יחיאל אליאש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יחיאל אהרון אליאש

יחיאל אהרון אליאש (ט' באייר תרס"ח, 10 במאי 1908 - ז' בתשרי תשנ"ח, 8 באוקטובר 1997) היה מייסד בני עקיבא ומשמרות אליצור, אחראי על הפלוגות הדתיות בהגנה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחיאל אהרון אליאש נולד בציז'ב שבמחוז ביאליסטוק, עיירה שרוב תושביה היו יהודים. למד בחדר ואחר כך בישיבת לומז'ה, שם עסק גם בפעילות ציונית במסגרת המזרחי. בהמשך למד שנה בישיבת נובהרדוק ובתחכמוני בביאליסטוק. ב-1925 עלה לארץ ישראל בעזרת סרטיפיקט שנשלח לו כדי שיוכל ללמוד בישיבת מרכז הרב. במקביל ללימודיו בישיבה היה פעיל בתנועת הפועל המזרחי ולאחר מכן עבר לעבודה חלוצית במסגרת קבוצה של פועלים דתיים. עקב מחלה עבר לגור בירושלים והחל לעבוד בהפועל המזרחי.

יחיאל אליאש עם הרב שלמה גורן

בל"ג בעומר תרפ"ט (1929) ייסד את תנועת הנוער הדתית בני עקיבא, למרות התנגדות אנשי המזרחי, ובשנת 1931 סייע להקים את הקיבוץ הראשון של התנועה.

בעת מאורעות תרפ"ט גויס על ידי "ההגנה" למשך חודש להגנה על היהודים בעיר העתיקה של ירושלים, ולאחר מכן עסק בבניית המצבות על קבריהם של נרצחי הטבח בחברון.

בשנת 1937 הציע להקים מחלקת ביטחון של הפועל המזרחי אשר תעסוק בארגון מחלקות דתיות בהגנה, והוא נתמנה להקים את המחלקה ולעמוד בראשה. בתפקידו זה החזיק עד סוף מלחמת העצמאות ובמקביל הקים את תנועת הספורט הדתית אליצור ששימשה בין השאר מסווה לפעילות הביטחונית. בשנות ה-40 היה חבר הסיעה המרכזית "תורה ועבודה" של הפועל המזרחי, בראשות משה שפירא[1].

לאחר הקמת המדינה, נשא בתפקידים בכירים במשרד הפנים. בנוסף, בשנת 1955 התמנה למנהל עיתון הצופה.

עוטר בתואר יקיר תל אביב בשנת ה'תש"ן (1990)[2].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יחיאל אליאש, מעשה הבא בחזון, הוצאת מרכז אליצור
  • תורה ועבודה בחזון ובמעש, הוועד הפועל של הסתדרות הפועל המזרחי בארץ ישראל, תשמ"ה, עמודים 121–122

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]