מנחם חרובי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מנחם חרובי
אין תמונה חופשית
לידה 1907
אנטופול
פטירה 1983 (בגיל 76 בערך)
ישראל
מדינה בלארוס
מקום מגורים בני ברק
ידוע בשל מייסד תנועת בני עקיבא ופעיל ציוני
מקצוע איש חינוך
בת זוג פנינה חרובי (פסח)

מנחם חרובי (חרובסקי) (א' באב תרס"ז, 1907כ"ד באדר תשמ"ג, 1983), פעיל ציוני, מחנך ומייסד תנועת "בני עקיבא".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנחם חרובי, בן לאהרון דב ורוחל זיסל חרובסקי, נולד בעיירה אנטוֹפּוֹל שבגוברניית גרודנו, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס), צאצא למשפחת רבנים ידועה. חרובי למד בחדר ובישיבה קטנה. בשנת 1922, בגיל 15, עלה לארץ ישראל, למד בבית הספר למורים של "המזרחי", ולאחר מכן למד במשך שלוש שנים באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך לימודיו היה ממייסדי ברית הסטודנטים הדתיים – "יבנה".

בשנת 1929 ייסד ביחד עם יחיאל אליאש את תנועת הנוער "בני עקיבא", והיה מהפעילים המרכזיים של התנועה.

בשנות ה-30 היה פעיל בהגנה ובעליה ' בצפון הארץ, וב 1948 במשמר העם. הוא עבד כמורה, ולאחר מכן ניהל בתי ספר בצפת[1], בירושלים ובית הספר אמונים בגבעתיים. בצפת ייסד את הסניף של הפועל המזרחי.[2] באחרית ימיו התגורר בעיר בני ברק.

מורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרובי תמך בהיותה של תנועת בני עקיבא תנועה מעורבת של בנים ובנות, וכן בכיתות מעורבות בבתי ספר.[3]

מתוך דברים שאמר (כ"ב תמוז תש"מ) "בזמן ייסוד בני עקיבא היו רק בנים. אחר כך ארגנו גם בנות, כי רצינו שגם בנות תהיינה ב"בני עקיבא". העדות פעלו בנפרד, אך השבטים במעורב. ראינו תמיד את המעורבות של הבנות והבנים כמשהו טבעי ומובן מאליו. לא ראינו בזה שום דבר שגורם להרהורי עבירה, וזה היה חיובי. אני בדעה של אלה הסוברים כי דווקא ההרגל של המצאות בנים ובנות ביחד בלימודים ובמשחקים, הנהו תריס למניעת הרהורי עבירה, ולא גורם לכך (הרגל נעשה טבע שני). בכיתות מעורבות (בנים ובנות) היו תמיד פחות בעיות משמעת למורים, ויותר למידה חיובית. כך ראיתי את הדברים כל הזמן."[4]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעייתו פנינה חרובי לבית פסח. צאצאיו: רינה, אהרן דב (רוני), אברהם (רמי), רעיה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הצופה 6.1.1942 עמוד 3
  2. ^ המשקיף 19.7.45 עמוד 3
  3. ^ שחר רפאל (ליקט),אסופת מאמרים בנושא: חברה מעורבת, עמ' 59.
  4. ^ מפי ראשונים באתר "חברה מעורבת"