מנחם חרובי
 | |
| לידה |
1907 אנטופול, האימפריה הרוסית,  |
|---|---|
| פטירה |
1983 (בגיל 76 בערך) ישראל  |
| שם לידה |
מנחם חרובסקי  |
| מדינה | בלארוס |
| מקום מגורים | בני ברק,ישראל |
| ידוע בשל | מייסד תנועת בני עקיבא ופעיל ציוני |
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מקצוע | איש חינוך |
| בת זוג | פנינה חרובי (פסח) |
  | |
מנחם חרובי (חרובסקי; א' באב תרס"ז, 1907 – כ"ד באדר תשמ"ג, 1983) היה מייסד תנועת "בני עקיבא", פעיל ציוני ומחנך.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנחם חרובי, בן לאהרון דב ורוחל זיסל חרובסקי, נולד בעיירה אנטוֹפּוֹל שבגוברניית גרודנו, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס), צאצא למשפחת רבנים ידועה. חרובי למד בחדר ובישיבה קטנה. בשנת 1922, בגיל 15, עלה לארץ ישראל. הוא למד בבית הספר למורים של "המזרחי", ולאחר מכן למד במשך שלוש שנים באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך לימודיו היה ממייסדי ברית הסטודנטים הדתיים – "יבנה".
בחודש אפריל שנת 1929 ייסד חרובי ביחד עם יחיאל אליאש את תנועת הנוער "בני עקיבא", והיה מהפעילים המרכזיים של התנועה[1][2][3]
בשנות ה-30 היה פעיל בהגנה ובעליה בצפון הארץ, ובשנת 1948 במשמר העם. הוא עבד כמורה וכמנהל תלמוד תורה המזרחי בצפת[4]. לאחר מכן ניהל מספר בתי ספר, וביניהם גימנסיה "הגליל" בצפת[5], בירושלים ובבית הספר "אמונים" בגבעתיים. בצפת ייסד את סניף הפועל המזרחי[6]. באחרית ימיו התגורר בעיר בני ברק.
מורשתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]חרובי תמך בהיותה של תנועת בני עקיבא תנועה מעורבת של בנים ובנות, וכן בכיתות מעורבות בבתי ספר[7].
מתוך דברים שאמר (כ"ב תמוז תש"מ) "בזמן ייסוד בני עקיבא היו רק בנים. אחר כך ארגנו גם בנות, כי רצינו שגם בנות תהיינה ב"בני עקיבא". העדות פעלו בנפרד, אך השבטים במעורב. ראינו תמיד את המעורבות של הבנות והבנים כמשהו טבעי ומובן מאליו. לא ראינו בזה שום דבר שגורם להרהורי עבירה, וזה היה חיובי. אני בדעה של אלה הסוברים כי דווקא ההרגל של המצאות בנים ובנות ביחד בלימודים ובמשחקים, הנהו תריס למניעת הרהורי עבירה, ולא גורם לכך (הרגל נעשה טבע שני). בכיתות מעורבות (בנים ובנות) היו תמיד פחות בעיות משמעת למורים, ויותר למידה חיובית. כך ראיתי את הדברים כל הזמן."[8][9]
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רעייתו פנינה חרובי לבית פסח. צאצאיו: רינה, אהרן דב (רוני), אברהם (רמי), רעיה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תורה ועבודה בחזון ובמעש, הוועד הפועל של הסתדרות הפועל המזרחי בארץ ישראל, תשמ"ה, עמ' 76
- דוד תדהר (עורך), "מנחם חרובי (חרובסקי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יב (1962), עמ' 3999
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הצפה 7 במאי 1969, "נפתחו חגיגות ה-40 של בני עקיבא"
- ^ הצפה 6 בנובמבר 1947, רשימות מן הגליל
- ^ דאר היום 7 באפריל 1929, בארגון בני עקיבא
- ^ הצופה 6.1.1942 עמוד 3
- ^ המשקיף 19.7.1945, עמוד 3
- ^ הצפה 4.7.1944, עמוד 3
- ^ שחר רפאל (ליקט),אסופת מאמרים בנושא: חברה מעורבת, עמ' 59.
- ^ מפי ראשונים באתר "חברה מעורבת"
- ^ הצפה 9 במאי 1969, "קדימה בני עקיבא, הידד"