התפרצות נגיף הקורונה בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
התפרצות מגפת הקורונה בישראל
אוהלי טיפול בחולי קורונה ליד הכניסה לחדר המיון של המרכז הרפואי שיבא
אוהלי טיפול בחולי קורונה ליד הכניסה לחדר המיון של המרכז הרפואי שיבא
תאריך התחלה 21 בפברואר 2020
תאריך סיום עדיין פעילה
פתוגן נגיף ה-SARS-CoV-2
מקרי מוות 657‏ [1]
מקרי הדבקה 90,472‏ [1]
  • 23,664 מהם חולים פעילים
    • 377 מתוכם במצב קשה
הבריאו 66,151‏ [1]
רענון נתונים

התפשטות מגפת הקורונה בישראל החלה לקראת סוף פברואר 2020. המגפה פרצה בדצמבר 2019 בעיר ווהאן, שבסין, ומשם התפשטה לרוב מדינות העולם. לקראת סוף פברואר החלו להתגלות בישראל החולים הראשונים, שהגיעו בתחילה בעיקר בטיסות מאירופה, והראשון בהם התגלה ב-27 בפברואר 2020.

ההתמודדות עם התפרצות הנגיף כללה הנחיות של משרד הבריאות שנועדו למנוע את התפשטותו, ובכללן ריחוק חברתי, וכן בידוד בית למי ששהו בקרבת חולים או שבו ממדינות שבהן התפרצה המחלה, ביטול אירועים המוניים ומתן טיפול רפואי בבתי החולים למי שהתגלו כחולים. מספר הטסים מישראל אל מחוצה לה, והמגיעים אליה צומצם בהדרגה. עם התגברות המגפה נדרשו משרדי ממשלה נוספים להתמודד אתה, ובהם משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, שהתייחס לבעיות הכלכליות שיצרה המגפה, ומשרד הביטחון, שנערך לשילוב צה"ל בטיפול באוכלוסייה.

מגפת הקורונה בישראל לפי יישובים, נכון ל-14 באוגוסט 2020 בשעה 07:07 שעון ישראל
ביישובים בהם לפחות 15 מקרים‏[2] ממויינים לפי שיעור ל-100,000 תושבים
Location dot red.svgLocation dot orange.svgLocation dot bisque.svg[3] יישוב מקרי הדבקה ל-100,000 תושבים[4] מקרים פעילים
Location dot red.svgבני ברק8,7884,376.41,511
Location dot red.svgמודיעין עילית2,7853,618.21,156
Location dot orange.svgביתר עילית2,1343,461.6280
Location dot orange.svgאלעד1,6123,390.3307
Location dot orange.svgקלנסווה7793,374.2194
Location dot bisque.svgיבנאל1032,480.7?
Location dot orange.svgרכסים3052,461.370
Location dot red.svgכפר האורנים542,441.235
Location dot bisque.svgקרית מלאכי5702,335.7122
Location dot red.svgעין נקובא792,257.163
Location dot orange.svgכפר חב"ד1462,123.921
Location dot red.svgקרית יערים1332,121.624
Location dot orange.svgבית שמש2,5301,994.5511
Location dot bisque.svgערערה-בנגב3401,877.920
Location dot red.svgדייר אל-אסד2301,826.369
Location dot red.svgירכא2821,809.0274
Location dot bisque.svgאור יהודה6221,789.3134
Location dot red.svgעמנואל721,713.930
Location dot bisque.svgעין מאהל2311,699.979
Location dot red.svgירושלים15,2081,633.03,785
Location dot bisque.svgטייבה7161,628.8286
Location dot bisque.svgכפר מצר441,589.0?
Location dot bisque.svgכוכב יעקב1421,588.925
Location dot bisque.svgמרכז שפירא331,584.3?
Location dot bisque.svgגבעת זאב3011,582.962
מגפת הקורונה בישראל לפי יישובים, נכון ל-14 באוגוסט 2020 בשעה 07:07 שעון ישראל
ביישובים בהם לפחות 15 מקרים‏[2] ממויינים לפי שיעור ל-100,000 תושבים
Location dot red.svgLocation dot orange.svgLocation dot bisque.svg[3] יישוב מקרי הדבקה ל-100,000 תושבים[4] מקרים פעילים
Location dot red.svgבני ברק8,7884,376.41,511
Location dot red.svgמודיעין עילית2,7853,618.21,156
Location dot orange.svgביתר עילית2,1343,461.6280
Location dot orange.svgאלעד1,6123,390.3307
Location dot orange.svgקלנסווה7793,374.2194
Location dot bisque.svgיבנאל1032,480.7?
Location dot orange.svgרכסים3052,461.370
Location dot red.svgכפר האורנים542,441.235
Location dot bisque.svgקרית מלאכי5702,335.7122
Location dot red.svgעין נקובא792,257.163
Location dot orange.svgכפר חב"ד1462,123.921
Location dot red.svgקרית יערים1332,121.624
Location dot orange.svgבית שמש2,5301,994.5511
Location dot bisque.svgערערה-בנגב3401,877.920
Location dot red.svgדייר אל-אסד2301,826.369
Location dot red.svgירכא2821,809.0274
Location dot bisque.svgאור יהודה6221,789.3134
Location dot red.svgעמנואל721,713.930
Location dot bisque.svgעין מאהל2311,699.979
Location dot red.svgירושלים15,2081,633.03,785
Location dot bisque.svgטייבה7161,628.8286
Location dot bisque.svgכפר מצר441,589.0?
Location dot bisque.svgכוכב יעקב1421,588.925
Location dot bisque.svgמרכז שפירא331,584.3?
Location dot bisque.svgגבעת זאב3011,582.962
Location dot bisque.svgחורה2791,574.2?
Location dot bisque.svgתפרח341,565.4?
Location dot bisque.svgחשמונאים471,563.5?
Location dot bisque.svgטבריה7001,557.6139
Location dot red.svgכפר קאסם3731,549.4134
Location dot bisque.svgלוד1,1781,544.1232
Location dot bisque.svgבאקה אל-גרביה4541,535.7127
Location dot red.svgנתיבות5691,478.7202
Location dot bisque.svgג'ת1641,343.653
Location dot orange.svgאשדוד3,0201,338.0732
Location dot bisque.svgקרית גת7641,328.9180
Location dot bisque.svgרמלה9971,316.5283
Location dot bisque.svgכפר קרע2511,310.753
Location dot red.svgכפר ברא491,291.925
Location dot red.svgג'לג'וליה1241,217.131
Location dot bisque.svgזמר861,215.445
Location dot bisque.svgסביון501,153.419
Location dot bisque.svgעפרה341,111.1?
Location dot bisque.svgגן יבנה2501,110.343
Location dot bisque.svgכוכב השחר271,093.6?
Location dot bisque.svgיד בנימין471,092.3?
Location dot bisque.svgדבוריה1101,043.053
Location dot bisque.svgהושעיה211,030.9?
Location dot bisque.svgדימונה3681,030.269
Location dot bisque.svgמבוא חורון261,023.6?
Location dot bisque.svgאלקנה381,019.0?
Location dot bisque.svgטירה2691,012.8121
Location dot bisque.svgרהט6721,004.2146
Location dot bisque.svgגבע בנימין54995.6?
Location dot red.svgכסיפה176994.229
Location dot bisque.svgבית שאן190983.931
Location dot bisque.svgאזור115961.1?
Location dot bisque.svgבת ים1,243957.1223
Location dot bisque.svgרבבה26948.6?
Location dot bisque.svgניצן22947.9?
Location dot orange.svgתל אביב - יפו4,290939.91,011
Location dot orange.svgצפת335931.4127
Location dot bisque.svgגבעת שמואל233929.147
Location dot red.svgעילוט77915.470
Location dot bisque.svgראש העין543913.8190
Location dot bisque.svgאופקים289907.869
Location dot bisque.svgאור עקיבא177904.944
Location dot bisque.svgאפרת103903.3?
Location dot bisque.svgפתח תקווה2,201896.4457
Location dot bisque.svgיפיע172892.086
Location dot bisque.svgלא ידוע46875.7?
Location dot bisque.svgיהוד-מונוסון251865.053
Location dot bisque.svgג'סר א-זרקא129861.916
Location dot bisque.svgחולון1,594853.1400
Location dot orange.svgכפר מנדא172845.5102
Location dot bisque.svgאשקלון1,197844.0304
Location dot bisque.svgבית אריה-עופרים43840.7?
Location dot bisque.svgבית דגן55836.817
Location dot bisque.svgמצפה יריחו20824.4?
Location dot bisque.svgרעננה617820.6143
Location dot bisque.svgמצפה רמון41818.5?
Location dot bisque.svgגני תקווה162812.631
Location dot bisque.svgרחובות1,123806.5325
Location dot orange.svgחורפיש51799.649
Location dot bisque.svgעומר63794.019
Location dot bisque.svgשוהם158788.742
Location dot bisque.svgאום אל-פחם442786.6162
Location dot bisque.svgיבנה364784.386
Location dot bisque.svgמעלה אדומים291776.184
Location dot bisque.svgנווה דניאל19774.9?
Location dot bisque.svgשערי תקווה43766.115
Location dot bisque.svgנחף102760.333
Location dot bisque.svgבאר שבע1,498759.8417
Location dot bisque.svgבית אל43754.4?
Location dot bisque.svgאכסאל112751.255
Location dot bisque.svgשלומי50751.2?
Location dot bisque.svgגדרה187750.948
Location dot bisque.svgאלון שבות24744.9?
Location dot bisque.svgמזכרת בתיה112744.215
Location dot bisque.svgרמת גן1,085737.7287
Location dot bisque.svgנס ציונה334728.897
Location dot bisque.svgבאר יעקב188727.242
Location dot orange.svgנצרת566720.8306
Location dot bisque.svgמודיעין-מכבים-רעות614701.1142
Location dot bisque.svgנתניה1,518699.9457
Location dot bisque.svgהר אדר28694.1?
Location dot bisque.svgאלעזר17689.4?
Location dot orange.svgמעלה עירון104689.257
Location dot bisque.svgקרית אונו258688.269
Location dot red.svgעין קנייא16675.415
Location dot bisque.svgירוחם70669.626
Location dot bisque.svgבענה56664.1?
Location dot bisque.svgאלפי מנשה52663.6?
Location dot bisque.svgאילת372657.768
Location dot bisque.svgסאג'ור27655.7?
Location dot bisque.svgהרצליה606653.3131
Location dot bisque.svgאבן יהודה86646.126
Location dot bisque.svgערערה129645.145
Location dot bisque.svgנהריה384642.2138
Location dot bisque.svgלהבים40641.5?
Location dot bisque.svgקרית אתא366634.591
Location dot bisque.svgערד169626.736
Location dot bisque.svgקרני שומרון52621.715
Location dot bisque.svgעץ אפרים15619.6?
Location dot bisque.svgראשון לציון1,482610.4351
Location dot bisque.svgמגדל העמק158607.120
Location dot bisque.svgרמת השרון274604.358
Location dot bisque.svgמעיליא19596.4?
Location dot bisque.svgשדרות160591.431
Location dot bisque.svgפוריידיס78586.733
Location dot bisque.svgחריש84583.629
Location dot bisque.svgחדרה557583.5204
Location dot bisque.svgשילה25572.0?
Location dot bisque.svgעלי23560.4?
Location dot bisque.svgפרדס חנה-כרכור228548.961
Location dot bisque.svgצור הדסה51547.118
Location dot bisque.svgטלמון26537.5?
Location dot bisque.svgמתן17529.3?
Location dot orange.svgמיתר51509.315
Location dot bisque.svgקרית ארבע37503.1?
Location dot bisque.svgהוד השרון301502.284
Location dot bisque.svgגבעתיים273493.950
Location dot bisque.svgחיפה1,341490.4288
Location dot bisque.svgאבו גוש39489.715
Location dot bisque.svgבני עי"ש33486.9?
Location dot bisque.svgבסמ"ה52484.830
Location dot bisque.svgבנימינה-גבעת עדה69477.022
Location dot bisque.svgקרית שמונה105475.323
Location dot bisque.svgקדימה-צורן99470.440
Location dot bisque.svgקרית ביאליק184467.588
Location dot bisque.svgמג'ד אל-כרום72466.825
Location dot bisque.svgכפר סבא447456.2110
Location dot bisque.svgבת חפר23451.2?
Location dot bisque.svgטירת כרמל103446.133
Location dot bisque.svgזכרון יעקב99444.417
Location dot bisque.svgכפר אדומים19441.1?
Location dot red.svgסח'נין143436.888
Location dot bisque.svgאליכין15436.0?
Location dot bisque.svgמבשרת ציון99427.722
Location dot red.svgשעב31423.620
Location dot bisque.svgקיסריה23422.1?
Location dot bisque.svgבית ג'ן50419.725
Location dot bisque.svgכוכב יאיר38416.6?
Location dot bisque.svgעתלית34409.3?
Location dot orange.svgחצור הגלילית40408.022
Location dot bisque.svgעלי זהב15406.6?
Location dot bisque.svgדייר חנא43403.715
Location dot bisque.svgכפר יונה92401.536
Location dot bisque.svgכפר ורדים22398.8?
Location dot bisque.svgעכו199388.686
Location dot orange.svgכפר כנא88386.240
Location dot bisque.svgקרית עקרון40376.3?
Location dot bisque.svgפרדסיה23374.4?
Location dot bisque.svgפקיעין (בוקייעה)22372.6?
Location dot red.svgריינה61365.138
Location dot bisque.svgעפולה195364.846
Location dot bisque.svgאריאל66360.718
Location dot bisque.svgראמה29347.6?
Location dot bisque.svgיקנעם עילית80345.530
Location dot bisque.svgכפר תבור15341.8?
Location dot orange.svgכאבול41332.817
Location dot bisque.svgקדומים15328.9?
Location dot bisque.svgכפר יאסיף35328.1?
Location dot bisque.svgנוף הגליל145328.164
Location dot bisque.svgתל מונד42327.615
Location dot bisque.svgטמרה112326.240
Location dot bisque.svgכרמיאל151324.755
Location dot red.svgעיילבון18315.1?
Location dot bisque.svgלקיה47306.2?
Location dot bisque.svgג'דיידה-מכר62298.631
Location dot bisque.svgשפרעם116281.158
Location dot bisque.svgאורנית25278.6?
Location dot bisque.svgקרית ים109277.431
Location dot bisque.svgקרית טבעון43270.719
Location dot bisque.svgקרית מוצקין117266.233
Location dot orange.svgאבו סנאן35262.825
Location dot orange.svgזרזיר22257.120
Location dot bisque.svgג'ולס16255.9?
Location dot bisque.svgאעבלין33249.6?
Location dot bisque.svgשבלי - אום אל-גנם16249.3?
Location dot bisque.svgמעלות-תרשיחא55243.422
Location dot bisque.svgקצרין18240.0?
Location dot bisque.svgטורעאן33226.217
Location dot bisque.svgעראבה59224.324
Location dot bisque.svgמגאר49215.625
Location dot bisque.svgעספיא26211.8?
Location dot orange.svgמג'דל שמס21187.219
Location dot bisque.svgכסרא-סמיע16183.8?
Location dot bisque.svgנשר38171.3?
Location dot bisque.svgתל שבע32156.8?
Location dot bisque.svgשגב-שלום16147.2?
Location dot bisque.svgדאלית אל-כרמל1798.7?

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגפת הקורונה היא מגפה עולמית מתמשכת של מחלת נגיף קורונה 2019 (COVID-19).[5][6] הנגיף, מזן SARS-CoV-2, עבר מבעלי חיים נגועים לבני אדם וגרם עד כה להדבקה של יותר מ-8.4 מיליון בני אדם, מתוכם מתו יותר מ-450,000. המגפה זוהתה לראשונה בדצמבר 2019 בעיר ווהאן בסין, אך מאמצע פברואר 2020 החלה להתפשט במהירות לכל רחבי העולם וב-27 בפברואר התגלתה לראשונה בישראל, אצל אדם שחזר מאיטליה מספר ימים קודם.

לאורך התפרצות הנגיף בעולם, התברר כי אחד הקשיים הגדולים בהתמודדות איתו הוא שתסמיני הנגיף וגילויו אינם מתאפשרים בימים הראשונים, ובשל כך נשאי הנגיף ממשיכים להדביק אנשים נוספים. התסמינים מופיעים בין ימים אחדים ל־14 יום, אם כי ישנן טענות על הופעת תסמינים מאוחרת יותר.[7] דגימה של נשא קורונה לא בהכרח תביא לתשובה חיובית, מחמת שייתכן שבשלבי הדבקה ראשוניים כמות הנגיף בגוף נמוכה ביותר ותקשה על זיהויו, כמו כן ייתכן שהנגיף נמצא בדרכי הנשימה התחתונות בעוד הדגימה נלקחה ממערכת הנשימה העליונה ששם הימצאותו דלילה, בעקבות כך, במטרה לצמצם את האפשרות לתוצאה שלילית שגויה, הנבדקים עוברים שתי בדיקות.

כאשר ננקטים צעדים למיגור המגפה ומניעת התפשטותה, הצעדים משפיעים על גילוי נדבקים חדשים רק כשבועיים אחרי ביצוע של כל צעד בגלל הזמן שעובר מההדבקה עד הופעת הסימפטומים. משך זמן זה מהווה אתגר נוסף בניהול יעיל ומהיר של הצעדים השונים וקבלת משוב על מידת השפעתם. הזמן מהדבקות בקורונה עד ההידרדרות של חלקם למצב בינוני- קשה הוא כ-3 שבועות.[8] תחלואת קורונה גבוהה בזמן קצר יכולה לצור עומס ואף קריסה של מערכת הבריאות שתקשה על טיפול בחולים.

מנתונים שפורסמו על ידי משרד הבריאות ביוני 2020 עולה כי ב־99.5 אחוז מתוך 264 מתים מנגיף הקורונה בישראל קיימים נתונים על מחלות רקע כגון סוכרת, לחץ דם גבוה, מחלת לב, מחלת ריאות כרונית ועוד, למול 86% מהמתים בישראל בשנת 2016.[9] חצי מהמתים על פי הפרסום הם מעל גיל 83.[10] לפי דיווח מאוגוסט, גיל הפטירה הממוצע לגברים היה 78.79 ולנשים 82.15.[11]

חלק מהחולים היו צריכים להתמודד עם תסמינים ותופעות לוואי אף גם אחרי ההבראה: תסמינים פיזיים כמו חולשה, כאבים ושינויים בחוש הטעם, כמו גם השלכות נפשיות.[12][13]

התפשטות הנגיף[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעת מגפת הקורונה על ישראל
מקרי COVID-19 בישראל  
     מקרי מוות        הבריאו        חולים

תאריך

כל המקרים המאובחנים

2020-02-21
1(n.a.)
2020-02-22
1
2020-02-23
2(100%)
2020-02-24
2
2020-02-25
2
2020-02-26
2
2020-02-27
3(50%)
2020-02-28
7(133%)
2020-02-29
7
2020-03-01
10(43%)
2020-03-02
12(20%)
2020-03-03
12
2020-03-04
15(25%)
2020-03-05
17(13%)
2020-03-06
21(24%)
2020-03-07
25(19%)
2020-03-08
39(56%)
2020-03-09
50(28%)
2020-03-10
70(40%)
2020-03-11
82(17%)
2020-03-12
109(33%)
2020-03-13
143(31%)
2020-03-14
193(34%)
2020-03-15
213(10%)
2020-03-16
298(40%)
2020-03-17
337(13%)
2020-03-18
433(27%)
2020-03-19
677(56%)
2020-03-20
705(4%)
2020-03-21
883(25%)
2020-03-22
1,071(21%)
2020-03-23
1,442(35%)
2020-03-24
1,930(34%)
2020-03-25
2,369(23%)
2020-03-26
2,693(14%)
2020-03-27
3,035(13%)
2020-03-28
3,619(19%)
2020-03-29
4,247(17%)
2020-03-30
4,695(11%)
2020-03-31
5,358(14%)
2020-04-01
6,092(14%)
2020-04-02
6,857(13%)
2020-04-03
7,428(8%)
2020-04-04
7,851(6%)
2020-04-05
8,430(7%)
2020-04-06
8,904(6%)
2020-04-07
9,248(4%)
2020-04-08
9,404(2%)
2020-04-09
9,968(6%)
2020-04-10
10,408(4%)
2020-04-11
10,743(3%)
2020-04-12
11,145(4%)
2020-04-13
11,586(4%)
2020-04-14
12,046(4%)
2020-04-15
12,501(4%)
2020-04-16
12,758(2%)
2020-04-17
13,107(3%)
2020-04-18
13,265(1%)
2020-04-19
13,491(2%)
2020-04-20
13,713(2%)
2020-04-21
13,942(2%)
2020-04-22
14,498(4%)
2020-04-23
14,803(2%)
2020-04-24
15,058(2%)
2020-04-25
15,298(2%)
2020-04-26
15,398(1%)
2020-04-27
15,555(1%)
2020-04-28
15,728(1%)
2020-04-29
15,834(1%)
2020-04-30
15,946(1%)
2020-05-01
16,101(1%)
2020-05-02
16,185(1%)
2020-05-03
16,208(0%)
2020-05-04
16,246(0%)
2020-05-05
16,289(0%)
2020-05-06
16,314(0%)
2020-05-07
16,381(0%)
2020-05-08
16,436(0%)
2020-05-09
16,454(0%)
2020-05-10
16,477(0%)
2020-05-11
16,506(0%)
2020-05-12
16,529(0%)
2020-05-13
16,548(0%)
2020-05-14
16,579(0%)
2020-05-15
16,589(0%)
2020-05-16
16,607(0%)
2020-05-17
16,617(0%)
2020-05-18
16,643(0%)
2020-05-19
16,659(0%)
2020-05-20
16,665(0%)
2020-05-21
16,683(0%)
2020-05-22
16,690(0%)
2020-05-23
16,712(0%)
2020-05-24
16,717(0%)
2020-05-25
16,734(0%)
2020-05-26
16,757(0%)
2020-05-27
16,793(0%)
2020-05-28
16,872(0%)
2020-05-29
16,987(1%)
2020-05-30
17,012(0%)
2020-05-31
17,071(0%)
2020-06-01
17,169(1%)
2020-06-02
17,285(1%)
2020-06-03
17,377(1%)
2020-06-04
17,495(1%)
2020-06-05
17,694(1%)
2020-06-06
17,752(0%)
2020-06-07
17,863(1%)
2020-06-08
18,032(1%)
2020-06-09
18,180(1%)
2020-06-10
18,355(1%)
2020-06-11
18,569(1%)
2020-06-12
18,795(1%)
2020-06-13
18,972(1%)
2020-06-14
19,055(0%)
2020-06-15
19,237(1%)
2020-06-16
19,495(1%)
2020-06-17
19,783(1%)
2020-06-18
20,036(1%)
2020-06-19
20,339(2%)
2020-06-20
20,633(2%)
2020-06-21
20,778(1%)
2020-06-22
21,082(1%)
2020-06-23
21,467(2%)
2020-06-24
22,054(3%)
2020-06-25
22,400(2%)
2020-06-26
22,800(2%)
2020-06-27
23,421(3%)
2020-06-28
23,989(2%)
2020-06-29
24,441(2%)
2020-06-30
25,041(2%)
2020-07-01
26,257(3%)
2020-07-02
27,047(3%)
2020-07-03
28,055(4%)
2020-07-04
28,888(3%)
2020-07-05
30,162(4%)
2020-07-06
30,749(2%)
2020-07-07
32,222(5%)
2020-07-08
33,557(4%)
2020-07-09
34,825(4%)
2020-07-10
36,266(4%)
2020-07-11
38,024(3%)
2020-07-12
39,296(3%)
2020-07-13
40,632(3%)
2020-07-14
42,613(5%)
2020-07-15
43,668(2%)
2020-07-16
46,059(5%)
2020-07-17
47,459(3%)
2020-07-18
49,489(4%)
2020-07-19
50,496(2%)
2020-07-20
52,003(3%)
2020-07-21
54,395(5%)
2020-07-22
56,085(3%)
2020-07-23
57,982(3%)
2020-07-24
59,475(3%)
2020-07-25
60,496(2%)
2020-07-26
61,764(2%)
2020-07-27
63,985(4%)
2020-07-28
65,791(3%)
2020-07-29
68,299(4%)
2020-07-30
70,379(3%)
2020-07-31
71,634(2%)
2020-08-01
72,262(1%)
2020-08-02
73,013(1%)
2020-08-03
74,815(2%)
2020-08-04
76,198(2%)
2020-08-05
77,919(2%)
2020-08-06
79,559(2%)
2020-08-07
80,991(2%)
2020-08-08
82,465(2%)
2020-08-09
83,002(1%)
2020-08-10
85,071(2%)
2020-08-11
86,593(2%)
2020-08-12
88,151(2%)
מקור: [14]

ישראלים מחוץ לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף חודש ינואר 2020 נדרשו מספר ישראלים וסינים לשהות בבידוד לאחר שחזרו מסין, מחשש שנדבקו בנגיף.

ב-18 בפברואר אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בראיון לגלי צה"ל שכניסת נגיף הקורונה לישראל נמנעה: "מדינת ישראל ערוכה אולי יותר טוב מכל מדינה אחרת... עד עכשיו הצלחנו למנוע את כניסת הנגיף לארץ."[15][16]

ב-20 בפברואר נחתו בישראל 11 נוסעי אוניית התענוגות "דיימונד פרינסס" שעוכבה ביפן לאחר שנתגלה בה הנגיף. מיד בנחיתתם הועברו למתחם הבידוד במרכז הרפואי שיבא ל-14 יום. לאחר מספר ימים התגלו שני חולים בין החוזרים מיפן.

הידבקות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 בפברואר נודע כי חברי קבוצת צליינים דרום קוריאנית שביקרה בישראל בין 8 ל-15 בפברואר, שבו לקוריאה ואובחנו כמי שנדבקו בנגיף.[17] משרד הבריאות פרסם את רשימת האתרים שבהם שהו חברי הקבוצה, והודיע שכל מי שהיה בהם בזמן שהתיירים שהו בהם נדרש להיכנס לבידוד בית.[18] בעקבות פרסום האירוע, 30 תלמידים הוכנסו לבידוד.[19]

ב-27 בפברואר התגלה מקרה ראשון של חולה קורונה בישראל. אדם אשר חזר מאיטליה 4 ימים קודם לכן, יום לאחר מכן נתגלתה ההדבקה הראשונה בישראל כשאשתו של אותו אדם נדבקה ממנו.[20] האדם, מנהל סניף "הפיראט האדום" באור יהודה, הדביק שני עובדים בחנות וקונה שהייתה מורה בבית ספר.[21] באותו היום הודיע שר הפנים אריה דרעי על איסור כניסה לישראל לתיירים איטלקים.[22]

ב-28 בפברואר אובחנו ארבעה חולי קורונה נוספים בישראל. בסוף פברואר הגיע מספר הישראלים שנשלחו לבידוד בית ל-5,630.[23]

ב-5 במרץ נודע כי קבוצת צליינים מיוון טיילו בישראל כשהם נגועים בנגיף מ-20 עד-27 בפברואר, בעקבות כך כל מי ששהה במקומות שבהם היו הונחה להיכנס לבידוד. נהג האוטובוס ששימש את התיירים בטיולם בישראל חלה בנגיף, נזקק להנשמה מלאכותית[24] ושוחרר לאחר מספר שבועות.[25] בעקבות ביקור הקבוצה בבית לחם הוטל סגר על העיר.

ב-8 במרץ אובחן לראשונה חולה קורונה בישראל שמקור הדבקתו לא ידוע.[26]

לפי חוקרים מהמכון למחקר ביולוגי בישראל, חגיגות פורים, שנערכו ב-10 וב-11 במרץ, היוו נקודת מפנה בהתפרצות הנגיף בישראל.[27]

ב-20 במרץ דווח על נפטר ראשון מהנגיף בישראל, דייר "מגדל נופים" אשר נדבק מעובדת סוציאלית שלא הייתה מודעת להיותה נשאית.[28]

ב-18 באפריל, לראשונה מאז התפרצות הנגיף בישראל, מספר המחלימים המאומתים החדשים היה גבוה ממספר הנדבקים המאומתים החדשים (209 מחלימים לעומת 158 נדבקים). מאז ועד 29 במאי, לא עלה מספר החולים החדשים על מספר המחלימים, ומספר החולים הפעילים הלך ופחת.

מאז אמצע מאי נע מספר החולים המאומתים החדשים ביום בין 5 ל-29. בימים האחרונים של מאי חלה עליה עד ל-78 ב-28 במאי.[29] למחרת, היו מעל למאה חולים מאומתים, רבים מהם מתיכון הגימנסיה העברית בירושלים.[30] העלייה נמשכה ביוני.

בסוף ביולי נבלמה העלייה בכמות החולים החדשים ביום.[31] [32] בתחילת אוגוסט, נמשכה העלייה בכמות הנדבקים שאושפזו בבתי החולים

נכון ל־ 14 באוגוסט 2020 , מספר המקרים המאומתים הוא 90,472. 377 במצב קשה, 657 נפטרו, ו־66,151 החלימו.

בין הנפטרים הרב אברהם ישעיהו הבר מייסד ארגון "מתנת חיים", והראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון.

הדבקות צוותים רפואיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 במרץ דווח על כ-2,500 מבודדים מבין עובדי מערכת הבריאות, בתוכם מאות רופאים, אחיות ופרמדיקים.[33]

הידבקות בבתי האבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד ממוקדי ההתפרצות הגדולים בישראל היו בתי האבות והדיור המוגן לאוכלוסייה המבוגרת. בבית האבות של רשת משען בבאר שבע לבדו נמנו 14 נפטרים מקורונה.[34]

על פי נתוני מגן אבות ואימהות מ-24 ביולי 2020, מספר הנפטרים בבתי האבות, במוסדות הגריאטריים ובדיור המוגן בחודש מרץ עמד על 21. באפריל מספר המתים זינק ל-104 ובמאי הוא צנח ל-6 נפטרים. ביוני חלה עלייה ומתו 16 חולים. מתחילת יולי נפטרו 31 חולי קורונה.[35]

יישובים חרדים

אחד ממוקדי התחלואה הגבוהים היה ביישובים חרדים, וזאת בין היתר בשל הצפיפות הגבוהה באזורים החרדיים ובדירות המגורים המהווים מרכיבים לתפוצת מגיפות. הצפיפות הגבוהה בשילוב עם אינטראקציות חברתיות רבות המאפיינות את החברה החרדית, מגבירות את סכנת ההידבקות. לכך מתווסף ההתנהלות הפנימית של החברה החרדית שלה הנהגה משלה, ונגישות נמוכה יחסית לתקשורת הכללית.[36]

הרשות הפלסטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התפרצות נגיף הקורונה בשטחי הרשות הפלסטינית

ב-5 במרץ התגלו כמה מקרים במלון בבית לחם שבו שהתה קבוצת צליינים מיוון שהיו נשאי הנגיף, בעקבות כך הורה שר הביטחון נפתלי בנט להטיל סגר על העיר.[37]

בהמשך התגלו מקרים נוספים בשטחי הרשות הפלסטינית.

נכון ל- 14 באוגוסט 2020 , אומתו 15,491 חולים, נפטרו 106 והחלימו 9,186.

ישראל העבירה כ-250 ערכות בדיקה לרשות הפלסטינית ותיאמה הדרכות לצוותים הרפואיים.

עובדים פלסטיניים העובדים בשטח ישראל נדרשו לשהות בישראל לאורך מספר שבועות או להישאר בשטחי הרשות הפלסטינית.[38]

היערכות מערכת הבריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מערכת הבריאות בישראל

בעקבות שפעת העופות נעשתה היערכות מוקדמת לתרחיש מגפה, כשבאביב 2007 הוכנה תוכנית מוכנות מערכת הבריאות לשפעת פנדמית, אחרי קריאת ארגון הבריאות העולמי להיערך לקראת האפשרות שנגיף שפעת העופות יעבור שחלוף גנטי או מוטציה ויגרום למגפה עולמית המונית. התוכנית כוללת הנחיות לתפעול מערכת הבריאות בישראל במקרה של תחלואה המונית ומגדירה חלוקת עבודה בין קופות החולים, מד"א וכדומה.[39]

בעקבות התמודדות מערכת הבריאות בישראל עם מקרי החצבת והשפעת בישראל, מבקר המדינה יוסף שפירא החל באפריל 2019 בעריכת ביקורת העוסקת במוכנות משרד הבריאות להתפרצות מגפה נוספת.[40]

ב-23 במרץ 2020, תוך כדי טיפול המדינה בהתפרצות נגיף הקורונה, ומספר חודשים לאחר שהסתיימה הכנת דו"ח הביקורת בסוף 2019,[41][42] פרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן את דו"ח הביקורת 70א הכולל פרק העוסק בהתמודדות מערכת הבריאות עם מגפות. בדו"ח עלה כי נמצאו ליקויים בהיערכות להתמודדות עם מחלות מתפרצות ומתחדשות, על כן הומלץ לנקוט בפעולות להתמודדות עם מחלות שהן בגדר סיכון למגפות ולמנוע את התפרצותן והתפשטותן. עוד עלה בדו"ח כי משרד הבריאות ומשרד האוצר לא קבעו מנגנון מוסכם לעדכון תקציב סל שירותי בריאות הציבור שבאחריות משרד הבריאות במקרה של התפרצות.[43][44][45]

הטיפול בנגיף[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנחיות לפני גילוי הנגיף[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני שנתגלה הנגיף בישראל, נקטו הרשויות בישראל פעולות למניעת התפשטותו. ב-23 בינואר 2020 הוציא משרד הבריאות הנחיות כיצד יש לנהוג באדם שמפתח את תסמיני המחלה, ויש חשד לגביו כי נדבק בנגיף, וכיצד למגן את הצוותים הרפואיים.[46]

על פי הוראת משרד הבריאות, כל אדם ששהה בשבועיים האחרונים בעיר ווהאן שבסין, או היה במגע עם אדם ששהה שם, ומפתח תסמינים של המחלה - חום, שיעול, דלקת ריאות - נדרש להגיע לבית חולים.[47]

ב-30 בינואר הודיע משרד הבריאות על איסור כניסת טיסות מסין לישראל.[48][49] כשבועים לאחר מכן נאסרה כניסת תיירים גם מהונג קונג, מקאו, יפן, תאילנד, סינגפור וקוריאה הדרומית.[50] ב-24 בפברואר הודיע משרד הבריאות כי יש להימנע מנסיעות לא הכרחיות לעיר ווהאן שבסין, בעקבות התפרצות הנגיף, ומומלץ לא להגיע למחוז חוביי כולו.

הנחיות לאחר גילוי הנגיף[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות), תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה, תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (אזור מוגבל)

החל מ-26 בפברואר נדרשו גם החוזרים מאיטליה לשהות בבידוד בית במשך 14 יום, וזאת בנוסף לחוזרים מסין, סינגפור, מקאו, תאילנד, הונג קונג, קוריאה הדרומית ויפן.

שר הבריאות יעקב ליצמן ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, בחתימה על צו בריאות העם

ב-27 בינואר חתם שר הבריאות יעקב ליצמן על צו, לפי פקודת בריאות העם, המוסיף את נגיף קורונה החדש לרשימת המחלות בעלות חשיבות בין-לאומית המחייבות הודעה מיידית.[51] הצו מאפשר למנכ"ל המשרד ולראש שירותי בריאות הציבור, וכן לרופאי המחוזות "לבצע במידת הצורך את כל הצעדים הנדרשים להתמודד עם הנגיף אם וכאשר יתברר שהנגיף הגיע לארץ".[52] בין היתר מאפשר הצו לכפות בידוד על אדם שעלה חשד שנדבק בנגיף ומסרב להיכנס לבידוד. ב-2 בפברואר חתם מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, על צו להתמודדות עם הנגיף, וצו זה התעדכן ככל שההתפרצות הקיפה מדינות נוספות. ב-12 בפברואר פורסם צו נוסף, המאפשר כפיית בידוד בבית חולים.[53] צו נוסף כלל הנחיות למעסיקים, בעניינו של עובד שנשלח לבידוד בית:[54]

  • עובד בבידוד ימסור למעסיקו הודעה על כך שעליו לשהות בבידוד ועל תקופת הבידוד.
  • מעסיק של עובד בבידוד לא ידרוש ממנו ולא יאפשר לו כניסה למקום העבודה במהלך תקופת הבידוד, אף אם העובד ביקש זאת.
  • מעסיק של עובד בבידוד לא יפטרו בשל כך בלבד שהוא נעדר ממקום העבודה בתקופת הבידוד.

בנוסף פרסם משרד הבריאות תעודת מחלה גורפת, לכל עובד השוהה בבידוד, כך שיש לראות זאת כהיעדרות מחמת מחלה, ללא צורך בתעודת מחלה אישית.[55][56][57]

במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר הוקם מתחם בידוד לאשפוזם של חולי קורונה.[58] בסוף חודש פברואר החלו בבית החולים רמב"ם שבחיפה בהקמת מחלקת אשפוז חדשה לטיפול בחולי קורונה,[59] ובהמשך נערכו לכך בתי חולים נוספים.

הבחירות לכנסת העשרים ושלוש חייבו היערכות מיוחדת למתן אפשרות הצבעה למי שנשלחו לבידוד בית, בשל כך הוצבו אוהלי הצבעה מיוחדים שאוישו על ידי אנשי מגן דוד אדום.[60][61]

ב-4 במרץ 2020 הודיע משרד הבריאות על החמרת המדיניות ופרסם הנחיות חדשות להתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל: הרחבת הבידוד הביתי לכל החוזרים בשבועיים האחרונים ממדינות צרפת, אוסטריה, גרמניה, שווייץ וספרד, ואיסור על זרים ממדינות אלה להיכנס לישראל, איסור גורף לקיום כנסים בינלאומיים בישראל, בידוד בית לכל החוזרים מכינוסים בינלאומיים מחוץ לישראל, איסור על השתתפות בהתכנסויות מעל 100 איש לאנשים שחזרו מכל יעד מחוץ לישראל, איסור קיום אירועים המוניים שבהם יקחו חלק יותר מ-5,000 בני אדם והמלצה לכלל הציבור להימנע מלחיצת ידיים. בעקבות הנהלים החדשים נכנסו לבידוד-בית עשרות אלפי אנשים שחזרו מארצות ברחבי העולם. באותו היום הודיעה משטרת ישראל על פתיחת שמונה חקירות פליליות נגד אזרחים החשודים בהפרת הנחיות משרד הבריאות לשהייה בבידוד.[62]

נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ הורה לכל משרדי הממשלה לאסור על כל עובדי הממשלה לטוס מחוץ לישראל בנסיעות עבודה, והמליץ לעובדים להימנע גם מנסיעות פרטיות.[63]

ב-6 במרץ 2020 נכנסה לתוקף פקודה של הרמטכ"ל אביב כוכבי, שאוסרת על כלל חיילי צה"ל בשירות חובה ובקבע ועובדי צה"ל לצאת מחוץ לישראל בתפקיד או באופן פרטי. כלל הטקסים הצבאיים צומצמו למינימום, ואין הכנסה של אזרחים מחוץ לצה"ל למתקנים צבאיים לרבות לטקסי סיום קורסים.[64][65]

בהתאם להחלטת ממשלה משנת 2002, הטיפול במגפה שבה יש תחלואה נרחבת עובר למשרד הביטחון. אף שמצב התחלואה בהתפרצות הנוכחית אינו מצריך העברת הטיפול בה למשרד הביטחון, בתחילת מרץ קיים המשרד דיון היערכות, בראשות שר הביטחון נפתלי בנט, לקראת מעבר כזה.[66]

ב-9 במרץ הורחבה חובת הבידוד הביתי לכל מי שיגיע לישראל מחוץ לארץ.[67]

ב-10 במרץ הורחב האיסור של קיום אירועים המוניים לאירועים שבהם יקחו חלק יותר מ-2,000 בני אדם, ולהימנע מביקורים בבתי חולים ובמוסדות לקשישים. כשיש צורך במלווה, יש להסתפק במלווה אחד. אנשים עם סימפטומים של המחלה אינם רשאים ללוות חולים או לבקר במוסדות לאוכלוסייה הקשישה.[68]

ב-11 במרץ הורחב האיסור על קיום אירועים המוניים כך שכל אירוע לא יכלול יותר ממאה משתתפים מלבד בתי ספר, בסיסי צה"ל ומקומות תעסוקה. כמו כן נאסר לבקר בבתי אבות בכדי למנוע הידבקות של קשישים. הומלץ לציבור להימנע מהגעה לבתי חולים שלא לצורך. וכן הומלץ למעסיקים לשקול אפשרות של העסקת עובדים מהבית.

קניון הקריון בקריית ביאליק סגור במוצאי שבת בעקבות מתן ההוראה על סגירת מרכזי קניות

ב-12 במרץ הוחלט שמערכת החינוך תושבת עד הודעה חדשה, למעט מעונות, גני ילדים, חינוך מיוחד ונוער בסיכון, וב-14 במרץ הורחבה ההחלטה ללא הגבלות. כמו כן הורחבה ההגבלה על התקהלות של מאה איש גם במקומות פתוחים. כן נאסרו קיום אירועים פרטיים בהשתתפות של יותר ממאה אנשים בו זמנית. ב-14 מרץ הוחלט על איסור על התקהלות של מעל 10 אנשים, וסגירת כל מקומות הבילוי והפנאי כולל מסעדות, אולמות קולנוע, חדרי כושר וקניונים. ניתן להמשיך לעבוד תוך איסור על התקהלות במקומות העבודה והקפדה על קיום מרחק של שני מטרים לפחות בין העובדים. כמו כן הומלץ על להימנע מנסיעה של יותר מ-2 ברכב ולהימנע ככל הניתן משימוש בתחבורה ציבורית.

בלילה שבין 14 ל-15 במרץ החליט המשרד לשירותי דת לסגור את מקוואות הגברים – הציבוריים והפרטיים – עד להודעה חדשה. יום לאחר מכן הותרה כניסת טובלים למקוואות, תוך הגבלות על מספר השוהים והטובלים במתחם וחיטוי המים בכמות מסוימת של כלור.

ב-16 במרץ הוחלט להפעיל הסגר (בריאות) מקומי על מקומות שהנגיף מתפשט בהם, וכן להעביר את המגזר הציבורי למתכונת חירום ואת המגזר הפרטי למתכונת מצומצמת של 70%, שירותים חיוניים יישארו במתכונת מלאה.[69]

ב-17 במרץ, הוציאו אנשי הדת בחברה הערבית מכל הדתות הוראה לסגור את מקומות התפילה וגם לא מעט פסקי הלכה שאסרו על אנשים להיות בתפילות מרובות משתתפים.[70] באותו היום, כאשר מספר החולים המאומתים בישראל היה 337, העריך מנכ"ל משרד הבריאות: "קצב אבחון נדבקי הקורונה יעלה ממחר למאה חולים חדשים ביום (כשאכן ביום למחרת חלו עוד 90 אנשים) - והוא עלול לעלות למאות ביום ולאלפי ישראלים שעלולים למות מהנגיף".[71] פרופ' יורם לס,[72] פרופ' מייקל לויט וד"ר צבי מרום שללו תחזית זו וראו בה הפחדת יתר.[73] היו שביקרו את השיח התקשורתי.[74]

מלונית הבידוד בדן פנורמה תל אביב עם צוות פיקוד העורף, 17 במרץ 2020

ב-19 במרץ משרד הבריאות הורה על הימנעות מיציאה מהבית למעט במצבים המחייבים זאת (עבודה בהתאם למגבלות הקבועות שיפורטו להלן ובהתאם לתקנות שיפורסמו בנפרד, הצטיידות במזון, תרופות, שירותים רפואיים, שירותים חיוניים אחרים, טקסי דת, וספורט). וכן הימנעות מיציאה לפארקים, לגינות משחקים, לחוף הים, לבריכה, לספריות, למוזאונים, לשמורות טבע וגנים או למרחבים ציבוריים אחרים, למעט יציאה של ילדים במסגרת המשפחה בלבד.[75]

ב-25 במרץ נכנסו לתוקף תקנות חדשות שקבעה הממשלה למשך שבוע, לפיהן אין לצאת ממקום המגורים למרחק הגדול ממאה מטרים ולזמן קצר,[76] למעט לצרכים מסוימים שפורטו בתקנות.[77] כמו כן, פעילות התחבורה הציבורית צומצמה לכדי רבע מהיקפה הרגיל, תנועת רכבות הנוסעים הושבתה ומספר הנוסעים במונית הוגבל. על המעסיקים הוטלה חובה למדוד את חום גופם של כל העובדים המגיעים למקום העבודה ולאסור כניסתם של אלה שחום גופם גבוה מ-38 מעלות צלזיוס. בעקבות התקנות שאפשרו תפילה בשטח פתוח בלבד, הרבנים הראשיים לישראל הודיעו כי יש לסגור את בתי הכנסת.

ב-31 במרץ נכנס לתוקף תיקון לתקנות שקבעה הממשלה למשך שבוע, האוסר תפילה במניין לוויה וחתונה גם בשטח פתוח. באותו היום המליץ מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב על עטיית מסכות פנים.[78] עם זאת, הותרה תפילה במניין תוך שמירת מרחב רב בין המתפללים ברחבת הכותל המערבי וברחבת מערת המכפלה.[79]

ב־12 באפריל נכנס לתוקפו צו המחייב עטיית מסכה בכל יציאה ממקום המגורים למרחב הציבורי. הצו לא חל על ילדים מתחת לגיל 6, ובעלי מוגבלויות נפשיות, שכליות או רפואיות שמתקשים בשימוש במסכה. בנוסף, הצו לא יחול גם על אדם השוהה בכלי רכב, במבנה ובחדר ללא אדם נוסף או עם אנשים שמתגוררים עמו. הוחלט על צעד זה מכיוון שהמסכה מונעת פליטת נתז טיפתי ומונעת מנתז טיפתי להגיע לפה ולאף, וכך תמנע התפשטות הנגיף.[80] בשל חשש ממחסור במסכות, הציע משרד הבריאות להשתמש במסכות בד מתוצרת עצמית,[81] והעלה סרטון המסביר כיצד להכין מסכה כזו.[82]

ב-19 באפריל נכנסו לתוקפם לראשונה הקלות במגבלות החלות על הציבור. חנויות בענפים רבים יכולות להיפתח, כדוגמת רהיטים, מוצרי חשמל, כלי בית, כלי נגינה, מכבסות וספרים, בכפוף לעמידה בתנאי "התו הסגול" הכוללים הגבלת כמות השוהים בחנות בהתאם לגודלה, ביצוע רישום של פרטי הנכנסים ומדידת חום בכניסה. מקומות העבודה יכלו לשוב למתכונת עבודה של עד 30% ממצבת כוח האדם, ואלו המתחייבים לעמוד בתנאי התו יוכלו להעסיק היקפי כוח אדם גבוהים יותר, בתנאי שימנו ממונה קורונה לשמירה על הכללים, יתשאלו את העובדים למצבם הרפואי ויאסרו על הכנסת אדם עם חום גוף של יותר מ-38 מעלות. כמו כן, לא תתקיים קבלת קהל, אסורה התקהלות ואכילה משותפת, ואין לקיים דיונים של מעל 8 אנשים. בנוסף מותרת תפילה בשטח פתוח של עד 19 מתפללים, פעילות ספורטיבית עד 500 מטר מהבית, וחזרת הלמידה בחינוך המיוחד עד 3 ילדים בקבוצה.[83]

ב-26 באפריל נכנסו לתוקפם שורת הקלות נוספות. אושרה פתיחת כלל החנויות ברחובות ובמרכזי המסחר הפתוחים, כולל חנויות הלבשה והנעלה, ויתאפשר איסוף עצמי (טייק אווי) ממסעדות ובתי קפה אך יימשך האיסור לשבת בהן. אף אושרה פתיחת מספרות, מכוני יופי וקוסמטיקה. לימודי הנהיגה והטסטים חזרו לפעילות גם כן. כמו כן, אושר קיום ברית מילה בהשתתפות עד 10 אנשים וחתונה בהשתתפות עד 19 באנשים בשטח פתוח בלבד, והלוויה עד 20 איש. בוטלה ההגבלה על כמות הנוסעים ברכב פרטי הגרים באותו בית.[84]

ב-30 באפריל בוטלה מגבלת קיום פעילות ספורטיבית עד 500 מטר מהבית.[85] בתחילת מאי, החלה פתיחת מוסדות החינוך. הוגדרו מועדי הקלות אפשריות. נוספו הקלות (הותר לצאת למרחק גדול ממאה מטרים). הוגדרה ההתנהלות במרחב הציבורי ובתחב"צ.[86] ב-10 במאי, הותרו ההתקהלויות של עד 50 איש במרחבים פתוחים תוך שמירת מרחק של שני מטרים בין אדם לאדם. הממשלה התירה עוד לערוך בריתות במקומות סגורים בנוכחות של עד 19 בני אדם. השתתפות בהלוויות הותרה ל־50 איש לכל היותר, במקום פתוח. כך גם בחתונות. נשארו הגבלות כמו הגבלת כמות השוהים ברכב ובמעלית.[87][88] באותו יום, הציג הצוות המייעץ למל"ל הציג דוח הכולל גם טבלה שמפרטת את המלצותיו להגבלות בכל שלב של התפשטות המגפה. הצוות לא כלל אפידמיולוגים.[89] ב-14 במאי הוחלט שכל תלמידי בתי הספר והגנים יחזרו ללמוד תחת הנחיות ובלי חלוקה לקבוצות.

ב-20 במאי, הותרה שהיה בחופי רחצה תחת הנחיות כמו חובת נשיאת מסכה ושמירה על מרחק של 2 מטרים.[90] עקב שרב קיצוני, מ-19 במאי ועד ל-22 במאי, לא חלה חובת עטיית מסכה לתלמידים השוהים בבית הספר וכן למי שנמצא בשטח פתוח או במבנה שאינו ממוזג, למעט בעת התקהלות. גם הותרו תפילות בתוך בתי הכנסת, מסגדים וכנסיות בהתאם להנחיות.[91]

בשל תחילתו של גל תחלואה, חודשו הגבלות. למשל, הגבלת ההתקהלות ל-50 איש כללה בין היתר בריתות והלוויות, וכן התקהלויות בבתי תפילה. בדיונים הובהר לשרים כי ההגבלות שאותן אישרו לא יביאו לירידה משמעותית במספר הנדבקים. המטרה היא למעשה סטטוס-קוו במצב, ומניעת עלייה נוספת בתחלואה.[92] לפי המנכ"ל חזי לוי, "התעורר דיון שהוא לגיטימי וחשוב במתח בין הצורך להמעיט את התחלואה ולשמור על בריאות הציבור לבין הצורך לשמור על הכלכלה...". בנוסף, נאמר: אנחנו צריכים לראות צעד אחד קדימה, אנחנו עושים ניהול סיכונים ברפואה מונעת - זה המצב כעת".[93]

ביוני וביולי, הוטלו הגבלות ביישובים וברחובות שבהם התחלואה הייתה גבוהה, כמו בבת ים ובחלק מאשדוד. למשל, הגבלת התקהלות.[94] בתחילת יולי, הוחלט שהתקהלות באולמות, ברים, מועדונים ובתי התפילה תוגבל עד ל-50 משתתפים, כולל אולמות וגני אירועים פתוחים. כמו כן הוחלט על הגבלת ההתקהלויות במקומות סגורים עד 20.[95]

ב-6 ביולי, הוחלט שמועדונים, אולמות, ברים וחדרי כושר ייסגרו. כמו כן, יבוטלו מופעי תרבות, מספר האנשים במסעדות יוגבל ל-20 בפנים ו-30 בחוץ, ובתפילות בבתי הכנסת עד 19. השרים החליטו לצמצם את מתכונת העבודה במשרדי הממשלה ובחברות הממשלתיות להיקף של 30% עבודה מהבית.[96] חלק מההחלטות עודכנו.[97] לפי שר הבריאות יולי אדלשטיין, הצעדים שננקטו נועדו לשטח את עקומת החולים ולהביא אותנו לנתון של לא יותר מ-100 נדבקים ביום בעוד כמה שבועות.[98]

אחרי 10 ימים, דנה הממשלה על צעדים נוספים ומדיניות. הצעדים יאושרו דרך צווי מנכ״ל משרד בריאות, חקיקה ראשית או החלטת הממשלה אותה הכנסת צריכה להעביר תוך שבוע.[99] אושרו מגוון הגבלות.[100] היה מיקוד בסופי שבוע. הגבלת המסעדות נדחתה עקב לחץ.[101] ההגבלה ואחרות שונו על ידי ועדת הקורונה.[102] ב-5 באוגוסט בוטלו שאר ההגבלות האלו. כמה שרים נתבקשו שיוצג מודל לחידוש התעופה מ-16 באוגוסט. נקבעה התערבות נקודתית בערים שבהן רמת התחלואה גבוהה.[103]

משרדי הבריאות והתרבות סיכמו שהופעות חיות במתכונת "דרייב אין". בין התנאים לקיום ההופעות: מרחק בין הנגנים ויציאה מבוקרת לשירותים.[104]

אחרי מינויו של רוני גמזו לממונה על הטיפול בקורונה, החל תכנון של קריטיונים חדשים למגבלות. בתחילת אוגוסט הם נשלחו למשרדי הממשלה. למשל, הוצעו כללים להתקהלויות: לתחלואה נמוכה וקצב הדבקה נמוך - 500 בחוץ, 250 במבנה סגור. כשיש עלייה בתחלואה וקצב הדבקה יציב - 200 איש בחוץ, 100 בפנים. כאשר יש עלייה בתחלואה וקצב הדבקה גבוה - 50 בחוץ, 25 בפנים. בעת תחלואה גבוהה וקצב הדבקה גבוה - 20 בחוץ, 10 בפנים.[105] היה בתכנון לקראת ספטמבר בכפוף לירידה בתחלואה.[106]

ב-9 באוגוסט, אושרו הגבלות הקורונה החדשות. ביניהן: מספר הנוסעים ברכב יוגבל, הנוכחות בעבודה תצומצם.[107] כמו כן, סוכם על חידוש מופעי התרבות באוויר הפתוח. כל הופעה תאושר על ידי משרד הבריאות. המתחמים יחולקו לקפסולות של עד 20 איש בכל אחת.[108]

ב-14 באוגוסט, אושר סטנדרט אחיד לפעילות במרחבים סגורים ופתוחים, בהם מסעדות ובתי תפילה. על פי התקנות שאושרו, בשטח פתוח ההתקהלות תהיה מותרת עד 30 אנשים. בשטח סגור שמידותיו קטנות מ-80 מ"ר תותר התקהלות של עד 10 אנשים. בשטח שגודלו יותר מ-80 מ"ר תותר התקהלות של עד 20 איש. באותו היום, הוצגו 2 חלופות למצב הנוכחי. יום קודם הקבינט אישר את רשימת "המדינות הירוקות" שהשבים מהן לא זקוקים לבידוד. גם הוצגו פרמטרים שיקבעו את הצבעים ברמזור: שיעור חולים חדשים, אחוז בדיקות חיוביות וקצב ההכפלה במספר החולים.[109][110]

גלריית מדבקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרחבים שונים הדביקו על המדרכה מדבקות המורות על שמירת מרחק של שני מטר אחד מן השני. ניתן למצוא אותן בכיכר רבין, בכניסות לקניונים, במקומות עמידה בתור, וכדומה.

הגבלות תנועה ותחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 במרץ הודיע שר הפנים, אריה דרעי, על סגירת הגבול היבשתי עם מצרים, בנוסף לכך אזרחים זרים ששהו במצרים בשבועיים האחרונים לא יורשו להיכנס לישראל, ואזרחים ישראלים יחויבו בבידוד ביתי.[111] ב-8 במרץ הודיעה אל-על על ביטול טיסה ראשונה מניו יורק, כחלק מהצעדים הננקטים למניעת הבאת הנגיף מארצות הברית. באותו יום נסגר טרמינל 1 בנמל התעופה בן-גוריון לטיסות חוץ.[112] למחרת, יצא משרד התחבורה בהנחיות חדשות למפעילי התחבורה הציבורית, לפיהן תיחסם לישיבה שורת המושבים בקרבת הנהג, מחשש לשהייה ממושכת לידו בהקשרי הידבקות בנגיף, ותיאסר עמידת נוסעים באוטובוסים בינעירוניים.[113]

ב-11 במרץ נסגרה תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון לבאים מחוץ לישראל.[114] ב-16 במרץ הודיעה רשות שדות התעופה על סגירת נמל התעופה רמון לפעילות לילית.[115] אחרי כשבוע, הודיעו במשרד התחבורה שיערכו שינויים בקווי התחבורה הציבורית בהתאם להנחיות החדשות שניתנו: קווי התחבורה אל מקומות הבילוי יבוטלו, וכן יבוטלו קווי הסטודנטים והתלמידים, ותופסק פעילות התחבורה הציבורית בסופי השבוע, בימות השבוע התחבורה הציבורית תפסיק לפעול בשעות הערב החל מהשעה 20:00 עד לפנות בוקר, ובמהלך היום תופעל רק למרכזים חיוניים ומרכזי תעסוקה. בנוסף לא יתאפשר תשלום במזומן בתחבורה הציבורית.[116]

ב-19 במרץ נאסר על נסיעה ברכב פרטי של יותר מ-2 נוסעים למעט אנשים הגרים באותו מקום. הכלל לא חל על נסיעת עובד המועסק במקום עבודה חיוני למקום העבודה וחזרה ממנו.[117] כמו כן, הממשלה אישרה תקנות חירום על איסור יציאה מהבתים שמעגנות את המלצות משרד הבריאות מ-17 במרץ, למעט במצבים המחייבים זאת (עבודה בהתאם למגבלות הקבועות שיפורטו להלן ובהתאם לתקנות שיפורסמו בנפרד, הצטיידות במזון, תרופות, שירותים רפואיים, שירותים חיוניים אחרים, טקסי דת, ספורט, הפגנה, ותרומת דם). התקנות נקבעו לתקופה של שבעה ימים. אדם אשר יפר את הבידוד ייקנס ב-5,000 שקלים ומי שיפר את התקנה נגד התקהלות ייקנס ב-3,000 שקלים.[118] ב־25 במרץ הורה שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' על הפסקת פעילות רכבת ישראל לחלוטין.[119]

בשבוע של פסח וליל הסדר, שחל ב-8 באפריל בלילה בין רביעי לחמישי, הוכרז סגר כללי מיום שלישי בערב עד מוצאי שבת, שאסר על מעבר מעיר לעיר לרבות להצטיידות במזון ובתרופות, זאת כדי למנוע התכנסויות בליל הסדר ונסיעות לרגל החג. לצורך האכיפה נפרסו ברחבי הארץ כ-30 אלף שוטרים, 1,400 חיילים וכ-300 פקחים. ביום רביעי, ערב פסח, בצהרים, ועד סיום ליל הסדר ביום חמישי בבוקר, הוחרפו ההגבלות ונאסרה כל התרקות מהבית של יותר מ-100 מטרים.[120] התחבורה הציבורית כולל טיסות בינלאומיות והרכבת הקלה בירושלים, למעט מוניות, גם הופסקה לחלוטין בשעה 20:00, וחודשה ביום ראשון בבוקר.

ב-9 באפריל החליטו היישובים הערביים הסמוכים אכסאל ודבורייה לחסום פיזית את דרכי הגישה אליהם וביניהם, על מנת לחסום את התפרצות הנגיף בשטחם, והכניסה מתאפשרת רק לתושבי המקום.[121] גם היישוב ג'סר א-זרקא נקט בצעד דומה.[122]

ב-14 באפריל החל סגר נרחב נוסף לרגל חג שביעי של פסח וחגיגות המימונה. החל משעה 17:00 ועד ליום חמישי שלאחר החג בשעה 05:00 בבוקר נאסר המעבר בין הערים השונות בישראל, וכל הצטיידות במזון ותרופות תעשה אך ורק בתחומי עיר המגורים. בשל החשש להתכנסות להצטיידות בחמץ ולקיום חגיגות מימונה המוניות, ממוצאי החג בשעה 19:00 ועד למחרת בשעה 02:00 לפנות בוקר נאסר לפתוח מאפיות או מקומות אחרים לממכר מזון, מלבד מרכולים ומשלוחי אוכל. בנוסף גם המאפיות בתוך המרכולים עצמם נסגרו.[123] אחרי שבוע, אישרה הממשלה הגבלות תנועה בחודש הרמדאן. החל מ־23 באפריל ועד 3 במאי, ביישוב שמרבית תושביו מוסלמים וכן באזורים מסוימים בירושלים, לא יפתחו עסקים וחנויות המקבלים קהל, מהשעה 18:00 ועד השעה 03:00 למחרת, למעט בתי מרקחת. עסקים יוכלו לפעול בשירות משלוחים בלבד.[124]

ב-24 באפריל אישרה הממשלה סגר במספר שכונות בערים בית שמש ונתיבות למשך תקופה של 5 ימים החל מיום ראשון, 26 באפריל בשעה 6:00, ועד יום שישי 1 במאי בשעה 6:00. בנוסף הוטלה חובת עטיית מסכה מגיל 7, שתיאכף בקנס של 200 שקלים למי שיפר את ההנחיה.[125]

ב-27 באפריל נכנסו לתוקפן הגבלות בשל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות. בערב יום הזיכרון, יכלו המשפחות השכולות וקרובי החללים ונפגעי פעולות האיבה לבקר בבתי העלמין ובאתרי ההנצחה עד השעה 16:00, וביום הזיכרון נאסרו כלל הביקורים הללו. החל משעה 17:00 בערב יום העצמאות ועד למחרת בשעה 20:00 הוטל סגר והיה ניתן לצאת מהבית רק לצורכי הצטיידות בתרופות ובמוצרים חיוניים בתחום יישוב המגורים, להתאווררות ברדיוס של 100 מטרים, ופעילות גופנית למרחק של עד 500 מטר, ולא ניתן היה לצאת לצורך רכישת מזון. המעבר בין הערים השונות בישראל נאסר. כמו כן, התחבורה הציבורית הופסקה לחלוטין. כלל טקסי יום הזיכרון ויום העצמאות התקיימו ללא קהל ומרביתם אף הוקלטו מראש.[126] למחרת, פורסמו מגבלות לפיהן התקיימו 3 הדלקות בלבד בהילולת רבי שמעון בר יוחאי.[127]

ב-30 באפריל הוטל סגר על שכונות רוממה, קריית צאנז וקריית בעלז בירושלים ושתי שכונות בחורה שבנגב.[128] ב-18 במאי, עקב הדבקות משפחה, הורתה עיריית תל אביב לתושבי שכונת נווה עופר להימנע מיציאה למרחב הציבורי שלא לצורך וכן לא לערוך תפילות בחצרות בתי הכנסת.[129] התחבורה הציבורית הוחזרה תחת מגבלות ובהדרגתיות.[130] ב-17 ביוני, הוחלט שיוטל סגר בשכונות שבתל אביב-יפו, רהט וערערה-בנגב.[131] בהמשך החודש, הוטלו סגרים חלקיים באלעד וברחובות בטבריה.

נכון לחודש יולי, הפרמטרים שהובילו להטלת מגבלות מיוחדות בערים ואף סגר מקומי היו 50 חולים ומעלה, יותר מ-151 חולים ל-100 אלף תושבים והכפלת המספר תוך שבוע.[132] במקביל, צומצמו שעות הפעילות והתפוסה של האוטובוסים.[133] כמו כן, הוחלט כי תוטל מגבלת נוסעים באוטובוסים עירוניים - עד 20 נוסעים באוטובוס בזמן נתון.[134]

אכיפת תקנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-26 במרץ, יממה לאחר התקנת תקנות הסגר, החלה משטרת ישראל באכיפתן, תוך מתן קנסות למפרי האיסור לצאת מהבית לצרכים לא חיוניים,[135] הפרת הנחיות הבידוד, והפרת הנחיות נוספות, שיכולות לגרום להתפשטות נגיף הקורונה.

מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך

ב-14 במרץ הודיע משרד החינוך על סגירת כל מוסדות הלימוד שבמערכת החינוך. כל פעילות תנועות הנוער בוטלה. מוסדות ההשכלה הגבוהה נסגרו. בוצעה למידה מרחוק במוסדות השונים. ב-18 באפריל, פרסם משרד החינוך מתווה לחזרת מערכת החינוך לפעילות. בהמשך, פורט המתווה ופורסמו עמדות הגופים האחרים. למחרת, אושרה הפעלה מחדש (תחת מגבלות) של מערכת החינוך המיוחד ומעונות יום שיקומיים. חל שינוי במבנה בחינות הבגרות והאוניברסיטאות ושינו את מסלולי הקבלה והתנאים על רקע דחיית הפסיכומטרי. במאי, חזרו תלמידים לגנים ולבתי הספר מהשכבות השונות תחת הנחיות.

את הלימודים בבתי הספר במועד הרגיל למרות רצון משרדי האוצר והחינוך להאריכם. בגילאים הצעירים, השתתפו התלמידים בבית הספר של החופש הגדול מ-1 ביולי עד 6 באוגוסט 2020.

מערכת הבריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מגע עם חולי קורונה או הידבקות של הצוות הרפואי במחלה, הוכנסו בכמה מחלקות כל צוות הרופאים לבידוד מה שהביא לסגירת מחלקות או לצמצום פעילות בבתי החולים שיבא, איכילוב, קפלן, הדסה, וולפסון, פוריה ובתי חולים נוספים[136] בית חולים השרון הוסב כולו לטיפול בחולי קורונה.[137] בבית חולים שיבא תל השומר הוכשר חניון בית החולים כמחלקה לטיפול נמרץ ל-40 חולים קשים.

ב-21 במרץ 2020, הגיע מספר אנשי צוות מערכת הבריאות בבידוד ל-3030, מהם 814 רופאים, 893 אחיות וכן 42 אנשי צוות חולים. מתוך הנ"ל במרכז הרפואי איכילוב לבדו היו כ-200 עובדי צוות רפואי בבידוד. כמענה לתגבור הצוותים הרופאים גויסו סטודנטים לרפואה. עקב אירועי הדבקה כדוגמת אלו במחלקות רפואיות, הצוותים הרפואיים בישראל צפויים להחליף מודל עבודה למשמרות נפרדות במקום כוננויות ותורניות ארוכות. הנושא נדון בהיבט תנאי תעסוקה ושכר, עקב כך ששכר הרופאים מבוסס בעיקרו על תורנויות.

ביוני, דווח שחלק מבתי החולים נכנסו לגרעונות כלכליים.[138] ביולי, ניתן תקציב נוסף.[139] כמו כן, פנו פנימאים ורופאי המחלקות לרפואה דחופה וחדרי המיון לראש הממשלה נתניהו ולשרים כ"ץ ואדלשטין והתריעו על מצבה של מערכת הבריאות לקראת חורף ה'תשפ"א. בסוף יולי, התקיימה שביתת אחיות ואחים שנסתיימה אחרי סיכום על תוספת תקנים ותנאים נוספים.[140]

באוגוסט, דווח על עומסים בחלק ממחלקות בתי החולים.[141][142]

בדיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמטכ"ל אביב כוכבי (במרכז) בוחן את המעבדה הצבאית לאבחון חולי קורונה בבסיס צריפין יחד עם ראש אט"ל יצחק תורג'מן (משמאל), קצין הרפואה הראשי טריף בדר (מימין) ואנשי הרבנות הצבאית

נציגי ארגוני המעבדות הרפואיות התריעו בפברואר כי לא יוכלו לעמוד בביקוש הגובר לבדיקות קורונה[143] ובמרץ הודיעו כי המעבדות הגיעו ליכולת ביצוע בדיקות מרבית של עד 700 בדיקות ליום.[144] בעקבות העומס הגובר על המעבדות אושר להן לפעול גם בסופי שבוע וכן נחנכו מעבדות נוספות כך שקצב הבדיקות ביום גדל ל-2,400.‏[145] בנוסף לבדיקות בעקבות דיווחים, מרפאות יקיימו בדיקות מדגמיות.

ב-15 במרץ למעבדות הקיימות נוספו 3 מעבדות כדי להגדיל את מספר הבדיקות. משרד הבריאות שינה את הקריטריונים לאחר ש-90 אחוז מהדגימות לבדיקת קורונה נזרקו מבלי להיבדק מפני שנלקחו ללא קבלת אישור מראש.[146]

לפי ד"ר רחל אדטו, לפיקוד העורף וצה"ל יכולת לבצע 30 אלף בדיקות.[דרוש מקור]

ב-19 במרץ, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליט: הגעה לכ-3,000 בדיקות עד 21 במרץ ולכ-5,000 עד 26 במרץ.[147] למחרת, דווח כי מאחר שמשרד האוצר לא אישר תוספת שכר לעובדים, מעבדות שונות בישראל לא פעלו בסוף השבוע.[148] ב-22 במרץ דווח על ביצוע 3,230 בדיקות.ב-23 במרץ נחנך מתחם בדיקות לנוסעים ברכב פרטי בחיפה.[149] כמו כן, נפתחו מתחמים דומים (היבדק וסע) במקומות אחרים, כמו טירה, ירושלים ותל אביב.[150][151] ב-24 במרץ צה"ל הסב מעבדה של הרבנות הצבאית בבסיס צריפין המיועדת לבדיקות DNA לשם זיהוי חללים, כך שתוכל לאבחן חיילים חולים.[152] ב-25 במרץ נמסר מטעם מנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב שנערכו 5,067 והחל מ-29 במרץ צפויות להיערך 10,000 בדיקות ליום.

ב-26 במרץ דווח כי בוצעו כ-5,200 בדיקות. למחרת עובדי המעבדות התריעו כי מספרי הבדיקות שצוינו אלו רק מספר הדגימות שנלקחו ולא הבדיקות שעובדו בפועל. המעבדות לא עבדו במשמרות מלאות ולא הצליחו לצמצם את הפער בביצוע הבדיקות.[153] כמו כן דווח גם על אובדן פרטי בדיקות עקב תקלת מערכת מידע ועל מחסור של כ-200 עובדים לצורך הפעלת המעבדות בתפוקה מלאה. תוכננה הקמת מערכת מחשוב ארצית לצורך הטיפול בבדיקות.[154][155]

ב-27 במרץ, בוצעו כ-6,000 בדיקות מדי יום. כמו כן, הודיע משרד הבריאות שלאחר שיחה עם ראש הממשלה, הוחלט כי במהלך השבוע הבא יעלו כמות הבדיקות לכ-10,000 ותוך שבועיים (עד 10 באפריל) יבוצעו 30 אלף בדיקות מדי יום. השר נפתלי בנט גיבה את החלטת ראש הממשלה.[156]

עקב גורמים כמו מחסור בחומרים כימיים (ריאגנטים), היעדים לא מומשו[157][158] ואף הייתה ירידה. ב-1 באפריל, נלקחו 7,833 בדיקות וב-2 באפריל בוצעו 7,294 בדיקות.[159] ב-5 באפריל, הודיעו כי אותר חומר חלופי.[160] החומר יאפשר כ12 אלף בדיקות אבל לא 30 אלף בדיקות עקב מחסור במכשור מתאים.[161] ב-8 באפריל, משרד הביטחון ומשרד הבריאות הודיעו על הסכם עם חברת BGI הסינית, במסגרתו היא תספק מכשור וחומרים לביצוע בדיקות נוספות.[162] המכשור וחומרים מאפשרים ביצוע 10,000 בדיקות PCR נוספות ביום לפחות.[163] נוסף על כך, משלוח ריאגנטים הגיע מדרום קוריאה לישראל.[164] באמצע אפריל, אחרי תקופה של ירידה בכמות הבדיקות היומיות, כמות הבדיקות היומים עלתה ל-10,000 ושבוע אחר כך ל-12,000.[165][166]

בנוסף לעזרה באבחון חולים, הבדיקות הן חלק ממערך שמסיע לצמצום ההדבקה. הוא יעיל אם מבוצע איתור מהיר של חולים, בידודם (עדיף מחוץ לתא המשפחתי) ובידוד מגעיהם. לכן, יש חשיבות לקבלת תשובות מהירות לבדיקות הקיימות, ולוודא סגירת מעגל מהירה מול מגעי החולה.[167] באמצע אפריל, הזמן מדיווח על תסמינים ועד שקבלת תוצאות בדיקת הקורונה עמד על 7 ימים בממוצע[168] ובמרץ הוא היה 3 ימים.[169][170] במהלך אפריל, דווח על הקמת מערך התחקירים האפידמיולוגי.[171] ב-23 באפריל, משרדי הבריאות והביטחון חתמו על הסכם עם MyHeritage לביצוע 10,000 בדיקות קורונה ביום. עסקה זו מצטרפת להסכם שחתמו משרד הביטחון ומשרד הבריאות עם חברת AID GENOMICS. יאפשרו שני ההסכמים יכולת של למעלה מ-20 אלף בדיקות ביום.[172]

בתחילת אפריל, קופות החולים החלו ליטול בדיקות יחד עם מד"א.[173] ב-23 באפריל, המנכ"ל בר סימן טוב אמר שבתוך 10 ימים תושלם העברת הבדיקות לקופות החולים במטרה לקצר את סגירת המעגל.[174] משרד הבריאות רכש בדיקות לזיהוי נוגדנים (סרולוגית). מטרתן הוא גילוי תמונת מצב בנוגע לתחלואה בציבור. הבדיקות היו אמורות להתחיל במהלך מאי.[175] במהלך יוני צפויים להיבדק 70 אלף איש.[176]

ב-14 במאי, דרשו עובדי המעבדות דרשו כוח אדם נוסף וחששו מקריסה אם יהיה גל התפרצות נוסף.[177] באותו היום, פורסם שאוניברסיטת ת"א וחיל הרפואה יבצעו 5,000 בדיקות נוגדנים בצה"ל.[178] במהלך מאי היה מספר הבדיקות נמוך שרחוק מהשיא. ביוני החלה עליה בכמות הבדיקות. ביולי, משרד הבריאות שינה נוהל של חקירות אפידמיולוגיות של הנדבקים.[179]

ב-25 ביוני פרסם משרד הבריאות כי מבודדים שנחשפו לחולה ייבדקו בתוך 48 שעות - שבועיים בלבד אחרי שסדצקי הורתה להמתין בין ארבעה ימים לשבוע.[180] ביולי, משרד הבריאות שינה נוהל של חקירות אפידמיולוגיות של הנדבקים.[181]

ביקורת על הקריטריונים לביצוע בדיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הדבקת הדיירים והעובדים במגדל נופים בו 25 חולים ו-4 נפטרים (נכון ל-2 באפריל[182]) התעורר כעס על אי ביצוע בדיקות במועד. זאת לאחר שנודע על ביקור נשאית בבניין, על אף שלא הייתה מודעת למצבה. בדיקות לשוהים נערכו לאחר כשבועיים.[183] באופן דומה, בבית האבות "משען" בבאר שבע מספר הקורבנות עלה ל-12.[184]

בדיקות לא בהכרח מסוגלות לאתר נשאים בזמן שממשיכים להדביק, מאחר שבשל מאפייני הנגיף, סימפטומים מופיעים בשלב מאוחר יחסית וכך גם אבחון המחלה לא תמיד מתאפשר.[185] כן יצוין שלפרקי זמן מסוימים היה מחסור בערכות בדיקה, מטושים ופערים ביכולת ביצוע הבדיקות במעבדות והחקירות אפידמיולוגיות, עקב קצב ההדבקה הגובר.

לאחר שגברה הביקורת על הקריטריונים הנוקשים[186] הוחלט להקל את הקריטריונים.[187] עקב מחסור בחומרים כימיים (ריאגנטים), הקריטריונים הוקשחו. חרף המניעה מלקיים בדיקות בתנאים מסוימים, עקב מקרים שונים של הדבקות אנשי צוות במספר מחלקות בבתי חולים נפרדים, בהדסה החליטו לחרוג מהנהלים ולהתחיל לבדוק את אנשי הצוות במחלקה. בעקבות הבדיקה, התגלו כ-15 נשאים מבין אנשי הצוות שהיו ללא סימפטומים.[188]

החל מ-6 באפריל, הקריטריונים הוקלו. התאפשרה קבלת הפנייה לבדיקה דרך רופא המשפחה. ההפניה נתינה למטופלים שחוו תסמינים מוגדרים ולאחר התייעצות מרחוק עם הרופא.[189] בסוף אפריל, פרופסור רוני גמזו, האחראי הזמני על ניהול משבר הקורונה בבתי האבות, אמר שימליץ לראש הממשלה כי שליש מהן יבוצעו בבתי האבות והדיור המוגן, בדגש על אלה שנתגלה בהם נשא.[190] שבועיים קודם, החלו להפנות 3,000 בדיקות מדי יום לבתי אבות בהם התגלה נשא של הנגיף.

על סמך ניתוח הנתונים שנצברו, הוחלט על מדיניות שתתמקד בהפחתת מספר הבדיקות למחלימים לטובת בדיקות לאיתור חולים חדשים. המטרה הייתה ייעול השימוש הבדיקות ומיקוד רב יותר על זיהוי מקורות ההדבקה ומעקב אחר שרשראות ההדבקה.[191] בסוף מאי, יולי אדלשטיין החליט להרחיב את הקריטריונים לביצוע הבדיקות. למשל, אנשים ללא תסמינים במצבים מסוימים יכלו להבדק והתאפשרה נטילת בדיקה לפי שיקול דעת של הרופא המטפל.[192] אחרי כמה ימים, חל שינוי מתון.[193] ב-15 ביולי, הקריטריונים צומצמו.[194] כמו כן, הוחלט להרחיב את הבדיקות בבתי האבות ובמוסדות הגריאטריים כך שהעובדים יעברו בדיקת קורונה אחת לשבוע.[195] הוחלט שתבוצע בדיקת מערכות ביוב של בתי האבות. בכל מרכז גריאטרי שבו יתגלה הנגיף במערכת הביוב, ייערכו מיד בדיקות קורונה לכל הדיירים ואנשי הצוות.[196] באוגוסט, שרון אלרעי החליטה שהקריטריונים שאדלשטיין קבע יוחזרו. המטרה הייתה קטיעת שרשראות ההדבקה מהר ומוקדם יותר.[197]

ביקורת על הגדרת חולים קשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 יולי 2020 הפיץ משרד הבריאות בישראל הנחיות חדשות באשר להגדרתם של חולים במצב קשה[198] במטרה ליצור אחידות בין בתי החולים בישראל בדיווח על מצב החולים, ולהתאים את הקריטריונים להגדרות של ארגוני בריאות בעולם.[199] הגדרות קליניות אחידות למצבם של חולי קורונה חשובות כי מהן נגזר אופן הטיפול הרפואי ודחיפותו, לצד ביצוע ניסוים קליניים. ההגדרות משתנות לעיתים בהתאם למידע ולניסיון הרפואי והמחקרי שנצברים. בין ההנחיות החדשות חולים בעלי ריווי חמצן בדם של 93% ומטה מוגדרים כחולים במצב קשה. קריטריונים כמו ריווי חמצן בדם הוגדרו ברמה דומה (אך לא זהה) כבר מחודש מרץ אבל חלק מהרופאים לא הכירו אותם. בעקבות שינוי הקריטריונים עלו טענות על ניפוח מספר החולים הקשים. ניטען שבעבר חולים קשים נזקקו ברובם למכונות הנשמה ועם הקריטריונים החדשים מרבית החולים הקשים אינם זקוקים כלל להנשמה. ע"פ ד"ר מיקי הלברטל מנכ"ל בי"ח רמב"ם בעבר 80 אחוז מהחולים הקשים היו מונשמים בעוד שעם הקריטריונים החדשים היחס הוא 36 אחוז.[200] אחרי גל התחלואה הראשון חל שינוי בטיפול לפיו יש לדחות הנשמה ככל שניתן. זאת בשל היבטים שליליים בחיבור למכשירי הנשמה על חולים.[201] לפי פרופ' רונן בן-עמי, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים איכילוב, אחוזי התמותה של חולי קורונה מונשמים גבוהים - כשליש מהחולים מתים ולכן הגישה הרווחת היא לטפל במגוון אמצעים, תרופתיים ומכניים, כדי למנוע צורך בהנשמה. כמו כן, ירידה בריווי החמצן בדם היא סימן האזהרה המוקדם ביותר להחמרה במצב החולה, וזו הסיבה לכך שהיא נקבעה על ידי רשויות הבריאות בעולם כקריטריון קובע למחלה קשה. וכן טען שאלו חולים שצריכים להיות מאושפזים תחת מעקב וטיפול אינטנסיבי למניעת החמרה במצבם.[202]

ציוד ורכש[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מחסור שהתעורר במטושים, מקל ייעודי לבדיקות רפואיות, חברת MyHeritage תרמה כ-66 אלף מטושים שהוזמנו מחוץ לישראל.

בעקבות מצב החירום, משרד הביטחון צורף למאמצי ההצטיידות, והמוסד סייע בהבאת ערכות בדיקה נוספות.[203]

עקב המחסור המסתמן בציוד מגן, מערכת הבריאות החלה להטיל מגבלות על ניפוק הציוד. עודפים רבים של ציוד מגן מצויים בסין ולספקים אין יכולת לשלוח אותם לישראל עקב הפסקת הטיסות.

חברת אינוויטק הודיעה שתספק אלף מכונות הנשמה, הצפויות להיות זמינות במאי.[204]

טקס סיום הפעילות במרכז השליטה הלאומי למאבק בקורונה. מימין לשמאל: ראש אמ"ץ אהרון חליוה, הרמטכ"ל אביב כוכבי, ראש המוסד יוסי כהן, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב וראש אמ"ן תמיר הימן

ב-25 במרץ התפרסם כי הוקם חמ"ל משותף למשרד הבריאות, הביטחון והמוסד, לצורך תיאום רכש, בשל המחסור הגובר בציוד רפואי בעולם.[205] בהמשך החמ"ל הפך למרכז שליטה כללי שפעל ממתחם בית החולים תל השומר עד לסגירתו כעבור כחודשיים בשל דעיכת הגל הראשון וההשתלטות היחסית על המצב.[206]

משרד הביטחון הקים צוות חירום בראשות ד"ר דני גולד, ראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת), לשם קישור בין יצרני ציוד רפואי לתעשיות הביטחוניות, לשם ייצור מואץ של ציוד רפואי ומתן פתרונות חדשניים למלחמה במגפה.[207][208]

ב-26 במרץ נמסר דו"ח מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת ליו"ר ועדת הקורונה עופר שלח ולפיו בישראל יש רק 1,437 מכונות הנשמה זמינות לשימוש מערכת הבריאות, ובהסתמכות על מקורות נוספים, יש צפי ל-2,864 וזאת אל מול תחזית של 5,000 מונשמים.[209] נקבע נייר עמדה על ידי ועדה משותפת של המועצה הלאומית לביואתיקה, הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל ומשרד הבריאות, שקבע סדרי עדיפויות למקרה ששיעור ההידבקות יהיה גבוה מיכולת ההתמודדות של בתי החולים.[210]

חברת ישראייר הטיסה לראשונה אי פעם מטוס לסין, שנועד להביא לישראל מסכות מגן.[211]

טיפול רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול במסגרת בתי החולים הוא תומך ולא ישיר וכולל מתן חמצן, עירוי נוזלים, אנטיביוטיקה כאשר עולה חשד לזיהום חיידקי, ובמידת הצורך הנשמה מלאכותית מכנית. נוסה טיפול באמצעות תרופה בשם כלורוקווין (אנ'), המוכרת כבר יותר מ-70 שנה כתרופה למניעת מלריה וטיפול בה.[212] גם היה טיפל בתרופה נוספת בשם קלטרה (אנ') שמוכרת בטיפול נגד HIV, ובתרופה אנטי-ויראלית ניסיונית בשם רמדסיביר.[213]

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2020, ערך מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל סקר אשר בחן את השפעת ההנחיות בנוגע לנגיף הקורונה על האוכלוסייה הבוגרת, בהיבטים שונים של התנהגויות בריאות, ולדווח על צרכים המתעוררים בהקשר זה עקב מצבים של בידוד ושהייה ממושכת בבית. מן הממצאים אפשר ללמוד כי בעקבות סגירת מוסדות החינוך, צמצום התעסוקה וחובת השהות הממושכת בבית חלים חלו שינויים בהרגלי החיים של מבוגרים וילדים כאחד. נצפתה עלייה בצריכת המזון ובצריכת חטיפים וממתקים בפרט, וירידה בתדירות ובמשך של הפעילות הגופנית שעלולות להשפיע לרעה על מצב הבריאות. כמו כן, דווח על עלייה בתחושת בדידות ועל התחושה שאין על מי לסמוך, שמצביעה על פגיעה במצב הרגשי. עם זאת, יש עלייה בתדירות הארוחות המשפחתיות והפחתת או הפסקת העישון.[214]

צוות של אלי שפרכר פיתח מודל לחיזוי תחלואה שאומצה על ידי רוני גמזו[215]

מידע והסברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פשקוויל שהופץ בבני ברק בעיצומה של ההתפרצות

בתקופת המשבר, למשך פרק זמן מסוים שודרו מדי ערב הודעות לציבור מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרים ואישים נוספים כגון מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב וסיגל סדצקי. בהמשך משרד הבריאות הפיק קמפיינים ייעודיים. ב-20 באפריל, לאחר שבכלל ההודעות לתקשורת נמנע מעיתונאים להציג שאלות לראש הממשלה או שאר בעלי התפקידים, תא הכתבים המדיניים וארגונים נוספים פנו בתלונה למשרד ראש הממשלה בדרישה שיתאפשר להעלות שאלות, תוך התחשבות בהנחיות הבריאות.[216] לאורך המשבר, אנשי מקצוע העוסקים בניהול המשבר כמו משה בר סימן טוב, סיגל סדצקי, איתמר גרוטו ושאול מרידור התראיינו למגוון גופי תקשורת באופן עצמאי.

ב-18 במרץ פיקוד העורף השיק פורטל חירום לאומי ומוקד טלפוני ייעודי.[217]

המשרד לשוויון חברתי הפעיל מוקד מיוחד (8840) עבור מידע לגיל שלישי. גם אתר כל-זכות הנגיש מדריכי זכויות ייעודים למשבר ודף עדכונים על ההקלות הממשלתיות. [218]

ארגון נגישות ישראל קרא ב-19 במרץ להנגיש את השירותים לבעלי מוגבלויות.[219]

ציבורים שונים התריעו על היעדר הסברה בשפות שאינן עברית, כגון ערבית, צרפתית, רוסית ואמהרית.

הופצו סרטוני הסברה מטעם משרד הבריאות ומטעם לשכת הפרסום הממשלתית ששודרו ביוטיוב, בטלוויזיה ברשתות החברתיות וכו'.[220][221]

ב-26 במרץ הופץ סרטון הסברה של לשכת הפרסום הממשלתית המציג את שרשרת ההדבקה.[222] הסרטון הופץ במספר שפות, וגורמים ממספר מדינות בעולם ביקשו גם הם להשתמש בסרטון.[223]

הסברה לציבור הערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פער ממושך ותלונות על אי הנגשת מידע בערבית, מונתה סוזאן מזאווי כדוברת לציבור הערבי מטעם משרד הבריאות.

האתרים שהוקמו מטעם משרד הבריאות[224] ופיקוד העורף[225] הכילו פרק שלם בערבית המנגיש את המידע וההנחיות הקשורים להתפרצות הנגיף בישראל.

הנחיות והסברה בציבור החרדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה משי זהב מארגון זק"א התריע כי חלק גדול מהציבור החרדי מנותק מאמצעי התקשורת וכן הצביע על כך שראשי מערכת הבריאות לא נפגשו עם הבד"ץ ואנשי העדה החרדית.

כחלק מהחמרת ההנחיות, הוצאה דרישה להגביל את התפילה בבתי כנסת לעד עשרה אנשים ובהמשך נסגרו בתי כנסת. בנוסף, קבר רחל וקבר הרשב"י נסגרו לכניסת מתפללים, ואילו לכותל המערבי הותרה כניסת תושבי העיר העתיקה בלבד. מערת המכפלה הוחרגה ואושר לקיים במקום מניין תפילה מצומצם, שלוש פעמים ביום ברחבת ׳אוהל אברהם׳.[226]

אל מול עדויות על המשך הפרת הנחיות ההתקהלות, התקבלו תלונות על הסברה לא מספקת לציבור החרדי ומידע לא מותאם לאופן צריכת התקשורת בציבור החרדי.[227][228]

בזמן המשבר הקים משרד הבריאות מטה הסברה נפרד לציבור החרדי והפעיל אמצעים ייעודים כגון כריזת רחוב ועיתון מיוחד.[229][230]

ב-16 באפריל נודע כי הנחיות משרד הבריאות לכניסה לבידוד לא הגיעו למנויי הטלפונים הכשרים, חרף פניית משרד התקשורת לוועדת הרבנים לענייני תקשורת. תלונה בעניין הוגשה למשרד מבקר המדינה.[231]

התמודדות עם חדשות כוזבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בידוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות עלייה בקצב גילוי החולים באמצע מרץ, משרד הביטחון נערך להקמת מתקני בידוד חוץ-ביתיים, על מנת למנוע הדבקה בתוך המשפחה בבידוד ביתי.[232] מספר מתקנים עברו הסבה ל"מלוניות בידוד" בסיוע פיקוד העורף: מתקני יחד למען החייל, מלונות ובהם דן פנורמה תל אביב ודן ירושלים.[233]

כוונת משרד הבריאות להכשיר כמתקן לאשפוז חולי קורונה קלים, גם את המרכז הגריאטרי בראשון לציון מלב"ן שנמצא באחריותו, מוסד שמעמדו היה מצוי במחלוקת טרם המשבר, עוררה התנגדות.[234] לאחר שנדחתה עתירה של משפחות מאושפזים לבית הדין המחוזי, ב-21 במרץ הוגשה עתירה לבג"ץ בנושא זה. באופן דומה, כוונת משרד הבריאות לפנות את המרכז המשולב לרפואה גריאטרית שהם ללא מתן הודעה מוקדמת למשפחות נתקל בהתנגדות עזה.[235]

סגר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 במרץ, עקב שיעור הדבקה גבוה נשקלה הטלת סגר מלא על קריית יערים.[236] ב-3 באפריל הוטל סגר על העיר החרדית בני ברק.[237][238] העיר נמסרה לשליטה צבאית, צה"ל הכריז על מבצע "קרן לייזר" ובמסגרתו חילק מזון ותרופות וכן סייע בפינוי חולים מהעיר,[239] ב-16 באפריל הוקל הסגר בבני ברק כך שהכניסה והיציאה מהעיר לא תתאפשר רק לתחבורה ציבורית, כאשר תהיה אפשרות להיכנס ולצאת באמצעות רכב פרטי.[240] ב-15 באפריל בעקבות התפרצות גבוהה ביישוב דיר אל אסד נקראו תושבי דיר אל אסד, נחף, בענה ומג'ד אל כרום להשאר בבתים.[241] ב-17 באפריל הוכרז צו אזור מוגבל על היישובים דיר אל-אסד ובענה לאחר גידול משמעותי במספר החולים.[242] ב־26 באפריל הוכרזו מספר שכונות בבית שמש ובנתיבות כ"אזור מוגבל", הסגר כולל הגבלת תנועה לנכנסים וליוצאים משכונות אלו. ההגבלות ניתנו עד 1 במאי.[243]

אכיפה ואיכון סלולרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז החלת מדיניות הבידוד של החולים החשודים, התפרסמו מקרים של הפרת צווי הבידוד. כן התגלו קשיים בביצוע חקירות אפידמיולוגיות הן בשל העומס הגובר הנובע מריבוי המקרים או אי שיתוף פעולה מלא מצד חלק מהנדרשים לבידוד מסיבות שונות.

בשל כך הוחלט להתחיל באכיפת הבידוד על ידי משרד הבריאות בשילוב עם המשטרה. במספר מקרים ביצעה המשטרה מעצר של מפירי בידוד,[244][245] והוחלט לפתוח תיקים פליליים[246] כנגד מפירי הבידוד ולהפעיל אמצעים טכנולוגיים לאכיפת הבידוד.[247][248][249] ב-16 במרץ 2020 אישרה ממשלת ישראל את תקנות שעת חירום (נתוני מיקום), התש"ף-2020, המאפשרות איכון סלולרי של חולה במחלת נגיף קורונה 2019 ושל אדם החייב בבידוד בית עקב חשש שחלה במחלה זו, גם ללא צו בית משפט המורה למסור נתונים אלה. המשטרה רשאית להעביר את המידע למשרד הבריאות.

בנוסף אישרה הממשלה את תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020,[250] שיהיו בתוקף במשך 14 ימים. התקנות מסמיכות את השב"כ לקבל, לאסוף ולעבד, לצורך סיוע למשרד הבריאות בביצוע חקירה אפידמיולוגית לצמצום ולמניעת התפשטות נגיף הקורונה, מידע טכנולוגי לשם ביצוע בדיקה, בנוגע לתקופה של 14 הימים שלפני אבחונו של חולה, שמטרתה זיהוי נתוני מיקום ונתיב תנועת החולה, וזיהוי אנשים שבאו במגע קרוב עמו. המעקב יתבצע על פי פנייה מטעם נציג משרד הבריאות לראש אגף בשירות; הפנייה תכלול את שם החולה, תעודת הזהות שלו, מספר הטלפון שלו או חלק ממידע זה. המידע שיספק השב"כ נועד לאפשר זיהוי של האנשים שבאו במגע קרוב עם חולה. המידע יאפשר פיקוח ואכיפה על הפרת חובת בידוד, אך השב"כ עצמו לא יעסוק בפעילות פיקוח ואכיפה זו. המידע שנאסף לפי תקנות שעת חירום הנ"ל יימחק 60 יום לאחר גמר תוקפן של התקנות, וניתן להשתמש בו אך ורק לשם מאבק בהתפרצות נגיף הקורונה בישראל.[דרושה הבהרה][דרוש מקור]

נכון ל-20 במרץ נערכו על ידי המשטרה כ-12 אלף ביקורות בבתים פרטיים, עסקים ובתי כנסת.

בעקבות דיון ועדת חוץ וביטחון בנושא, הסתבר שהשב"כ גם בוחן את פלט השיחות.[251] ב-26 במרץ השב"כ פרסם כי 500 מהאנשים שקיבלו את ההודעה ואותרו באמצעות מערכת המעקב אכן נמצאו לבסוף כנשאים. לא היה ברור מהפרסום כמה אנשים קיבלו את ההודעות. בהמשך, הממשלה החלה לקדם חוק שיחליף את התקנות. החוק הוקפא האיכון הופסק ביוני.[252] ביולי, אושר חוק שאפשר איכוני שב"כ באופן זמני ותחת תנאים.[253]

צמצום הפעילות במגזר הפרטי והציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 במרץ המשטרה הוציאה צו סגירה ל-30 יום למכון כושר בטמרה לאחר שהפר את צו משרד הבריאות.[254]

ב-22 במרץ פורסמו תקנות שעת חירום לצמצום שהיית עובדים במקום העבודה:

  • תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020:[255] התקנות מגבילות את מספר העובדים במקום עבודה אחד לעשרה עובדים או 30% ממצבת העובדים, הגבוה מבין השניים. מקומות עבודה רבים, החיוניים להמשך הפעילות גם בתקופה זו, הוחרגו מהגבלה זו (מהם שהחורגו לחלוטין ומהם שהוחרגו חלקית).
  • תקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020.[256]

פעילות צה"ל במהלך המשבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת היערכותו לפעילות סיוע לאומית במשבר הקורונה, פעל צה"ל במגוון תחומים:

  • מחקר, ניתוח נתונים והערכת מצב לטובת גיבוש מדיניות פעולה לאומית: במרץ 2020 הוקם בכפיפות לאגף המודיעין בצה"ל מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה. גוף זה עוסק במחקר מערכתי ורפואי אודות התפשטות נגיף הקורונה בארץ ובעולם. פעילות המרכז מאכוונת על ידי משרד הבריאות, משרד הביטחון והמטה לביטחון לאומי ותוצריו מיועדים לגיבוש מדיניות לאומית במשרדי הממשלה. בראש המרכז עומד קצין בדרגת אלוף-משנה מחטיבת המחקר באגף המודיעין.
  • תגבור כוחות שיטור, אבטחה ופיקוח: עיבוי כוחות שיטור, מג"ב ופיקוח לטובת אכיפת נוהלי סגר ואיוש מחסומים.
  • תגבור כוחות למשימות סיוע ותמיכה לוגיסטית בעורף: חלוקת מזון, תרופות ומצרכים חיוניים למוקדים מרכזיים במרכזי אוכלוסייה ותחלואה. כמו כן, מאמץ זה כלל סיוע בייצור מסגרות בידוד לחולים מאומתים. מאמץ המובל על ידי פיקוד העורף.
  • פיתוח וייצור פתרונות טכנולוגיים: סדרת מאמצים טכנולוגיים לייצור פתרונות חדשניים בתחום הרפואה המבוססים יכולות צה"ליות. מאמצים אלו מובלים ברובם על ידי היחידה הטכנולוגית של מערך המבצעים המיוחדים באמ"ן. מאמצים אלו כוללים ייצור של מכונות הנשמה, הסבת אמבולנסים וכדומה.
  • פינוי חולי קורונה יחד עם תקציב ייעודי להסברה. לדוגמה, ביולי הורה שר הביטחון על מבצעים ממוקדים בערים מסוימות. במסגרת המבצעים הממוקדים, ניתנות לערים שבהן תחלואה גבוהה חבילות הכוללות הקצאת מקומות ייעודיים במלוניות ואמצעי הסברה מותאמים.[257]

במקביל, פעל צה"ל בתחומים נוספים כמו העלאת התודעה באמצעות הרשתיות החברתיות של פיקוד העורף והעלאת המורל הלאומי באמצעות חיל החינוך - הופעות הלהקות הצבאיות, הרצאות, ופעילויות נוספות.

פתרונות טכנולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהוי, גילוי, איתור[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח מכשיר BiPAP על ידי היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין

חוקרים ממכון ויצמן למדע הציגו שאלון ומערכת מיפוי שמטרתם לנבא אזורי התפשטות אפשריים.[258] קבוצת חוקרים נוספת ממכון ויצמן למדע פיתחה בשיתוף עם המרכז הרפואי וולפסון פלטפורמה המאפשרת לבצע ניטור עצמי של חוש הריח במטרה לאתר מקרי קורונה בשלבי ההתפתחות המוקדמים.[259][260][261] קופות החולים החלו לשלוח ללקוחותיהן שאלונים שנועדו לספק מידע אודות התפשטות המגפה.[262]

יכולות השב"כ נרתמו לצורך איתור נדבקים אפשריים ולסיוע בחקירות אפידמיולוגיות. מספר ימים לאחר הפעלת יכולת זו הושקה אפליקציית "המגן" מטעם משרד הבריאות שמטרתה זהה. האפליקציה התפרסמה בקוד פתוח ומסייעת לאתר האם המחזיק בה שהה ליד חולה קורונה מאומת ובכך עליו להיכנס לבידוד.[263] האפליקציה נבדקה על ידי מומחי אבטחה אשר לא הצליחו למצוא בה ליקויים.

טיפול תומך[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין התגייסה לפיתוח מכונת הנשמה אוטומטית המבוססת על מפוח הנשמה. מהנדסים נרתמו לייצר ציוד רפואי חלופי באמצעות מדפסות תלת מימד.[264][265]

ב-24 במרץ חברה ישראלית שפיתחה ב-2017 פתרון המהווה חלופה לשימוש במכונת הנשמה, הודיעה כי היא נערכת להנפקה בבורסה בתמיכת רשות החדשנות.[266]

פיתוח חיסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פיתוח חיסונים

ב-2 בפברואר הודיע ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו: "הנחיתי את המכון הביולוגי ומשרד הבריאות לפעול ליצירת חיסון ולהקים מפעל חיסונים בישראל."[267] לשם כך הובאו על ידי משרד הביטחון, משלוחים של נגיף הקורונה למכון הביולוגי בנס ציונה, מיפן, מאיטליה וממדינות נוספות.[268] משרד הביטחון הודיע שעל מחקר ופיתוח המענה הרפואי לנגיף עמלים במכון למעלה מ-50 מדענים מנוסים.[269] במקביל הוחלט על הקמת מפעל החיסונים בירוחם.

התמודדות החברה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט תוצרת בית: "נעבור את זה יחד", רעננה, אפריל 2020

פעילות ארגוני המגזר השלישי ויוזמות פרטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל הנחיות להגבלת ההתקהלות, היות האוכלוסייה המבוגרת קבוצת סיכון (ובהתאם הנחיות משרד הבריאות להימנע מביקורים שלא לצורך) והטלת מגבלות על תחבורה ציבורית, הוחמרה תופעת הבדידות. מצב זה החמיר עוד יותר בשל סגירת מרכזי היום לקשישים.[270] לפי דורון רז מאיגוד נותני שירותי סיעוד בישראל, 30% מהקשישים עריריים. לפי חברת הכנסת מירב כהן מסיעת כחול לבן, דווחו מספר מקרים של קשישים שלא אכלו מספר ימים. מתחילת המשבר התפרסמו יוזמות שונות שנועדו לתת מענה לקשיים שהתעוררו במהלך משבר הקורונה, שחיברו בין אנשים שהיו צריכים עזרה (לדוגמה משפחות בבידוד או קשישים ערירים), לאנשים וארגונים שהיו מעוניינים להעניק סיוע (לדוגמה, תרומת מזון או קניית מצרכים).

ב-18 במרץ נפגשו נציגי הממשלה ונציגי ארגוני החברה האזרחית, סיכמו על פתרונות לסוגיות קריטיות, מנגנון תיאום למענה על סוגיות פרטניות והעלו נקודות נוספות לטיפול.[271]

עם תחילת המשבר והפגיעה בענף המסעדות, עסקים רבים תרמו את התוצרת שלהם לעמותות, נזקקים ועסקים קטנים.[272] ב-30 במרץ הציבור נתרם לטובת פרויקט מימון המונים למען יתומים מאב שאימם נפטרה מהנגיף.[273] ב-6 באפריל נערך אירוע התרמה טלוויזיוני לעמותת פתחון לב בערוץ 13.

בערים שונות, בוצע שיתוף פעולה בין העיריה לפעילים. לדוגמה, במזרח ירושלים, היה שיתוף פעולה בין פעילים וראש העיר משה ליאון.[274]

המרכז הישראלי ללימודי חירשות עידכן כי לפי אורלי בוני, ממונת שוויון ונגישות לאנשים עם מוגבלות במשרד הבריאות, עדיין לא נמצא ייצור בטיחותי למסיכות חצי שקופות, העשויות ניילון בתוך מסגרת בד.[275]

בתחום הסייבר, חוקר ישראלי הקים מיזם בינלאומי להגנה על בתי החולים בארץ ובעולם מפני תקיפות סייבר.[276]

בתחילת מאי 2020 מונה הפרופסור נמרוד מימון לעמוד בראש תוכנית "מגן אבות ואמהות", תוכנית העוסקת במשבר הקורונה בבתי אבות ומוסדות סיעודיים.[277] מימון מונה על ידי שר הבריאות יעקב ליצמן וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. מימון החליף את הפרופ' רוני גמזו שסיים את תפקיד הפרויקטור המיוחד לנושא[278]

ייעוץ ותמיכה נפשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המשבר ער"ן והקואליציה הישראלית לטראומה תגברו מוקד לעזרה נפשית, אשר הגיעו אליו אלפי שיחות. באגודת ניצן פתחו מוקד טלפוני לייעוץ להורים.[279]

ב-31 במרץ חולה קורונה שאושפז בתחילה במצב קל בבית החולים פוריה ניסה לשים קץ לחייו ואושפז במיון כשמצבו קשה.[280]

בדיון במשרד הרווחה ב-3 במאי נמסר כי שני גברים ושתי נשים התאבדו על רקע מקרי אלימות במשפחה במהלך משבר הקורונה.[281]

התמודדות דתית וחרדית עם משבר הקורונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפילת ליל שבת תוך שמירה על הנחיות לריחוק חברתי

המשבר גרם לדילמות חסרות תקדים בעולם הדתי שכן הייתה זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה שבתי כנסת ומרכזי לימוד תורה, שמעצם הגדרתם הם מרכזים קהילתיים, נאלצים להיסגר בכל העולם כולו. ברית מילה ושמחות שנערכות בדרך כלל בציבור גדול הפכו לאירועים בעלי פוטנציאל הדבקה גבוה. עם תחילת המשבר, בעוד היקף ההדבקה לא ידוע דיו, חל חג הפורים, והתכנסות בבתי הכנסת לשם קריאת המגילה ובבתים לסעודת הפורים סייעה אף היא להדבקה המונית. הדבר תרם לתחושת הבלבול בציבור הדתי-חרדי ביחס לתגובות למשבר. היו שסברו כי הקורונה משנה למעשה את כל העולם הדתי, שהיה מבוסס על שיתוף ציבורי כגון תפילה במניין ולימוד בחברותא, ואימצו גישה שמקבלת את השינוי, דוגלת בשמירת מצוות של הפרט ולא ברשות הרבים תוך שינוי ביודעין מסדרי ההלכה הישנים.[282] ברם רוב פוסקי ההלכה סברו כי יש לנסות ולשמר את הסדרים הישנים כגון תפילה במניין תוך איזונם מול עיקרון פיקוח נפש, עם היצמדות לתקנות משרד הבריאות. בציבור החרדי היו גם גישות שניסו להתעמת עם התקנות ולשמור על תפילה במניין ועל הסדרים הישנים בכל מחיר, וכך נערכה לוויה המונית בניגוד להוראות.[283]

בהתאם, עלתה שאלה מהי המשמעות הדתית של תופעת הקורונה.[284]

ביולי, לראשונה במגזר החרדי, הוציא רב העיר אלעד פסק הלכה שקורא לפרסם בכל בית מגורים מי חלה בנגיף.[285]

היחס להוראות משרד הבריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוגע לסגירת מוסדות החינוך, נוצרה תחילה התנגשות בין הוראות משרד הבריאות להנחיות חלק מהרבנים, כגון של הרב חיים קניבסקי.[286] בניגוד לכך, רבנים אחרים הורו לציית באופן מיידי להוראות משרד הבריאות כגון האדמו"ר מקרלין,[287] והרב אשר וייס.[288]

יהודה משי זהב, יושב ראש ארגון זק"א, התריע כי חלק גדול מהציבור החרדי מנותק מאמצעי התקשורת, וכן הצביע על כך שראשי מערכת הבריאות לא נפגשו עם הבד"ץ ואנשי העדה החרדית.

ב-27 במרץ פורסם מכתב של רופאים בכירים לציבור החרדי בקריאה להקפיד על הנחיות משרד הבריאות כי מדובר בפיקוח נפש.[289]

יומיים אחר כך, ב-29 במרץ פורסמה הנחייתו של הרב חיים קניבסקי שיש להתפלל ביחידות ולא במניין.[290][291] גם רבני הפלג הירושלמי[292] ורבני העדה החרדית[293] הורו להישמע להוראות משרד הבריאות, אך חלקם הדגישו כי הכוונה היא להישמע להוראות הבריאותיות המחייבות שמירת מרחק והיגיינה, ולא לאיסורים על תפילה במניין, שהיא – לדעתם – הוראת השלטונות ולא הוראות הבריאות. בעקבות זאת, במקומות רבים התקיימו תפילות במניינים ברחובות ובחניות. המשטרה פעלה בכוחות מתוגברים לאכוף את שמירת ההנחיות.

על פי תיעודים שפורסמו בתקשורת, בביתו של הרב קנייבסקי התקיימה תפילה במניין, בניגוד לתקנות לשעת חירום שאסרו זאת.[294] כמו כן, קבוצות מתפללים קטנות המשיכו להתפלל במניין במקומות סגורים בניגוד להוראות,[295] וספגו ביקורת קשה מתוך העולם החרדי.[296]

עם פרסום ההנחיות הראשונות למתן הקלות בבידוד החברתי התגלעה מחלוקת בין הרב חיים קנייבסקי שהורה על פתיחת הלימודים במוסדות החרדיים ללא אישור של משרד הבריאות לבין הרב גרשון אדלשטיין שדגל בציות להוראות.[297] בסופו של דבר התקבלה עמדת הרב אדלשטיין.[298]

בעקבות האמור נמתחה ביקורת על התנהלות הציבור החרדי[299] וההנהגה שלו מתוכו. בנוסף, התברר כי משבר הקורונה גרם לעלייה גדולה במידת ההזדהות של הציבור החרדי עם המדינה.[300]

שאלות הלכתיות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבידוד שנכפה על האוכלוסייה כולה ובייחוד על קשישים גרם לשאלות בדבר ההתמודדות הנפשית של אלה עם הריחוק מבני המשפחה, בייחוד בליל הסדר. רבנים יוצאי מרוקו פרסמו שניתן להשתמש באפליקציית זום בליל הסדר[301] תוך הסתמכות על הקלות בחשמל בתנאים מסוימים ביום טוב, כדי לאפשר לאוכלוסייה המבוגרת השתתפות משפחתית, ולו גם מרחוק. פסק זה ספג ביקורת מצד רוב העולם הרבני וכן הרבניים הראשיים לישראל שפסקו שהדבר מותר רק במצב של פיקוח נפש.[302]

בנוסף, פורסמה פסיקה על ידי חלק מהרבנים – בעיקר אשכנזים – כי מותר לקיים תפילות במניין במספר מרפסות אף שהמתפללים לא נמצאים באותה רשות, וכן יוכלו לברך בקריאת התורה אף מתפללים שלא נמצאים ליד ספר התורה, או שהקורא יברך את כל ברכות התורה. הרבנים הורו כי מי שהתפלל ביחידות ולא שמע קריאת התורה - ישלים מתוך חומש.[303] עקב המצב רוב הרבנים התירו לשמוע מוזיקה שקטה אף בספירת העומר כל עוד היא לא מביאה לידי שמחה וריקוד.[304]

שאלות נוספות נסבו סביב העובדה כי בשל תנאי הסגר, לאורך כמה שבתות לא קראו קריאת התורה בשבת באף קהילה ועלתה השאלה האם כשיחזרו לקרוא בתורה יהיה צורך להשלים את קריאת התורה שהפסידו, או לראות בזה מצב של אונס שבו הציבור פטור מהשלמת הקריאה. גם עלתה שאלה האם יש לשלם לבעלי מקצוע במקרה שתקנות הבריאות אוסרות עליהם לעמוד בחוזה שנחתם עימם, כגון מפעילות של משפחתונים שנסגרו במסגרת ההוראות. השאלה נסבה סביב משמעותו המשפטית-הלכתית של 'כוח עליון', ונפסק שיש לשלם חצי ממה שהובטח, והפיצוי של המדינה הוא פיצוי לבעל המקצוע ולא ללקוח.[305] בימים שלפני פסח עלתה שאלת טבילת הכלים החדשים בשל סגירתם של המקוואות.[306]

הרב הראשי דוד לאו פסק כי ניתן לקיים טקס גירושין כאשר האישה לבושה בכפפות ואין בכך חציצה.[307]

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות המשבר התאחדו חבורת זהו זה! לעונה חדשה אשר משודרת בכאן 11. באופן דומה חבורת קומדי סטור התאחדה.[308] בשל עצירת אירועי התרבות בישראל גברה התופעה של שידור הופעות דרך רשתות חברתיות, מטעם אמנים כדוגמת רן דנקר ועידן רייכל. בהמשך קבוצת קשת, זאפה ושורה של חברות פרטיות השיקו פרויקט לשידור הופעות של אמנים ישראלים בולטים לציבור הרחב.[309] גם חיל החינוך, דרך הרשתות החברתיות, העביר הופעות של הלהקות הצבאיות בשיתוף עם אמני ישראל. מוזיאונים, גופי תוכן, תרבות ואמנות נוספים בישראל פתחו סיורים וירטואליים מוקלטים או בשידור חי,[310] והקלטות של אירועים מהעבר.[311]

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעת מגפת הקורונה על ישראל
מדף ביצים ריק בסופרמרקט בירושלים באפריל 2020. בשלט כתוב: "לקוחות יקרים, עקב המצב והמחסור, קניית הביצים מוגבלת ל-2 תבניות של 12/18 יחידות או תבנית אחת של 30 יחידות. תודה על ההבנה."

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – כלכלת ישראל, המשבר הכלכלי העולמי (2020)
רכבות חונות במתחם הדיור של רכבת ישראל בבאר שבע צפון עקב השבתת פעילות הרכבת, מרץ 2020

בעקבות התפשטות הנגיף בישראל חברות רבות נפגעו כלכלית. החל מיתון בישראל ובעולם. בסוף מאי, דווח על ירידה חדה בתוצר ובהוצאה הפרטית במהלך הרבעון הראשון של 2020. היו עסקים שנסגרו.[312] מטרות המדיניות הכלכלית בתקופת המשבר נחלקה לשתי תקופות – בעת המשבר: פעולות סיוע לשם הישרדות משקי הבית, העסקים והארגונים (המגזר השלישי), ובעיקר על ידי אספקת נזילות והשעיית הוצאות ומיסים. לאחר המשבר: פעולות לשם הצלת העסקים והארגונים והעלאת ביקושים לשם חזרה מהירה למסלול של צמיחה מהירה.[313] נוצרו תמריצים ותוכניות סיוע שונות. מסגרת התקציב ההמשכי נפרצה.

עם זאת, היו שביקרו על איטיות בקבלת ההחלטות, על המימוש, או על מצב אי הודאות.[314][315] למשל, ב-31 במאי, עצמאים ועסקים התלוננו על סיוע שהובטח להם ולא התקבל. כמו כן, נטען כי חלק מההצהרות של הממשלה היוצאת ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו - לא מומשו.[316]

ביטול אירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"משאית שמחה" מול מרפסות בערב יום העצמאות בראשון לציון

בעקבות התפשטות הנגיף, הביאו הנחיות משרד הבריאות לביטול ודחייה של אירועים רבים.

התפשטות המחלה וגילוי חולים נוספים צברו תאוצה בתחילת חודש מרץ, סמוך לחג פורים. לאור זאת, אירועים שונים הקשורים לחג בוטלו, ביניהם אירוע העדלאידע שהיה אמור להתקיים בפורים בחולון, מסיבות הרחוב השנתיות הנערכות בתל אביב, אירועי תרבות בערים שונות וכן מסיבות שנערכות מטעם אוניברסיטאות ומכללות. גם מסיבות הפורים המסורתיות בנחלאות, בשוק מחנה יהודה ובכיכר ספרא שבירושלים בוטלו,[317] וכן הטישים והתפילות בחסידות גור.

בפעם הראשונה מזה 103 שנים הוכרז כי הבימה תיסגר, עד 30 באפריל 2020.[318]

טיולי פסח של תנועת הצופים, שהיו אמורים להתקיים בימים שלפני ליל הסדר, בוטלו לאור התפשטות הנגיף.

טקסי מצטיינים ומופעי הוקרה הנערכים כמידי שנה בבסיסי צה"ל ברחבי הארץ לקראת יום העצמאות בוטלו בכללותם, וחיל החינוך הודיע על הקפאה של אירועי תרבות ובידור רבים.

התרגיל הצבאי ג'וניפר קוברה של מערך ההגנה האווירית עם כוחות מפיקוד אירופה של ארצות הברית, שמראש צומצמו הכוחות האמריקאים שמשתתפים בו, הופסק באמצעו.[319]

מצעד החיים, שתוכנן להיערך בפולין ב-21 באפריל, בוטל אף הוא.[320] ביום הזיכרון וביום העצמאות (27-29 באפריל) נאסר על משפחות שכולות ביקור בקברי החללים על מנת למנוע התקהלויות, כל הטקסים נערכו ללא קהל וחגיגות החג ההמוניות בוטלו. המטס המסורתי של חיל האוויר צומצם כך שהשתתף בו רק הצוות האווירובטי של חיל האוויר הישראלי והוחלט שייערך מעל בתי חולים ברחבי הארץ בהוקרה לצוותים הרפואיים.[321]

ב-3 במאי הוחלט על דחייה לסוף הקיץ של מצעדי הגאווה שתוכננו להתקיים בחודש יוני בתל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע.[322] בסוף מאי, הודיעו על ביטול שבוע הספר העברי.[323]

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעת מגפת הקורונה על הספורט

בעקבות ההנחיה לאסור התקהלות של יותר מ-5,000 איש, משחקי ספורט התקיימו ללא קהל. קבוצת מכבי תל אביב שחזרה מספרד כמה ימים לפני הנחיית הבידוד לחוזרים משם, הפרה את הצו וננזפה על ידי ראש הממשלה; לאחר מכן אושר לשחקני הקבוצה לטוס למשחק בחוץ לארץ.[324]

מרתון ירושלים שאמור היה להתקיים בחודש מרץ נדחה לחודש נובמבר.[325]

פעילות ההכנה לאולימפיאדה בטוקיו שהייתה אמורה להתקיים בקיץ 2020 הופרעה עקב ביטול אירועי ספורט ברחבי העולם, עצירת התנועה האווירית והמגבלות על ההתקהלות שגרמו לסגירת מתקנים, בתוכם האימונים במכון וינגייט, אצטדיון הדר יוסף (בו אושר רק ל-10 ספורטאים להגיע לאימון) והמרכז האולימפי הלאומי לקליעה.

ב-13 במרץ הוחלט על הפסקת כל ליגות הכדורגל ובכללן ליגת העל לגברים ולנשים עד להודעה חדשה.[326] ב-13 באפריל הוחלט לסיים את העונה בליגה א', ליגה ב' וליגה ג' בכדורגל, כאשר הקבוצות שנמצאות במקום הראשון עולות והירידות הוקפאו; כמו כן הסתיימו ליגות הנוער, ביניהן ליגת העל בכדורגל לנוער, וליגות הנשים.[327] ב-6 במאי, הוחלט במסגרת מתווה משרד הבריאות על חזרת ליגת העל בכדורגל בתאריך ה-30 במאי, ועל חזרה הליגה הלאומית ב-1 ביוני. ב-8 במאי הוחלט על חידוש הליגה בכדורסל ב-20 ביוני, כאשר האימונים יחלו ב-1 ביוני.

סביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגפה הביאה להפחתה במספר הטיסות והנסיעות ברכב. בשבוע שבין ה-12 ל-16 במרץ 2020 נרשמה הפחתה של כ-30% בריכוזי החנקן הדו-חמצני, שירדו ב-10 מק"ג/מ"ק. בתקופה שבין 1 בינואר ל-11 במרץ נמדד ריכוז ממוצע של 35.5 מק"ג/מ"ק. ואילו, בין 12 ל-16 במרץ נמדד ריכוז ממוצע של 25 מק"ג/מ"ק. על פי המשרד להגנת הסביבה לא ניתן לקבוע חד-משמעית שהסיבה לירידה היא רק בגלל הפחתה בשימוש בדלקים, וייתכן שגם תנאי מזג האוויר תרמו להפחתה. עם זאת, הירידה שנרשמה עקבית ומובהקת, ונרשמה בכל תחנות הניטור ברחבי ישראל.[328]

בעקבות אי-יציאתם של בני האדם אל הטבע הפכו חיי הטבע לפעילים יותר באופן ניכר[329] וכך נצפו יותר בעלי חיים באזורים עירוניים, כמו תנים בפארק הירקון,[330] חזירי בר בחיפה[331] ושועלים באשקלון.[332]

תחבורה ובטיחות בדרכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מיעוט הנסיעות נרשמה ירידה משמעותית בנפגעים בתאונות דרכים. ברבעון הראשון של 2020 נרשמה ירידה של 26% במספר ההרוגים בתאונות הדרכים, וירידה של 24% במספרן של תאונות הדרכים הקטלניות בכבישי ישראל ביחס לשנת 2019. מניין התאונות הקטלניות בחודש מרץ 2020 הוא הנמוך ביותר בשלוש השנים האחרונות.[333]

הירידה המשמעותית בנסועה נוצלה גם לצורך ביצוע עבודות תשתית,[334] בהם האצת מיזם הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן[335] ושל מיזם נתיבים מהירים בגוש דן,[336] וכן העבודות להרחבת מסלול הרכבת הקלה בירושלים.[337] הפסקת פעילות קווי הנוסעים ברכבת ישראל אפשרה את ביצוען של עבודות תשתית במסילות הרכבת, וכן הושלם חשמול קו הרכבת המהיר לירושלים עד תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז.[338] בנוסף, קודמו משמעותית עבודות להפרדה מפלסית ולגשרים להולכי רגל בכביש 784, בכביש 2, בקריית גת ובמקומות נוספים.[339] גם המסילה המזרחית החדשה קודמה באופן משמעותי, והאצת העבודות עשויה, לפי מנהל הפרויקט, להקדים את פתיחת המקטע שבאזור ראש העין לשנת 2021.[340]

לפי הודעות משרד התחבורה, רכבת ישראל הייתה אמורה לחזור לפעול במתכונת חלקית החל מ-17 במאי, ובאופן מלא במהלך יוני 2020. עם זאת, פתיחת הרכבת לנוסעים נדחתה.[341] באמצע יוני, נקבע שהרכבת תפתח ב-22 ביוני תחת תנאים כמו חיוב הזמנה מראש ואיסור על אכילה ושתיה[131]

פוליטיקה ועבודת השלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצב פוליטי ומחאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – המשבר הפוליטי בישראל (2019–2020), המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש

משבר הקורונה בישראל החל בעת הקיפאון הפוליטי אשר נמשך למעלה משנה, במהלכו הצדדים הפוליטיים לא הגיעו לכדי הכרעה והקמת ממשלה. בתחילת מרץ היו בחירות לכנסת בצל המגפה. הממשלה שכיהנה עד 17 במאי הייתה ממשלת ישראל השלושים וארבע.

בשל חוסר ההסכמה ומתוקף הצורך בנקיטת צעדים מהירים לטיפול במגפה, פעילות ממשלת המעבר כנגד התפשטות הנגיף החלה ללא פיקוח של הכנסת וללא כינוס ועדות. בתוך כך, כלפי חלק מההחלטות כגון הקפאת פעילות בתי המשפט, הייתה ביקורת מצד האופוזיציה כי המניע לכך הוא פוליטי, בשל פרסומן בשעת לילה מאוחרת, לאחר סגירת גליונות העיתונים ואי הצגתן בהודעה היומית לציבור של ראש הממשלה. ההוראה עליה חתם שר המשפטים אמיר אוחנה הייתה בת תוקף של 24 שעות וניתנה יומיים לפני פתיחת המשפט בעניינו של נתניהו.[342] ההוראה התקבלה באישור היועץ המשפטי לממשלה. החלטה קבועה בשיתוף הנהלת בתי המשפט צפויה להתקבל גם כן. ב-21 במרץ הוציאה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הודעה כי בתי המשפט פועלים במתכונת חירום והצעדים התקבלו גם על דעתה.

טענות דומות הושמעו גם כלפי קבלת ההחלטה להיעזר ביכולות השב"כ לאיכון מפרי בידוד, כאשר לוועדה בכנסת שהייתה אמורה לדון בהחלטה הוקצבה שעה בלבד. בעקבות עתירה לבג"ץ, צעדי הממשלה עשויים להתבטל ביום שלישי, 24 במרץ, אם לא יוסדרו מנגנוני הפיקוח של הכנסת. ב-22 במרץ ארגון העיתונאים בישראל עתר לבג"ץ כנגד השימוש ביכולות האיכון, במטרה להגן על עבודת העיתונאים וחיסיון המקורות.

המפלגות לא הגיעו להסכמה על כינוס ועדה מסדרת וכן למרות דרישת רוב חברי הכנסת לא התקיימה הצבעה על מינוי קבוע של יושב ראש הכנסת, צעדים שעוררו מחאה. שיירת כלי רכב שנסעה לירושלים ב-20 במרץ כחלק ממחאה עוכבה על ידי המשטרה בהוראת מפקד המחוז. במוצאי שבת, 21 במרץ, מספר ארגונים בתוכם דרכנו והתנועה לאיכות השלטון ארגנו מחאת רשת בה נספרו בכלל האמצעים השונים כ-500 אלף צפיות.[343] ב-22 במרץ התקיים דיון בנושא בבג"ץ. ביום שני, 23 במרץ, נערך דיון בכנסת בו הוחלט על הקמת שש ועדות כנסת זמניות, ביניהן ועדת הקורונה, שבראשותה עמד ח״כ עפר שלח.

ב-20 במרץ הממשלה אישרה פה אחד את התקנות לשעת חירום המגבילות התקהלות אזרחים. לצד המגבלות שהוטלו על תנועת אזרחים שלא לצורך, אחת ההחרגות להגבלות הייתה הפגנה.[344] לקראת סוף מרץ, עקב החמרת מצב החירום, התמנה יושב ראש מפלגת כחול לבן בני גנץ ליושב ראש הכנסת והסכים להקמת ממשלת אחדות ורוטציה כאשר נתניהו ראשון. ב-20 באפריל, נחתם ההסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול לבן.[345] ב-17 במאי, הושבעה ממשלת ישראל השלושים וחמש והיו חילופי תפקידים.

ב-2 באפריל אישר מנכ"ל משרד הבריאות, בר סימן טוב, תקנות חדשות המגבילות הפגנות לקבוצות של עשרה אנשים, בלי אישור הממשלה, כאשר הוא מצביע על משרד המשפטים כגורם המכריע.[346] הכתב ברק רביד פרסם כי ראש הממשלה נתניהו תמך בחופש ההפגנה.[347]

המשבר הכלכלי בעקבות מגפת הקורונה והמשבר הפוליטי בישראל הגבירו את המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש, שכללה מחאות נגד מגבלות התנועה ובעיקר נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה. בין המחאות נמנו הפגנת גולשים בחוף הרצליה, הפגנת המקררים הריקים למען סיוע כלכלי בכיכר הבימה בתל אביב, הפגנות האחד במאי בתל אביב, ירושלים, חיפה ונצרת, הפגנה של התנועה למען איכות השלטון בישראל, הפגנת העצמאים בכיכר רבין (בה השתתפו בין השאר מסעדנים, גננות, אמנים, רקדנים, מצילים בבריכות ומאמני כושר), ומחאת ארגון המורים.[348] בהמשך, היו הפגנות של ציבורים נוספים,[349] ביניהם המתמחים בבתי החולים שהפגינו בדרישה לקיצור התורנויות.[350] כמו כן, הייתה שביתת ומחאת עובדים סוציאליים.[351] אנשי חלק מהמחאות התאחדו להפגנה גדולה ביולי.[352][353]

בידוד והסגר של בעלי תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב הנחיות המגבילות את ההתקהלות ל-10 אנשים בחלל סגור אחד, השבעת הכנסת העשרים ושלוש התנהלה במתכונת שונה מהרגיל. בסוף אפריל, הוחלט שמליאת הכנסת תחולק ל-3 מפלסים כך שכל חברי הכנסת יוכלו לשהות במליאה ולהצביע.[354] דיוני הוועדה המסדרת למינוי חברים לשתי ועדות זמניות (ענייני כספים וחוץ וביטחון) התנהלו בשני חדרים נפרדים תחת מגבלת ההתקהלות, באמצעות ועידת וידאו. ישיבת הממשלה התקיימה טלפונית. במאי, הותקנו מחיצות זכוכית בין כיסאות חברי הכנסת בוועדות השונות.[355]

מספר חברי כנסת, ביניהם יועז הנדל, צחי הנגבי ובצלאל סמוטריץ', נחשדו כנושאים את הנגיף. חרף הוראות משרד הבריאות, ח"כ הנגבי הגיע למשכן הכנסת ואף שוחח עם מספר חברי כנסת במקום להימצא בבידוד.[356][357] כמה מחברי הכנסת, כמו רם בן ברק נכנסו לבידוד בתוך הכנסת והשתתפו בהצבעות מרחוק.ב-30 במרץ נכנס ראש הממשלה בנימין נתניהו לבידוד יחד עם צוותו הקרוב עקב חשיפה ליועצת שלו לענייני חרדים שנמצאה חולה בנגיף קורונה.[358] לאחר בדיקה שעברו הוא וצוותו הם נמצאו שליליים לנגיף ויצאו מן הבידוד ב-1 באפריל.[359]

יום אחרי ראש הממשלה, נכנסו הרמטכ"ל אביב כוכבי, מפקד פיקוד העורף תמיר ידעי וראש אגף המבצעים אהרון חליוה לבידוד לאחר שהתברר כי בדיון שבו השתתפו עשרה ימים קודם לכן היה חולה קורונה. האדם שאובחן הוא קצין מילואים בדרגת סרן, שמשמש נציג פיקוד העורף בבני ברק.[360] ב-2 באפריל דווח כי שר הבריאות יעקב ליצמן ורעייתו אובחנו כחולים בנגיף קורונה.[361] מסיבה זו צמרת המדינה, בתוכם ראש הממשלה, ראש המוסד, מנכ"ל משרד הבריאות ובכירי משרד הבריאות נאלצו להיכנס לבידוד. ביוני, נדבק ח"כ מהרשימה המשותפת, סאמי אבו שחאדה. בעקבות זאת, נשלחו לבידוד ארבעה חברי כנסת נוספים מרשימתו וצומצמה זמנית פעילות הכנסת.[362] בהמשך בודדו אישים נוספים עקב שהיה ליד חולה.

הפרת הנחיות מצד פוליטיקאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנגד מספר בכירים במערכת הפוליטית דווח שפעלו בניגוד להנחיות משרד הבריאות למניעת ביקורים: נשיא המדינה ריבלין,[363] ראש הממשלה נתניהו, השר ליצמן, השר יואב גלנט, חבר הכנסת ניר ברקת וחבר הכנסת אביגדור ליברמן שאירחו בליל הסדר את בני משפחתם.[364] הנשיא ריבלין פרסם לאחר מכן מכתב התנצלות. אף על פי כן, הדבר עורר ביקורת ציבורית קשה.

ב-2 ביולי, מיד לאחר מסיבת עיתונאים בה הודיע על הגבלות התקהלות, השתתף שר הבריאות יולי אדלשטיין במסיבת יום ההולדת של אשתו יחד עם משתתפים רבים. אף על פי שעריכת המסיבה הייתה חוקית (ההגבלות נכנסו לתוקף רק בשבוע שלאחר מכן), המהלך גרר ביקורת קשה מהציבור.[365]

עבודת המגזר הציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 במרץ הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על מעבר המגזר הציבורי למתכונת מצומצמת. הוחלט כי עובדי המגזר הציבורי שידרשו שלא להגיע לעבודתם יצאו לחופשה בתשלום. בתחילת מאי, החל תהליך חזרה של רבים מעובדי המגזר הציבורי לעבודתם.

בתי המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שר המשפטים אמיר אוחנה הכריז כי בשל מצב החירום המיוחד, הוא מחיל את תקנות 3 עד 5 לתקנות בתי המשפט במצב חירום[366] עד לאחר פסח בתאריך 16 באפריל,[367] ורק דיונים מיוחדים ייתקיימו. ב-9 באפריל, פורסם שהתקנות הוארכו עד 10 במאי.[368] בעקבות ההנחיות נדחה מועד תחילת משפטו של ראש הממשלה נתניהו שיועד להתקיים ב-17 במרץ ל-24 במאי.

בנוסף, הוציאו הודעה על קיום דיונים מרחוק באמצעות אמצעים טכנולוגיים המאפשרים העברת קול ותמונה מרחוק עבור חלק מסוגי הדיונים.[369]

שירות בתי הסוהר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי למנוע התפרצות מגפה בבתי הכלא הוצאו תקנות חירום לשחרור אסירים בעלי מסוכנות נמוכה שבכל מקרה היו צפויים להשתחרר,[370] המשוחררים הועברו למאסר בית בתיאום עם משטרת ישראל, תוך עדכון נפגעי העבירה. ביקורי משפחות ופגישות עורכי דין הוגבלו כדי למנוע הדבקה בתוך הכלא. כן הוכנו מתקנים ייעודים לחולים בבידוד, שיקלטו מפרי בידוד שייעצרו.

נעשה ניסיון לחדש את המהלכים להבאת עסקה, בסיוע מתווכים, כדי להביא חזרה את גופות החיילים הנעדרים או להחזיר ישראלים נעדרים שנכנסו לרצועת עזה וזאת על מנת לשחרר אסירים ביטחוניים הכלואים בישראל.[371]

עלייה בדיווחי אלימות ופגיעות מיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב הנחיות ההתקהלות והפחתת הפעילות במגזר הציבורי, ובתוך זה שירותי הרווחה והמקלטים לנשים מוכות, עלו הפניות למוקד 118 של משרד הרווחה בנוגע לאלימות פיזית ומינית.[372][373]

ב-25 במרץ דווח כי השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, הורה לחברות האבטחה לאסוף ממאבטחים שהוצאו לחל"ת את כלי הנשק.

לבקשת אגף המחקר, התכנון וההכשרה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים והתוכנית הלאומית למניעת אלימות במשפחה ביצע מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל סקירה בין-לאומית בנושא ההתמודדות עם אלימות נגד נשים במערכת יחסים זוגית בעת משבר הקורונה. ממצאי הדוח כוללים את המענים בהתמודדות עם אלימות במשפחה ונסמכים על שלושה מעגלים עיקריים: הפרט, הקהילה והמדינה.[374]

עליית צריכת האינטרנט מהבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב המשבר ושהיית אנשים בביתם גברה צריכת האינטרנט הביתי, ובכלל זאת שימוש באמצעי עבודה מהבית ואפליקציות לשיחות ועידה כגון זום, כמו גם לצרכים אחרים כמו מנהגי אבלות.[375] כלי תקשורת הצביעו על הצורך להסיט משאבים מהמגזר העסקי אל המגזר הביתי ועל פערי התשתית.[376][377]

בשל הגידול בצריכת האינטרנט, פנה משרד התקשורת לנטפליקס בבקשה להוריד את איכות השידור בכדי להפחית בעומס על התשתיות. החברה נענתה לבקשה, והפחיתה את קצב הנתונים המוזרמים בישראל למשך 30 יום.[378]

כמו כן, חברת "בזק" דיווחה על עלייה חדה בשימוש באינטרנט בקרב החרדים, המהווים 8% מקרב המצטרפים החדשים מאז השבתת המשק ב-15 במרץ וכן גידול של 40% ויותר בממוצע בנפחי הגלישה בערים חרדיות בתקופת הקורונה.[379] דווח גם על עלייה בקניות באינטרנט במגזר זה ושימוש בו לצורך לימודים אונליין.[380]

סיכוני סייבר, הונאות ופגיעה בפרטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל שינוי אופן צריכת האינטרנט, המשטרה, הרשות להגנת הפרטיות ומערך הסייבר התריעו על גידול במספר איומי הסייבר והפרטיות.[381][382][383]

מערך הסייבר התריע כי אזרחים מקבלים שיחות טלפוניות והודעות דואר אלקטרוני המתחזות לאמצעי הקשר של מקום העבודה ובהם מבקשים את שם המשתמש והסיסמה כדי לסייע. כן התריעו על ניסיונות להונאות כופר כנגד מוסדות רפואיים.

מספר תלונות הוגשו למשטרה לאחר שהתקבלו הודעות כוזבות לפיהן הנמען נדבק בנגיף והשב"כ בדרך לביתם.[384]

ב-29 במרץ התפרסמו עדויות על זיוף מוצרי אלכוג'ל.[385]

דווח על מקרים בהם נעשתה השתלטות מצד גורמים עוינים על שיעורים בזום המתקיימים במסגרת הלמידה מרחוק, תוך הצגת תכנים שאינם הולמים לתלמידים.[386]

הערכת הטיפול במגפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניות סגר וריחוק חברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם היוודע דבר המגפה בסין, ישראל נקטה מדיניות שאיפשרה המשך חיי שגרה למשך זמן רב, תוך הגבלה הדרגתית של הכניסה לישראל והתנועה בתוך ישראל. צעד זה נחשב כצעד קריטי וישראל היא בין המדינות הבודדות שנקטו בו עם תחילת המשבר.

המדיניות בתחילת הדרך הסתמכה בעיקר על שיתוף הפעולה של האזרחים. בנתב"ג לא הייתה עמדת בדיקה לנוסעים[387] וכן לא נמנעה נסיעת נוסעים חוזרים בתחבורה ציבורית. בהדרגה הוחל באכיפת הבידוד באמצעות ביקור פקחים בבתי מבודדים, באמצעות משטרה ובאמצעות דיווח אזרחים ב"מלשינון".

מחסום בירושלים, במהלך הסגר הכללי שהוטל ביום העצמאות ה-72

בחודש מרץ, בעקבות עליה אקספוננציאלית במספר הנדבקים, הוקשחה מאוד מדיניות הבידוד ומניעת התקהלויות, לצד השקעת מאמץ בהגדלת מספר הבדיקות. בהדרגה הוטלו איסורים על אירועים המוניים עם מאה משתתפים, שהוחמר בהמשך למניעת התקהלות של עשרה אנשים ולבסוף לשני אנשים שאינם בני אותה משפחה. כן נאסר להתרחק ממקום המגורים למעלה ממאה מטר למעט הצטיידות במזון ובתרופות. בערים בהן נמצא שיעור הדבקה גבוה, כמו קריית יערים ובני ברק הוטל הסגר מקומי וכן לקראת פסח נאסרה התנועה בין ערים.בסוף אפריל, ישראל החלה לאפשר פתיחה של עסקים מסוימים ולהקל על חלק מההנחיות. בחגים ומועדים הוחמרו ההנחיות. בתחילת מאי, החלו להיפתח מוסדות החינוך. ההקלות המשיכו במהלך מאי.

בסוף מאי, כונסה מסיבת עיתונאים. פרופ' סדצקי ציינה שיש 85 חולים (במשך עברו את רף ה-100). המנכ"ל היוצא, משה בר סימן טוב, אמר שהם מזהים עלייה בתחלואה - בעיקר בבתי הספר. נאמר בה שיש להקפיד על ההנחיות ולהימנע משאננות. יש לשוב ולהימנע ממפגשים עם בני האוכלוסייה המבוגרת, הנמנים עם קבוצת הסיכון להידבק בנגיף. "אנחנו רוצים לשמור על שגרה כלכלית, אבל חשוב ממנה לשמור על התחלואה", הוסיף בר סימן טוב. "אנחנו בחשיבה מאומצת עם משרדי הממשלה כדי לשמור על האיזון הזה".[30] הוא אמר שהם בעד שהתמריצים הכלכליים יאפשרו לאנשים לממש את הנחיות משרד הבריאות.[388] למחרת, הוחלט להתרכז בבדיקות נרחבות, הסברה, אכיפה והרתעת עסקים שיפרו את ההנחיות.[389] בהמשך, הוחזרו מגבלות, למשל על התקהלות.

אחרי מינויו לפרויקטור הלאומי למאבק בנגיף הקורונה, החל פרופ' רוני גמזו לגבש תוכנית למלחמה בקורונה. בין המהלכים שגמזו ניסה לקדם: נמתן מכויות נרחבות לצה"ל במערך החקירות האפידמיולוגיות, קביעת קריטריון אחיד ושקוף לכל ההגבלות ושינוי בהסברה.[390]

אומדן אפקטיביות הצעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל מאפייני המחלה, השפעות המדיניות מתבטאות תוך שבועיים ואכן תוצאות הקשחת המדיניות לא איחרו לבוא-במהלך אפריל משדרי החדשות דיווחו על מיתון קצב ההדבקות. מאידך, נתון זה התקבל כאשר הבדיקות הושהו בשל צמצום מלאי הריאגנטים הדרושים לביצוע הבדיקות ועל כן מספר הנשאים המאומתים אינו מעיד על מספר הנשאים בפועל.

ב-24 במרץ, הודלף שראש הממשלה נתניהו הציג לשריו תרחיש עתידי שחזה מיליון חולים ו-10 אלף מתים בסוף אפריל.[391] פרופ' גבי ברבש, שהיה בצוות קבלת ההחלטות, קבע שהתרחיש שגוי.[392] התרחיש גם סתר את תרחיש הייחוס של משרד הבריאות. התרחישים התעדכנו לאור נתוני התחלואה, הצעדים שבוצעו (כמו סגר או סגירת מקומות) והנתונים שזרמו ממאמרים חדשים על המחקר המואץ שנעשה על הנגיף ברחבי העולם. מודל הייחוס חושב במכון גרטנר לחקר אפדמיולוגיה, המייעץ למשרד הבריאות. לפי מודל הייחוס המתמטי מ-3 במרץ, בתרחיש של הדבקה גבוהה (כל אדם מדביק 2), שיא המגפה היה אמור להיות תוך 4 חודשים, ביולי, וסיומה היה אמור להיות בנובמבר 2020 (1.4 מיליון חולים, כ-22 אלף מתים מקורונה. 42.5 אלף מיטות היו נדרשות בשיא המגפה כשבמרץ היו בישראל 16 אלף מיטות ששימשו לצרכים רבים). הדבקה נמוכה יותר האריכה את משך המגפה אבל הורידה את התחלואה והתמותה (שיטוח עקומת התחלואה). היה חשש שתחלואה גבוהה תיצור עומס ואף קריסה בבתי החולים שתפגע בטיפול בחולי קורונה ובחולים אחרים, דבר שישפיע בין היתר על התמותה. המודל התייחס למצב שהיה לפני צעדי המנע שננקטו. במשרד הבריאות דחפו לביצוע צעדי ריחוק חברתי ואף סגר - כך שקצב ההדבקה יירד לפחות מ-1, קצב שבו מספר החולים החדשים מתכווץ.[393] בהמשך עודכן מודל הייחוס לפי הגורמים השונים.[394]

ב-11 באפריל, פורסם דוח של מכון גרטנר שחקר את קצב ההדבקה בחודש מרץ.[395] ב-6 לחודש, קצב ההדבקה היה קצת פחות מ-3, כלומר כל אדם הדביק בממוצע קצת פחות מ-3 אנשים. אחרי יומיים, הקצב ירד ל-2.5. למחרת, בזמן חג הפורים, קצב ההדבקה קפץ ל-3.2. ב-15 לחודש, קצב ההדבקה ירד ל-1.6. אחרי שבוע, הוא ירד ל-1.3 והמשיך בתהליך הקיטון.[396] מקדם ההדבקה ב-22 באפריל היה קטן מ-1.[397]

בתחילת אפריל, בשל הפער בביצוע הבדיקות, לא היה ניתן להסתמך על מדד הנדבקים החדשים והמדדים שלפיהם ניתן לאמוד את התקדמות הטיפול במגפה הם בעיקר מספר המאושפזים והמתים. נכון ל-13 באפריל ישראל ניצבה במקום השישי מתוך 23 מדינות המערבי בדירוג עולה של מספר הנפטרים למיליון איש, ובמקום אחד מעל החציון במספר הנדבקים ובמספר הבדיקות למיליון איש.[398] חודש לאחר מכן השתפר מעט דירוג ישראל, בעוד שיעור הבדיקות יחסית לאוכלוסייה נסק. עם זאת נכר באוכלוסייה (ואף בכנסת[399]) התרופפות ניכרת ברמת ציות לתקנות, התרופפות שתוצאותיה לא באו לביטוי עד סוף מאי. בסוף מאי, דוח על התפרצות גדולה בבית ספר בבירה.[400][401]

למדד יחס האוכלוסייה/מקרי מוות יש מגבלות: מדיניות הדיווח של המדינות, כולל מדינות המערב אינה אחידה, והדירוג אינו לוקח בחשבון את התפלגות הגילאים במדינות השונות-באוכלוסייה ישראל קיים שיעור צעירים גבוה יותר ביחס לחלק מהעולם. ב-13 באפריל, אחרי מועד היעד שנקבע ותקופה של ירידה, ישראל ביצעה כ-10 אלף בדיקות.

ב-30 במרץ, חוקרים ממכון רקח לפיסיקה העריכו כי המגמה באותה עת שיקפה צפי ל-500 חולים קשה באמצע אפריל.[402] לפי מדד זה, הגעה למספר נמוך בהרבה של חולים קשה מעידה על טיפול אפקטיבי. במאי, כמות החולים היומית שאובחנה הייתה דו ספרתית. כמות החולים הקשים קטנה מ-182 באמצע אפריל ל-62 באמצע מאי. שיעור התמותה עלה מ-0.5 אחוז בתחילת אפריל לכ-1.5 אחוז באמצע מאי. ביחס לעולם, ישראל מוקמה במקום ה-33 במספר הנדבקים המדווחים, לאחר שבאמצע אפריל ישראל דורגה במקום ה-18.[403]

לפי משרד הבריאות, קצב הסרת ההגבלות בישראל נחשב כמהיר ביותר במדינות שהטילו סגר, נכון לאמצע מאי. במשרד הבריאות אמרו שבשל העובדה שמעט מאוד ישראלים גילו תסמיני קורונה וביקשו להיבדק, מספר הבדיקות ירד באופן משמעותי. הובע חשש שהדבר עלול להביא לכך שמוקדי הדבקה משמעותיים יפוספסו ויגרמו להתפשטות נוספות ודרמטית בכל המדינה.[404]

לפי מחקר באוניברסיטת תל אביב שפורסם במאי 2020, כ-70% משרשראות ההדבקה בישראל הגיעו מארצות הברית. שאר המקרים הגיעו בעיקרן ממדינות אירופה, ובראשן בלגיה וצרפת. הנגיף לא הגיע כמעט ממוקדי ההתפרצות הראשונים, כמו סין דרום קוריאה וסינגפור, מהן נאסרו הטיסות בשלבים המוקדמים של הטיפול בהתפרצות.[405] נוסעי האוניה "דיימונד פרינסס", שהובאו היישר לבידוד כששבו מיפן לא הפיצו את הנגיף. נגיפי הקורונה הראשונים הגיעו לישראל רק בסוף חודש ינואר, לא לפני כן. לחוקרים יש שני הסברים: ראשית, חובת הבידוד על השבים מארצות הברית הוטלה באיחור, 39 ימים אחרי שנאסר על טיסות מסין. כמו כן, ההתנהלות של חלק מהחוזרים מארצות הברית תרמה להפצת הנגיף. מהמחקר עלה שחלק מהחוזרים לא הקפידו באופן מלא על הנחיות הבידוד.[406]

מאז אמצע מאי נע מספר החולים המאומתים החדשים ביום בין 5 ל-29. בסוף מאי חלה עליה עד ל-78 ב-28 במאי. בלטו התפרצויות בבתי ספר.[29] זאת כשבועיים אחרי ביטול הקפסולות במוסדות החינוך. ביוני כמות החולים הקשים החדשים עלתה במקביל לעליה בתחלואה וגורמים נוספים.[407] מספר המונשמים נשאר קבוע בממוצע. חל פיחות בשימוש בהנשמה בשל שינוי בטיפול לפיו יש לדחות הנשמה ככל שניתן.[201] בהמשך, החלה גם עליה גם במונשמים. כמות הבדיקות גדלה מאוד למעל 15 אלף בממוצע ובהמשך למעל 20 אלף .

לא היה מערך תחקירים אפידמיולוגי יעיל ומהיר שמטרתו צמצום תחלואה. מנגנון תחקור מסוג זה הוזכר גם בדוח של מכון גרטנר מ-11 באפריל (כשאיכוני השב"כ פעלו) ובתוכנית של המל"ל.[408][409] בסוף יוני, פורסם דוח נוסף של המכון שמייעץ למשרד הבריאות. לפי הדוח, החל מ-21 באפריל, מקדם ההדבקה המוערך החל לגדול ועקף את 1 בסביבות ה-12 מאי. ב-11 ביוני, מקדם ההדבקה בישראל היה מעל 1.4.[8] בתחילת יולי, ישראל לא הוכנסה לרשימת המדינות הבטוחות לטיסה של האיחוד האירופי.

בתחילת אוגוסט, מקדם ההדבקה היה סביב אחד. לפי גמזו, ישראל סבלה מ"תחלואה מהגבוהות ביותר בעולם, אולי אפילו הגבוהה ביותר של חולים פר נפש".[410]

בתום הגל הראשון של המחלה, המליצו צה"ל ומשרד הביטחון לערוך תחקיר מדינתי כולל וליישם לקחים לקראת התפרצות ארצית עתידית. לצד התוצאות הטובות שהשיגה ישראל בגל הראשון, הוצגו לקחים לשיפור, כשלים ופתרונות אבל הם נותרו ללא מענה והתחקיר המדינתי לא התקיים.[411]

יציאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התקדמות המשבר נוצר לחץ לשחרר מהר את המשק לפעילות כלכלית, כנגד לחץ של משרד הבריאות לשמור על חזרה הדרגתית ואיטית לפעילות כדי למנוע התפרצות בלתי נשלטת. מדי יום נשמעו דעות שונות לגבי הדרך בה צריך לצאת מהמשבר והתחדדו סתירות בין הגישות השונות. הבעיות המהותיות היו אלו שבתחום אחריות משרד הבריאות, משרד האוצר ומשרד החינוך, כאשר מוסכם כי פעילות החינוך נדרשת כדי לאפשר חזרה של המשק לפעילות הכלכלית, על מנת לשחרר את ההורים למקומות עבודה.

ב-11 באפריל, בהקשר של אסטרטגיית יציאה מהמשבר, חוקרים ממכון רקח לפיסיקה המליצו שלא לשחרר את המשק לפני צמצום מספר הנדבקים לפחות מ-10 ביום.[412]בצהרי 13 באפריל, סיגל סדצקי הצביעה על מורכבות האירוע בשל אופן התנהלות הציבור והנהגת המדינה, השתנות המצב וההערכות מדי יום בהתאם להתפתחויות, ובהתאם השתנות סדרי העדיפויות, מה שמשפיע בהתאם על שינוי אסטרטגיית היציאה.[413][דרושה הבהרה][דרוש מקור]

ב-18 באפריל, הודיעו ראש הממשלה והמנכ"לים של משרדי האוצר והבריאות על הקלות שונות. כמו כן, נאמר: "אם מגמת השיפור תמשיך, נוסיף הקלות. אם תהיה התפרצות חדשה, ייתכן שניאלץ ללכת אחורה". מספר פעמים, פורסמו הצעדים לפני שהממשלה התכנסה לדיון ולאישור שלהם.[414] כתוצאות מכך, היו לעיתים הבדלים מסוימים בין מה שהוצהר על ידי ראש הממשלה ומה שהוחלט לאחר מכן.[415][416]

בסוף אפריל, פרסם משרד הבריאות מדד תחלואה, שלפיו תקבע הממשלה בכל פעם אם לצאת להקלות או לסגת אחורה. לפי המדד, הנתון הקובע הוא 300 חולים חדשים מדי יום - 100 בקהילה ו-200 במוקדי הדבקה כמו טיסות ובתי אבות. נתון נוסף הוא 300 חולים קשים, לצד הכפלת מספר החולים כל עשרה ימים. על רקע ההקלות, במשרד הבריאות הודגש שחשוב לשמור על שגרת הריחוק החברתית, מסכות והיגיינה.[417]

בשבועיים הראשונים של החזרה לפעילות, לא הוחלט על תוכנית הכוללת מועדים אפשריים של החזרת הפעילות. בתחילת מאי, משרד הבריאות ומשרד האוצר פרסמו מתווים שעל בסיסם אמורה להקבע תוכנית.[418][419] למחרת, פרסם המלל את המתווה שלו.[420]

ב־4 במאי פרסמו ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרים את אסטרטגיית היציאה של מדינת ישראל לשגרת בצל הקורונה ופורטו שלביה. אסטרטגיית היציאה תלויה בשלושה מדדים, שהגעה לכל אחד מהם תוביל להחמרת המגבלות:[421] מאה חולים חדשים ביום שאינם במוקדי התפרצות (מחוץ לישראל, בתי אבות, יישובים "אדומים" - בעלי תחלואה חמורה), קצב הדבקה של הכפלה כל 10 ימים ו- 250 חולים במצב קשה.

אזור המזון בקניון עזריאלי לאחר פתיחת הקניונים מחדש ב-7 במאי

תוכנית אסטרטגיית היציאה כוללת:

  • ביטול מיידי של המגבלות על יציאה מהבית ל-100 מטר, מותר לצאת לכל מקום.
  • מותר לבקר בני משפחה מדרגה ראשונה ואת סבא וסבתא. אך מומלץ לשמור מרחק, לא לחבק, לא לנשק, לא לגעת. הומלץ בגינה. בהמשך הוצג מדריך.[422]
  • מותרת התקהלות של עד 20 איש במרחב הפתוח. מותר לקיים חתונות עד 50 איש ללא ריקודים, וברית מילה עד 19 אנשים.
  • מותרת תיירות וטבע, פארקים ללא לינה וגני חיות, צימרים ובתי מלון ללא שטחים משותפים.
  • פעילות ספורט מותרת בכל מקום אך בזוגות בלבד. כמו כן יותר ספורט ימי ללא שהייה על החוף.
  • ב-7 במאי נפתחו הקניונים והשווקים, חדרי כושר וסטודיו.
  • ב-10 במאי נפתחו גני ילדים והותרה התכנסות של עד 50 איש בשטח פתוח.
  • ב-17 במאי הותרה פעילויות ספורט ללא מגע עד 20 איש ופתיחת מוזיאונים.

משרד הבריאות הגדיר קבוצות סיכון המבוססת על גיל ומחלות רקע ופורסמו המלצות לגבי התנהלות בשגרה.[423] ב-14 במאי הוחלט שכל תלמידי בתי הספר והגנים יחזרו ללמוד תחת הנחיות ובלי חלוקה לקבוצות. ב-20 במאי, הותרה שהיה בחופים תחת הנחיות.[90]. כמו כן, הותרו תפילות במוסדות דת תחת הנחיות. פורסמו מתווים לגבי פתיחת מסעדות, בתי קפה וברים והפעלת חוגים ותמונות נוער. אלה נפתחו ב-27 במאי, קצת לפני המועד שנקבע במקור.[91] למחרת, נקבע שבתי המלון יפתחו ב-27 במאי ופורסם המתווה.[424] ב-27 במאי, נפתחו גם המסעדות, בריכות השחייה, הברים (לא מועדוני הריקודים.[425]) ואטרקציות תיירותיות מסוימות[426] תחת הנחיות ונקבעו הקלות נוספות.[427]

ב-8 יוני, נדחו הקלות חדשות והתאפשרה השתתפות באירועים בגני האירועים ל-250 משתתפים.[252] באמצע יוני, אישרו השרים את פתיחת הרכבת - וכן את החזרת עולם התרבות, במתווה שיגובש.[428] בסוף יוני, התחלואה עלתה ולא נוספו הקלות. אחרי כמה ימים, חודשו הגבלות.

פיקוח על צעדי הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסות שפיקחו על ממשלת ישראל השלושים וארבע היו הכנסת העשרים ושתים והעשרים ושלוש. על רקע המשבר הפוליטי בישראל, עד מאי, כיהנה ממשלת מעבר והכנסת פעלה במשורה. הממשלה התקינה עשרות תקנות שעת חירום, שדי בהחלטת ממשלה כדי לאשרה. בהמשך החלה חקיקה.[429] היו ועדות כנסת זמניות שפיקחו על התנהלות הממשלה והייתה תקופה שבה הוועדות לא פעלו. אחרי תקופה זו, הוקמו מחדש ועדות והוקמה ועדת הקורונה. מטרתה למדוד את התנהלות הממשלה עם משבר התפרצות הנגיף. דוגמה לפיקוח על הממשלה הוא חוק העוסק באיכון ומעקב של המשטרה אחרי מבודדי הקורונה. החוק הוקפא על ידי שר המשפטים עקב ביקורת, שאלות והסתייגויות של חברי ועדת חוץ וביטחון.[430][431] שומרי סף כמו היועמ"ש ובית המשפט הגבוה לצדק תיפקדו.[432] כמו כן, התנהלות המדינה הייתה בעיקר תחת סיקור וביקורת תקשורתית, לא נרשמה התייחסות מצד מבקר המדינה. הכתבת נעה לנדאו עתרה לבג"ץ יחד עם עיתון "הארץ", עורכי-הדין שחר בן-מאיר ויצחק אבירם והתנועה לחופש המידע, כדי להתיר עיון בפרוטוקולים ובתמלילים של ישיבות הממשלה על משבר הקורונה. כמו כן, הם עתרו בשביל פרסום של החומרים שעל בסיסם התקבלו ההחלטות. בהמשך הצטרפו שקוף, כלכליסט, כאן וגלובס. ב-23 באפריל, הסכימה המדינה לפרסם את פרוטוקולי הדיונים[433] אך לא את התמלילים.[434][435] בסוף מאי, המבקר אנגלמן החל בבדיקת ניהול המשבר. ההערכה הייתה שפרסום הדו"ח יתרחש בתחילת שנת 2021. הדוח צפוי לכלול גם ביקורת על היערכות משרד הבריאות לגל השני בישראל.[436] מבקר המדינה לא יבדוק את קבלת ההחלטות ובפרט תפקודו של נתניהו שהיה מקבל החלטות מרכזי במשבר. ביוני, המבקר אמר שמשרדו יתמקד בסיוע הכלכלי שהעניקה הממשלה לאזרחים, איכון הטלפונים ומערך הבדיקות. חלקו של נתניהו ייבדק.[437]

בדיקות רפואיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחם "היבדק וסע" בחניון גני יהושע בתל אביב
מתחם "היבדק וסע" בשכונת ארמון הנציב בירושלים

עם הגידול במספר הנדבקים הורגש עומס בבדיקות הרפואיות והתמעטו הבדיקות הזמינות. בשל ריבוי המקרים התמעט ציוד המיגון וגדל מספר המבודדים מקרב הצוות הרפואי.[438]

לפי מספר מקרים שדווחו, בשל מיעוט הבדיקות, התקיימו קריטריונים קשיחים לביצוע בדיקות. מסיבה זו ישנם מבודדים שנחשדו כחולים, לא אושרו לבדיקות בבתי חולים או במד"א ושוחררו. על כן ההערכה היא שמספר המודבקים והחולים בפועל גבוה מהמספרים המדווחים.[439]

במהלך אפריל, למרות הצבת יעד של 10 אלף בדיקות ליום (ו-30 אלף לפי היעד שנקבע על ידי ראש הממשלה), קצב הבדיקות בישראל עמד על מספר אלפים בודדים ליום עקב התכלות הריאגנטים הדרושים לביצוע הבדיקות הרפואיות. ב-13 באפריל, אחרי מועד היעד שנקבע, ישראל ביצעה כ-10 אלף בדיקות. במאי, כמות הבדיקות הייתה קטנה מ-10 אלף בין היתר בגלל ירידה בכמות הפונים. ב-19 באפריל הייתה ישראל ראשונה בעולם במספר הבדיקות לנפש[440] למעט כמה מדינות קטנות (איסלנד, לוקסמבורג, בחריין ואסטוניה). ב-10 במאי, ישראל הייתה בצמרת הדירוג (מעליה איסלנד, לוקסמבורג, בחריין, דנמרק ופורטוגל). הדירוג לא מתייחס לשלב התפתחות המגפה ביחס למדינות אחרות.

תפקיד הבדיקות הוא איתור חולים. הן מיועדות בין היתר לעובדים חיוניים או לאזרחים בסיכון מיוחד שאינם יכולים להתבודד כראוי, למשל בבתי חולים ובבתי אבות. כמו כן, הן חיוניות מאוד כדי לקבל מידע על מוקדי התפרצות מיוחדים - כפי שנעשה בבני ברק. כמו כן, הבדיקות חשובות כדי להקל את הסגר. ניתן לפתוח בהדרגה אזורים גאוגרפיים שבהם נראה כי המגפה במגמת התמתנות. ועוד לפני כן - כדי לשקול אם אפשר בכלל להתקדם לכיוון של יציאה מהסגר.[441] הבדיקות הן חלק ממערך שמסיע לצמצום ההדבקה. הוא יעיל אם מבוצע איתור מהיר של חולים, בידודם (עדיף מחוץ לתא המשפחתי) ובידוד מגעיהם. לכן, יש חשיבות לקבלת תשובות מהירות לבדיקות הקיימות, ולוודא סגירת מעגל מהירה מול מגעי החולה.[442] ב-12 אפריל, הזמן מדיווח על תסמינים ועד קבלת תוצאות בדיקת הקורונה עמד על כ-7 ימים בממוצע ובמרץ - 3 ימים. באמצע יולי, 60 שעות.[443]

בתחילת מאי, אחרי תכנון שהחל באפריל, הוצגה תוכנית ההקמה של מערך התחקירים האפידמיולוגי. על פי התוכנית, השאיפה היא שתוצאות הבדיקות לקורונה יתקבלו בתוך 24 שעות, ובידוד של נדבקים יחל כבר יממה לאחר שהתגלו סימפטומים של המחלה. כמו כן, ייערכו מאות חקירות אפידימיולגיות ביום, שייעשו לא רק בעזרת איתור באמצעים טכנולוגיים, אלא גם בעזרת חוקרים. נוסף על כך יוקם מוקד טלפוני כללי למידע ולדיווח על נדבקים. כלומר, תוך 36 עד 48 שעות תבוצע סגירת מעגל הנדבקים. מטרתו לאתר ולבודד 70% (בשאיפה 90%) ממי שנחשפו לחולים בנגיף.[444][445] שם המערך הוא "המכלול" והוא צפוי לקום עד סוף מאי.[446][447] לפי דיווח מ-8 ביוני, המערך לא פעל.[448] בסוף יוני, ישראל לא הצליחה להגיע ליעד של זמן 48 שעות הדרוש לסגירת מעגל. באפריל הוצעה תוכנית אחרת שנדחתה על ידי ראש הממשלה נתניהו.[449] חלקה אומץ על ידי גמזו ביולי.[450] הוקמה מפקדת קורונה שתעזור בין היתר במערך.[451]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומים בגופים רשמיים
מפות
מחקרים
כתבות בתקשורת

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 COVID-19 Coronavirus Outbreak, by Worldometer, מתוך אתר Worldometer, נכון לתאריך 14 באוגוסט 2020, 12:42 שעון ישראל
  2. ^ 1 2 אתר משרד הבריאות, נכון ל-14 באוגוסט 2020 בשעה 07:07 שעון ישראל
  3. ^ 1 2 צבעי היישובים על פי אתר משרד הבריאות:
    Location dot red.svg נדרשים הסברה, בדיקות ואכיפת בידוד
    Location dot orange.svg נדרשת הגדלה של מספר הבדיקות
    Location dot bisque.svg נדרשת הידברות, הסברה ואכיפה
  4. ^ 1 2 מספר תושבים בכל ישוב לפי נתוני למ"ס לסוף 2019
  5. ^ Maham Abedi, COVID-19: New coronavirus disease named by World Health Organization, Globalnews.ca, קוביד-19: השם שניתן על ידי ארגון הבריאות העולמי למחלה הנגרמת מנגיף הקורונה החדש, ‏11 בפברואר 2020 (באנגלית)
  6. ^ מערכת JDN, "קוביד-19": ארגון הבריאות העולמי הכריז על שם חדש לנגיף הקורונה, .jdn.co.il, ‏11 בפברואר 2020 (בעברית)
  7. ^ Coronavirus Incubation Period (COVID-19) - Worldometer, www.worldometers.info (באנגלית)
  8. ^ 1 2 נדב איילהדו"ח של מכון גרטנר, טויטר, ‏28 ביוני 2020 (בעברית)
  9. ^ Israel - Noncommunicable Diseases (NCD) Country Profiles, באתר ארגון הבריאות העולמי
  10. ^ ליזי עופר - מרכזת פניות ציבור חופש המידע במשרד הבריאות, בקשה לקבלת מידע הנוגע לתמותה מנגיף הקורונה בישראל ולמחלות רקע מהן סבלו הנפטרים, ‏04/06/2020
  11. ^ נדב אילדיווח, Twitter (בעברית)
  12. ^ מעיין הרוני, כמה חולי קורונה פיתחו תסמינים קשים לאחר ההחלמה?, מעריב, ‏28/6/2020
  13. ^ אילן לוקאץ', "לא חזרנו לעצמנו": תופעות הלוואי הקשות של מחלימי הקורונה, N12, ‏19/6/2020
  14. ^ "קורונה: עדכונים בערוץ טלגרם של משרד הבריאות". 
  15. ^ מישל מחנין, רה"מ נתניהו בתגובה לבהלת הקורונה: "כניסת הנגיף לארץ נמנעה", באתר חדשות 0404‏, 18 בפברואר 2020
  16. ^ רה"מ נתניהו בריאיון: קורונה, מצבו המשפטי והשבת הבנים מחמאס, באתר גלי צה"ל, ‏18 בפברואר 2020
  17. ^ מואב ורדי ואיתי שיקמן, תיירים ששבו לקוריאה מישראל אובחנו עם קורונה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 בפברואר 2020
  18. ^ הודעה לציבור – משרד הבריאות משלחת תיירים מדרום קוריאה, משרד הבריאות
  19. ^ תיירים ששהו בישראל התגלו כנגועים בקורונה; 30 תלמידים הוכנסו להסגר, באתר בחדרי חרדים, 22 בפברואר 2020
  20. ^ סיון חילאי ואמיר אלון, חולה קורונה ראשון בישראל, הגיע מאיטליה לפני ארבעה ימים, באתר ynet, 27 בפברואר 2020
  21. ^ סיון חילאי, התפרצות הקורונה: תלונה נגד מנהל "הפיראט האדום" באור יהודה, באתר ynet, 5 במרץ 2020
  22. ^ אוריה אלקיים, עמיחי שטיין וקטי דור, מנכ"ל משרד הבריאות: "חולה קורונה מאומת ראשון בישראל", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 בפברואר 2020
  23. ^ חן זנדר, נגיף הקורונה: כ-5,600 ישראלים שוהים בבידוד ביתי, באתר חדשות 13, 1 במרץ 2020
  24. ^ מעריב אונליין, ‏החמרה במצבו של נהג האוטובוס שחלה בקורונה: נזקק להנשמה מלאכותית, באתר מעריב אונליין, 6 במרץ 2020
  25. ^ אלי אשכנזי‏, נהג אוטובוס התיירים שחלה בקורונה במצב קשה החלים: "החודש הקשה בחיי", באתר וואלה! NEWS‏, 30 במרץ 2020
  26. ^ שירות כלכליסט ו-ynet, לראשונה: אובחן חולה קורונה בישראל שמקור הדבקתו לא ידוע; מספר החולים עלה ל-39, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2020
  27. ^ אסף רונאל, חוקרי המכון הביולוגי: ישראל הצליחה לשלוט על מגפת הקורונה, עד שהחלו חגיגות הפורים, באתר הארץ, 3 באפריל 2020
  28. ^ ירושלים: בן 88 נפטר לאחר שנדבק בקורונה, באתר ‏מאקו
  29. ^ 1 2 "עלייה מדאיגה: 78 חולי קורונה חדשים התגלו אתמול, זינוק במקרים בבתי ספר". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-29 במאי 2020. 
  30. ^ 1 2 בר סימן טוב: מזהים עלייה בתחלואה בקורונה - בעיקר בבתי הספר, news.walla.co.il, ‏29 במאי 2020
  31. ^ דורון גזיתדיווח, Twitter (בעברית)
  32. ^ רן בליצרדיווח, Twitter (בעברית)
  33. ^ סיון חילאי, 126 חולים, 949 רופאים בבידוד: התינוק מאושפז בבית, באתר ynet, 13 במרץ 2020
  34. ^ יאסר עוקבי, ‏הקורבן ה-14 בבית האבות משען בבאר שבע: זמירה ארצי בת ה-82, באתר מעריב אונליין, 15 באפריל 2020
  35. ^ N12 - בעיצומו של הגל השני: צניחה דרמטית במספר המתים מקורונה..., N12, ‏2020-07-24
  36. ^ אסף צחור-שי וניצה (קלינר) קסיר, על קורונה, צפיפות וערים חרדיות, המכון החרדי למחקרי מדיניות, ‏2020
  37. ^ רויטרס, אמיר בוחבוט ויפעת רוזנברג‏, הקורונה ברשות: אבו מאזן הכריז על מצב חירום, סגר הוטל על בית לחם, באתר וואלה! NEWS‏, 5 במרץ 2020
  38. ^ ג'קי חוגי, זו הכלכלה, אחמד: רבבות פועלים פלסטינים ילונו בישראל החל מיום ראשון | מעריב, מעריב, ‏20 במרץ 2020 (בעברית)
  39. ^ תוכנית מוכנות מערכת הבריאות לשפעת פנדמית
  40. ^ מיטל יסעור בית-אור, ‏מגפת החצבת - עכשיו על שולחן מבקר המדינה, באתר ישראל היום, 12 באפריל 2019
  41. ^ "מבקר המדינה על המוכנות להתפרצות מגפה: "אין מספיק מיטות, אין תוכנית להשלמת הפערים"", מעריב, ‏23 במרץ 2020
  42. ^ "אחרי שחיכה חודשים, מבקר המדינה קובע: ישראל לא ערוכה למגפות - מחסור בתשתיות ותרופות", דה מרקר, ‏23 במרץ 2020
  43. ^ התמודדות משרד הבריאות עם מגפות באתר מבקר המדינה, דו"ח מבקר המדינה 70א', 23 במרץ 2020(הקישור אינו פעיל, 13.5.2020)
  44. ^ הדו"ח בפורמט PDF
  45. ^ אדריאן פילוט, מבקר המדינה: מערכת הבריאות אינה ערוכה להתמודדות עם מגפה כמו קורונה, באתר כלכליסט, 23 במרץ 2020
  46. ^ ענבר טויזר, משרד הבריאות: הנחיות לטיפול בחשד לנושאי "הנגיף הסיני", באתר ynet, 23 בינואר 2020
  47. ^ נגיף הקורונה, משרד הבריאות
  48. ^ אריאל כהנא, ‏מגפת הקורונה: ישראל הוציאה אזהרת מסע לסין וממליצה לישראלים לצאת מהמדינה, באתר ישראל היום, 31 בינואר 2020
  49. ^ ענבר טויזר ואיתי בלומנטל, בהלת נגיף הקורונה: שר הבריאות אסר על טיסות מסין לישראל, באתר ynet, 30 בינואר 2020
  50. ^ צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית) (הוראת שעה) (תיקון), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8354, 17 בפברואר 2020, עמ' 640
  51. ^ צו בריאות העם (שינוי רשימת מחלות מידבקות שבתוספת השנייה לפקודה), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8334, 27 בינואר 2020, עמ' 464
  52. ^ שר הבריאות חתם על צו פקודת בריאות העם להרחבת סמכויות המשרד בהתמודדות עם הקורונה, משרד הבריאות
  53. ^ צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (בידוד בבית חולים) (הוראת שעה), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8351, 12 בפברואר 2020, עמ' 620
  54. ^ צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (הוראות למעסיק של עובד בבידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8342, 4 בפברואר 2020, עמ' 526
  55. ^ תעודת מחלה גורפת לעובד השוהה בבידוד לפי צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף-2020 – עדכון, באתר משרד הבריאות, 24 בפברואר 2020
  56. ^ מיכל אריאלי, ‏מי ישלם לכם על ימי הבידוד? מדריך הקורונה לעובדים ולמעסיקים, באתר גלובס, 24 בפברואר 2020
  57. ^ מפסידים עבודה בגלל הקורונה? דעו את זכויותיכם, באתר כלכליסט, 5 במרץ 2020
  58. ^ יהודה קונפורטס, ‏טלה-רפואה כחול לבן: הסטארט-אפים שמטפלים בשוהים בבידוד בשיבא, באתר "אנשים ומחשבים", 24 בפברואר 2020
  59. ^ אלי לוי, התפשטות הקורונה בישראל: מתחם בידוד נוסף בבי"ח רמב"ם • תיעוד, באתר חדשות 13, 29 בפברואר 2020
  60. ^ הוראות הבחירות לכנסת (סדרי הצבעה והוראות בדבר הצבעה בבתי חולים) (קלפיות מותאמות לבוחרים בבידוד בית בשל נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8364, 27 בפברואר 2020, עמ' 680
  61. ^ אריק בנדר, יובל בגנו, ‏הסתיימה ההצבעה ב"קלפיות הקורונה": 70% מהמבודדים הצביעו, באתר מעריב אונליין, 2 במרץ 2020
  62. ^ בועז אפרת, לירן לוי, אלי אשכנזי ודנה ירקצי‏, שני חולים נוספים בקורונה בישראל, המשטרה חוקרת אזרחים שהפרו בידוד, באתר וואלה! NEWS‏, 5 במרץ 2020
  63. ^ אמיר בוחבוט ודנה ירקצי‏, בהלת הקורונה: נסיעת הרמטכ"ל לארה"ב תידחה למועד אחר, באתר וואלה! NEWS‏, 4 במרץ 2020
  64. ^ אמיר בוחבוט‏, בהלת הקורונה: צה"ל אוסר על טיסות חיילים לחו"ל ומבטל תרגילים בינלאומיים, באתר וואלה! NEWS‏, 5 במרץ 2020
  65. ^ יואב זיתון, הגבלות הקורונה בצה"ל: צמצום טקסים, ביטול תרגילים ואיסור לטוס לחו"ל, באתר ynet, 5 במרץ 2020
  66. ^ הלל ביטון-רוזן, שר הביטחון נפתלי בנט קיים דיון היערכות בנושא נגיף הקורונה, באתר ערוץ 20, 5 במרץ 2020
  67. ^ איתמר אייכנר, איתי בלומנטל ואמיר אלון, ההכרעה נפלה: כל מי שיגיע לישראל מחו"ל ייכנס לבידוד ביתי לשבועיים, באתר ynet, 9 במרץ 2020
  68. ^ סיון חילאי ואלי סניור, הגבלות הקורונה: יבוטלו אירועים עם יותר מ-2,000 איש, הימנעו מביקורים בבתי חולים, באתר ynet, 10 במרץ 2020
  69. ^ המאבק בקורונה: מהיום - הנחיות והגבלות חדשות במגזר העסקי והפרטי, באתר ‏מאקו
  70. ^ "סיפור ההצלחה של הקורונה: כך ריסקו הערבים בישראל את העקומה". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-20 במאי 2020. 
  71. ^ איתמר אייכנר וסיון חילאי, תחזית משרד הבריאות: עד מאות חולי קורונה ביום, אלפים עלולים למות, באתר ynet, 17 במרץ 2020
  72. ^ הדס מגן, ‏הפרופסור האופטימי: "הקורונה היא סתם מגפה עם יחסי ציבור, יותר אנשים ימותו מדיכאון", באתר גלובס, 20 במרץ 2020
  73. ^ רביב שכטר, "אופתע אם ימותו יותר מ-10": יועצי נתניהו נגד משרד הבריאות, באתר אייס, 18 במרץ 2020
  74. ^ Twitter bird logo.svg ציוץ של ד"ר בן הורוביץ, חבר לשעבר בעמותת מדעת ברשת החברתית טוויטר, 9 במאי 2020
  75. ^ המאבק בהתפשטות הקורונה לשיא: מיני-סגר על אזרחי ישראל, באתר בחדרי חרדים, 17 במרץ 2020
  76. ^ נעה לנדאו, יהושע (ג'וש) בריינר ואהרן רבינוביץ, התקנות החדשות נכנסות לתוקף: אסור להתרחק מהבית, הרכבת תופסק מהערב, באתר הארץ, 25 במרץ 2020
  77. ^ תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש - הגבלת פעילות) (תיקון), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8414, 25 במרץ 2020, עמ' 870
  78. ^ אדיר ינקו, מנכ"ל משרד הבריאות: "שימו מסכות, קנו בעיקר במשלוחים", ynet, ‏31 במרץ 2020 (בעברית)
  79. ^ "שחרית מרגשת במערת המכפלה" ערוץ 7
  80. ^ מיטל יסעור בית-אור, ‏אושר: חובת חבישת מסכה במרחב הציבורי, באתר ישראל היום, 07 באפריל 2020
  81. ^ הנחיה לחבוש מסיכת פה ואף במרחב הציבורי ובעבודה
  82. ^ חבישת מסיכה מקטינה את סיכויי ההדבקה - צפו כיצד תוכלו להכין מסיכה משלכם בבית
  83. ^ כל ההקלות, כל ההגבלות: הרשימה המלאה, באתר כלכליסט, 20 באפריל 2020
  84. ^ איתמר אייכנר, סער הס ואליסף קוסמן, מה מותר, מה סגור. עושים סדר בהנחיות, באתר ynet, 25 באפריל 2020
  85. ^ איתמר אייכנר, פתיחת שווקים והסרת איסור השחייה: הצעדים הבאים להקלות במשק, באתר ynet, 30 באפריל 2020
  86. ^ התו הסגול: זהו מתווה משרד הבריאות לחזרה הדרגתית לשגרה, www.maariv.co.il
  87. ^ מה מותר, מה עדיין אסור ומה צפוי בעתיד: כל ההקלות שאושרו אמש, www.haaretz.co.il (בעברית)
  88. ^ ביקור בני משפחה ויציאה לקניון: אלו ההגבלות המעודכנות, www.maariv.co.il
  89. ^ ראייה שלמה לניהול השוטף של המגפה(עמ' 13), ‏10 במאי 2020
  90. ^ 1 2 משרד הפנים, הנחיות לפתיחת חופי הרחצה- תוך עמידה בתו הסגול, מקור: ynet
  91. ^ 1 2 בתי הכנסת והמסגדים ייפתחו החל ממחר בכל הארץ, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  92. ^ המטרה - סטטוס קוו בנדבקים: ההגבלות והעימותים בדיון, ynet, ‏2020-06-29 (בעברית)
  93. ^ הדאגה של משרד הבריאות והמתקפה של אדלשטיין: "אנחנו לא..., N12, ‏2020-06-29
  94. ^ בעקבות העלייה הדרמטית בתחלואה: אלו היישובים בהם הוטלו הגבלות, www.maariv.co.il
  95. ^ מתי ייכנסו לתוקף ההגבלות החדשות? מה שידוע עד כה, N12, ‏2020-07-02
  96. ^ מדריך: מה פתוח, מה נסגר - ומתי כל ההגבלות נכנסות לתוקף?, news.walla.co.il
  97. ^ N12 - ההגבלות המעודכנות: הקנס על מסכה הוגדל, אולמות האירועים..., N12, ‏2020-07-08
  98. ^ אדלשטיין על סדצקי: אם מישהו לא יכול להמשיך בקרב - המשימה שלי למצוא מחליף, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  99. ^ N12 - השרים דנים: הקרב המסתמן בישיבת הממשלה, N12, ‏2020-07-16
  100. ^ איזו התקהלות מותרת והאם המסעדות ייסגרו? מדריך להגבלות החדשות, news.walla.co.il
  101. ^ פחות משעה לכניסת ההגבלות: נתניהו וגנץ האריכו את פעילות המסעדות, news.walla.co.il
  102. ^ N12 - לקראת סוף השבוע - אלו כל ההגבלות שנשארו בתוקף, N12, ‏2020-07-24
  103. ^ N12 - קבינט הקורונה אישר: מתחמי הקניות ייפתחו בסופ"ש, N12, ‏2020-08-05
  104. ^ משרדי הבריאות והתרבות סיכמו: הופעות חיות במתכונת "דרייב אין", ynet, ‏2020-07-22 (בעברית)
  105. ^ ליאל קייזר, דיווח בכאן חדשות(00:29), טוויטר, ‏2 באוגוסט 2020
  106. ^ מאיר מרציאנודיווח, טוויטר
  107. ^ הגבלות הקורונה החדשות: מספר הנוסעים ברכב יוגבל, הנוכחות בעבודה תצומצם - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2020-08-09 (בעברית)
  108. ^ מופעי התרבות חוזרים במרחבים פתוחים, הקהל יחולק לקבוצות של עד 20, ynet, ‏2020-08-09 (בעברית)
  109. ^ "מה יקרה אם המגבלות לא יעזרו? גמזו: השלב הבא - סגירת מסעדות וקניונים". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-13 באוגוסט 2020. 
  110. ^ עד 30 איש בשטח פתוח, עד 20 בשטח סגור: הגבלות ההתקהלות החדשות - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2020-08-14 (בעברית)
  111. ^ נסגר הגבול היבשתי עם מצרים, Passportnews, ‏8 במרץ 2020 (בעברית)
  112. ^ תומר הדר, רשות שדות התעופה סוגרת את טרמינל 1, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2020
  113. ^ כלכליסט ו-ynet, מאזן ביניים: 50 חולי קורונה אובחנו בישראל, באתר כלכליסט, 9 במרץ 2020
  114. ^ ג'וש ארונסון, ‏תחנת הרכבת בנתב"ג תיסגר לבאי הטיסות הנכנסות לישראל, באתר מעריב אונליין, 10 במרץ 2020
  115. ^ נמל התעופה רמון יסגר בלילות, באתר ערוץ 7, 16 במרץ 2020
  116. ^ אין תשלום לנהג ודילול אוטובוסים: הגבלות בתחב"צ, באתר "סרוגים", 16 במרץ 2020
  117. ^ אלו תקנות החרום החדשות בגלל הקורונה, כיכר השבת (בעברית)
  118. ^ איתמר אייכנר ואלי סניור, למי מותר לצאת? כמה נוסעים במכונית? המדריך לתקנות החירום, באתר ynet, 20 במרץ 2020
  119. ^ אסף זגריזק, במסגרת ההגבלות החדשות: תנועת הרכבות תיפסק לחלוטין, באתר ynet, 25 במרץ 2020
  120. ^ אטילה שומפלבי, איתמר אייכנר, אלי סניור, אסף זגריזק, יואב זיתון, גלעד כהן ואיתי בלומנטל, עומסי תנועה לפני הסגר: "תהיה אכיפה חסרת תקדים"ם, באתר ynet, 07 באפריל 2020
  121. ^ חסן שעלאן, התפרצות קורונה בצפון: ראש המועצה חסם כביש בין שני יישובים ערביים, באתר ynet, 10 באפריל 2020
  122. ^ ג'קי חורי, דבוריה וג'סר א-זרקא מונעות כניסה ממי שאינו תושב המקום בשל חשש מקורונה, באתר הארץ, 10 באפריל 2020
  123. ^ רועי רובינשטיין, יעל פרידסון ואחיה ראב"ד, סגר שני: עשרות מחסומים וביטול חגיגות המימונה, באתר ynet, 14 באפריל 2020
  124. ^ איתמר אייכנר, הממשלה אישרה את הגבלות התנועה ביום הזיכרון, יום העצמאות והרמדאן, ynet, ‏22 באפריל 2020
  125. ^ אנה רייבה ברסקי, אלון חכמון, החנויות ייפתחו במוצ"ש, סגר יוטל על שכונות בבית שמש ונתיבות, מעריב, ‏24 באפריל 2020
  126. ^ איתמר אייכנר, מהערב: איסור הגעה לבתי העלמין. מחרתיים: סגר יום העצמאות, באתר ynet, 27 באפריל 2020
  127. ^ ל"ג בעומר במירון: שלוש הדלקות בשידור חי, באתר כיכר השבת, 28 באפריל 2020
  128. ^ אנה רייבה ברסקי, הוטל סגר על שלוש שכונות בי-ם; הקלות על נתיבות ובית שמש, מעריב, ‏30 באפריל 2020
  129. ^ משפחה נדבקה בקורונה: תושבי נווה עופר בת"א התבקשו להישאר בבית, ynet, ‏2020-05-18 (בעברית)
  130. ^ עוד דחייה בחזרת הרכבת: תשוב רק ב-8 ביוני, ynet, ‏2020-05-24 (בעברית)
  131. ^ 1 2 דנה ירקצי ובועז אפרת, הרכבת תשוב לפעילות ביום שני; מסתמן: מופעי תרבות כבר בסופ"ש, news.walla.co.il, ‏17 ביוני 2020
  132. ^ אלו הקריטריונים שהכניסו את רעננה ויבנה לרשימה הבעייתית, ynet, ‏2020-07-09 (בעברית)
  133. ^ כך תעבוד התחבורה הציבורית - עד להודעה חדשה | שאלות ותשובות, ynet, ‏2020-07-08 (בעברית)
  134. ^ הקלה בהגבלות בתחב"צ: האוטובוסים יחזרו לנסוע אחרי 22:00 החל ממחר, www.maariv.co.il
  135. ^ המשטרה התחילה לאכוף את ההנחיות: קנס ניתן לעובד חיוני שאישורו טרם הונפק, באתר ‏מאקו
  136. ^ נופלים כמו זבובים: מחלקות שלמות נשלחו לבידוד - ובתי החולים יעברו לעבודה במשמרות, TheMarker, ‏21 במרץ 2020
  137. ^ כך ייראה בית החולים לחולי קורונה בישראל, ynet, ‏17 במרץ 2020 (בעברית)
  138. ^ "בתי החולים: אנחנו בבור תקציבי, 10,000 עובדים בסכנת פיטורים". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-11 ביולי 2020. 
  139. ^ N12 - מעקב N12: האם מטפלים בכישלונות שהביאו להתפרצות?, N12, ‏2020-07-14
  140. ^ הושגה הסכמה לסיום שביתת האחיות שהחלה היום, ynet, ‏2020-07-20 (בעברית)
  141. ^ אפרתי, עידו (11 באוגוסט 2020). "יחידות לטיפול נמרץ נסגרות בשל ריבוי חולי קורונה, ובבתי החולים מצביעים על סימני קריסה". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-11 באוגוסט 2020. 
  142. ^ פרופ' גמזו: אם נטיל סגר על ערים אדומות - הוא יכלול הגבלות תנועה, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  143. ^ מיטל יסעור בית-אור, ‏לא נספיק לבדוק את כל דגימות הקורונה, באתר ישראל היום, 24 בפברואר 2020
  144. ^ אדריאן פילוט, המעבדות קורסות, ולישראל אין מושג כמה באמת חולים, באתר כלכליסט, 12 במרץ 2020
  145. ^ מיטל יסעור בית-אור, ‏משרד הבריאות יקצר את ההמתנה לתוצאות בדיקות הקורונה, באתר ישראל היום, 13 במרץ 2020
  146. ^ סיון חילאי, מעבדות נוספות, ועבודה מסביב לשעון: כך מתגברים את מערך בדיקות הקורונה, באתר ynet, 15 במרץ 2020
  147. ^ נתניהו: "הנחיתי להגיע ל-5,000 בדיקות יומיות - בצמרת העולמית", ynet, ‏19 במרץ 2020 (בעברית)
  148. ^ מיטל יסעור בית-אור, ‏האוצר לא אישר שעות נוספות: צמצום בבדיקות הקורונה בסוף השבוע, באתר ישראל היום, 20 במרץ 2020
  149. ^ יואב איתיאל‏, מתחם בדיקות הקורונה בחיפה נפתח באיחור, ובעיר מתוסכלים מהעדיפות לת"א, באתר וואלה! NEWS‏, 24 במרץ 2020
  150. ^ נפתחו מתחמי בדיקות קורונה נוספים: "תורמים למאמץ", ynet, ‏24 במרץ 2020 (בעברית)
  151. ^ רעננים, רוצים להיבדק? תחנת "היבדק וסע" נפתחה בטירה. מכבי תציב עמדת בדיקות קורונה בשכונה הירוקה בכפ"ס, צומת השרון רעננה, ‏2 באפריל 2020 (בעברית)
  152. ^ מערכת אתר צה"ל, כך נראית המעבדה הצה"לית לזיהוי הקורונה, באתר צה"ל, 24 במרץ 2020
  153. ^ סיון חילאי, כמות הבדיקות עלתה, אך לא מספיקים לטפל בהן: "יד ימין לא יודעת מיד שמאל", באתר ynet, 27 במרץ 2020
  154. ^ Twitter bird logo.svg ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית טוויטר, 2020-04-26
  155. ^ מאור צור, נדב איל, אבדו פרטי כמה חולי קורונה: סיירת מטכ"ל מעורבת בניסיון לאתרם, באתר חדשות 13, 26 במרץ 2020
  156. ^ משרד הבריאות: תוך שבועיים נבצע 30 אלף בדיקות מדי יום - חדשות בריאות ורפואה, ערוץ 7 (בעברית)
  157. ^ ההבטחה ל-30 אלף בדיקות נעלמה, ומספרן כבר לא נחשף, ynet, ‏7 באפריל 2020 (בעברית)
  158. ^ פרופ' סיגל סדצקי: "הלימודים לא יחזרו אחרי פסח, לא נפתח הכול", ynet, ‏6 באפריל 2020 (בעברית)
  159. ^ מחדל הבדיקות: המחסור, הביטולים וטרטור החולים, ynet, ‏5 באפריל 2020 (בעברית)
  160. ^ הצלחה באיתור חומר חלופי לבדיקות הקורונה: "נוכל לעבוד לפחות שבועיים", ynet, ‏2 באפריל 2020 (בעברית)
  161. ^ מחדל הבדיקות: בניגוד להצהרות – המדינה תוכל לבצע רק 12 אלף בדיקות קורונה ביום, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  162. ^ ""נספק חומרים לעוד 12 אלף בדיקות קורונה ביום לפחות"". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-8 באפריל 2020. 
  163. ^ תמונת מצב: 9,248 חולי קורונה אובחנו בישראל, 65 נפטרו, ynet, ‏7 באפריל 2020 (בעברית)
  164. ^ עשרות אלפי בדיקות קורונה עושות את דרכן מסיאול לישראל, מעריב
  165. ^ משרד הבריאות: ביממה האחרונה בוצעו מעל עשרת אלפים בדיקות קורונה, מעריב
  166. ^ אתמול: שיא במספר הבדיקות לקורונה, N12, ‏21 באפריל 2020
  167. ^ אחרי פסח לא נוכל לחזור לחיים נורמליים. זו האמת, ויש לומר אותה בבירור, הארץ (בעברית)
  168. ^ ככל שתוצאת בדיקת הקורונה תגיע מהר יותר - הסיכוי להדביק..., N12, ‏12 באפריל 2020
  169. ^ "התנאי הקריטי ליציאה מהסגר: תוצאות לבדיקות קורונה בתוך 24 שעות - לעומת 8 ימים כיום". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-20 באפריל 2020. 
  170. ^ עירית אבישר, פרופ' גרוטו בוועדת הקורונה: "בסוף החודש נגיע ל-24 אלף בדיקות ביום", כלכליסט, ‏16 באפריל 2020
  171. ^ נדב איל, דיווח על הקמת המערך
  172. ^ שני אשכנזי, משרדי הבריאות והביטחון חתמו על הסכם עם מיי הריטג' לביצוע 10,000 בדיקות קורונה ביום, גלובס, ‏23 באפריל 2020 (בעברית)
  173. ^ מיטל יסעור בית-אור, ‏קופות החולים יפתחו בשבוע הבא מרפאות ייעודיות לבדיקות קורונה, באתר ישראל היום, 2 באפריל 2020
  174. ^ מואב ורדיראיון עם אילנה דיין, טוויטר
  175. ^ עידו אפרתימשרד הבריאות יחל בקרוב בבדיקות נרחבות של נוגדני קורונה בציבור, www.haaretz.co.il
  176. ^ בני ברק: כך מתבצעות הבדיקות הסרולוגיות לאיתור נדבקים..., N12, ‏2020-06-03
  177. ^ "בגל ההתפרצות השני של הקורונה המעבדות יקרסו", www.israelhayom.co.il
  178. ^ "אוניברסיטת ת"א וחיל הרפואה יבצעו 5,000 בדיקות נוגדנים בצה"ל". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-14 במאי 2020. 
  179. ^ משרד הבריאות מקצר חקירות אפידמיולוגיות, פחות אנשים יידרשו לבידוד, ynet, ‏2020-07-10 (בעברית)
  180. ^ מומחים לחצו לזרז את הבדיקות למבודדים, אך סדצקי סירבה - עד שהתחלף מנכ"ל, Haaretz הארץ (בעברית)
  181. ^ משרד הבריאות מקצר חקירות אפידמיולוגיות, פחות אנשים יידרשו לבידוד, ynet, ‏2020-07-10 (בעברית)
  182. ^ יעל פרידסון, איתי בלומנטל ואדיר ינקו, הקורבן הרביעי בדיור המוגן בירושלים: נפטרה חולת קורונה בת 98, באתר ynet, 2 באפריל 2020
  183. ^ אחרי שבועיים: החלו בדיקות קורונה לדיירי "מגדל נופים" בירושלים, באתר ynet, 26 במרץ 2020
  184. ^ 12 נפטרים בבית אבות 'משען': המשטרה פתחה בחקירה, באתר "סרוגים", 10 באפריל 2020
  185. ^ מסתמן שהנגיף אינו מצוי בחלל הגרון אלא בתוך הריאות
  186. ^ סיון חילאי, הקריטריונים ישונו? "90% מהבקשות לבדיקות קורונה נפסלות", באתר ynet, 11 במרץ 2020
  187. ^ רוני לינדרמשחררים את צוואר הבקבוק: שורת צעדים להגדלת מספר בדיקות הקורונה, באתר TheMarker‏, 14 במרץ 2020
  188. ^ חומי ברמן, 15 עובדים בבתי החולים הדסה בי-ם התגלו כחולים בנגיף הקורונה, JDN - חדשות, ‏2020-03-26 (בhe-IL)
  189. ^ מהיום: בדיקות קורונה דרך קופת חולים מכבי, N12, ‏5 באפריל 2020
  190. ^ יותר בדיקות ו"אזורים אדומים": המתווה המסתמן לבלימת הקורונה בבתי האבות, news.walla.co.il
  191. ^ "משרד הבריאות: פחות בדיקות למחלימים, חלק ימתינו יותר עד השחרור". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-4 במאי 2020. 
  192. ^ אדלשטיין משנה את המדיניות: "נרחיב את הבדיקות למי שאין..., N12, ‏2020-05-31
  193. ^ מדיניות הבדיקות שוב משתנה, השרים נקראו להיבדק, ynet, ‏2020-06-05 (בעברית)
  194. ^ משרד הבריאות הורה לקופות החולים: לא לבדוק אנשים ללא תסמיני קורונה, news.walla.co.il
  195. ^ מהשבוע: עובדי המוסדות הגריאטריים יעברו בדיקת קורונה אחת לשבוע, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  196. ^ עוד תוכנית של משרד הבריאות: בדיקת מערכות ביוב של בתי האבות, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  197. ^ N12 - משרד הבריאות משנה מדיניות: כל מה שהיה במגע עם חולה..., N12, ‏2020-08-03
  198. ^ עידו אפרתיכמה קשה מצבם של החולים הקשים בישראל? "הארץ" מסביר, באתר הארץ, 9 ביולי 2020
  199. ^ בועז אפרת‏, ליצור אחידות בהגדרות: משרד הבריאות עדכן את סיווג מצב החולים בקורונה, באתר וואלה! NEWS‏, 12 ביולי 2020
  200. ^ יאיר קראוס, ‏עלייה במספר החולים קשה: שינוי הקריטריונים אינו הגורם, בעיתון מקור ראשון, 15 ביולי 2020
  201. ^ 1 2 כאן חדשותהמשנה למנכ"ל שיבא, פרופ' ארנון אפק, Twitter, ‏4 ביולי 2020 (בעברית)
  202. ^ "קורונה היא המחלה הקלה הקשה ביותר. זה לא אומר שאי אפשר לעצור אותה". הארץ (בעברית). 20 ביולי 2020. בדיקה אחרונה ב-24 ביולי 2020. 
  203. ^ איתמר אייכנר ואטילה שומפלבי, המוסד הביא 100 אלף בדיקות. גרוטו: "זה לא מה שחסר", באתר ynet, 19 במרץ 2020
  204. ^ אודי עציון, אינוויטק מרעננה תספק למשרד הביטחון 1,000 מכונות הנשמה, באתר כלכליסט, 22 במרץ 2020
  205. ^ טל שניידר, ‏נתניהו: "אם לא נראה שיפור, ייתכן שנצטרך להיכנס לסגר מלא", באתר גלובס
  206. ^ מערכת אתר צה״ל, ״אנחנו בשבילכם, לא עד חצי המלכות - אלא כל המלכות״, באתר צה"ל, 26 במאי 2020
  207. ^ אודי עציון, נגיף הקורונה מכניס את רפאל והתעשייה האווירית לשדה קרב חדש, באתר ynet, 31 במרץ 2020
  208. ^ יואב זיתון, מכ"ם לחדר המיון: ייטול מדדים ללא מגע ויצמצם סיכוי להדבקה בקורונה, באתר ynet, 31 במרץ 2020
  209. ^ דו"ח של הכנסת: רק 1,437 מכונות הנשמה בישראל, באתר "סרוגים", 26 במרץ 2020
  210. ^ ועדה משותפת למועצה הלאומית לביואתיקה, ללשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל ולמשרד הבריאות, נייר עמדה של הוועדה הציבורית לתיעדוף חולים קשים בתקופת מגפת הקורונה, משרד הבריאות, ‏אייר תש"פ – מאי 2020
  211. ^ איתי בלומנטל, שני מיליון מסכות בדרך: טיסת מטען מיוחדת לסין, באתר ynet, 4 באפריל 2020
  212. ^ איתי גל, זו התרופה הניסיונית שמקבל חולה הקורונה המאושפז בביה"ח פוריה, באתר ynet, 6 במרץ 2020
  213. ^ רוני לינדרתרופה לקורונה? הטיפול שהביא לתפנית במצבו של הנהג החולה, באתר TheMarker‏, 13 במרץ 2020
  214. ^ ד"ר מיכל לרון, רחל גולדווג, התנהגויות בריאות בעת התפרצות מגפת הקורונה: ממצאים ראשוניים, מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, ‏2020
  215. ^ https://publichealth.doctorsonly.co.il/2020/07/201103/
  216. ^ אורן פרסיקו, במשרד ראש הממשלה סירבו להגיב לפניות בנוגע למנהגו של נתניהו להימנע מלענות לשאלות, באתר העין השביעית, 20 באפריל 2020
  217. ^ מערכת אתר צה״ל, הושק פורטל חירום לאומי ומוקד טלפוני ייעודי, באתר צה"ל, 18 במרץ 2020
  218. ^ יומן עדכונים
  219. ^ מייסד נגישות ישראל בקריאה לשר הבריאות: "הקפידו על הסדרי נגישות לאנשים עם מוגבלות וקשישים בהערכויות הנגזרות מהמשבר", באתר נגישות לישראל, 19 במרץ
  220. ^ משרד הבריאות, שומרים מרחק על 2 מטרים!, יוטיוב
  221. ^ משרד הבריאות, כדי למנוע התפרצות מחודשת חייבים להקפיד על שלושה כללים חשובים, פייסבוק, טלויזיה
  222. ^ סרטונים עוצרים את שרשרת ההדבקה (מונגש), סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:00)
  223. ^ אורלי הררי, הבקשה של האיטלקים ממשרד הבריאות בישראל, באתר ערוץ 7, 31 במרץ 2020
  224. ^ فيروس كورونا - وزارة الصحة, נגיף (בערבית)
  225. ^ [https://info.oref.org.il/12402-ar/Pakar.aspx معلومات وتعليمات للمواجهة مع حالة الطوارئ], info.oref.org.il
  226. ^ החרגת מערת המכפלה, בחדרי
  227. ^ דעה: החרדים של דנה ויס, באתר גלובס
  228. ^ ד"ר אסף מלחי, ד“ר גלעד מלאך, ד"ר שוקי פרידמן, כיצד מתמודד המגזר החרדי עם נגיף הקורונה?
  229. ^ ynet, עיתון חירום לציבור החרדי: "קורונה דוחה שבת", באתר ynet, 26 במרץ 2020
  230. ^ "עדיף בבית בחיים – מאשר בבית החיים": משרד הבריאות מחדד מסרים לציבור החרדי, באתר ‏מאקו
  231. ^ גד פרץ, ‏שערוריית הטלפונים הכשרים: הוגשה תלונה למבקר המדינה, באתר גלובס, 16 באפריל 2020
  232. ^ עמרי מילמן, במקום בידוד ביתי: משרד הביטחון מקים שלושה מתקני החלמה קבוצתיים לחולי קורונה קלים, באתר כלכליסט, 13 במרץ 2020
  233. ^ קובי פינקלר, פרוייקט מלוניות הבידוד יוצא לדרך, באתר ערוץ 7, 16 במרץ 2020
  234. ^ בר פלג, משרד הבריאות מתכנן לאשפז חולי קורונה במרכז גריאטרי בראשון לציון, העירייה מתנגדת, באתר הארץ, 11 במרץ 2020
  235. ^ רענן בן צור, מחאה נגד פינוי קשישים לטובת מחלקת קורונה: "גזר דין מוות", באתר ynet, 24 במרץ 2020
  236. ^ "רבע מהתושבים שלנו בבידוד, היה פה אירוע מתגלגל אבל הכל בשליטה", מעריב, ‏17 במרץ 2020
  237. ^ אלון חכמון, נכנס לתוקפו הסגר המלא על העיר בני ברק, מעריב, ‏3 באפריל 2020
  238. ^ משה נוסבאום, איתמר מינמר, תיעוד: כוחות מג"ב אוכפים את ההסגר על בני ברק, N12, ‏3 באפריל 2020
  239. ^ הצבא תופס פיקוד על הערים החרדיות, ישראל היום, ‏04/04/2020
  240. ^ ככר השבת
  241. ^ מעריב אונליין, ‏משרד הבריאות: ישנה רמת תחלואה גבוהה מאוד בדיר אל אסד, באתר מעריב אונליין, 15 באפריל 2020
  242. ^ איתמר אייכנר, חסן שעלאן ואדיר ינקו, מחולה אחד ל-62 חולים תוך שבוע: סגר ראשון ביישוב ערבי, באתר ynet, 17 באפריל 2020
  243. ^ ההקלות במשק נכנסו לתוקף, סגר על שכונות בבית שמש ונתיבות, www.hidabroot.org (בעברית)
  244. ^ לירן לוי‏, גבר בן 47 מתל אביב נעצר על ידי המשטרה בחשד להפרת צו בידוד, באתר וואלה! NEWS‏, 14 במרץ 2020
  245. ^ איתי בלומנטל, תיעוד: שופינג במקום בידוד ביתי נגמר במעצר צעירה בתל אביב, באתר ynet, 15 במרץ 2020
  246. ^ קורונה בחקירה: 20 תיקים פלילים, 300 בתי עסק נבדקו, אולם נסגר, באתר בחדרי חרדים, 14 במרץ 2020
  247. ^ שירות כלכליסט ו-ynet, 193 חולים בישראל; המשטרה פתחה 20 תיקים נגד מפרי בידוד, באתר כלכליסט, 14 במרץ 2020
  248. ^ איציק סבן, ‏אכיפת הבידוד עולה מדרגה: יוקם כוח מיוחד בשיתוף המשטרה לאיתור מפרים, באתר ישראל היום, 8 במרץ 2020
  249. ^ מה עושים עם אנשים שמפרים בידוד?: הצטרפנו לסיירת האכיפה, באתר ynet
  250. ^ תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8393, 17 במרץ 2020, עמ' 782
  251. ^ יקי אדמקר‏, ועדת חוץ וביטחון חשפה: שב"כ בוחן פירוט שיחות של חולי קורונה, באתר וואלה! NEWS‏, 26 במרץ 2020
  252. ^ 1 2 איכון השב"כ יופסק, ההקלות המתוכננות יידחו בשבוע, www.maariv.co.il
  253. ^ איכוני השב"כ הופעלו כבר בחמישי - אלפי ישראלים נשלחו..., N12, ‏2020-07-04
  254. ^ אלון חכמון, ‏המשטרה סגרה חדר כושר בטמרה לאחר שפעל בניגוד לצו של משרד הבריאות, באתר מעריב אונליין, 20 במרץ 2020
  255. ^ תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8405, 22 במרץ 2020, עמ' 820
  256. ^ תקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8406, 22 במרץ 2020, עמ' 840
  257. ^ N12 - פעם נוספת: התפרצות קורונה בבית אבות משען בבאר שבע, N12, ‏2020-07-17
  258. ^ ynet, בינה מלאכותית ושאלונים לציבור - כך מתכוונים מדעני מכון ויצמן לנבא מראש היכן בדיוק יתפשטו נגיפי הקורונה, באתר ynet, 15 במרץ 2020
  259. ^ שני אשכנזי, זה המבחן שעשוי להבחין בסימני קורונה מוקדמים, ואתם יכולים לבצע אותו לבד, גלובס, ‏2020-04-02 (בעברית)
  260. ^ חוקרי מכון ויצמן מציגים: בדיקת ריח מקוונת תסייע לגילוי קורונה מוקדם, www.haaretz.co.il (בעברית)
  261. ^ איתור קורונה באמצעות ניטור עצמי של חוש הריח, ynet, ‏2020-04-02 (בעברית)
  262. ^ מיטל יסעור בית־אור, ‏קורונה, באתר ישראל היום, 29 במרץ 2020
  263. ^ רפאל קאהאן, הייתם סמוך לחולה קורונה? אפליקציה חדשה של משרד הבריאות תאתר זאת, באתר כלכליסט, 23 במרץ 2020
  264. ^ ישראל דיפנס
  265. ^ הפיתוחים של יחידה 81
  266. ^ ג'ניה וולינסקי, חברה ישראלית שפיתחה תחליף למכונות הנשמה תונפק בבורסה באוסטרליה, באתר TheMarker‏, 24 במרץ 2020
  267. ^ ציוץ של בנימין נתניהו, 2 בפברואר 2020
  268. ^ איתמר אייכנר, נגיפי קורונה הובאו בחשאי לארץ במטרה לייצר חיסון, באתר ynet, 5 במרץ 2020
  269. ^ אור הלר, ציוץ בטוויטר, 11 במרץ 2020
  270. ^ אמיר אלון, אלפי קשישים נשארו בבית: "הקורונה פוגעת קודם כל במבוגרים", באתר ynet, 16 במרץ 2020
  271. ^ אתר "המנהיגות האזרחית", עדכון מהשולחן העגול, 19 במרץ 2020
  272. ^ לין לוי, "בבוקר אחד כל מפעל חיי נגמר", באתר ynet, 21 במרץ 2020
  273. ^ תוך עשר שעות: מיליון ורבע שקלים ליתומי הקורונה, באתר בחדרי חרדים, 31 במרץ 2020
  274. ^ משבר הקורונה נראה כירח דבש בין תושבי מזרח ירושלים לבין העירייה, www.haaretz.co.il (בעברית)
  275. ^ משרד הבריאות לא אישר אף אחת מהמסיכות השקופות, בעמוד הפייסבוק של המרכז הישראלי ללימודי חירשות, 21 במאי 2020
  276. ^ איך חוקר ישראלי הצליח להקים ליגת מתנדבי סייבר עולמית בימי הקורונה, Haaretz הארץ (בעברית)
  277. ^ פרופ' נמרוד מימון מונה לאחראי על משבר הקורונה בבתי אבות ומוסדות סיעודיים כלכליסט, עמיר קורץ, 7 במאי 2020
  278. ^ פרופ' נמרוד מימון יעמוד בראש תוכנית "מגן אבות ואימהות" News1 מחלקה ראשונה, מירב ארד, 7 במאי 2020
  279. ^ נועם (דבול) דביר, ‏קורונה, באתר ישראל היום, 15 במרץ 2020
  280. ^ אחיה ראב"ד, חולה קורונה בן 34 קפץ מקומה 3 בביה"ח פוריה, מצבו קשה, באתר ynet, 31 במרץ 2020
  281. ^ לי ירוןמשרד הרווחה: ארבעה בני אדם התאבדו בעקבות אלימות במשפחה מפרוץ המגפה, באתר הארץ, 3 במאי 2020
  282. ^ debra@haretzion.org.il, הגדול והגבור - מכתבו של ראש הישיבה בעקבות הקורונה, www.etzion.org.il, ‏2020-03-27 (בעברית)
  283. ^ בניגוד להוראות משרד הבריאות: מאות השתתפו בהלווית רב בבני ברק
  284. ^ הרב ראובן לויכטר, מהותה של מגפה: מבט-על, ‏ח' ניסן תש"פ
  285. ^ עקיבא ויסדיווח, Twitter (בעברית)
  286. ^ אלי ביתאן, ‏הפקרות או אחריות: הרב קנייבסקי נגד משרד הבריאות, בעיתון מקור ראשון, 15 במרץ 2020
  287. ^ האדמו"ר מקרלין הורה: "על כל החסידים להתפלל בביתם - אין לארגן מניינים", JDN - חדשות, ‏2020-03-20 (בhe-IL)
  288. ^ הרב אשר וייס, מנחת אשר: לקט שיעורים ותשובות אגרות ומאמרים הנוגעים למגפת הקורונה, ערוץ בינינו, ‏ניסן תש"פ
  289. ^ קריאת הרופאים, כיפה
  290. ^ דוד הכהן, ‏מרן הגר"ח קנייבסקי הורה להתפלל ביחידות: "פיקוח נפש", באתר כיכר השבת, 29 במרץ 2020
  291. ^ משה ויסברג, הגר"ח קנייבסקי בהוראה דרמטית: אסור להתפלל במניין בבני ברק, באתר בחדרי חרדים, 29 במרץ 2020
  292. ^ מחלוקת בין האחים: "אסור" להתפלל במניין, באתר כיכר השבת(הקישור אינו פעיל, 13.5.2020)
  293. ^ 'העדה': "חטא גדול לזלזל בהוראות רופאים", באתר כיכר השבת
  294. ^ בניגוד להנחיות: לפחות 10 מתפללים בביתו של הרב קנייבסקי, באתר וואלה! NEWS
  295. ^ השוטרים התחזו לחרדים וחשפו מניין בניגוד לחוק, באתר "סרוגים", 3 באפריל 2020
  296. ^ הרב יצחק יוסף נגד מנייני התפילה: ידכם דמים מלאו - חדשות בארץ, באתר ערוץ 7
  297. ^ הרב קנייבסקי הורה לחזור לישיבות, יתד נאמן' סירב לפרסם, כיפה, ‏2020-04-21 (בעברית)
  298. ^ גדולי ישראל החליטו: ה'זמן' יתחיל - מהבית, כיכר השבת (בעברית)
  299. ^ לעמוד על נפשנו, צריך עיון (בhe-IL)
  300. ^ תחושת שייכות למדינה במגזר החרדי: מ-68.5% לפני שנה ל-93.5%, חרדים10, ‏2020-04-27 (בhe-IL)
  301. ^ רבנים מתירים להשתמש ב"זום" בליל הסדר, סרוגים, ‏2020-03-24 (בעברית)
  302. ^ הרבנים הראשיים לישראל: אסור להשתמש ב'זום' בליל הסדר, ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד (בעברית)
  303. ^ ההכרעה נפלה: אין בעיה להתפלל במרפסות, באתר כיכר השבת
  304. ^ הקורונה, המניינים, המסיכות והזהירות: מרן הראשלצ הרב יצחק יוסף במקבץ הנחיות מפורט, www.hidabroot.org (בעברית)
  305. ^ תשלום למשפחתון שהושבת בשל מגפת הקורונה, dintora.org
  306. ^ מכון צומת, מכירת כלים בתקופת וירוס קורונה
  307. ^ גט עם כפפות? – נשיא בית הדין הגדול בפסיקה מעניינת לדיינים, חרדים10, ‏2020-04-26 (בhe-IL)
  308. ^ "הקומדי סטור" חוזרת: "אמרו עלינו שלא נחזיק שבועיים", באתר ynet
  309. ^ זאפה בסלון | אמיר דדון בהופעה מיוחדת, באתר ‏מאקו(הקישור אינו פעיל, 13.5.2020)
  310. ^ שיר בהר, לסייר במוזיאון, מהבית: 7 סיורים וירטואליים שכדאי לגלות בייחוד בימי קורונה, טיולי, ‏19 במרץ 2020
  311. ^ נעמה רוזן-קרייף, ‏כך תעבירו את הזמן עם הילדים: כל ההפעלות שאתם חייבים להכיר, בעיתון מקור ראשון, 17 במרץ 2020
  312. ^ מכירת חיסול: העסקים שקרסו תחת הקורונה, ynet, ‏2020-05-27 (בעברית)
  313. ^ כתיבה: חדוה קפלינסקי ועמי צדיק, כלכלנים | אישור: עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי, התמודדות המשק מול משבר נגיף הקורונה בהשוואה למדינות המפותחות, הכנסת, מרכז המחקר והמידע, המחלקה לפיקוח תקציבי., ‏י"ג ניסן תש"ף, 7 באפריל 2020 (נכתב באמצע המשבר)
  314. ^ כרוניקה של תגובה מאוחרת: זה הזמן של הממשלה להעביר הילוך בטיפול במשבר הכלכלי, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  315. ^ עמירם ברקת, לא 80 ולא 30, המדינה העבירה עד היום רק 6.3 מיליארד שקל לסיוע למשק, גלובס, ‏23 באפריל 2020 (בעברית)
  316. ^ ""מצטערים, השר אמר שאי אפשר": מה נותר מהבטחות הממשלה למגזר העסקי?". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-1 ביוני 2020. 
  317. ^ עיריית ירושלים מודיעה על ביטול מסיבות פורים המרכזיות, ירושלים-נט, ‏10 במרץ 2020
  318. ^ קיץ ברבנר, ‏תאטרון "הבימה" ייסגר עד ה-30 באפריל בעקבות התפשטות הקורונה, באתר מעריב אונליין, 12 במרץ 2020
  319. ^ מערכת אתר חיל-האוויר, ‏לאור הנחיות משרד הבריאות ותוך תיאום הדוק עם הפיקוד האירופי של צבא ארה"ב הוחלט על הפסקת תרגיל ה"ג'וניפר קוברה", באתר חיל האוויר הישראלי, 4 במרץ 2020
  320. ^ בשל הקורונה: מצעד החיים נדחה, באתר ישראל היום, 9 במרץ 2020
  321. ^ מערכת אתר צה"ל, צפו במטס ההצדעה המיוחד ליום העצמאות, באתר צה"ל, 29 באפריל 2020
  322. ^ בר פלג, מצעדי הגאווה בתל אביב, בירושלים בחיפה ובבאר שבע נדחו, באתר הארץ, 3 במאי 2020
  323. ^ לראשונה מאז נוסד: שבוע הספר העברי בוטל, N12, ‏2020-05-27
  324. ^ סיון חילאי, איתי בלומנטל, איתמר אייכנר, אדיר ינקו ואמיר אלון, רבבות ישהו בבידוד, אירועים מבוטלים ומשחקים יתקיימו בלי קהל, באתר ynet, 4 במרץ 2020
  325. ^ ארן הרשלג, בהלת הקורונה בישראל: מרתון ירושלים יבוטל, באתר "שוונג", 4 במרץ 2020
  326. ^ הופסקו כל משחקי ליגות הכדורגל, באתר YNET‏, 13 במרץ 2020
  327. ^ יגאל גולדשטיין, ‏העולות, ביטול היורדות וגודל הליגות: עושים סדר, באתר ערוץ הספורט, ‏13 באפריל 2020
  328. ^ יוצאים מהבית פחות – מזהמים פחות: לצד האתגרים המשמעותיים "אפקט קורונה" משפיע לטובה על זיהום האוויר מתחבורה באתר המשרד להגנת הסביבה
  329. ^ אילנה קוריאל, כשאנחנו בבתים: חג החירות של חיות הבר, באתר ynet, 12 באפריל 2020
  330. ^ כשאנחנו בבתים: התנים בפארק הירקון חוגגים, באתר ynet, 14 באפריל 2020
  331. ^ אחיה ראב"ד, בזמן הסגר: חזירי הבר כובשים את חיפה, באתר ynet, 15 באפריל 2020
  332. ^ רויטרס, כשהתושבים בבתים: שועלים בחוף וברחובות אשקלון, באתר ynet, 25 באפריל 2020
  333. ^ אסף זגריזק, בצל הקורונה: ירידה במניין ההרוגים בדרכים, באתר ynet, 29 במרץ 2020
  334. ^ שר התחבורה בצלאל סמוטריץ': מנצלים את ההשבתה להאצת העבודות
  335. ^ מירב מורן"לעשות קרונות מהקורונה": נת״ע תנצל את ימי הסגר להאצת עבודות על הקו האדום, באתר TheMarker‏, 19 במרץ 2020
  336. ^ אסף זגריזק, פחות מכוניות, יותר עבודות: כך מנצלים את הקורונה לשיפור התחבורה הציבורית, באתר ynet, 18 באפריל 2020
  337. ^ חדשות הנדלן בצל הקורונה: ממשיכים בקידום העבודות להרחבת הרקל בירושלים, www.nadlancenter.co.il (בעברית)
  338. ^ אסנת ניר, רכבת ישראל: הושלם חישמול הקו המהיר מירושלים לתחנת סבידור בתל אביב, באתר TheMarker‏, 5 באפריל 2020
  339. ^ אסף זגריזק, הנוסעים מחכים, ובינתיים בונים גשרים: כך מנוצל קיפאון הקורונה לעבודות שעוכבו שנתיים, באתר ynet, 2 במאי 2020
  340. ^ אסף זגריזק, תיעוד: העבודות ב"כביש 6 של הרכבת" בימי הקורונה, באתר ynet, 9 במאי 2020
  341. ^ יואב איתיאל ובועז אפרת, דחייה נוספת בחזרה לשגרה: הרכבות ישובו לפעילות מלאה ב-8 ביוני, וואלה חדשות, ‏24 במאי 2020
  342. ^ אבישי גרינצייג, ‏בתי המשפט יפעלו במתכונת חירום: משפט נתניהו נדחה ל-24 במאי, באתר גלובס
  343. ^ שגיא בן נון‏, לוסי אהריש פוטרה מתכניתה בכאן 11: "כעסו שהנחתה ההפגנה נגד הפגיעה בדמוקרטיה", באתר וואלה! NEWS‏, 22 במרץ 2020
  344. ^ מערכת ישראל היום, ‏קורונה, באתר ישראל היום, 19 במרץ 2020
  345. ^ הולכים לאחדות: הליכוד וכחול לבן חתמו על הסכם להקמת ממשלה, www.maariv.co.il
  346. ^ יהושע (ג'וש) בריינרו נעה לנדאו, מנכ"ל משרד הבריאות הגביל הפגנות לקבוצות של עשרה - ללא אישור הממשלה, באתר הארץ, 2 באפריל 2020
  347. ^ ברק רביד, רה"מ: "יש זעם בצד שלנו, בלי המגבלות אנשים היו מציפים רחובות", באתר חדשות 13, 20 במרץ 2020
  348. ^ אורן זיו, בתמונות: קורונה ומחאה אקספוננציאלית, 24 הפגנות רק בסופ"ש, באתר "שיחה מקומית", 2 במאי 2020.
  349. ^ מוצ"ש של הפגנות, N12, ‏2020-05-09
  350. ^ מתמחים הפגינו בת"א ובחיפה: "לא חוזרים לתורנויות של 26 שעות", news.walla.co.il
  351. ^ שביתה ומחאה: כאלפיים עובדים סוציאליים מפגינים, חסימות בתל אביב, ynet, ‏2020-07-06 (בעברית)
  352. ^ מארגני עצרת המחאה בת"א: "שפוליטיקאים לא יגיעו לכיכר", N12, ‏2020-07-11
  353. ^ אלה לוי-וינריב, בר לביא, "הכל נמחק, כולם פוטרו": העצמאים מוציאים אלפים לרחובות, גלובס, ‏2020-07-11 (בעברית)
  354. ^ 120 חברי כנסת יוכלו להצביע בעת ובעונה אחת, סרוגים, ‏2020-04-23 (בעברית)
  355. ^ Twitter bird logo.svg ציוץ של עקיבא נוביק ברשת החברתית טוויטר, 18 במאי 2020
  356. ^ אריק בנדר, למרות שהתבקש לא להגיע עקב חשש שנחשף לקורונה: השר הנגבי הגיע לכנסת, מעריב, ‏16 במרץ 2020
  357. ^ סמוטריץ' - ככר השבת
  358. ^ לשכת רה"מ: נתניהו וצוותו הקרוב ישהו בינתיים בבידוד, ynet, ‏2020-03-30 (בעברית)
  359. ^ אחרי יומיים: נתניהו ייצא מהבידוד, ynet, ‏2020-04-01 (בעברית)
  360. ^ הרמטכ"ל נכנס לבידוד, היה בדיון שאחד ממשתתפיו אובחן עם קורונה, ynet, ‏2020-03-31 (בעברית)
  361. ^ שר הבריאות ליצמן ורעייתו אובחנו כחולים בקורונה, ynet, ‏2020-04-02 (בעברית)
  362. ^ לאחר שח"כ אובחן כחולה קורונה: הכנסת תפעל באופן מצומצם, ארבעה נכנסו לבידוד, ynet, ‏2020-06-06 (בעברית)
  363. ^ מעריב אונליין, ‏"ריבלין חגג סדר עם בתו בניגוד להנחיות"; הנשיא התנצל: "מבין את הביקורת", באתר מעריב אונליין, 10 באפריל 2020
  364. ^ ערוץ 7, ליברמן הפר את הנחיות ליל הסדר, באתר ערוץ 7, 12 באפריל 2020
  365. ^ N12 - שר הבריאות הכריז על הגבלות - וחגג עם רעייתו, N12, ‏2020-07-08
  366. ^ תקנות בתי המשפט במצב חירום,אתר ויקיצטוט
  367. ^ הודעה בדבר החלת התקנות על בתי המשפט,אתר משרד המשפטים,22 במרץ 2020
  368. ^ יוארך בחודש מצב החירום בבתי המשפט - חדשות משפט ופלילים, ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד (בעברית)
  369. ^ הודעה על קיום דיונים מרחוק באמצעות אמצעים טכנולוגיים המאפשרים העברת קול ותמונה מרחוק,משרד המשפטים,24 במרץ 2020
  370. ^ רועי רובינשטיין ואלי סניור, תקנות לשעת חירום בבתי הסוהר: שחרור מוקדם ל-400 אסירים, באתר ynet, 27 במרץ 2020
  371. ^ אליאור לוי ויואב זיתון, חמאס עונה לנתניהו בעניין עסקת שבויים: "הכדור במגרש של ממשלת ישראל", באתר ynet, 7 באפריל 2020
  372. ^ "לא עבור כולן הבית הוא מקום בטוח להיות בו בזמן הסגר", באתר ‏מאקו
  373. ^ עו"ד אילנה שושן, ‏הבידוד עלול להיות מה שיהרוג אותנו | מלכת היופי לשעבר אילנה שושן בטור מיוחד, באתר מעריב אונליין, 18 במרץ 2020
  374. ^ דורי ריבקין, ד"ר טל ארזי, יניב אורן, דנה ברנדר, שקד לובוצקי-גטה, מעיין סרבר, ד"ר לייה מורן-גלעד, התמודדות עם אלימות נגד נשים במערכת יחסים זוגית בעת משבר הקורונה: סקירה בין-לאומית, מכון מאיירס-ג'ויינט-ברוקדייל, ‏2020
  375. ^ עופר אדרתשבעה בווטסאפ והספד בזום: הקורונה מאלצת את המשפחות להתאבל אחרת, באתר הארץ, 14 באפריל 2020
  376. ^ מייקי לוי‏, בעקבות צעדי משרד התקשורת: האם האינטרנט הישראלי בסכנה?, באתר וואלה! NEWS‏, 24 במרץ 2020
  377. ^ גד פרץ, ‏גידולים משמעותיים בביקושים: ההסתגרות בבתים הביאה לזינוק בתעבורת האינטרנט, באתר גלובס
  378. ^ שגיא כהןלבקשת משרד התקשורת: נטפליקס תפחית את איכות הצפייה בישראל, באתר TheMarker‏, 23 במרץ 2020
  379. ^ לאה אפרתי, סקר במגזר החרדי: עלייה במספר הנחשפים לאינטרנט, ביזנעס, ‏6 באפריל 2020 Archived 2020-05-30 at the Wayback Machine
  380. ^ אלי שלזינגר, בעקבות הקורונה: שינויים משמעותיים בהרגלי הגלישה של החרדים, באתר בחדרי חרדים, 6 באפריל 2020
  381. ^ עשרות חקירות משטרה בגין הפצת פייק ניוז | Israel Defense, www.israeldefense.co.il (בעברית)
  382. ^ המשטרה מזהירה: הונאות פיננסיות בחסות הבהלה מקורונה | Israel Defense, www.israeldefense.co.il (בעברית)
  383. ^ ניצול הבהלה הציבורית העולמית סביב נגיף הקורונה לביצוע מתקפות סייבר, GOV.IL (בעברית)
  384. ^ עמיר קורץ, עוד כתב אישום בכפוף לשימוע נגד חשוד בהפצת הודעות "פייק ניוז" על קורונה, באתר כלכליסט, 19 באפריל 2020
  385. ^ נגה ניר נאמן, גם זה בגלל הקורונה: תעשיית זיוף האלכוג'ל פורחת עקב ביקוש שיא, באתר חדשות 13, 29 במרץ 2020
  386. ^ הגר בוחבוט, השיעור בזום הפך לסיוט: "פורנו וקניבליזם", באתר ynet, 26 באפריל 2020
  387. ^ דניאל אדלסון, שליח ynet ו"ידיעות אחרונות" לסין, בחזרה מסין, בלי בדיקה בנתב"ג, באתר ynet, 2 בפברואר 2020
  388. ^ שאול אמסטרדמסקי, דיווח, טויטר, ‏29 במאי 2020 (בiw)
  389. ^ דנה ירקצי, מאיה הורודניצ'אנו ובועז אפרת, השרים אישרו: הלימודים יימשכו כסדרם, למעט במוקדי תחלואה בקורונה, news.walla.co.il, ‏30 במאי 2020
  390. ^ N12 - תוכנית הפרויקטור למלחמה בקורונה נחשפת: כל הפרטים, N12, ‏26 ביולי 2020
  391. ^ תרחיש האימים שהציג נתניהו לשרים בישיבת הממשלה הלילית, N12, ‏2020-03-24
  392. ^ מהדורת חדשות 12אמירתו של ברבש, N12, דקה 9:30, ‏24 במרץ 2020
  393. ^ רוני לינדר ושלי אפלברג, מספרים קשים לעיכול: תרחיש האימים שדחף את ישראל לצעדים חסרי תקדים, באתר TheMarker‏, 17 במרץ 2020
  394. ^ Twitter bird logo.svg ציוץ של שאול אמסטרדמסקי ברשת החברתית טוויטר, אפריל 2020
  395. ^ חזרת המשק בהדרגתיות: אסטרטגיית היציאה מהמשבר של משרד הבריאות, חדשות 13 (בעברית)
  396. ^ לפחות 5 תוכניות ליום שאחרי קורונה: חוכמת המונים או בלאגן?, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  397. ^ נדב איילדוח: הסרת המגבלות עלולה לגרום ל-6,000 מונשמים בישראל עד יולי - במקרה של מקדם של כ-1.2, חדשות 13, ‏22 באפריל 2020 (בעברית)
  398. ^ לפי הנתונים מה-10 באפריל באתר worldmeters.
  399. ^ הוסרו המסכות: חברי הכנסת תועדו מתקרבים זה לזה ומתקהלים..., N12, ‏2020-05-07
  400. ^ דורון קדוש (כתב גלי צה"ל), דיווח, טוויטר, ‏28 במאי 2020 (בiw)
  401. ^ כמה תלמידים חלו בכל בית ספר - הפילוח העדכני, N12, ‏2020-05-29
  402. ^ יאיר קראוס, ציוץ בטוויטר
  403. ^ "רק" 135 חולי קורונה חדשים השבוע, אושרו הקלות לקיום אירועים, ynet, ‏2020-05-15 (בעברית)
  404. ^ החשש שמונע הקלות נוספות: ויכוח על פתיחת המסעדות, N12, ‏2020-05-14
  405. ^ אבי בליזובסקי, מחקר גנומי מאוני' ת"א: כ-70% משרשרות ההדבקה של הקורונה מקורן מארה"ב והשאר מאירופה, הידען, ‏19 במאי 2020
  406. ^ N12 – כך השפיע האיחור בעצירת הטיסות מארה"ב על התפשטות הקורונה..., N12, ‏2020-05-17
  407. ^ כאן חדשותגרף המתאר את העליה, Twitter, ‏4 ביולי 2020 (בעברית)
  408. ^ תוכנית ההצלה שאמורה הייתה למנוע את הגל השני - ונתניהו גנז, חדשות 13 (בעברית)
  409. ^ חוק איכון הטלפונים: הפתרון הקל לכשלים של הממשלה, N12, ‏2020-06-25
  410. ^ ""כל עיר תקבע את גורלה": תוכנית "הרמזורים" של גמזו להורדת התחלואה". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-6 באוגוסט 2020. 
  411. ^ מחדל הגל הראשון: הממשלה התעלמה ממסקנות מערכת הביטחון, www.maariv.co.il
  412. ^ מירב ארלוזורוב"עד שיהיו פחות מ-10 נדבקים ביום - לא נשחרר": אסטרטגיית היציאה של משרד הבריאות, באתר TheMarker‏, 11 באפריל 2020
  413. ^ [כאן רשת ב', 13/4, 12:30~ עם אסתי פרז]
  414. ^ טל שניידר, החזרה לשגרה: מספר העובדים מהמשרד יעלה ל-30% בממוצע, חלק מהחנויות ייפתחו, גלובס, ‏18 באפריל 2020 (בעברית)
  415. ^ משבר הקורונה | ההנחיות החדשות: עסקים ייפתחו, חובה על..., N12, ‏18 באפריל 2020
  416. ^ השרים אישרו: תפילות במניין עד 19 איש, טבילה במקווה וחתונה - בחדרי חרדים, חדרי חרדים (בעברית)
  417. ^ פרסום ראשון: המדד שיקבע מתי ישראל תצא להקלות נוספות, N12, ‏2020-04-25
  418. ^ תוכנית משרד הבריאות: מותר יהיה לבקר קרובי משפחה, הקניונים ייפתחו בעוד שבועיים, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  419. ^ דנה ירקציהקניונים ייפתחו השבוע, שגרה מלאה ביוני: אסטרטגיית היציאה של משרד האוצר, וואלה ניוז
  420. ^ השרים יתבקשו לאשר: פתיחת קניונים וחדרי כושר כבר ביום שישי, N12, ‏2020-05-04
  421. ^ דנה ירקצי, מתי ייפתחו הקניונים ומה עם אירועי הספורט: הלו"ז להקלות החדשות
  422. ^ המשנה למנכ"ל משרד הבריאות מציג: המדריך המלא לביקור סבא וסבתא, www.maariv.co.il
  423. ^ התו הסגול: זהו מתווה משרד הבריאות לחזרה הדרגתית לשגרה, www.maariv.co.il
  424. ^ מתווה של אמון: משרד הבריאות אישר – כך יפעלו בתי המלון, ynet, ‏2020-05-21 (בעברית)
  425. ^ בר פלג (כתב הארץ), על המועדונים, טויטר, ‏26 במאי 2020 (בiw)
  426. ^ בנימין נתניהורה"מ נתניהו מודיע על ההקלות, בלי אזכור ההנחיות, טויטר, ‏26 במאי 2020 (בiw)
  427. ^ המסעדות נפתחות, עוד נוסעים במכוניות ובמוניות | המדריך להקלות החדשות, ynet, ‏2020-05-27 (בעברית)
  428. ^ סוגרים בתי"ס, אסורה התקהלות: המקומות שיוכרזו כאזורים..., N12, ‏2020-06-17
  429. ^ כמו חקיקה של הוראת שעה בחוק יסוד: משק המדינה
  430. ^ יקי אדמקר ודניאל דולב, החוק המאפשר מעקב של המשטרה אחרי מבודדי הקורונה הוקפא, news.walla.co.il
  431. ^ תומר גנון, כלכליסטדיון בוועדת חו"ב, טוויטר
  432. ^ תומר גנון, עתירה לבג"צ נגד איסוף המידע על חולי קורונה: "אין פיקוח על עוצמת הפגיעה בפרטיות", כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-03-17
  433. ^ Shaul Amsterdamski, פרוטוקולי הדיונים
  434. ^ חן מענית, טל שניידר, "גלובס" מצטרף לעתירה לגילוי פרוטוקולים של ישיבות הממשלה, גלובס, ‏2020-04-07 (בעברית)
  435. ^ החלטות גורליות ברבע שעה, ליצמן נעדר מדיונים, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  436. ^ מבקר המדינה החל בבדיקת ניהול משבר הקורונה: ייפגש עם..., N12, ‏2020-05-25
  437. ^ מבקר המדינה מבהיר: נתניהו יעמוד לביקורת בבדיקת התנהלות הממשלה במשבר קורונה, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  438. ^ סיון חילאי ואלכסנדרה לוקש, יותר מעשרים אנשי צוות רפואי נדבקו בקורונה: "חסר מיגון בסיסי", באתר ynet, 16 במרץ 2020
  439. ^ גלית עדות, "מסתובבים ביננו אלפי חולים שאנחנו לא יודעים מהם. אנחנו מתקרבים בצעדי ענק לאיטליה", המקום הכי חם בגיהנום, 16 במרץ 2020
  440. ^ Total COVID-19 tests per 1,000 people, Our World in Data
  441. ^ גלי וינרב, האם ההצהרה על 10,000 בדיקות קורונה ביום הייתה בכלל ריאלית, גלובס, ‏2020-04-05 (בעברית)
  442. ^ אחרי פסח לא נוכל לחזור לחיים נורמליים. זו האמת, ויש לומר אותה בבירור, www.haaretz.co.il (בעברית)
  443. ^ עמיחי שטיין, דיווח, Twitter (בעברית)
  444. ^ תוצאה תוך יממה: ישראל מקימה "מערך איתור קורונה" כמו בטאיוואן, חדשות 13 (בעברית)
  445. ^ נדב