיף הוא מזן SARS-CoV-2. החולה המאומת הראשון בישראל נרשם ב-21 בפברואר 2020.

שר הבריאות יולי אדלשטיין (מימין) וד"ר אסנת לבציון-קורח מנהלת המרכז הרפואי שמיר (משמאל) מבקרים חולה קורונה, 23 ביולי 2020
מדבקת שמירת 2 מטר בסניף דואר ישראל. מדבקות מעין אלה הודבקו במרחבים ציבוריים שונים על המרצפות והמדרכות.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שר הבריאות יעקב ליצמן ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, בחתימה על צו בריאות העם
קניון הקריון בקריית ביאליק סגור במוצאי שבת בעקבות מתן ההוראה על סגירת מרכזי קניות

מגפת הקורונה היא מגפה עולמית של מחלת נגיף קורונה 2019. הנגיף, מזן SARS-CoV-2, עבר מבעלי חיים נגועים לבני אדם. הנגיף זוהה לראשונה בדצמבר 2019 בעיר ווהאן, הרפובליקה העממית של סין. ובפברואר 2020 החל להתפשט במהירות לכל רחבי העולם.

התפשטות המגפה ומגבלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית ההתפרצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 בינואר חתם שר הבריאות יעקב ליצמן על צו, לפי פקודת בריאות העם, המוסיף את נגיף קורונה החדש לרשימת המחלות בעלות חשיבות בין-לאומית המחייבות הודעה מיידית.[2]

ב-27 בפברואר, היה המקרה המאומת הראשון של נשא קורונה, אזרח ישראלי שחזר מאיטליה מספר ימים קודם.[3] למחרת אובחנה ההדבקה הראשונה בישראל. באותו היום פורסם כי צליינים דרום קוריאנים שביקרו בישראל בין 8 ל-15 בפברואר, אובחנו כנשאים לאחר ששבו לארצם.[4][5] בסוף פברואר הגיע מספר המבודדים ל-5,630.[6]

ב-5 במרץ פורסם כי קבוצת צליינים מיוון טיילו בישראל כשהם נגועים בנגיף מ-20 עד 27 בפברואר. בעקבות ביקור הקבוצה בבית לחם הטיל צה"ל סגר על העיר.

לפי חוקרים מהמכון למחקר ביולוגי בישראל, חגיגות ומסיבות פורים שנערכו ב-10 וב-11 במרץ ללא כל הגבלות וריחוק חברתי, יצרו הדבקה המונית.[7]

סגר ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבישים ריקים בליל הסדר

בהדרגה, הממשלה הטילה מגבלות שונות באמצעות תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה.

ב-14 במרץ הוחלט על סגירת כלל המשק, ונאסרה התקהלות של למעלה מ-10 אנשים, לצד הגבלות נוספות[8] וסגירת כל מערכת החינוך. בהמשך החודש התהדקו ההגבלות בהדרגה.[9]

גן משחקים בתל אביב, סגור בעקבות הקורונה, 27 במרץ

ב-20 במרץ דווח על נפטר ראשון מהמגפה.[10]

אוטובוסים הוגבלו בתפוסתם ונמנעה ישיבה קרוב לנהג, מרץ 2020

ב-25 במרץ, הוגבלה יציאה מהבית. ב-31 במרץ נאסרה התקהלות בשטח פתוח גם לצורכי תפילה.[11]

בשבוע של פסח וליל הסדר, שחל ב-8 באפריל, הוכרז סגר נרחב. לצורך האכיפה נפרסו ברחבי הארץ כ-30 אלף שוטרים, 1,400 חיילים וכ-300 פקחים.

ב-12 באפריל נכנס לתוקפו צו המחייב עטיית מסכה בכל יציאה ממקום המגורים למרחב הציבורי[12].

הקלות ויציאה מהסגר הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 באפריל החלה ירידה במספר החולים, ומספר המחלימים המאומתים החדשים היה גבוה ממספר הנדבקים המאומתים החדשים - 209 מחלימים לעומת 158 נדבקים. מאז ועד 29 במאי, לא עלה מספר החולים החדשים על מספר המחלימים, ומספר החולים הפעילים הלך ופחת. בעקבות הנתונים החלו לבחון בממשלה הקלה על המגבלות וחזרה לפעילות מלאה של המשק ומערכת החינוך.

החל מ-19 באפריל החלו הקלות ראשונות. ב-30 באפריל בוטלה מגבלת קיום פעילות ספורטיבית עד 500 מטר מהבית[12].

ב־4 במאי בוטלה מגבלת המרחק, ופורסמה אסטרטגיית יציאה לשגרה בצל המגפה. בעת פרסומה נאמר שבהתאם למדדים מסוימים עלולות ההקלות להתבטל[12].

אזור המזון בקניון עזריאלי לאחר פתיחת הקניונים מחדש ב-7 במאי

מאז 3 במאי, חזרו הילדים והנוער למוסדות הלימוד בהדרגה תחת הנחיות שרוככו ב-14 במאי. עקב שרב קיצוני, מ-19 במאי ועד ל-22 במאי, לא חלה חובת עטיית מסכה בחלק מהמקרים.

במהלך החודש הגבלות על התחבורה הציבורית ועל בתי עסק קטנו בהדרגתיות.[13] פורסמו מתווים לפתיחת מסעדות, בתי קפה וברים (למעט מועדוני הריקודים) וקיום פעילויות מצומצמות נוספות. אלה נפתחו ב-27 במאי, קצת לפני המועד המקורי.[14] בהדרגה נפתחו תחת הנחיות גם בתי המלון ואטרקציות תיירותיות נוספות.[15]

במהלך שבועות אלו החלה עליה איטית בתחלואה, שגרמה לעיכוב בהקלות, ולמרות זאת באמצע יוני חזרו להתקיים אירועי שמחות ותרבות, תחת הנחיות.[16] בסוף יוני, התגבר קצב עליית התחלואה.

הידוק ההגבלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת יולי, הוחלט שההתקהלות בשטח סגור תצוצמם מאוד.[17] לאחר 3 ימים, הוחלט שיסגרו אולמות אירועים ומוסדות תרבות. צומצם מספר האנשים המותר בסוגי בתי עסק שונים[18] ובתחבורה ציבורית.[19]

בימים שלאחר מכן הודקו מעט חלק מההגבלות, ובהמשך הודקו עוד יותר במהלכי חקיקה.[20] בשלב זה מוקדו המגבלות בעיקר בסופי שבוע. הגבלת המסעדות נדחתה עקב לחץ,[21] ואחרות שונו על ידי ועדת הקורונה.[22] ב-5 באוגוסט בוטלו. נקבעה התערבות נקודתית בערים שבהן רמת התחלואה גבוהה.[23] סוכם שהופעות חיות יתקיימו במתכונת "דרייב אין", תחת מגבלות.[24] עד אמצע יולי מספר הנדבקים עלה בחדות. בסופו נבלמה העלייה.

עם מינוי רוני גמזו ל"ממונה הקורונה", החל תכנון "מתווה הרמזור", להתאמת המגבלות באופן מקומי, לפי רמת התחלואה המקומית בישוב.

ב-9 באוגוסט, אושרו הגבלות. בהן: צמצום הנוכחות במקומות העבודה.[25] במקביל, חודשו מופעי התרבות באוויר הפתוח.[26] ב-14 באוגוסט, אושר סטנדרט אחיד לפעילות במסעדות ובתי תפילה, ביחס לגודלם.

באוגוסט, נמשכה העלייה בכמות הנדבקים שאושפזו בבתי החולים. מספר הנדבקים היומי נשאר סביב 2000. בסוף אוגוסט אושר "מודל הרמזור".[27] המודל קבע צבע לכל יישוב בהתאם לנוסחה לפי פרמטרים בשבוע: מספר החולים החדשים ל-10,000 תושבים, שיעור הבדיקות החיוביות וקצב גידול מספר החולים החדשים.[28]

בתחילת ספטמבר, הייתה עליה חדה במדדי התחלואה. "מודל הרמזור" החל ב-6 בספטמבר. בתי ספר וגנים נפתחו עם מגבלות. בישיבת הקבינט שהתקיימה, המליץ רוני גמזו לשרים להטיל סגר מקומי על הערים האדומות שהיו כולן יישובים חרדיים וערביים. לאחר לחצים והתנגדויות, הוחלט להסתפק בעוצר לילי.

סגר שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוק הכרמל בתקופת הסגר השני

ב-11 בספטמבר, ממונה הקורונה רוני גמזו המליץ לקבינט הקורונה על "תוכנית שלושת השלבים": ריסון מהודק, ריסון חלקי וחזרה לרמזור.[29] הממשלה אישרה החל מ-18 בספטמבר, ערב ראש השנה, סגר באורך של 3 שבועות לפחות ואז חזרה לרמזור. השר יעקב ליצמן התפטר במחאה. ישראל הייתה למדינה המפותחת הראשונה שהטילה סגר ארצי שני. התקהלות צומצמה. יציאה מהבית מעבר לאלף מטר נאסרה.[30]

בשלב זה של הסגר צומצמה העבודה והתחבורה הציבורית ובתי הכנסת נשארו פתוחים.

ב-22 ספטמבר החל הקבינט לדון בהידוק הסגר. שר הפנים אריה דרעי התנה את סגירת בתי הכנסת, בהגבלת ההפגנות. הממשלה החליטה לאשר את סגירת כלל מקומות העבודה (פרט לחריגים), הספורט, בתי הכנסת והפגנות הוגבלו למרחק של אלף מטרים ממקום המגורים, בניגוד לעמדת משרד הבריאות משרד האוצר, וגמזו.[31] נשמעו טענות על עיסוק יתר בנושא ההפגנות, בשל רצונו של ראש הממשלה נתניהו לעצור את ההפגנות נגדו ונגד התנהלות הממשלה במהלך המשבר. היו שקראו להקמת ועדת חקירה בשל אופן קבלת ההחלטות.[32] השר אסף זמיר התפטר.

ב-25 בספטמבר נכנס לתוקפו הידוק הסגר השני. מלבד הגבלת ההפגנות שדרשה שינוי חקיקה, ונכנסה לתוקף ב-30 בספטמבר.[33]

הקלות ויציאה מהסגר השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציר זמן - חלק מהנחיות הקורונה בשנת 2020

במהלך הסגר הוצגו 3 תוכניות שונות לאסטרטגית היציאה.[34] המשותף היה שהמעבר בין כל שלב יבוצע לאחר 14 יום, ובכפוף ליעדים: מספר הנדבקים, מקדם ההדבקה, מספר החולים הקשים ואחוזי התפוסה בבתי החולים.[35]

ב-13 באוקטובר אושרו מעט הקלות. ב-17 באוקטובר תם הסגר למעט בערים האדומות, ונפתחה מערכת החינוך לגיל הרך בכל הארץ.[36] קודמה תוכנית להגדרת "איים ירוקים" לאזורי מלונות שהכניסה אליהם תותר בהצגת בדיקה או אישור החלמה.[37] הוטלו סגרים בכמה יישובים. לבקשת הקבינט, קיצר משרד הבריאות את התכנית לפתיחת המשק.[38]

בניגוד לעמדת משרד הבריאות, אסטרטגיית היציאה לא בוצעה כסדרה. לדוגמה, פתיחת חנויות הרחוב הוקדמה בשבוע[39], לאחר שחלפו 7 ימים בלבד מההקלה הקודמת. כך גם תלמידי המוסדות הפנימייתיים חזרו ללימודים בניגוד לעמדת משרד הבריאות[40].

בשל הפרות חתונות ואירועים שנערכו בידי ישראלים בשטחי А ו-B ברשות הפלסטינית, נחתם צו שטח צבאי סגור האוסר על כניסת ישראלים לשטחים.[41]

בנובמבר נוספו הקלות שונות בערים ירוקות וצהובות.[42]

סגר שלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 דצמבר, מקדם ההדבקה עלה מעל 1, וממוצע הנדבקים עמד על כאלף.[43] בממשלה התפתחה מחלוקת לגבי קיום סגר לילי בחנוכה. החוק מחייב להטיל סגר רק בהינתן תועלת ברורה, אך מאחר שמשרד הבריאות לא הציג תמיכה במהלך, הסגר לא בוצע.[44] הוחלט להמתין ולבצע ריסון הדוק כשיהיו 2,500 נדבקים (בממוצע שבועי) או מקדם הדבקה 1.32, ואם אחרי 3 שבועות לא תהייה ירידה, לבצע סגר.[45]

הוחלט שיפתחו המוזיאונים, הקניונים והשווקים, בערים הירוקות והצהובות, לאחר פיילוטים.[46] נבלם על ידי המפלגות החרדיות ניסיון להטיל סגר בערים אדומות.[47]

אחרי השתהות ארוכה, הממשלה החליטה על סגר החל מ-27 בדצמבר. בניגוד לקודמיו, מוסדות הלימוד המשיכו כסדרם כשעבודה במגזר הפרטי בהיקף של 50%, ומגבלת מרחק של 1,000 מטרים. היעד לסיומו: ירידה יחד עם פחות מאלף נדבקים ביום. בעת ההחלטה, מקדם ההדבקה - 1.25, נדבקים - 2,931.[48] בשיח הציבורי והמקצועי היו שביקרו זאת או הציעו תחליף.[49][50] לאחר דיון סוער בכנסת אושרר הסגר ברוב דחוק ב-28 בדצמבר.[51]

בהמשך, הוחלט על הידוק הסגר החל מ-8 בינואר בחצות, נסגרה מרבית מערכת החינוך, מגבלת ההתקהלות הוחמרה, יציאה לעבודה הותרה למקומות חיוניים בלבד ועוד.[52]

תמונת מצב נוכחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל־24 בינואר 2021 , מספר המקרים המאומתים הוא 593,961. 1,177 במצב קשה, 4,341 נפטרו, ו־512,932 החלימו.

מקרי COVID-19 בישראל  
     מקרי מוות        הבריאו        חולים

תאריך

כל המקרים המאובחנים

2020-02
7
2020-03
5,358
2020-04
15,946
2020-05
17,071
2020-06
25,041
2020-07
71,634
2020-08
116,596
2020-09
227,100
2020-10
314,498
2020-11
338,391
2020-12
426,749
מקור: [53]

מגפת הקורונה בישראל לפי יישובים, נכון ל-19 בינואר 2021 (פורסם למחרת 20 בינואר)
ביישובים בהם לפחות 15 מקרים‏[54] ממויינים לפי שיעור ל-10,000 תושבים
יישובמקרי הדבקהל-10,000 תושבים[55]מקרי פטירהמתחסנים[56]
מודיעין עילית18,4432,414.8000015-15000770-770
תפרח4532,079.9000014-פחות מ-15000072-72
בני ברק37,3201,823.7000164-164001124-1,124
אלעד8,8881,822.7000014-פחות מ-15000410-410
רכסים2,2591,783.2000014-פחות מ-15002056-2,056
קריית יערים1,0841,768.9000000-0001969-1,969
ביתר עילית10,1941,720.0000014-פחות מ-15005592-5,592
כוכב יעקב1,3671,600.3000000-0003602-3,602
מג'דל שמס1,6021,432.9000014-פחות מ-15000331-331
גבעת זאב2,5631,391.4000014-פחות מ-15001634-1,634
בוקעאתא8951,354.0000014-פחות מ-15000636-636
עין קנייא2611,244.0000014-פחות מ-15001978-1,978
כפר חב"ד7941,203.6000000-0009283-9,283
חשמונאים3321,198.1000014-פחות מ-15001222-1,222
מג'ד אל-כרום1,7881,156.8000014-פחות מ-15001067-1,067
בית שמש14,2081,137.0000024-24002895-2,895
פקיעין (בוקייעה)6681,133.5000014-פחות מ-15001382-1,382
סח'נין3,5511,120.1000015-15000770-770
נתיבות3,9881,062.2000014-פחות מ-15072950-72,950
בית ג'ן1,2741,061.6000014-פחות מ-15002174-2,174
כפר קאסם2,5111,054.0000014-פחות מ-15000865-865
מסעדה3861,039.3000014-פחות מ-15001009-1,009
אבו גוש7791,011.8000014-פחות מ-15000015-15
יאנוח-ג'ת6701,003.1000014-פחות מ-15001686-1,686
ירושלים93,136994.6000579-579000308-308
מגפת הקורונה בישראל לפי יישובים, נכון ל-19 בינואר 2021 (פורסם למחרת 20 בינואר)
ביישובים בהם לפחות 15 מקרים‏[54] ממויינים לפי שיעור ל-10,000 תושבים
יישובמקרי הדבקהל-10,000 תושבים[55]מקרי פטירהמתחסנים[57]
מודיעין עילית18,4432,414.8000015-15000770-770
תפרח4532,079.9000014-פחות מ-15000072-72
בני ברק37,3201,823.7000164-164001124-1,124
אלעד8,8881,822.7000014-פחות מ-15000410-410
רכסים2,2591,783.2000014-פחות מ-15002056-2,056
קריית יערים1,0841,768.9000000-0001969-1,969
ביתר עילית10,1941,720.0000014-פחות מ-15005592-5,592
כוכב יעקב1,3671,600.3000000-0003602-3,602
מג'דל שמס1,6021,432.9000014-פחות מ-15000331-331
גבעת זאב2,5631,391.4000014-פחות מ-15001634-1,634
בוקעאתא8951,354.0000014-פחות מ-15000636-636
עין קנייא2611,244.0000014-פחות מ-15001978-1,978
כפר חב"ד7941,203.6000000-0009283-9,283
חשמונאים3321,198.1000014-פחות מ-15001222-1,222
מג'ד אל-כרום1,7881,156.8000014-פחות מ-15001067-1,067
בית שמש14,2081,137.0000024-24002895-2,895
פקיעין (בוקייעה)6681,133.5000014-פחות מ-15001382-1,382
סח'נין3,5511,120.1000015-15000770-770
נתיבות3,9881,062.2000014-פחות מ-15072950-72,950
בית ג'ן1,2741,061.6000014-פחות מ-15002174-2,174
כפר קאסם2,5111,054.0000014-פחות מ-15000865-865
מסעדה3861,039.3000014-פחות מ-15001009-1,009
אבו גוש7791,011.8000014-פחות מ-15000015-15
יאנוח-ג'ת6701,003.1000014-פחות מ-15001686-1,686
ירושלים93,136994.6000579-579000308-308
חורפיש635990.6000014-פחות מ-15006320-6,320
חצור הגלילית907978.3000014-פחות מ-15001188-1,188
דאלית אל-כרמל1,725977.2000014-פחות מ-15000870-870
כאוכב אבו אל-היג'א350975.2000014-פחות מ-15000326-326
קריית מלאכי2,239940.0000014-פחות מ-15000944-944
יד בנימין400937.2000014-פחות מ-15000706-706
קלנסווה2,163934.6000014-פחות מ-15001088-1,088
מעלה עירון1,407934.0000014-פחות מ-15000531-531
דיר חנא964932.5000014-פחות מ-15004671-4,671
טמרה3,183925.5000026-26001964-1,964
דיר אל-אסד1,157924.6000014-פחות מ-15005523-5,523
ירכא1,587924.3000022-22000427-427
עין מאהל1,229921.6000016-16004472-4,472
רבבה242919.5000000-0010303-10,303
עין נקובא322918.7000014-פחות מ-15000365-365
נווה דניאל212913.0000000-0005936-5,936
עמנואל355908.9000000-0000791-791
בענה750894.9000014-פחות מ-15000898-898
סלאמה288862.3000014-פחות מ-15000249-249
כפר ברא313851.0000000-0002931-2,931
ג'ולס550850.6000014-פחות מ-15038370-38,370
נצרת6,560847.1000039-39001563-1,563
דבוריה877834.4000014-פחות מ-15001773-1,773
עספיא1,042833.5000016-16000671-671
ראמה644833.3000014-פחות מ-15000911-911
סאג'ור351822.0000014-פחות מ-15000322-322
ברקת170816.9000014-פחות מ-15000322-322
אשדוד18,287809.4000117-117000654-654
טירה2,127801.1000014-פחות מ-15000375-375
כפר כנא1,816798.2000014-פחות מ-15000336-336
יפיע1,526796.8000014-פחות מ-15000287-287
שעב558790.3000014-פחות מ-15002727-2,727
גני מודיעין205787.6000000-0000634-634
אום אל-פחם4,392782.8000039-39000014-פחות מ-15
מבוא חורון207775.6000000-0000297-297
פוריידיס1,023772.3000014-פחות מ-15000896-896
ג'ת933771.1000014-פחות מ-15000109-109
שפרעם3,189756.8000029-29000577-577
אכסאל1,116754.9000014-פחות מ-15001037-1,037
אופקים2,311753.7000014-פחות מ-15000017-17
כאבול1,058750.6000014-פחות מ-15008432-8,432
אעבלין986741.1000014-פחות מ-15000808-808
נחף965735.9000014-פחות מ-15007215-7,215
קריית גת4,181732.2000034-34001621-1,621
פסוטה232731.2000000-0005344-5,344
כפר מצר201730.9000014-פחות מ-15003328-3,328
אור יהודה2,678727.5000023-23000017-17
רמלה5,508722.4000074-74000978-978
ג'ש (גוש חלב)223718.2000014-פחות מ-15001638-1,638
מרכז שפירא159713.0000014-פחות מ-15012930-12,930
צפת2,569711.8000014-פחות מ-15000803-803
שתולים149704.2000000-0000736-736
טורעאן1,002703.7000014-פחות מ-15004513-4,513
ג'לג'וליה714703.6000014-פחות מ-15003833-3,833
טייבה3,091703.2000019-19009867-9,867
סולם183701.4000014-פחות מ-15002130-2,130
ערד1,860695.2000014-פחות מ-15001262-1,262
עיילבון397690.2000014-פחות מ-15011812-11,812
כפר מנדא1,392689.5000014-פחות מ-15000183-183
מוקייבלה279683.7000014-פחות מ-15000314-314
כפר קרע1,293679.9000014-פחות מ-15000641-641
טבריה3,029676.4000026-26001745-1,745
לוד5,203673.8000056-56001098-1,098
כוכב השחר150673.6000000-0002559-2,559
גבע בנימין380668.8000000-0000111-111
כפר יאסיף677668.1000014-פחות מ-15004648-4,648
באקה אל-גרביה1,998667.1000021-21002611-2,611
נאעורה154662.9000014-פחות מ-15000727-727
ג'דיידה-מכר1,399661.1000015-15000545-545
אבו סנאן928658.2000014-פחות מ-15000014-פחות מ-15
נוף איילון140657.9000000-0048635-48,635
אפרת709656.1000000-0001514-1,514
פדואל131652.1000000-0005791-5,791
מעלה אדומים2,481650.3000014-פחות מ-15004763-4,763
מעיליא211650.2000014-פחות מ-15000360-360
ירוחם656637.3000014-פחות מ-15000843-843
שבלי - אום אל-גנם384634.4000014-פחות מ-15003490-3,490
מעגלים130630.8000000-0001410-1,410
ניצן155629.8000000-0000509-509
אלון שבות195629.4000000-0000524-524
כסרא-סמיע554628.3000014-פחות מ-15001315-1,315
בסמ"ה628627.4000014-פחות מ-15000216-216
יקיר142620.6000000-0000532-532
בית שאן1,123608.2000014-פחות מ-15001353-1,353
מצפה יריחו153597.7000000-0028825-28,825
בועיינה-נוג'ידאת585596.2000014-פחות מ-15001420-1,420
עראבה1,524589.9000014-פחות מ-15000174-174
ריינה1,118588.4000014-פחות מ-15003161-3,161
קריית ארבע431588.3000014-פחות מ-15003349-3,349
מגאר1,350588.1000014-פחות מ-15005060-5,060
זמר416586.4000014-פחות מ-15012163-12,163
עץ אפרים142585.1000000-0001147-1,147
כעביה-טבאש-חג'אג'רה321583.2000014-פחות מ-15000767-767
יבנה2,771582.3000014-פחות מ-15001112-1,112
אור עקיבא1,094576.6000014-פחות מ-15000028-28
שדרות1,593576.4000014-פחות מ-15000748-748
ערערה1,452575.2000016-16001427-1,427
משהד479572.1000014-פחות מ-15006312-6,312
טלמון260568.3000000-0000203-203
ראש העין3,463560.4000017-17013848-13,848
ברכה154558.6000000-0000509-509
פתח תקווה13,845558.4000117-117000775-775
אזור720555.7000014-פחות מ-15002542-2,542
חריש735555.5000000-0002254-2,254
מבשרת ציון1,334554.6000014-פחות מ-15009857-9,857
מגדל העמק1,414550.8000014-פחות מ-15000221-221
הושעיה112546.1000000-0001111-1,111
עכו2,682543.1000035-35011374-11,374
אלקנה208541.9000014-פחות מ-15000517-517
בית אל319534.1000014-פחות מ-15000608-608
חספין109530.4000000-0000547-547
שיח' דנון153530.0000014-פחות מ-15000324-324
יבנאל223525.6000014-פחות מ-15010950-10,950
עילוט437523.0000014-פחות מ-15010309-10,309
באר יעקב1,426513.6000014-פחות מ-15000441-441
קדומים231508.3000000-0003247-3,247
ג'סר א-זרקא755505.7000014-פחות מ-15000271-271
רחובות7,236502.8000066-66001751-1,751
אבטין141497.4000000-0000014-פחות מ-15
עפרה151496.2000000-0098187-98,187
מייסר99490.8000014-פחות מ-15000291-291
נתניה10,706483.7000102-102009411-9,411
אלעזר118479.9000014-פחות מ-15000799-799
עלי זהב161473.8000000-0000631-631
עפולה2,564472.6000036-36021471-21,471
גן יבנה1,126471.7000014-פחות מ-15001581-1,581
שלומי307471.4000014-פחות מ-15014395-14,395
חולון9,233470.4000108-108000421-421
קריית אתא2,762467.9000032-32037024-37,024
אשקלון6,691464.4000061-61010565-10,565
נוף הגליל1,922460.5000022-22020526-20,526
גבעת שמואל1,218458.3000014-פחות מ-15001339-1,339
קריית שמונה1,023454.4000014-פחות מ-15006212-6,212
בת ים5,859454.1000146-146000545-545
אחוזת ברק102447.6000014-פחות מ-15000147-147
חדרה4,340445.9000076-76008411-8,411
מעלות-תרשיחא973445.6000014-פחות מ-15000649-649
באר שבע9,301443.6000077-77003976-3,976
קרני שומרון360442.5000000-0026367-26,367
יהוד-מונוסון1,324442.4000014-פחות מ-15000570-570
נעלה93433.0000000-0000258-258
עוזייר141430.3000014-פחות מ-15015404-15,404
בית דגן312428.3000014-פחות מ-15002600-2,600
מזרעה168427.7000014-פחות מ-15000641-641
כפר אדומים199425.8000000-0000287-287
שילה185424.7000000-0002120-2,120
עלי185419.0000014-פחות מ-15000623-623
גני תקווה854418.7000014-פחות מ-15000133-133
חיפה11,844415.1000168-168000596-596
סביון167413.7000000-0005360-5,360
קריית עקרון454412.7000014-פחות מ-15005495-5,495
אליכין140410.0000014-פחות מ-15001577-1,577
דימונה1,407407.8000014-פחות מ-15000216-216
צופים97403.2000000-0001140-1,140
נוקדים96402.9000000-0000305-305
גבעת אבני82400.2000014-פחות מ-15000338-338
צור הדסה439394.8000014-פחות מ-15000378-378
קריית ים1,570393.5000034-34003191-3,191
נהריה2,284393.1000029-29026104-26,104
קריית ביאליק1,565389.0000014-פחות מ-15000546-546
שערי תקווה234387.4000014-פחות מ-15001684-1,684
גדרה1,096387.1000022-22003164-3,164
לפיד92384.3000014-פחות מ-15000758-758
כרמיאל1,764381.4000031-31011429-11,429
רהט2,695377.3000019-19016423-16,423
רעננה2,840376.5000036-36000623-623
תל אביב - יפו17,198373.4000216-216000531-531
כפר האורנים99372.5000000-0002148-2,148
מודיעין-מכבים-רעות3,438368.6000014-פחות מ-15001149-1,149
זרזיר299368.3000014-פחות מ-15003590-3,590
קריית מוצקין1,592367.6000015-15003498-3,498
רומת הייב75366.4000000-0000742-742
שוהם768364.9000014-פחות מ-15005662-5,662
טירת כרמל842364.3000014-פחות מ-15000648-648
כפר תבור157364.3000000-0007342-7,342
גן נר97363.2000000-0005287-5,287
תקוע148363.1000000-0000014-פחות מ-15
בת חפר191360.4000014-פחות מ-15000565-565
הר אדר147359.6000014-פחות מ-15000607-607
זכרון יעקב833359.0000014-פחות מ-15006772-6,772
ראשון לציון8,936351.3000104-104000386-386
כפר כמא118349.9000000-0000400-400
בסמת טבעון276348.7000014-פחות מ-15000572-572
בני עי"ש242346.8000014-פחות מ-15000210-210
פרדס חנה-כרכור1,473342.5000014-פחות מ-15056093-56,093
כפר יונה847341.8000014-פחות מ-15000688-688
ביר אל-מכסור324340.3000014-פחות מ-15000535-535
עומר251333.3000000-0005540-5,540
ערערה בנגב611333.3000014-פחות מ-15022001-22,001
לקיה463329.0000014-פחות מ-15000507-507
מזכרת בתיה486327.6000014-פחות מ-15004322-4,322
שמשית82326.2000000-0002383-2,383
להבים208324.3000014-פחות מ-15002482-2,482
מיתר300318.5000014-פחות מ-15029220-29,220
בית אריה-עופרים166316.0000000-0108877-108,877
רמת גן5,156315.4000087-87000461-461
פרדסיה184310.3000000-0005498-5,498
בית חשמונאי68309.5000000-0001843-1,843
קיסריה165308.8000014-פחות מ-15002810-2,810
אריאל634308.7000014-פחות מ-15006934-6,934
נס ציונה1,543306.4000020-20001326-1,326
כפר ורדים164298.9000014-פחות מ-15000897-897
נופית80297.6000014-פחות מ-15004315-4,315
יקנעם עילית707297.1000014-פחות מ-15002491-2,491
הרצליה2,871294.6000052-52000735-735
אבן יהודה406293.6000014-פחות מ-15000014-פחות מ-15
נשר706292.4000014-פחות מ-15001385-1,385
טובא-זנגריה197290.7000014-פחות מ-15004282-4,282
רמת השרון1,365288.9000016-16011535-11,535
מתן104287.5000000-0009345-9,345
קריית אונו1,153285.3000014-פחות מ-15000577-577
הוד השרון1,794284.0000021-21001835-1,835
כפר סבא2,876283.5000041-41000284-284
בית יצחק-שער חפר59276.9000000-0001363-1,363
אלפי מנשה215270.4000014-פחות מ-15002826-2,826
תל מונד344261.7000014-פחות מ-15000594-594
צור יצחק165259.4000000-0008602-8,602
אורנית227253.5000014-פחות מ-15000000-0
חורה565252.9000014-פחות מ-15000358-358
אילת1,309250.3000014-פחות מ-15001879-1,879
רמת ישי190244.1000000-0000939-939
גבעת ברנר65242.6000014-פחות מ-15001308-1,308
ראש פינה76241.4000000-0029051-29,051
קדימה-צורן547241.1000014-פחות מ-15000412-412
קריית טבעון434239.4000014-פחות מ-15012012-12,012
צור משה78237.0000014-פחות מ-15004872-4,872
גבעתיים1,422234.5000020-20009364-9,364
עתלית206232.1000000-0013391-13,391
כסיפה500228.7000014-פחות מ-15003191-3,191
מצפה רמון117224.5000014-פחות מ-15013785-13,785
כוכב יאיר191219.5000014-פחות מ-15000768-768
קצרין158216.5000014-פחות מ-15001826-1,826
בנימינה-גבעת עדה343216.5000000-0001376-1,376
קציר56194.2000000-0003565-3,565
תל שבע247118.7000014-פחות מ-15000209-209
שגב-שלום10898.8000000-0002426-2,426
מעגן מיכאל2098.1000000-0040275-40,275
ע'ג'ר2594.0000014-פחות מ-15000704-704
ביר הדאג'1525.5000014-פחות מ-15001067-1,067

השפעות המגפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעת מגפת הקורונה על ישראל

משך הזמן הארוך בצל המגפה השפיע באופן משמעותי על תחומים רבים במדינה; על החברה, הכלכלה, ההמערכת הפוליטית, המחאה נגד השלטון, מערכת החינוך, הספורט, איכות סביבה, תעשיית המוזיקה, קהילות כמו הקהילה הגאה, אלימות במשפחה, אלימות מינית בתוך המשפחה,[58] על צריכת האינטרנט הביתית ועוד.

התמודדות מערכת הבריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מערכת הבריאות בישראל

ב-23 בינואר 2020 פורסמו הנחיות התגוננות מפני נשאי הנגיף.[59]

בהתאם לצורך הוקמו או נסגרו מחלקות מיוחדות לטיפול בהם. למשל, בבית חולים שיבא הוכשר במהלך מרץ חניון בית החולים כמחלקה לטיפול נמרץ לחולים קשים.

במרץ, בעקבות בידוד או הידבקות של הצוות בנגיף, נסגרו מחלקות וצומצמה פעילות בבתי חולים רבים.[60] גויסו סטודנטים לרפואה וקוצרו תורנויות תוך מעבר למשמרות.

במאי מונה פרופ' נמרוד מימון לעמוד בראש "מגן אבות ואמהות", תוכנית העוסקת במשבר הקורונה בבתי אבות ומוסדות סיעודיים. מימון החליף את פרופ' רוני גמזו שסיים את תפקיד הממונה המיוחד לנושא. באוגוסט, הממשלה אישרה תוכנית, שמטרתה הפגת בדידות, קטיעת שרשראות הדבקה וטיפול בצרכי האזרחים הוותיקים.[61]

ביוני, דווח שחלק מבתי החולים נכנסו לגרעונות כלכליים. ביולי, ניתן תקציב נוסף.[62] כמו כן, פנו פנימאים ורופאי המחלקות לרפואה דחופה וחדרי המיון לראש הממשלה נתניהו ולשרים כ"ץ ואדלשטין והתריעו על מצבה של מערכת הבריאות לקראת חורף ה'תשפ"א. בסוף יולי, התקיימה שביתת אחיות ואחים שנסתיימה אחרי סיכום על תוספת תקנים ותנאים נוספים.[63]

באוגוסט, דווח על עומסים בחלק ממחלקות בתי החולים.[64] בספטמבר, החלו חלק מבתי החולים בהעברת מאושפזים לבתי חולים אחרים בשל עומס. רופאים בגמלאות נקראו לסייע.[65] בחורף נמשכו עומסים גדולים גם במהלך הסגר השלישי.[12][66]

טיפול רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול במסגרת בתי החולים הוא תומך ולא ישיר וכולל מתן חמצן, עירוי נוזלים, אנטיביוטיקה כאשר עולה חשד לזיהום חיידקי, ובמידת הצורך הנשמה מלאכותית מכנית. נוסה טיפול עם תרופה בשם כלורוקווין, המוכרת יותר מ-70 שנה כתרופה למניעת מלריה וטיפול בה. גם היה טיפול בתרופה בשם קלטרה (אנ') שמוכרת בטיפול נגד HIV, ובתרופה אנטי-ויראלית ניסיונית בשם רמדסיביר.[67]

היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין התגייסה לפיתוח מכונת הנשמה אוטומטית המבוססת על מפוח הנשמה. מהנדסים נרתמו לייצר ציוד רפואי חלופי באמצעות מדפסות תלת מימד.[68] היו גם חברות פרטיות שפיתחו.

בדיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמטכ"ל אביב כוכבי (במרכז) בוחן את המעבדה הצבאית לאבחון חולי קורונה בבסיס צריפין יחד עם ראש אט"ל יצחק תורג'מן (משמאל), קצין הרפואה הראשי טריף בדר (מימין) ואנשי הרבנות הצבאית

נציגי ארגוני המעבדות הרפואיות התריעו בפברואר כי לא יוכלו לעמוד בביקוש הגובר לבדיקות קורונה[69] ובמרץ הודיעו שהמעבדות הגיעו ליכולת ביצוע בדיקות מרבית של עד 700 בדיקות ליום.[70] בעקבות העומס הגובר אושר להן לפעול גם בסופי שבוע וכן נחנכו מעבדות נוספות. קצב הבדיקות ביום גדל ל-2,400.[71]

ב-15 במרץ נוספו 3 מעבדות כדי להגדיל את מספר הבדיקות. שונו הקריטריונים לאחר ש-90 אחוז מהדגימות לבדיקת קורונה נזרקו מבלי להיבדק מפני שנלקחו ללא אישור מראש.[72]

עם הגידול במספר הנדבקים הורגש עומס והתמעטו הבדיקות הזמינות. בשל ריבוי המקרים התמעט ציוד המיגון וגדל מספר המבודדים מקרב הצוות הרפואי.[73]

לפי מספר מקרים שדווחו, בשל מיעוט הבדיקות, התקיימו קריטריונים קשיחים לביצוען. מסיבה זו היו מבודדים שנחשדו כחולים, לא אושרו לבדיקות בבתי חולים או במד"א ושוחררו. לכן ההערכה הייתה שמספר המודבקים והחולים בפועל גבוה מהמספרים המדווחים.[74]

ב-19 במרץ, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליט: הגעה לכ-3,000 בדיקות עד 21 במרץ ולכ-5,000 עד 26 במרץ.[75] למחרת, דווח כי מאחר שמשרד האוצר לא אישר תוספת שכר לעובדים, מעבדות שונות לא פעלו בסוף השבוע.[76] ב-22 במרץ דווח על ביצוע 3,350 בדיקות. למחרת, נחנכו מתחמי בדיקות לנוסעים ברכב פרטי.[77] צה"ל הסב מעבדה בבסיס צריפין המיועדת לבדיקות DNA לשם זיהוי חללים, כך שתוכל לאבחן חיילים חולים.[78] ב-25 במרץ נמסר מטעם המנכ"ל בר סימן טוב שנערכו 5,067 והחל מ-29 במרץ צפויות להיערך 10,000 בדיקות ליום.

ב-26 במרץ דווח כי בוצעו כ-5,200 בדיקות. למחרת במעבדות התריעו כי מספרי הבדיקות שצוינו אלו רק מספר הדגימות שנלקחו ולא הבדיקות שעובדו בפועל. המעבדות לא עבדו במשמרות מלאות ולא הצליחו לצמצם את הפער בביצוע הבדיקות.[79] תוכננה הקמת מערכת מחשוב ארצית לצורך הטיפול בבדיקות.[80]

למחרת, בוצעו כ-6,000 בדיקות. כמו כן, הודיע משרד הבריאות שלאחר שיחה עם ראש הממשלה, הוחלט שבמהלך השבוע הבא יעלו כמות הבדיקות לכ-10,000 ותוך שבועיים (עד 10 באפריל) יבוצעו 30 אלף בדיקות מדי יום.[81]

מתחם "היבדק וסע" בחניון גני יהושע בתל אביב
מתחם "היבדק וסע" בקריית ביאליק
עמדה לבדיקת קורונה ללא מגע ישיר בין נבדק לבודק

עקב גורמים כמו מחסור בחומרים כימיים (ריאגנטים), היעדים לא מומשו[82] ואף הייתה ירידה. ב-1 באפריל, נלקחו 7,833 בדיקות. למחרת בוצעו 7,294 בדיקות.[83] ב-5 באפריל, הודיעו שאותר חומר חלופי.[84] ב-8 באפריל, פורסם הסכם עם חברת BGI הסינית: היא תספק מכשור וחומרים לביצוע בדיקות נוספות.[85] נוסף על כך, משלוח ריאגנטים הגיע מדרום קוריאה.[86]

ב-13 באפריל, אחרי מועד היעד שנקבע, בוצעו כ-10 אלף בדיקות. ב-19 באפריל הייתה ישראל ראשונה בעולם במספר הבדיקות לנפש[87] למעט כמה מדינות קטנות (איסלנד, לוקסמבורג, בחריין ואסטוניה). במאי, כמות הבדיקות הייתה קטנה מ-10 אלף בין היתר בגלל ירידה בכמות הפונים. ב-10 במאי, ישראל הייתה בצמרת הדירוג (מעליה איסלנד, לוקסמבורג, בחריין, דנמרק ופורטוגל). הדירוג לא התייחס לשלב התפתחות המגפה ביחס למדינות אחרות. ביוני החלה עלייה בכמות הבדיקות.

ב-14 במאי, דרשו עובדי המעבדות דרשו כוח אדם נוסף וחששו מקריסה אם יהיה גל תחלואה נוסף.[88]

משרד הבריאות רכש בדיקות לזיהוי נוגדנים (סרולוגית). מטרתן גילוי תמונת מצב בנוגע לתחלואה בציבור בכך שימצאו נדבקים שלא אומתו. שימשו בכמה סקרים שפורסמו.[89]

תפקיד הבדיקות הוא איתור חולים. הן מיועדות בין היתר לעובדים חיוניים או לאזרחים בסיכון מיוחד שאינם יכולים להתבודד כראוי, למשל בבתי חולים ובבתי אבות. כמו כן, הן חיוניות מאוד לקבלת מידע על מוקדי התפרצות מיוחדים. כמו כן, הבדיקות חשובות כדי להקל את הסגר. ניתן לפתוח בהדרגה אזורים גאוגרפיים שבהם נראה כי המגפה במגמת התמתנות. ועוד לפני כן - כדי לשקול אם אפשר בכלל להתקדם לכיוון של יציאה מסגר.[90] הבדיקות הן חלק ממערך שמסיע לצמצום ההדבקה. הוא יעיל אם מבוצע איתור מהיר של חולים, בידודם (עדיף מחוץ לתא המשפחתי) ובידוד מגעיהם. לכן, חשוב לקבל תשובות מהירות לבדיקות הקיימות, ולוודא סגירת מעגל מהירה מול מגעי החולה.[91] ב-12 אפריל, הזמן מדיווח על תסמינים ועד קבלת תוצאות בדיקה עמד על כ-7 ימים בממוצע[92] ובמרץ - 3 ימים.[93] באמצע יולי, 60 שעות.[94]

בתחילת אפריל, קופות החולים החלו ליטול בדיקות יחד עם מד"א. ב-23 באפריל, המנכ"ל בר סימן טוב אמר שבתוך 10 ימים תושלם העברת הבדיקות לקופות החולים במטרה לקצר את סגירת המעגל.[95]

ביקור שר הביטחון וראש הממשלה החליפי, בני גנץ במפקדת "אלון" מפקדת הקורונה הלאומית לקטיעת שרשרת ההדבקה בליווי סגן הרמטכ"ל, האלוף אייל זמיר, מפקד פיקוד העורף, האלוף אורי גורדין ומזכירו הצבאי, תת-אלוף יקי דולף, 4 באוגוסט 2020

ב-25 ביוני פרסם משרד הבריאות כי מבודדים שנחשפו לחולה ייבדקו בתוך 48 שעות - שבועיים בלבד אחרי שסדצקי הורתה להמתין בין ארבעה ימים לשבוע.[96] סגירת מעגל נמשכה 6 ימים. באותו השלב, המתשאלות היו בעיקר אחיות שגויסו.[97] בהמשך שונה נוהל של חקירות אפידמיולוגיות.[98]

בתחילת מאי, אחרי תכנון באפריל,[99] הוצגה תוכנית הבניה של מערך התחקירים האפידמיולוגי. לפי התכנית, השאיפה היא שתוצאות הבדיקות יתקבלו בתוך 24 שעות, ובידוד של נדבקים יחל כבר יממה לאחר שהתגלו תסמינים. כמו כן, ייערכו מאות חקירות אפידמיולגיות ביום, שייעשו לא רק בעזרת איתור באמצעים טכנולוגיים, אלא גם בעזרת חוקרים. נוסף על כך יוקם מוקד טלפוני כללי למידע ולדיווח על נדבקים. כלומר, תוך 36 עד 48 שעות תבוצע סגירת מעגל הנדבקים. מטרתו לאתר ולבודד 70% (בשאיפה 90%) ממי שנחשפו לחולים בנגיף.[100] שם המערך הוא "המכלול" והוא צפוי לקום עד סוף מאי.[101] לפי דיווח מ-8 ביוני, המערך לא נבנה.[102] בסוף יוני, ישראל לא הצליחה להגיע ליעד הנדרש. באפריל הוצעה תוכנית אחרת שנדחתה על ידי ראש הממשלה נתניהו.[103] חלקה אומץ על ידי רוני גמזו ביולי.[104] הוקמה מפקדת "אלון" שתעזור בין היתר במערך.

חקירה אפידמיולוגית ארכה בספטמבר בממוצע בין 3 ל-4 ימים,[105] משך זמן ארוך ביותר מפי 2 יחסית לחודשים הקודמים, וזאת בגלל העלייה החדה בתחלואה בחודש זה. פרק הזמן שהיה היעד לקטיעת שרשראות ההדבקה היה 48 שעות לכל היותר, כולל הבדיקות. בנובמבר הוא נמשך 24 שעות.[106] קושי נוסף היה באי שיתוף הפעולה מצד חלק מהנשאלים. אפקטיביות המערך תהיה מלאה כשמספר הנדבקים היומי הוא כמאות חולים, סגירת מעגל תבוצע בקצרה ובעת שיתוף פעולה מלא ב-75% ביצועים.[107]

בסוף 2020, אפקטיביות המערך הייתה כ-20% (כשההערכה שבמדינות מוצלחות ביותר 40%), חמישית במספר הבדיקות לנפש (פרט למדינות זעירות) כשזמן התשובה קטן מיום, כשאין עומס.[108]

ציוד ורכש[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מחסור שהתעורר במטושים, חברת MyHeritage תרמה כ-66 אלף מטושים שהוזמנו מחוץ לישראל.

בעקבות מצב החירום, משרד הביטחון צורף למאמצי ההצטיידות, והמוסד סייע בהבאת ערכות בדיקה נוספות.[109] עקב המחסור המסתמן בציוד מגן, מערכת הבריאות החלה להטיל מגבלות על ניפוק הציוד. עודפים רבים של ציוד מגן מצויים בסין ולספקים אין יכולת לשלוח אותם לישראל עקב הפסקת הטיסות.

חברת אינוויטק הודיעה שתספק אלף מכונות הנשמה, הצפויות להיות זמינות במאי.

טקס סיום הפעילות במרכז השליטה הלאומי למאבק בקורונה. מימין לשמאל: ראש אמ"ץ אהרון חליוה, הרמטכ"ל אביב כוכבי, ראש המוסד יוסי כהן, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב וראש אמ"ן תמיר הימן

ב-25 במרץ התפרסם כי הוקם חמ"ל משותף למשרד הבריאות, הביטחון והמוסד, לצורך תיאום רכש, בשל המחסור הגובר בציוד רפואי בעולם.[110] בהמשך החמ"ל הפך למרכז שליטה כללי שפעל ממתחם בית החולים תל השומר עד לסגירתו כעבור כחודשיים בשל דעיכת הגל הראשון וההשתלטות היחסית על המצב.[111]

משרד הביטחון הקים צוות חירום בראשות ד"ר דני גולד, ראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית, לקישור בין יצרני ציוד רפואי לתעשיות הביטחוניות, לשם ייצור מואץ של ציוד רפואי ומתן פתרונות חדשניים למלחמה במגפה.[112]

ב-26 במרץ נמסר דו"ח מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת ליו"ר ועדת הקורונה עופר שלח ולפיו בישראל יש רק 1,437 מכונות הנשמה זמינות לשימוש מערכת הבריאות, ובהסתמכות על מקורות נוספים, יש צפי ל-2,864 וזאת אל מול תחזית של 5,000 מונשמים.[113] נקבע נייר עמדה על ידי ועדה משותפת של המועצה הלאומית לביואתיקה, הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל ומשרד הבריאות, שקבע סדרי עדיפויות למקרה ששיעור ההידבקות יהיה גבוה מיכולת ההתמודדות של בתי החולים.[114]

חברת ישראייר הטיסה לראשונה אי פעם מטוס לסין, שנועד להביא לישראל מסכות מגן.[115]

לקראת עונת השפעת והחשש מתחלואה כפולה, הוצהר שכמות חיסוני השפעת שנרכשה הוכפלה.[116]

זיהוי, גילוי, איתור[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח מכשיר BiPAP על ידי היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין

חוקרים ממכון ויצמן למדע הציגו שאלון ומערכת מיפוי שמטרתם לנבא אזורי התפשטות אפשריים. קבוצת חוקרים נוספת מהמכון פיתחה בשיתוף עם המרכז הרפואי וולפסון פלטפורמה המאפשרת לבצע ניטור עצמי של חוש הריח כדי לאתר מקרי קורונה בשלבי ההתפתחות המוקדמים. קופות החולים החלו לשלוח ללקוחותיהן שאלונים שנועדו לספק מידע אודות התפשטות המגפה.[117]

יכולות השב"כ נרתמו לצורך איתור נדבקים אפשריים ולסיוע בחקירות אפידמיולוגיות. מספר ימים לאחר הפעלת יכולת זו הושק יישום "המגן" מטעם משרד הבריאות שמטרתו זהה. הישום התפרסם בקוד פתוח וסייע לקבוע האם המחזיק בה שהה ליד חולה קורונה מאומת וצריך להיכנס לבידוד.[118] היישום נבדק על ידי מומחי אבטחה אשר לא הצליחו למצוא בו ליקויים.

רכש שימש גם לשיפור מערך הבדיקות. למשל, נחתם הסכם עם MyHeritage לביצוע 10,000 בדיקות קורונה ביום. עסקה זו מצטרפת לזו עם חברת AID GENOMICS, שתוסיף יכולת של למעלה מ-20 אלף בדיקות ביום.[119]

אלי שפרכר פיתח מודל לחיזוי תחלואת הקורונה שאומצה על ידי הממונה רוני גמזו בשילוב עם מודלים אחרים. במכון ויצמן למדע פותח מודל לזיהוי תחלואה סמויה ביישובים.

ביקורת על מערכת הבריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 במרץ, תוך כדי טיפול המדינה בהתפרצות הנגיף, פרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן את דו"ח הביקורת 70א הכולל פרק העוסק בהתמודדות מערכת הבריאות עם מגפות. בדו"ח עלה כי נמצאו ליקויים בהיערכות להתמודדות עם מחלות מתפרצות ומתחדשות, על כן הומלץ לנקוט בפעולות להתמודדות עם מחלות שהן בגדר סיכון למגפות ולמנוע את התפרצותן והתפשטותן. עוד עלה בדו"ח שמשרד הבריאות ומשרד האוצר לא קבעו מנגנון מוסכם לעדכון תקציב סל שירותי בריאות הציבור שבאחריות משרד הבריאות במקרה של התפרצות.[120]

ביקורת על הקריטריונים לביצוע בדיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הדבקת הדיירים והעובדים במגדל נופים בו 25 חולים ו-4 נפטרים (נכון ל-2 באפריל) התעורר כעס על אי ביצוע בדיקות במועד. זאת לאחר שנודע על ביקור נשאית בבניין, על אף שלא הייתה מודעת למצבה. בדיקות לשוהים נערכו לאחר כשבועיים. באופן דומה, בבית האבות "משען" בבאר שבע מספר הקורבנות עלה ל-12[121]

לפרקי זמן מסוימים היה מחסור בערכות בדיקה, מטושים ופערים ביכולת ביצוע הבדיקות במעבדות והחקירות אפידמיולוגיות, עקב קצב ההדבקה הגובר.

לאחר שגברה הביקורת על הקריטריונים הנוקשים הוחלט להקל אותם.[122] עקב מחסור בחומרים כימיים (ריאגנטים), הקריטריונים הוקשחו. חרף המניעה מלקיים בדיקות בתנאים מסוימים, עקב מקרים שונים של הדבקות אנשי צוות במספר מחלקות בבתי חולים נפרדים, בהדסה החליטו לחרוג מהנהלים ולהתחיל לבדוק את אנשי הצוות במחלקה. בעקבות הבדיקה, התגלו כ-15 נשאים מבין אנשי הצוות שהיו ללא תסמינים.[123]

החל מ-6 באפריל, הקריטריונים הוקלו. התאפשרה קבלת הפנייה לבדיקה דרך רופא המשפחה. ההפניה נתינה למטופלים שחוו תסמינים מוגדרים ולאחר התייעצות מרחוק עם הרופא.[124] בסוף אפריל, פרופסור רוני גמזו, האחראי הזמני על ניהול משבר הקורונה בבתי האבות, אמר שימליץ כי שליש מהן יבוצעו בבתי האבות והדיור המוגן, בדגש על אלה שנתגלה בהם נשא.[125] שבועיים קודם, החלו להפנות 3,000 בדיקות מדי יום לבתי אבות בהם התגלה נשא של הנגיף.

על סמך ניתוח הנתונים שנצברו, הוחלט להתמקד בהפחתת מספר הבדיקות למחלימים לטובת בדיקות לאיתור חולים חדשים. המטרה הייתה ייעול השימוש בהן ומיקוד רב יותר על זיהוי מקורות ההדבקה ומעקב אחר שרשראות ההדבקה.[126] בסוף מאי, יולי אדלשטיין החליט להרחיב את הקריטריונים. למשל, אנשים ללא תסמינים במצבים מסוימים יכלו להיבדק והותרה נטילת בדיקה לפי שיקול דעת של הרופא המטפל.[127] בהמשך שונו בהתאם לצורך.[128]

ביולי, הוחלט להרחיב את הבדיקות בבתי האבות ובמוסדות הגריאטריים כך שהעובדים יעברו בדיקה אחת לשבוע.[129] הוחלט שתבוצע בדיקת מערכות ביוב של בתי האבות. בכל מרכז גריאטרי שבו יתגלה הנגיף במערכת הביוב, ייערכו מיד בדיקות לכל הדיירים ואנשי הצוות.[130]

ביקורת על הגדרת חולים קשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 ביולי הפיץ משרד הבריאות הנחיות חדשות באשר להגדרתם של חולים במצב קשה[131] במטרה ליצור אחידות בין בתי החולים בישראל בדיווח על מצב החולים, ולהתאים את הקריטריונים להגדרות של ארגוני בריאות בעולם.[132] הגדרות קליניות אחידות למצבם של חולי קורונה חשובות כי מהן נגזר אופן הטיפול הרפואי ודחיפותו, לצד ביצוע ניסוים קליניים. ההגדרות משתנות לעיתים בהתאם למידע ולניסיון הרפואי והמחקרי שנצברים. בין ההנחיות החדשות חולים בעלי ריווי חמצן בדם של 93% ומטה מוגדרים כחולים במצב קשה. קריטריונים כמו ריווי חמצן בדם הוגדרו ברמה דומה (אך לא זהה) כבר מחודש מרץ אבל חלק מהרופאים לא הכירו אותם. בעקבות שינוי הקריטריונים עלו טענות על ניפוח מספר החולים הקשים. נטען שבעבר חולים קשים נזקקו ברובם למכונות הנשמה ועם הקריטריונים החדשים מרבית החולים הקשים אינם זקוקים כלל להנשמה. על פי ד"ר מיקי הלברטל מנכ"ל בית החולים רמב"ם בעבר 80 אחוז מהחולים הקשים היו מונשמים בעוד שעם הקריטריונים החדשים היחס הוא 36 אחוז.[133] אחרי גל התחלואה הראשון חל שינוי בטיפול לפיו יש לדחות הנשמה ככל שניתן. זאת בשל היבטים שליליים בחיבור למכשירי הנשמה על חולים.[134] לפי פרופ' רונן בן-עמי, מנהל היחידה למחלות זיהומיות באיכילוב, אחוזי התמותה של חולי קורונה מונשמים גבוהים - כשליש מהחולים מתים ולכן הגישה הרווחת היא לטפל במגוון אמצעים, תרופתיים ומכניים, כדי למנוע צורך בהנשמה. כמו כן, ירידה בריווי החמצן בדם היא סימן האזהרה המוקדם ביותר להחמרה במצב החולה, וזו הסיבה לכך שהיא נקבעה על ידי רשויות הבריאות בעולם כקריטריון קובע למחלה קשה. וכן טען שאלו חולים שצריכים להיות מאושפזים תחת מעקב וטיפול אינטנסיבי למניעת החמרה במצבם.[135]

פעולות הממשלה ומדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניות סגר וריחוק חברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם היוודע דבר המגפה בסין, ישראל נקטה מדיניות שהתירה המשך שגרה למשך זמן רב, תוך הגבלה הדרגתית של הכניסה לישראל והתנועה בתוכה. צעד זה נחשב כצעד קריטי וישראל היא בין המדינות הבודדות שנקטו בו עם תחילת המשבר.

המדיניות בתחילת הדרך הסתמכה בעיקר על שיתוף הפעולה של האזרחים. בנתב"ג לא הייתה עמדת בדיקה לנוסעים[136] ולא נמנעה נסיעת נוסעים חוזרים בתחבורה ציבורית. בהדרגה הוחל באכיפת הבידוד באמצעות ביקור פקחים בבתי מבודדים, סיוע המשטרה ודיווח אזרחים ב"מלשינון".

מחסום בירושלים, במהלך הסגר הכללי שהוטל ביום העצמאות ה-72

במרץ, בעקבות עלייה מעריכית במספר הנדבקים, הוקשחה מאוד מדיניות הבידוד ומניעת התקהלויות, לצד השקעת מאמץ בהגדלת מספר הבדיקות. בהדרגה הוטלו איסורים על אירועים עם 100 משתתפים, שהוחמר בהמשך למניעת התקהלות של 10 אנשים ולבסוף ל-2 אנשים שאינם בני אותה משפחה. כן נאסר להתרחק ממקום המגורים למעלה ממאה מטר למעט הצטיידות במזון ובתרופות. בערים בהן נמצא שיעור הדבקה גבוה, הוטל הסגר מקומי וכן לקראת פסח נאסרה התנועה בין ערים. בסוף אפריל, ישראל החלה לאפשר פתיחה של עסקים מסוימים ולהקל על חלק מההנחיות. בחגים ומועדים הוחמרו ההנחיות. בתחילת מאי, החלו להיפתח מוסדות החינוך. ההקלות המשיכו במהלך מאי.

בסוף מאי, המנכ"ל היוצא, משה בר סימן טוב, אמר שזוהתה עלייה בתחלואה - בעיקר בבתי הספר. נאמר שיש להקפיד על ההנחיות ולהימנע משאננות. יש לשוב ולהימנע ממפגשים עם המבוגרים, הנמנים עם קבוצת הסיכון להידבק בנגיף. "אנחנו רוצים לשמור על שגרה כלכלית, אבל חשוב ממנה לשמור על התחלואה", הוסיף המנכ"ל. "אנחנו בחשיבה מאומצת עם משרדי הממשלה כדי לשמור על האיזון הזה".[137] תמך שסיוע כלכלי יאפשר לאנשים לממש את הנחיות משרד הבריאות. למחרת, הוחלט להתרכז בבדיקות נרחבות, הסברה, אכיפה והרתעת עסקים שיפרו את ההנחיות.[138] בהמשך, הוחזרו מגבלות.

אחרי מינויו לממונה הלאומי למאבק בנגיף הקורונה, החל פרופ' רוני גמזו לגבש תוכנית שלא הגיע לכדי יישום.[139]

בהמשך, הוקלה הכניסה בטיסות למדינה כחלק ממתווה. בסוף 2020 הוטלו 2 סגרים ארציים נוספים וביניהם הקלות.

החמרות מקומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המגפה, הוטלו סגרים מקומיים או הגבלות מקומיות. בתחילה, הופעלו בעיקר תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (אזור מוגבל), כשהראשונה הייתה בני ברק. בהמשך הוחלפו בחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש. לפי מודל הרמזור, לעיתים יוחלט לגבי היישובים האדומים האם צריך סגר.

בידוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות), תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה, חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש

אחד הקשיים הגדולים בהתמודדות עם הנגיף הוא שתסמיניו וגילויו אינם מתאפשרים בימים הראשונים, ובשל כך נשאיו ממשיכים להדביק אנשים נוספים. התסמינים מופיעים בין ימים אחדים ל־14 יום, ולכל צעד חשוב במניעת התפשטות המגפה הוא בידוד של מי שנחשד שהוא חולה, או מי שחזר ממדינה נגועה.

ב-12 בפברואר פרסם משרד הבריאות צו, המאפשר כפיית בידוד בבית חולים.[140] צו נוסף כלל הנחיות למעסיקים, בעניינו של עובד שנשלח לבידוד בית.[141]

בנוסף פרסם משרד הבריאות תעודת מחלה גורפת, לכל עובד השוהה בבידוד, כך שיש לראות זאת כהיעדרות מחמת מחלה, ללא צורך בתעודת מחלה אישית.[142]

מלוניות קורונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלונית הבידוד בדן פנורמה תל אביב עם צוות פיקוד העורף, 17 במרץ 2020

בחודש מרץ, הקים משרד הביטחון "מתקני בידוד חוץ-ביתיים", על מנת למנוע הדבקה בתוך המשפחה בבידוד ביתי. מספר מתקנים עברו הסבה ל"מלוניות בידוד" בסיוע פיקוד העורף: מתקני יחד למען החייל, מלונות ובהם דן פנורמה תל אביב ודן ירושלים.[143]

כוונת משרד הבריאות להכשיר כמתקן לאשפוז חולי קורונה קלים, גם את המרכז הגריאטרי בראשון לציון מלב"ן שנמצא באחריותו, מוסד שמעמדו היה מצוי במחלוקת טרם המשבר, עוררה התנגדות.[144] לאחר שנדחתה עתירה של משפחות מאושפזים לבית הדין המחוזי, ב-21 במרץ הוגשה עתירה לבג"ץ בנושא זה. באופן דומה, כוונתו לפנות את המרכז המשולב לרפואה גריאטרית שהם ללא מתן הודעה מוקדמת למשפחות נתקל בהתנגדות עזה.[145]

אכיפה ואיכון סלולרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז החלת מדיניות הבידוד של החולים החשודים, התפרסמו מקרים של הפרת צווי הבידוד. כן התגלו קשיים בביצוע חקירות אפידמיולוגיות הן בשל העומס הגובר הנובע מריבוי המקרים או אי שיתוף פעולה מלא מצד חלק מהנדרשים לבידוד מסיבות שונות.

בשל כך הוחלט להתחיל באכיפת הבידוד על ידי משרד הבריאות בשילוב עם המשטרה. במספר מקרים ביצעה המשטרה מעצר של מפירי בידוד,[146] והוחלט לפתוח תיקים פליליים כנגד מפירי הבידוד ולהפעיל אמצעים טכנולוגיים לאכיפת הבידוד.[147]

ב-16 במרץ אישרה הממשלה את תקנות שעת חירום (נתוני מיקום), שאפשרו איכון סלולרי של חולה קורונה ושל אדם החייב בבידוד בית עקב חשש שחלה במחלה זו, גם ללא צו בית משפט המורה למסור נתונים אלה. המשטרה רשאית להעביר את המידע למשרד הבריאות. בנוסף אושרו תקנות שעת חירום נוספות שהסמיכו את השב"כ לעשות שימוש ב'כלי' כדי לקבל, לאסוף ולעבד מידע טכנולוגי בנוגע לתקופה של 14 הימים שלפני אבחונו של חולה, לצורך סיוע למשרד הבריאות בביצוע חקירה אפידמיולוגית.

מדבקת שמירת מרחק בתחנת משטרה

בעקבות דיון ועדת חוץ וביטחון בנושא, הסתבר שהשב"כ גם בוחן את פירוט היסטוריית השיחות.[148] ב-26 במרץ השב"כ פרסם כי 500 מהאנשים שקיבלו את ההודעה ואותרו באמצעות מערכת המעקב אכן נמצאו לבסוף כנשאים. לא היה ברור מהפרסום כמה אנשים קיבלו את ההודעות. בהמשך, קודם חוק שיחליף את התקנות. האיכון הופסק ביוני. ביולי, אושר חוק שהסמיך את השב"כ לסייע למשרד הבריאות בחקירות אפידמיולוגיות באופן זה.[149]

בהמשך קבעה ועדת השרים שהסתייעות בשב"כ לחקירות אפידמיולוגיות תוגבל למקרים נקודתיים, החל מ-20 בינואר 2021 בכפוף לתנאים[150]

פעילות גופי הביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת האחריות של משטרת ישראל על אכיפת תקנות קורונה רשמה המשטרה עד סוף 2020 כ-467 אלף דוחות, בהם יציאה ממקום המגורים לפעילות שאינה מותרת או אי עטיית מסכה.[151]

במסגרת היערכותו של צה"ל לפעילות סיוע לאומית במשבר הקורונה, פעל צה"ל במגוון תחומים:

  • מחקר, ניתוח נתונים והערכת מצב לטובת גיבוש מדיניות פעולה לאומית: במרץ 2020 הוקם בכפיפות לאגף המודיעין בצה"ל מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה. עוסק במחקר מערכתי ורפואי אודות המגפה בישראל ומחוצה לה.
  • תגבור כוחות שיטור, אבטחה ופיקוח: עיבוי כוחות שיטור, משמר הגבול ופיקוח לטובת אכיפת נוהלי סגר ואיוש מחסומים.
  • תגבור כוחות למשימות סיוע ותמיכה לוגיסטית בעורף: חלוקת מזון, תרופות ומצרכים חיוניים למוקדים מרכזיים במרכזי אוכלוסייה ותחלואה. כמו כן, מאמץ זה כלל סיוע בייצור מסגרות בידוד לחולים מאומתים. המאמץ מובל על ידי פיקוד העורף.
  • פיתוח וייצור פתרונות טכנולוגיים: סדרת מאמצים טכנולוגיים לייצור פתרונות חדשניים בתחום הרפואה המבוססים יכולות צה"ליות. מאמצים אלו מובלים ברובם על ידי היחידה הטכנולוגית של מערך המבצעים המיוחדים. מאמצים אלו כוללים ייצור של מכונות הנשמה, הסבת אמבולנסים ועוד.
  • פינוי חולי קורונה יחד עם תקציב ייעודי להסברה. לדוגמה, ביולי הורה שר הביטחון על מבצעים ממוקדים בערים מסוימות. במהלכם, ניתנות לערים שבהן תחלואה גבוהה חבילות הכוללות הקצאת מקומות ייעודיים במלוניות ואמצעי הסברה מותאמים.[152]

במקביל, פעל בתחומים נוספים כמו הסברה באמצעות הרשתיות החברתיות של פיקוד העורף והעלאת המורל הלאומי באמצעות חיל החינוך והנוער - הופעות הלהקות הצבאיות, הרצאות, ופעילויות נוספות.

מדיניות הכניסה והיציאה מישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעת מגפת הקורונה על ישראל#סגירת גבולות בין-לאומיים

עוד לפני שהתגלו חולים בישראל, נקטו הרשויות פעולות ראשוניות למניעת כניסת המחלה למדינה על ידי נשאים החוזרים ממדינות נגועות. החוזרים מחוץ לארץ נדרשו להיכנס לבידוד, ומי ששהה בשבועיים האחרונים במדינה נגועה, או היה במגע עם אדם ששהה שם, ופיתח תסמינים של המחלה נדרש להגיע לבית חולים.

תחילה, חלה ההוראה רק על החוזרים מווהאן שבסין, אולם בהדרגה התרחבה למדינות נוספות בהן הייתה כמות גבוהה של נדבקים, וב-9 במרץ ההוראה כללה את החוזרים מכל המדינות, וצומצמו הטיסות לחו"ל באופן כללי.

באמצע אוגוסט התאפשרה חזרה מחוץ לישראל בלי בידוד על בסיס מנגנון משתנה שהגדיר "מדינות ירוקות" שלא מצריכות בידוד. בדצמבר שבו והוגדרו כל המדינות כאדומות.

מידע והסברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פשקוויל שהופץ בבני ברק בעיצומה של המגפה

בתקופת המשבר, למשך פרק זמן מסוים שודרו מדי ערב הודעות לציבור מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרים ואישים נוספים כגון מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב וסיגל סדצקי. בהמשך משרד הבריאות הפיק קמפיינים ייעודיים.

ב-20 באפריל, לאחר שבכלל ההודעות לתקשורת נמנע מעיתונאים להציג שאלות לראש הממשלה או שאר בעלי התפקידים, תא הכתבים המדיניים וארגונים נוספים פנו בתלונה למשרד ראש הממשלה בדרישה שיתאפשר להעלות שאלות, תוך התחשבות בהנחיות הבריאות.[153]

בכירי משרד הבריאות הרבו להתראיין מידי ערב על מנת להעביר מסרים לציבור.[154][155]

פיקוד העורף השיק פורטל חירום לאומי ומוקד טלפוני ייעודי.[156]

המשרד לשוויון חברתי הפעיל מוקד מיוחד (8840) עבור מידע לגיל שלישי. גם אתר כל-זכות הנגיש מדריכי זכויות ייעודים למשבר ודף עדכונים על ההקלות הממשלתיות.[157]

ארגון נגישות ישראל קרא ב-19 במרץ להנגיש את השירותים לאנשים עם מוגבלות.[158]

ציבורים שונים התריעו על היעדר הסברה בשפות שאינן עברית, כגון ערבית, צרפתית, רוסית ואמהרית.

הופצו סרטוני הסברה מטעם משרד הבריאות ומטעם לשכת הפרסום הממשלתית ששודרו ביוטיוב, בטלוויזיה ברשתות החברתיות וכו'.[159][160] למשל, הופץ סרטון המציג את שרשרת ההדבקה. הסרטון הופץ במספר שפות ובמספר מדינות ביקשו להשתמש בסרטון.[161]

כמעט שנה לאחר תחילתה, מערך ההסברה הייעודי למגפה טרם פעל.[162]

הסברה לציבור הערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פער ממושך ותלונות על אי הנגשת מידע בערבית, מונתה סוזאן מזאווי כדוברת לציבור הערבי מטעם משרד הבריאות.

האתרים שהוקמו מטעם משרד הבריאות[163] ופיקוד העורף[164] הכילו פרק שלם בערבית המנגיש את המידע וההנחיות הקשורים למגפה.

ב-17 במרץ, הוציאו אנשי הדת בחברה הערבית הוראה לסגור את מקומות התפילה וגם לא מעט פסקי הלכה שאסרו על אנשים להיות בתפילות מרובות משתתפים.[165]

הנחיות והסברה בציבור החרדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה משי זהב מארגון זק"א התריע כי חלק גדול מהציבור החרדי מנותק מאמצעי התקשורת וכן הצביע על כך שראשי מערכת הבריאות לא נפגשו עם הבד"ץ ואנשי העדה החרדית.

אל מול עדויות של הפרת הנחיות, התקבלו תלונות על הסברה לא מספקת לציבור החרדי ומידע לא מותאם לאופן צריכת התקשורת בציבור החרדי.[166][167]

בזמן המשבר הוקם מטה הסברה נפרד לציבור החרדי הופעלו אמצעים ייעודים כגון כריזת רחוב ועיתון מיוחד.[168]

ב-16 באפריל נודע כי הנחיות משרד הבריאות לכניסה לבידוד לא הגיעו למנויי הטלפונים הכשרים, חרף פניית משרד התקשורת לוועדת הרבנים לענייני תקשורת. תלונה בעניין הוגשה למשרד מבקר המדינה.[169]

הרב אלימלך פירר פרסם מאמר על דעתם של הרבנים חיים קנייבסקי, גרשון אדלשטיין ושלום כהן, בו קריאה לכל מי שיכול להתחסן - ללכת ולעשות כן.[170]

אומדן אפקטיביות הצעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל מאפייני המחלה, השפעות המדיניות קורות תוך שבועיים ואכן תוצאות הקשחת המדיניות לא איחרו לבוא-במהלך אפריל היה מיתון בקצב ההדבקות. מאידך, נתון זה התקבל כאשר הבדיקות הושהו בשל צמצום מלאי הריאגנטים הדרושים לביצוע בדיקות ולכן מספר הנשאים המאומתים אינו העיד על מספר הנשאים בפועל.

ב-24 במרץ, הודלף שראש הממשלה נתניהו הציג לשריו תרחיש עתידי שחזה מיליון חולים ו-10 אלף מתים בסוף אפריל. פרופ' גבי ברבש, שהיה בצוות קבלת ההחלטות, קבע שהתרחיש שגוי.[171] התרחיש גם סתר את תרחיש הייחוס של משרד הבריאות. התרחישים התעדכנו לאור נתוני התחלואה, הצעדים שבוצעו (כמו סגר או סגירת מקומות) והמחקר המואץ שנעשה על הנגיף ברחבי העולם. מודל הייחוס חושב במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה, המייעץ למשרד הבריאות. לפי מודל הייחוס מ-3 במרץ, בתרחיש של הדבקה גבוהה (כל אדם מדביק 2), שיא המגפה היה אמור להיות תוך 4 חודשים, ביולי, וסיומה היה אמור להיות בנובמבר 2020 (1.4 מיליון חולים, כ-22 אלף מתים מקורונה. 42.5 אלף מיטות היו נדרשות בשיא המגפה כשבמרץ היו בישראל 16 אלף מיטות ששימשו לצרכים רבים). הדבקה נמוכה יותר האריכה את משך המגפה אבל הורידה את התחלואה והתמותה (שיטוח עקומת התחלואה). היה חשש שתחלואה גבוהה תיצור עומס ואף קריסה בבתי החולים שתפגע בטיפול בחולי קורונה ובחולים אחרים, דבר שישפיע בין היתר על התמותה. המודל התייחס למצב שהיה לפני צעדי המנע שננקטו. במשרד הבריאות דחפו לביצוע צעדי ריחוק חברתי ואף סגר - כך שקצב ההדבקה ירד לפחות מ-1, קצב שבו מספר החולים החדשים מתכווץ.[172] בהמשך עודכן מודל הייחוס לפי הגורמים השונים.[173]

ב-11 באפריל, פורסם דוח של מכון גרטנר שחקר את קצב ההדבקה במרץ.[174] ב-6 לחודש, קצב ההדבקה היה קצת פחות מ-3, כלומר כל אדם הדביק בממוצע קצת פחות מ-3 אנשים. אחרי יומיים, הקצב ירד ל-2.5. למחרת, בזמן חג הפורים, קפץ ל-3.2. ב-15 לחודש, ירד ל-1.6. אחרי שבוע, הוא ירד ל-1.3 והמשיך לקטון.[175] מקדם ההדבקה ב-22 באפריל היה קטן מ-1.[176]

בתחילת אפריל, בשל הפער בביצוע הבדיקות, לא היה ניתן להשען על מדד הנדבקים החדשים והמדדים שלפיהם בוצעה אמידה של התקדמות הטיפול במגפה הם בעיקר מספר המאושפזים והמתים. ב-13 באפריל ישראל ניצבה במקום 6 מתוך 23 מדינות המערבי בדירוג עולה של מספר הנפטרים למיליון איש, ובמקום אחד מעל החציון במספר הנדבקים ובמספר הבדיקות למיליון איש.[177] חודש לאחר מכן השתפר מעט דירוג ישראל, בעוד שיעור הבדיקות יחסית לאוכלוסייה נסק. עם זאת ניכר באוכלוסייה (ואף בכנסת[178]) התרופפות ניכרת ברמת ציות לתקנות. תוצאותיה לא באו לביטוי עד סוף מאי, שבו דווחה התפרצות גדולה בבית ספר בבירה.[179][180]

למדד יחס האוכלוסייה/מקרי מוות יש מגבלות: מדיניות הדיווח של המדינות, כולל מדינות המערב אינה אחידה, והדירוג אינו לוקח בחשבון את התפלגות הגילאים במדינות השונות-באוכלוסייה ישראל קיים שיעור צעירים גבוה יותר ביחס לחלק מהעולם. ב-13 באפריל, אחרי מועד היעד שנקבע ותקופה של ירידה, ישראל עשתה כ-10 אלף בדיקות.

ב-30 במרץ, חוקרים ממכון רקח לפיסיקה העריכו שהמגמה באותה עת שיקפה צפי ל-500 חולים קשה באמצע אפריל.[181] לפי המדד, הגעה למספר נמוך בהרבה של חולים קשה מעידה על טיפול אפקטיבי. במאי, כמות המאומתים היומית הידועה הייתה דו ספרתית. כמות החולים הקשים קטנה מ-182 באמצע אפריל ל-62 באמצע מאי. ביחס לעולם, ישראל מוקמה במקום ה-33 במספר הנדבקים המדווחים, לאחר שבאמצע אפריל ישראל דורגה במקום ה-18.[182]

לפי משרד הבריאות, קצב הסרת ההגבלות בישראל נחשב כמהיר ביותר במדינות שהטילו סגר, נכון לאמצע מאי. הם אמרו שבשל העובדה שמעט מאוד ישראלים גילו תסמיני קורונה וביקשו להיבדק, מספר הבדיקות ירד באופן משמעותי. הובע חשש שהדבר עלול להביא לכך שמוקדי הדבקה משמעותיים יוחמצו ויגרמו להתפשטות נוספות ודרמטית בכל המדינה.[183]

לפי מחקר באוניברסיטת תל אביב ממאי, כ-70% משרשראות ההדבקה בישראל הגיעו מארצות הברית. שאר המקרים הגיעו בעיקרן ממדינות אירופה, ובראשן בלגיה וצרפת. הנגיף לא הגיע כמעט ממוקדי ההתפרצות הראשונים, כמו סין דרום קוריאה וסינגפור, מהן נאסרו הטיסות בשלבים המוקדמים של הטיפול בהתפרצות. נוסעי האונייה "דיימונד פרינסס", שהובאו היישר לבידוד כששבו מיפן לא הפיצו את הנגיף. נגיפי הקורונה הראשונים הגיעו לישראל רק בסוף חודש ינואר, לא לפני כן. לחוקרים יש שני הסברים: ראשית, חובת הבידוד על השבים מארצות הברית הוטלה באיחור, 39 ימים אחרי שנאסרו טיסות מסין. כמו כן, מהמחקר עלה שחלקם לא הקפידו באופן מלא על הנחיות הבידוד, מה שתרם להדבקה.[184]

במאי עלה מספר החולים המאומתים החדשים. בלטו התפרצויות בבתי ספר.[185] זאת כשבועיים אחרי ביטול הקפסולות במוסדות החינוך. ביוני עלה מספר החולים הקשים החדשים במקביל לעלייה בתחלואה וגורמים נוספים.[186] מספר המונשמים נשאר קבוע בממוצע. חל פיחות בשימוש בהנשמה בשל שינוי בטיפול לפיו יש לדחות הנשמה ככל שניתן.[134] גם מספר זה עלה בהמשך. כמות הבדיקות גדלה מאוד למעל 15 אלף בממוצע ובהמשך למעל 40 אלף.

לא היה מערך תחקירים אפידמיולוגי[187] יעיל ומהיר שמטרתו צמצום תחלואה. מנגנון תחקור מסוג זה הוזכר גם בדוח של מכון גרטנר מ-11 באפריל (כשאיכוני השב"כ פעלו) ובתוכנית של המטה לביטחון לאומי.[188][189] בסוף יוני, פורסם דוח נוסף של המכון שמייעץ למשרד הבריאות. לפי הדוח, החל מ-21 באפריל, מקדם ההדבקה המוערך החל לגדול ועקף את 1 בסביבות ה-12 מאי. ב-11 ביוני, מקדם ההדבקה היה מעל 1.4.[190] בתחילת יולי, ישראל לא הוכנסה לרשימת המדינות הבטוחות לטיסה של האיחוד האירופי.

בתחילת אוגוסט, מקדם ההדבקה היה סביב אחד. לפי גמזו, ישראל סבלה מ"תחלואה מהגבוהות ביותר בעולם, אולי אפילו הגבוהה ביותר של חולים פר נפש".[191] הממשלה לא הצליחה להורידה. ב-15 בספטמבר מקדם ההדבקה היה 1.551 ומדדי התחלואה גבהו. זאת שבועיים אחרי פתיחת שנת הלימודים. היה חשש מפגיעה בסטנדרט הטיפולי, משחיקת צוותים, ומעליה בעומס על מערכת הבריאות אם לא יינקטו צעדים לריסון ההדבקה ואם לא יוזרמו אמצעים נוספים לדרגי השטח.[192] אותו עומס היה בבתי החולים וברפואה בקהילה. בהמשך דווח שחלה ירידה באיכות הטיפול הרפואי.[193]

בתחילת אוקטובר, רק בארגנטינה, מונטנגרו, מקסיקו ואקוודור מספר המתים היומי לנפש היה גבוה יותר. במקביל החלה ירידה במדדים האחרים. מקדם ההדבקה ב-13 באוקטובר היה 0.66. בנובמבר חזר לסביבות 1, כאשר החלה הממשלה להתיר חזרה הדרגתית לפעילות, והתקשתה להתמודד עם קבוצות לחץ שקראו להגביר את קצב הסרת המגבלות. הקנסות למפירים לא הוגדלו בלחץ הסיעות החרדיות.[194] בהמשך היה מעל 1. עלו המדדים לשיא נוסף.

בסוף 2020, שבו לישראל נדבקים מאיחוד האמירויות, טורקיה אוקראינה וארצות הברית.[195]

בתום גל התחלואה הראשון, המליצו צה"ל ומשרד הביטחון לערוך תחקיר ארגוני מדינתי וליישם לקחים לקראת התפרצות ארצית עתידית. לצד התוצאות הטובות שהשיגה ישראל בגל הראשון, הוצגו לקחים לשיפור, כשלים ופתרונות אבל הם נותרו ללא מענה והתחקיר לא התקיים.[196]

ביקורת על התנהלות הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על רקע המשבר הפוליטי בישראל, עד מאי, כיהנה ממשלת מעבר והכנסת פעלה במשורה. הממשלה התקינה עשרות תקנות שעת חירום, שדי בהחלטת ממשלה כדי לאשרה. בהמשך החלה חקיקה.[197] היו ועדות כנסת זמניות שפיקחו על התנהלות הממשלה והייתה תקופה שבה הוועדות לא פעלו. אחרי תקופה זו, הוקמו מחדש ועדות והוקמה ועדת הקורונה במטרה למדוד את התנהלות הממשלה בזמן המגפה. דוגמה לפיקוח על הממשלה הוא חוק העוסק באיכון טלפון סלולרי ומעקב של המשטרה אחרי מבודדי הקורונה. החוק הוקפא עקב ביקורת, שאלות והסתייגויות של חברי ועדת חוץ וביטחון.[198][199] שומרי סף כמו היועמ"ש ובית המשפט הגבוה לצדק תיפקדו.[200] בהמשך הוקמה ממשלה חדשה שהפכה לממשלת מעבר בסוף 2020.

התנהלות המדינה הייתה בעיקר תחת סיקור וביקורת תקשורתית. הכתבת נעה לנדאו עתרה לבג"ץ יחד עם עיתון הארץ, עורכי-הדין שחר בן-מאיר ויצחק אבירם והתנועה לחופש המידע, כדי להתיר עיון בפרוטוקולים ובתמלילים של ישיבות הממשלה בנושאי המגפה. כמו כן, הם עתרו בשביל פרסום של החומרים שעל בסיסם התקבלו ההחלטות. בהמשך הצטרפו שקוף, כלכליסט, כאן וגלובס. המדינה הסכימה לפרסם את המצגות ופרוטוקולי הדיונים אך לא את התמלילים.[201]

חיסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – לתת כתף
מתחם חיסונים בכיכר רבין

בפברואר 2020 החל המכון הביולוגי בפיתוח חיסון נגד קורונה, BriLife. לשם כך הובאו על ידי משרד הביטחון, משלוחים מסין של הנגיף. נרכש חיסונים מכמה חברות.

המבצע לחיסון האוכלוסייה נפתח ב-20 בדצמבר 2020, לאחר אישור החיסון במינהל המזון והתרופות האמריקני. בסוף 2020 ישראל הייתה במקום הראשון בעולם, במספר המתחסנים ובשיעור המתחסנים ביחס לאוכלוסייה.

יוזמות פרטיות והמגזר השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט תוצרת בית: "נעבור את זה יחד", רעננה, אפריל 2020

בשל הנחיות להגבלת ההתקהלות, היות האוכלוסייה המבוגרת קבוצת סיכון (ובהתאם הנחיות משרד הבריאות להימנע מביקורים שלא לצורך) והטלת מגבלות על תחבורה ציבורית, הוחמרה תופעת הבדידות. מצב זה החמיר עוד יותר בשל סגירת מרכזי היום לקשישים.[202] לפי דורון רז מאיגוד נותני שירותי סיעוד בישראל, 30% מהקשישים עריריים. לפי חברת הכנסת מירב כהן מסיעת כחול לבן, דווחו מספר מקרים של קשישים שלא אכלו מספר ימים.

מתחילת המשבר התפרסמו יוזמות שונות שנועדו לתת מענה לקשיים שהתעוררו במהלך המגפה, שחיברו בין אנשים שהיו צריכים עזרה (לדוגמה משפחות בבידוד או קשישים עריריים), לאנשים וארגונים שהיו מעוניינים להעניק סיוע (לדוגמה, תרומת מזון או קניית מצרכים).

ב-18 במרץ נפגשו נציגי הממשלה ונציגי ארגוני החברה האזרחית, סיכמו על פתרונות לסוגיות קריטיות, מנגנון תיאום למענה על סוגיות פרטניות והעלו נקודות נוספות לטיפול.[203]

עם הפגיעה בענף המסעדות, עסקים רבים תרמו את תוצרתם לעמותות, נזקקים ועסקים קטנים.[204] ב-30 במרץ הציבור נתרם לטובת פרויקט מימון המונים למען יתומים מאב שאימם נפטרה מהנגיף.[205] ב-6 באפריל נערך אירוע התרמה טלוויזיוני לעמותת פתחון לב בערוץ 13.

בערים שונות, בוצע שיתוף פעולה בין העירייה לפעילים. לדוגמה, במזרח ירושלים, היה שיתוף פעולה בין פעילים וראש העיר משה ליאון.[206]

המרכז הישראלי ללימודי חירשות עידכן כי לפי אורלי בוני, ממונת שוויון ונגישות לאנשים עם מוגבלות במשרד הבריאות, עדיין לא נמצא ייצור בטיחותי למסיכות חצי שקופות, העשויות ניילון בתוך מסגרת בד.[207]

בתחום הסייבר, חוקר ישראלי בשם אוהד זיידנברג הקים מיזם בינלאומי להגנה על בתי החולים בארץ ובעולם מפני תקיפות סייבר. הוא ושותפיו אוזכרו ברשימת WIRED25 של המגזין בגלל המיזם.[208]

כשנמשך המשבר הכלכלי, החלו חלק מהארגונים להתמודד עם קשיים תקציביים בשל ירידה בהיקף התרומות או תקציב המדינה שהיה תקציב המשכי. מצב זה פגע ביכולתן של חלק מהארגונים להמשיך ולספק את הסיוע החברתי שסיפקו.[209] פרסום דו״ח העוני לשנת 2020 נדחה בחודשים.

הוקם באינטרנט אתר יזכור לנפטרי הקורונה להנצחת הנפטרים.[210]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומים בגופים רשמיים
מפות
מחקרים
קישורים נוספים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 COVID-19 Coronavirus Outbreak, by Worldometer, מתוך אתר Worldometer, נכון לתאריך 24 בינואר 2021, 02:06 שעון ישראל
  2. ^ צו בריאות העם (שינוי רשימת מחלות מידבקות שבתוספת השנייה לפקודה), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8334, 27 בינואר 2020, עמ' 464
  3. ^ מנכ"ל משרד הבריאות: "חולה קורונה מאומת ראשון בישראל", כאן-תאגיד השידור הישראלי
  4. ^ התפרצות הקורונה: תלונה נגד מנהל "הפיראט האדום" באור יהודה, ynet, ‏2020-03-05
  5. ^ מואב ורדי ואיתי שיקמן, תיירים ששבו לקוריאה מישראל אובחנו עם קורונה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 בפברואר 2020
  6. ^ חן זנדר, נגיף הקורונה: כ-5,600 ישראלים שוהים בבידוד ביתי, באתר חדשות 13, 1 במרץ 2020
  7. ^ אסף רונאל, חוקרי המכון הביולוגי: ישראל הצליחה לשלוט על מגפת הקורונה, עד שהחלו חגיגות הפורים, באתר הארץ, 3 באפריל 2020
  8. ^ אין תשלום לנהג ודילול אוטובוסים: הגבלות בתחב"צ, באתר "סרוגים", 16 במרץ 2020
  9. ^ איתמר אייכנר ואלי סניור, למי מותר לצאת? כמה נוסעים במכונית? המדריך לתקנות החירום, באתר ynet, 20 במרץ 2020
  10. ^ ירושלים: בן 88 נפטר לאחר שנדבק בקורונה, באתר ‏מאקו
  11. ^ ההגבלות החדשות: תיאסר התקהלות של יותר משני אנשים, תפילה - רק ביחידות, וואלה!News, ‏20 במרת 2020
  12. ^ 1 2 3 4 מכון דוידסון, התפרצות הקורונה: עדכונים אחרונים
  13. ^ עוד דחייה בחזרת הרכבת: תשוב רק ב-8 ביוני, ynet, ‏24 במאי 2020
  14. ^ בתי הכנסת והמסגדים ייפתחו החל ממחר בכל הארץ, כאן-תאגיד השידור הישראלי, ‏19 במאי 2020
  15. ^ ההקלות, אישורן
  16. ^ סוגרים בתי"ס, אסורה התקהלות: המקומות שיוכרזו כאזורים..., N12, ‏17 ביוני 2020
  17. ^ N12 - מתי ייכנסו לתוקף ההגבלות החדשות? מה שידוע עד כה, N12, ‏2020-07-02
  18. ^ מדריך: מה פתוח, מה נסגר - ומתי כל ההגבלות נכנסות לתוקף? - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2020-07-07
  19. ^ כך תעבוד התחבורה הציבורית - עד להודעה חדשה | שאלות ותשובות, ynet, ‏2020-07-08
  20. ^ השרים דנים: הקרב המסתמן בישיבת הממשלה, N12, ‏16 ביולי 2020
  21. ^ המרד הצליח: ברגע האחרון, נתניהו וגנץ הודיעו שיידחו את סגירת המסעדות לשלישי - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2020-07-17
  22. ^ לקראת סוף השבוע - אלו כל ההגבלות שנשארו בתוקף, N12, ‏24 ביולי 2020
  23. ^ קבינט הקורונה אישר: מתחמי הקניות ייפתחו בסופ"ש, N12, ‏5 באוגוסט 2020
  24. ^ משרדי הבריאות והתרבות סיכמו: הופעות חיות במתכונת "דרייב אין", ynet, ‏2020-07-22
  25. ^ הגבלות הקורונה החדשות: מספר הנוסעים ברכב יוגבל, הנוכחות בעבודה תצומצם - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2020-08-09
  26. ^ מופעי התרבות חוזרים במרחבים פתוחים, הקהל יחולק לקבוצות של עד 20, ynet, ‏2020-08-09
  27. ^ מודל הרמזור ומתווה לתפילה באלול ובתשרי
  28. ^ תכנית הרמזור
  29. ^ פרטי התוכנית
  30. ^ יציאה מהבית
  31. ^ גמזו והגורמים הרפואיים התנגדו לסגר מוחלט - נתניהו דחה את עמדתם, וואלה!News, ‏24 בספטמבר 2020
  32. ^ רוטשטיין: "מתקרבים בממדים ליום כיפור, נצטרך ועדת חקירה", ynet, ‏24 בספטמבר 2020| פרופ' רפי ולדן: "הממשלה התקשקשה ... להקים ועדת חקירה", ynet, ‏24 בספטמבר 2020|"בלי ועדת חקירה לאירועי הקורונה - לא נלמד כלום". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-2 באוקטובר 2020. 
  33. ^ חברי הליכוד
  34. ^ אסטרטגיית יציאה: כל נקודות המחלוקת ביציאה מהסגר, N12, ‏12 באוקטובר 2020
  35. ^ [ראש שירותי בריאות הציבור הציגה את אסטרטגיית היציאה מהסגר | מעריב, https://www.maariv.co.il (באנגלית)]
  36. ^ יוצאים מהסגר
  37. ^ אדלשטיין לקראת פתיחת האיים הירוקים: "אילת הייתה בגסיסה", ynet, ‏17 בנובמבר 2020
  38. ^ נוב ראובני, גמזו: יש אור ירוק לקבינט להמשיך בהקלות הבאות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 באוקטובר 2020
  39. ^ [1]
  40. ^ [2]
  41. ^ מתלבטים על סגר לילי; נתניהו התייעץ עם מנהיגים בשיחת זום, ynet, ‏10 בנובמבר 2020
  42. ^ בכירים בממשלה: ההקלות בסגר יעצרו, יש עלייה בנדבקים, N12, ‏2020-11-17
  43. ^ דורון גזית, גרף, טוויטר
  44. ^ N12 - עוד פארסה: בגלל קשיים משפטיים - הסגר הלילי ירד מהפרק, N12, ‏2020-12-08
  45. ^ השרים אישרו: אין הגבלות בחנוכה, ייתכן סגר מלא בהמשך, כאן חדשות, ‏10 בדצמבר 2020
  46. ^ ההחלטה
  47. ^ במקום שאין ממשלה, ידיעות
  48. ^ מה נותר פתוח, אילו עסקים נסגרים ולאן מותר לצאת מהבית: מדריך לסגר השלישי - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2020-12-27
  49. ^ קבינט המומחים, מקור1, טוויטר
  50. ^ מקור2, mako
  51. ^ על חודו של קול: ועדת החוקה אישרה את תקנות הסגר, כיפה (אתר אינטרנט)
  52. ^ החלטה, תקנות
  53. ^ "קורונה: עדכונים בערוץ טלגרם של משרד הבריאות". 
  54. ^ 1 2 טבלת קורונה ביישובים לפי מאגר משרד הבריאות, נכון ל-19 בינואר 2021 (פורסם למחרת 20 בינואר)
  55. ^ 1 2 מספר תושבים בכל ישוב לפי נתוני למ"ס לסוף 2019
  56. ^ מספר המתחסנים כולל גם מי שקיבלו רק מנת חיסון אחת, ועדיין לא קיבלו את המנה השנייה
  57. ^ מספר המתחסנים כולל גם מי שקיבלו רק מנת חיסון אחת, ועדיין לא קיבלו את המנה השנייה
  58. ^ "לא עבור כולן הבית הוא מקום בטוח להיות בו בזמן הסגר", באתר ‏מאקו
  59. ^ ענבר טויזר, משרד הבריאות: הנחיות לטיפול בחשד לנושאי "הנגיף הסיני", באתר ynet, 23 בינואר 2020
  60. ^ נופלים כמו זבובים: מחלקות שלמות נשלחו לבידוד - ובתי החולים יעברו לעבודה במשמרות, TheMarker, ‏21 במרץ 2020
  61. ^ כאן חדשות, דיווח, טוויטר (ארכיון)
  62. ^ N12 - מעקב N12: האם מטפלים בכישלונות שהביאו להתפרצות?, N12, ‏2020-07-14
  63. ^ הושגה הסכמה לסיום שביתת האחיות שהחלה היום, ynet, ‏20 ביולי 2020
  64. ^ פרופ' גמזו: אם נטיל סגר על ערים אדומות - הוא יכלול הגבלות תנועה, כאן| אפרתי, עידו (11 באוגוסט 2020). "יחידות לטיפול נמרץ נסגרות בשל ריבוי חולי קורונה, ובבתי החולים מצביעים על סימני קריסה". הארץ (בעברית). ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-09-02. בדיקה אחרונה ב-11 באוגוסט 2020. 
  65. ^ אדיר ינקו, פרופ' גרוטו: בתי החולים בצפון ובי-ם מתמלאים ומעבירים מטופלים למרכז, באתר ynet, 14 בספטמבר 2020
  66. ^ מחלקות הקורונה מלאות בחולים: "הצוותים מגיעים לקצה גבול היכולת" - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2021-01-17
  67. ^ רוני לינדרתרופה לקורונה? הטיפול שהביא לתפנית במצבו של הנהג החולה, באתר TheMarker‏, 13 במרץ 2020
  68. ^ ישראל דיפנס ו-הפיתוחים של יחידה 81
  69. ^ "לא נספיק לבדוק את כל דגימות הקורונה"
  70. ^ אדריאן פילוט, המעבדות קורסות, ולישראל אין מושג כמה באמת חולים, באתר כלכליסט, 12 במרץ 2020
  71. ^ מיטל יסעור בית-אור, ‏משרד הבריאות יקצר את ההמתנה לתוצאות בדיקות הקורונה, באתר ישראל היום, 13 במרץ 2020
  72. ^ מעבדות נוספות, ועבודה מסביב לשעון: כך מתגברים את מערך ...
  73. ^ סיון חילאי ואלכסנדרה לוקש, יותר מעשרים אנשי צוות רפואי נדבקו בקורונה: "חסר מיגון בסיסי", באתר ynet, 16 במרץ 2020
  74. ^ גלית עדות, "מסתובבים ביננו אלפי חולים שאנחנו לא יודעים מהם. אנחנו מתקרבים בצעדי ענק לאיטליה", המקום הכי חם בגיהנום, 16 במרץ 2020
  75. ^ נתניהו: "הנחיתי להגיע ל-5,000 בדיקות יומיות..."
  76. ^ האוצר לא אישר שעות נוספות: צמצום בבדיקות הקורונה בסוף השבוע
  77. ^ היבדק וסע – שלוש נקודות בדיקה חדשות - אוטו, www.auto.co.il
  78. ^ מערכת אתר צה"ל, כך נראית המעבדה הצה"לית לזיהוי הקורונה, באתר צה"ל, 24 במרץ 2020
  79. ^ כמות הבדיקות עלתה, אך לא מספיקים לטפל בהן: "יד ימין לא יודעת מיד שמאל"
  80. ^ Twitter bird logo.svg ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית טוויטר, 26 באפריל 2020| מאור צור, נדב איל, אבדו פרטי כמה חולי קורונה: סיירת מטכ"ל מעורבת בניסיון לאתרם, באתר חדשות 13, 26 במרץ 2020
  81. ^ משרד הבריאות: תוך שבועיים נבצע 30 אלף בדיקות מדי יום - ערוץ7
  82. ^ ההבטחה ל-30 אלף בדיקות נעלמה, ומספרן כבר לא נחשף, ynet, ‏7 באפריל 2020
  83. ^ מחדל הבדיקות: המחסור, הביטולים וטרטור החולים, ynet, ‏5 באפריל 2020
  84. ^ הצלחה באיתור חומר חלופי לבדיקות הקורונה: "נוכל לעבוד לפחות שבועיים", ynet, ‏2 באפריל 2020| מחדל הבדיקות: בניגוד להצהרות – המדינה תוכל לבצע רק 12 אלף בדיקות קורונה ביום, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  85. ^ ""נספק חומרים לעוד 12 אלף בדיקות קורונה ביום לפחות"". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-8 באפריל 2020. | תמונת מצב: 9,248 חולי קורונה אובחנו בישראל, 65 נפטרו, ynet, ‏7 באפריל 2020
  86. ^ עשרות אלפי בדיקות קורונה עושות את דרכן מסיאול ... - מעריב
  87. ^ Total COVID-19 tests per 1,000 people, Our World in Data
  88. ^ "בגל ההתפרצות השני של הקורונה המעבדות יקרסו"
  89. ^ אסתי פרז, דוגמה לסקר, Twitter, ‏7 בספטמבר 2020
  90. ^ וינרב, גלי (5 באפריל 2020). "האם ההצהרה על 10,000 בדיקות קורונה ביום הייתה בכלל ריאלית". Globes. בדיקה אחרונה ב-29 בדצמבר 2020. 
  91. ^ אחרי פסח לא נוכל לחזור לחיים נורמליים. זו האמת, ויש לומר אותה בבירור, אתר
  92. ^ ככל שתוצאת בדיקת הקורונה תגיע מהר יותר - הסיכוי להדביק..., N12, ‏12 באפריל 2020
  93. ^ "התנאי הקריטי ליציאה מהסגר: תוצאות לבדיקות קורונה בתוך 24 שעות - לעומת 8 ימים כיום". TheMarker. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-04-21. בדיקה אחרונה ב-20 באפריל 2020.  עירית אבישר, פרופ' גרוטו בוועדת הקורונה: "בסוף החודש נגיע ל-24 אלף...", כלכליסט, ‏16 באפריל 2020
  94. ^ עמיחי שטיין, דיווח, Twitter
  95. ^ מיטל יסעור בית-אור, ‏קופות החולים יפתחו בשבוע הבא מרפאות ייעודיות לבדיקות קורונה, באתר ישראל היום, 2 באפריל 2020| מואב ורדי, ריאיון עם אילנה דיין, טוויטר
  96. ^ מומחים לחצו לזרז את הבדיקות למבודדים, אך סדצקי סירבה - עד שהתחלף מנכ"ל, הארץ
  97. ^ המערך האפידמיולוגי קורס: "אנחנו כבר באפיסת כוחות", N12, ‏4 ביולי 2020
  98. ^ משרד הבריאות מקצר חקירות אפידמיולוגיות, פחות אנשים יידרשו לבידוד, ynet, ‏10 ביולי 2020
  99. ^ נדב איל, דיווח על הקמת המערך
  100. ^ תוצאה תוך יממה: ישראל מקימה "מערך איתור קורונה" כמו בטאיוואן, חדשות 13 נדב אייל, תכנית ההקמה, טויטר
  101. ^ אדריאן פילוט, מערך סיכול של 30 עובדים ותא"ל במיל' ינסה למנוע עוד התפרצות, כלכליסט, ‏13 במאי 2020 (ארכיון)
  102. ^ כאן חדשות, דיווח של מואב ורדי, טוויטר, ‏8 ביוני 2020
  103. ^ נדב איל, דיווח, טוויטר
  104. ^ נדב אייל, תכנית מפורטת להיערכות לאומית בנוכחות הקורונה, טוויטר, ‏28 ביולי 2020 (ארכיון)
  105. ^ כאן חדשות, דיווח, טוויטר, ‏8 באוקטובר 2020
  106. ^ השיפור במערך החקירות: 4 שעות ליצירת קשר עם חולה, N12, ‏3 בנובמבר 2020
  107. ^ אשכנזי, שני (26 בספטמבר 2020). "8,221 נדבקים חדשים אתמול; 13.8% מהנבדקים חיוביים". Globes. בדיקה אחרונה ב-4 בדצמבר 2020. 
  108. ^ הנתונים
  109. ^ איתמר אייכנר ואטילה שומפלבי, המוסד הביא 100 אלף בדיקות. גרוטו: "זה לא מה שחסר", באתר ynet, 19 במרץ 2020
  110. ^ נתניהו: "אם לא נראה שיפור, ייתכן שנצטרך להיכנס לסגר מלא"
  111. ^ מערכת אתר צה״ל, ״אנחנו בשבילכם, לא עד חצי המלכות - אלא כל המלכות״, באתר צה"ל, 26 במאי 2020
  112. ^ אודי עציון, נגיף הקורונה מכניס את רפאל והתעשייה האווירית לשדה קרב חדש, באתר ynet, 31 במרץ 2020
  113. ^ בישראל יש 1,437 מכונות הנשמה פנויות
  114. ^ ועדה משותפת למועצה הלאומית לביואתיקה, ללשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל ולמשרד הבריאות, נייר עמדה של הוועדה הציבורית לתיעדוף חולים קשים בתקופת מגפת הקורונה, משרד הבריאות, ‏אייר תש"פ – מאי 2020
  115. ^ איתי בלומנטל, שני מיליון מסכות בדרך: טיסת מטען מיוחדת לסין, באתר ynet, 4 באפריל 2020
  116. ^ הקופות הודיעו שיש חיסוני שפעת לכולם - משרד הבריאות מכחיש, ynet, ‏14 בנובמבר 2020
  117. ^ ynet, בינה מלאכותית ושאלונים לציבור - כך מתכוונים מדעני מכון ויצמן לנבא מראש היכן בדיוק יתפשטו נגיפי הקורונה, באתר ynet, 15 במרץ 2020| שני אשכנזי, זה המבחן שעשוי להבחין בסימני קורונה מוקדמים, ואתם יכולים לבצע אותו לבד, גלובס, ‏2 באפריל 2020| מיטל יסעור בית־אור, ‏קורונה, באתר ישראל היום, 29 במרץ 2020
  118. ^ רפאל קאהאן, הייתם סמוך לחולה קורונה? אפליקציה חדשה של משרד הבריאות תאתר זאת, באתר כלכליסט, 23 במרץ 2020
  119. ^ שני אשכנזי, משרדי הבריאות והביטחון חתמו על הסכם עם מיי הריטג'..., גלובס, ‏23 באפריל 2020
  120. ^ מבקר המדינה על המוכנות להתפרצות מגפה: "אין מספיק מיטות, אין תוכנית להשלמת הפערים"הדו"ח בפורמט PDF
  121. ^ יעל פרידסון, איתי בלומנטל ואדיר ינקו, הקורבן הרביעי בדיור המוגן בירושלים: נפטרה חולת קורונה בת 98, באתר ynet, 2 באפריל 2020| אחרי שבועיים: החלו בדיקות קורונה לדיירי "מגדל נופים" בירושלים, באתר ynet, 26 במרץ 2020| 12 נפטרים בבית אבות 'משען': המשטרה פתחה בחקירה, באתר "סרוגים", 10 באפריל 2020
  122. ^ סיון חילאי, הקריטריונים ישונו? "90% מהבקשות לבדיקות קורונה נפסלות", באתר ynet, 11 במרץ 2020| רוני לינדרמשחררים את צוואר הבקבוק: שורת צעדים להגדלת מספר בדיקות הקורונה, באתר TheMarker‏, 14 במרץ 2020
  123. ^ חומי ברמן, 15 עובדים בבתי החולים הדסה בי-ם התגלו כחולים בנגיף הקורונה, JDN - חדשות, ‏26 במרץ 2020
  124. ^ מהיום: בדיקות קורונה דרך קופת חולים...
  125. ^ יותר בדיקות ו"אזורים אדומים": המתווה המסתמן לבלימת הקורונה בבתי האבות, news.walla.co.il (ארכיון)
  126. ^ "משרד הבריאות: פחות בדיקות למחלימים, חלק ימתינו יותר עד השחרור". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-7 בינואר 2021. 
  127. ^ השינוי]
  128. ^ דוגמה1 ו-דוגמה2
  129. ^ מהשבוע: עובדי המוסדות הגריאטריים יעברו בדיקת קורונה אחת לשבוע, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  130. ^ עוד תוכנית של משרד הבריאות: בדיקת מערכות ביוב של בתי האבות, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  131. ^ עידו אפרתיכמה קשה מצבם של החולים הקשים בישראל? "הארץ" מסביר, באתר הארץ, 9 ביולי 2020
  132. ^ בועז אפרת‏, ליצור אחידות בהגדרות: משרד הבריאות עדכן את סיווג מצב החולים בקורונה, באתר וואלה! NEWS‏, 12 ביולי 2020
  133. ^ יאיר קראוס, ‏עלייה במספר החולים קשה: שינוי הקריטריונים אינו הגורם, בעיתון מקור ראשון, 15 ביולי 2020
  134. ^ 1 2 כאן חדשות, המשנה למנכ"ל שיבא, פרופ' ארנון אפק, Twitter, ‏4 ביולי 2020
  135. ^ "קורונה היא המחלה הקלה הקשה ביותר. זה לא אומר שאי אפשר לעצור אותה". הארץ (בעברית). 20 ביולי 2020. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-07-25. בדיקה אחרונה ב-24 ביולי 2020. 
  136. ^ דניאל אדלסון, שליח ynet ו"ידיעות אחרונות" לסין, בחזרה מסין, בלי בדיקה בנתב"ג, באתר ynet, 2 בפברואר 2020
  137. ^ בר סימן טוב: מזהים עלייה בתחלואה בקורונה - בעיקר בבתי הספר - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2020-05-29
  138. ^ שאול אמסטרדמסקי, דיווח, טויטר, ‏29 במאי 2020| דנה ירקצי, מאיה הורודניצ'אנו ובועז אפרת, השרים אישרו: הלימודים יימשכו כסדרם, למעט במוקדי תחלואה ..., news.walla.co.il, ‏30 במאי 2020
  139. ^ N12 - תוכנית הפרויקטור למלחמה בקורונה נחשפת: כל הפרטים, N12, ‏26 ביולי 2020
  140. ^ צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (בידוד בבית חולים) (הוראת שעה), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8351, 12 בפברואר 2020, עמ' 620
  141. ^ צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (הוראות למעסיק של עובד בבידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8342, 4 בפברואר 2020, עמ' 526
  142. ^ תעודת מחלה גורפת לעובד השוהה בבידוד לפי צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף-2020 – עדכון, באתר משרד הבריאות, 24 בפברואר 2020 מפסידים עבודה בגלל הקורונה? דעו את זכויותיכם, באתר כלכליסט, 5 במרץ 2020
  143. ^ עמרי מילמן, במקום בידוד ביתי: משרד הביטחון מקים שלושה מתקני החלמה קבוצתיים לחולי קורונה קלים, באתר כלכליסט, 13 במרץ 2020, קובי פינקלר, פרוייקט מלוניות הבידוד יוצא לדרך, באתר ערוץ 7, 16 במרץ 2020
  144. ^ בר פלג, משרד הבריאות מתכנן לאשפז חולי קורונה במרכז גריאטרי בראשון לציון, העירייה מתנגדת, באתר הארץ, 11 במרץ 2020
  145. ^ רענן בן צור, מחאה נגד פינוי קשישים לטובת מחלקת קורונה: "גזר דין מוות", באתר ynet, 24 במרץ 2020
  146. ^ לירן לוי‏, גבר בן 47 מתל אביב נעצר על ידי המשטרה בחשד להפרת צו בידוד, באתר וואלה! NEWS‏, 14 במרץ 2020|איתי בלומנטל, תיעוד: שופינג במקום בידוד ביתי נגמר במעצר צעירה..., באתר ynet, 15 במרץ 2020
  147. ^ שירות כלכליסט ו-ynet, 193 חולים בישראל; המשטרה פתחה 20 תיקים נגד מפרי בידוד, באתר כלכליסט, 14 במרץ 2020| איציק סבן, ‏אכיפת הבידוד עולה מדרגה: יוקם כוח מיוחד בשיתוף המשטרה לאיתור מפרים, באתר ישראל היום, 8 במרץ 2020
  148. ^ יקי אדמקר‏, ועדת חוץ וביטחון חשפה: שב"כ בוחן פירוט שיחות של חולי קורונה, באתר וואלה! NEWS‏, 26 במרץ 2020
  149. ^ חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) – ויקיטקסט, he.wikisource.org
  150. ^ ועדת שרים החליטה: מעקבי שב"כ אחר נדבקים יצומצמו ב-20 בינואר, Haaretz הארץ
  151. ^ המאבק בקורונה: נתוני אכיפה
  152. ^ N12 - פעם נוספת: התפרצות קורונה בבית אבות משען בבאר שבע, N12, ‏17 ביולי 2020
  153. ^ אורן פרסיקו, במשרד ראש הממשלה סירבו להגיב לפניות בנוגע למנהגו של נתניהו להימנע מלענות לשאלות, באתר העין השביעית, 20 באפריל 2020
  154. ^ ירון דקל, מאחורי השקפים והריאיונות: כך מתנהלת המלחמה התקשורתית בקורונה, youtube, ‏27/03/2020
  155. ^ "כשהיקפי התמותה יעלו, יגידו שלא עשינו מספיק", www.makorrishon.co.il, ‏2020-03-26
  156. ^ מערכת אתר צה״ל, הושק פורטל חירום לאומי ומוקד טלפוני ייעודי, באתר צה"ל, 18 במרץ 2020
  157. ^ יומן עדכונים
  158. ^ מייסד נגישות ישראל בקריאה לשר הבריאות: "הקפידו על הסדרי נגישות לאנשים עם מוגבלות וקשישים בהערכויות הנגזרות מהמשבר", באתר נגישות לישראל, 19 במרץ
  159. ^ משרד הבריאות, שומרים מרחק על 2 מטרים!, יוטיוב
  160. ^ משרד הבריאות, כדי למנוע התפרצות מחודשת חייבים להקפיד על שלושה כללים חשובים, פייסבוק, טלויזיה
  161. ^ קובץ וידאו עוצרים את שרשרת ההדבקה (מונגש), סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:00)| אורלי הררי, הבקשה של האיטלקים ממשרד הבריאות בישראל, באתר ערוץ 7, 31 במרץ 2020
  162. ^ גל"צ, דיווח, טוויטר, ‏13 דצמבר 2020
  163. ^ فيروس كورونا - وزارة الصحة, נגיף (בערבית)
  164. ^ معلومات وتعليمات للمواجهة مع حالة الطوارئ, info.oref.org.il (ארכיון)
  165. ^ כתבה על הקורונה בציבור הערבי
  166. ^ דעה: החרדים של דנה ויס, באתר גלובס
  167. ^ ד"ר אסף מלחי, ד“ר גלעד מלאך, ד"ר שוקי פרידמן, כיצד מתמודד המגזר החרדי עם נגיף הקורונה?
  168. ^ ynet, עיתון חירום לציבור החרדי: "קורונה דוחה שבת", באתר ynet, 26 במרץ 2020| "עדיף בבית בחיים – מאשר בבית החיים": משרד הבריאות מחדד מסרים לציבור החרדי, באתר ‏מאקו
  169. ^ [ https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325471 שערוריית הטלפונים הכשרים: הוגשה תלונה למבקר המדינה]
  170. ^ N12 - הקריאה של בכירי הרבנים החרדים: כל מי שיכול - שילך להתחסן, N12, ‏2020-12-15
  171. ^ תרחיש האימים שהציג נתניהו לשרים בישיבת הממשלה הלילית, N12, ‏24 במרץ 2020| מהדורת חדשות 12, אמירתו של ברבש, N12, דקה 9:30, ‏24 במרץ 2020
  172. ^ רוני לינדר ושלי אפלברג, מספרים קשים לעיכול: תרחיש האימים שדחף את ישראל לצעדים חסרי תקדים, באתר TheMarker‏, 17 במרץ 2020
  173. ^ Twitter bird logo.svg ציוץ של שאול אמסטרדמסקי ברשת החברתית טוויטר, אפריל 2020
  174. ^ חזרת המשק בהדרגתיות: אסטרטגיית היציאה מהמשבר של משרד הבריאות, חדשות 13
  175. ^ לפחות 5 תוכניות ליום שאחרי קורונה: חוכמת המונים או בלאגן?, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  176. ^ דיווח]
  177. ^ לפי הנתונים מ-10 באפריל באתר worldmeters.
  178. ^ הוסרו המסכות: חברי הכנסת תועדו מתקרבים זה לזה ומתקהלים..., N12, ‏7 במאי 2020
  179. ^ דורון קדוש (כתב גלי צה"ל), דיווח, טוויטר, ‏28 במאי 2020
  180. ^ כמה תלמידים חלו בכל בית ספר - הפילוח העדכני, N12, ‏29 במאי 2020
  181. ^ יאיר קראוס, ציוץ בטוויטר
  182. ^ "רק" 135 חולי קורונה חדשים השבוע, אושרו הקלות לקיום אירועים
  183. ^ החשש שמונע הקלות נוספות: ויכוח על פתיחת המסעדות, N12, ‏14 במאי 2020
  184. ^ אבי בליזובסקי, מחקר גנומי מאוני' ת"א: כ-70% משרשרות ההדבקה של הקורונה מקורן מארה"ב והשאר מאירופה, הידען, ‏19 במאי 2020| N12 – כך השפיע האיחור בעצירת הטיסות מארה"ב על..., N12, ‏17 במאי 2020
  185. ^ "עלייה מדאיגה: 78 חולי קורונה חדשים התגלו אתמול, זינוק במקרים בבתי ספר". TheMarker. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-05-30. בדיקה אחרונה ב-29 במאי 2020. 
  186. ^ כאן חדשות, גרף המתאר את העלייה, Twitter, ‏4 ביולי 2020
  187. ^ אשכנזי, שני. "בישראל עדיין אין כלי לניהול יעיל של מערך החקירות האפידמיולוגיות". Globes. בדיקה אחרונה ב-19 בנובמבר 2020. 
  188. ^ תוכנית ההצלה שאמורה הייתה למנוע את הגל השני - ונתניהו גנז, חדשות 13
  189. ^ חוק איכון הטלפונים: הפתרון הקל לכשלים של הממשלה, N12, ‏25 ביוני 2020
  190. ^ נדב אייל, הדו"ח של מכון גרטנר, טויטר, ‏28 ביוני 2020
  191. ^ ""כל עיר תקבע את גורלה": תוכנית "הרמזורים" של גמזו להורדת התחלואה". TheMarker. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-08-20. בדיקה אחרונה ב-6 באוגוסט 2020. 
  192. ^ "דגל אדום מהברומטר של גמזו: "על סף אובדן שליטה, ימותו לא רק אנשים עם קורונה"". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-11 בספטמבר 2020. 
  193. ^ נתוני משרד הבריאות: חולי קורונה מאכלסים כ–40% מהמיטות הפנימיות וכ–15% מחדרי המיון, Haaretz הארץ
  194. ^ "ישראל צועדת בעיניים פקוחות לגל תחלואה נוסף — עוד לפני החיסון". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-26 בנובמבר 2020. 
  195. ^ 34% מהנדבקים אתמול הם חרדים, שיעור מתחסנים נמוך בבני ברק ובביתר עילית, ynet, ‏2021-01-12
  196. ^ מחדל הגל הראשון: הממשלה התעלמה ממסקנות מערכת הביטחון, מעריב (ארכיון)
  197. ^ כמו הוראת שעה בחוק יסוד: משק המדינה
  198. ^ החוק המאפשר מעקב של המשטרה אחרי מבודדי הקורונה הוקפא - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2020-04-22
  199. ^ תומר גנון, כלכליסט, דיון בוועדת חו"ב, טוויטר
  200. ^ עתירה לבג"צ נגד איסוף המידע על חולי קורונה: "אין פיקוח על עוצמת הפגיעה בפרטיות", כלכליסט
  201. ^ חן מענית, טל שניידר, "גלובס" מצטרף לעתירה לגילוי פרוטוקולים של ישיבות הממשלה, גלובס, ‏7 באפריל 2020| החלטות גורליות ברבע שעה, ליצמן נעדר מדיונים, כאן, ‏23 באפריל.
  202. ^ אמיר אלון, אלפי קשישים נשארו בבית: "הקורונה פוגעת קודם כל במבוגרים", באתר ynet, 16 במרץ 2020
  203. ^ אתר "המנהיגות האזרחית", עדכון מהשולחן העגול, 19 במרץ 2020
  204. ^ לין לוי, "בבוקר אחד כל מפעל חיי נגמר", באתר ynet, 21 במרץ 2020
  205. ^ תוך עשר שעות: מיליון ורבע שקלים ליתומי הקורונה, באתר בחדרי חרדים, 31 במרץ 2020
  206. ^ משבר הקורונה נראה כירח דבש בין תושבי מזרח ירושלים לבין העירייה, הארץ
  207. ^ משרד הבריאות לא אישר אף אחת מהמסיכות השקופות, בעמוד הפייסבוק של המרכז הישראלי ללימודי חירשות, 21 במאי 2020
  208. ^ "Meet This Year’s WIRED25: People Who Are Making Things Better". Wired (באנגלית). ISSN 1059-1028. בדיקה אחרונה ב-13 בספטמבר 2020. 
  209. ^ אשכנזי, שני (14 בינואר 2021). "כמעט שנה לתוך המשבר, העמותות עדיין מחכות לכסף ממשרד האוצר". Globes. בדיקה אחרונה ב-14 בינואר 2021. 
  210. ^ יניב פוהורילס, מתאבלים ביחד: מדליקים נר לנספים - פרויקט מיוחד, באתר ynet, 19 באפריל 2020
מגפת הקורונה
קורונה
SARS-CoV-2 (נגיף)COVID-19 (מחלה)
התפשטות בעולם
אפריקה אלג'יריהאתיופיהגבוןג'יבוטיגינאה המשווניתדרום אפריקהכף ורדהלובמצריםמרוקוסודאןתוניסיה
אסיה אוזבקיסטןאזרבייג'ןאיחוד האמירויות הערביותאינדונזיהאיראןארמניהבחרייןגאורגיההודוהפיליפיניםטאיוואןטורקיהיפןירדןישראל (הרשות הפלסטינית) • כוויתלבנוןסוריהסיןסינגפורעומאןעיראקערב הסעודיתקוריאה הדרומיתקטר
אירופה אוסטריהאוקראינהאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאנדורהאסטוניהבולגריהבוסניה והרצגובינהבלארוסבלגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתהונגריהיווןלוקסמבורגליכטנשטייןמולדובהמונקומלטהמקדוניה הצפוניתנורווגיהסלובקיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלצ'כיהצרפתקרואטיהקריית הוותיקןרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
אמריקה הצפונית ארצות הבריתגואטמלההרפובליקה הדומיניקניתמקסיקוסנט לוסיהפנמהקנדה
אמריקה הדרומית ארגנטינהבוליביהברזילפרגוואיפרוקולומביה
אוקיאניה אוסטרליהניו זילנד
אחר אוניות תענוגות (גרנד פרינססדיימונד פרינסס) • נושאות מטוסים (שארל דה גולתאודור רוזוולט)
מוסדות ומרכזים רפואיים
מרכזים לבקרת מחלות המרכז הלאומי לבקרת מחלותאירופהארצות הבריתהודוהרפובליקה העממית של סיןמלזיהקוריאה הדרומיתרוסיה
מרכזי רפואה ובידוד בית החולים המרכזי של ווהאןבית החולים חוושנשאןבית החולים ליישנשאןהמרכז הרפואי האזורי דבי מאונטייןאוניות בתי חוליםבית החולים קנברהבית החולים יורקשייר והאמברהתמוטטות מלון שינג'יה אקספרס
ארגונים ארגון הבריאות העולמיהמכון הלאומי לווירולוגיההקבינט הלאומי של אוסטרליההקואליציה לחידושי מוכנות למגפהכוח המשימה הבין-סוכנותית בנושא מחלות זיהומיות מתעוררותכוח המשימה להאצת מחלות וירוסיםמכון ווהאן לווירולוגיהמשרד הבריאותהמכון למחקר ביולוגי בישראלמשרד הבריאות של רוסיהמכון גאמליהמכון וקטורנציבות הבריאות הלאומית של סיןהסוכנות לבריאות הציבורכוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונההמטה המבצעי לתיאום הרשויות המבצעות במאבק בנגיף הקורונההסוכנות הרגולטורית לתרופות ומוצרי בריאות (הממלכה המאוחדת)סוכנות התרופות האירופיתמינהל המזון והתרופות
נושאים
בעיות והגבלות זכויות האדםחירום בריאות הציבור בדאגה הבינלאומיתמגבלת נסיעותמידע שגויפינוייםתגובות מקומיות
מניעה וטיפול בדיקת קורונהריחוק חברתימספר ההתרבות הבסיסיהסגר (בריאות)בידוד (בריאות)חסינות העדרפיתוח תרופות וחיסונים (‏BNT162b2 ‏ • BriLife ‏ • EpiVacCorona ‏ • Gam-COVID-Vac • ‏ mRNA-1273 • ‏ AZD1222)‏
השפעה חברתית-כלכלית אירוויזיוןביטולי אירועיםדתכלכלה (מלחמת מחירי הנפט) • חינוךספורט (אולימפיאדת טוקיו 2020) • מוזיקהפוליטיקהקולנועתעופהלהט"בהסביבהיחסי חוץפשיעהמדע וטכנולוגיה
אישים
מפיצים, אנשי מקצוע ברפואה איי פןג'אנג וונג-ג'ונגליו וןלי ונליאנגקורונה רינטואןשיי לינקה
חוקרים גואן ייג'ונג נאנשאןג'ורג' פ. גאוזנג גואנגוואנג גואנגפהיואן קוווק-יונגכריסטיאן דרוסטןלי לאנג'ואןניל פרגוסוןשי ז'נגלי
בעלי תפקידים תאודרוס אדהנום גברה-יסוס (יו"ר ארגון הבריאות העולמי)מייקל ג'יי ראיין (מנכ"ל תוכנית חירום הבריאות של ארגון הבריאות העולמי)מריה ואן קירשובה (האחראית הטכנית על תגובת התפרצות נגיף הקורונה)נעמיצ'י סוזוקי (מושל הוקאידו)סטלה קיריאקידס (נציבת האיחוד האירופי לבטיחות ובטיחות מזון)
אחרים לי זהואהצ'ן צ'יושיקנטרו איווטהאנדרס טגנל