מסדר אורנג'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מסדר אורנג'אנגלית: Orange Order) הינו מסדר אחווה פרוטסטנטי שהוקם והתבסס בצפון אירלנד ויש לו גם נוכחות משמעותית בסקוטלנד, קנדה, אוסטרליה ובמערב אפריקה.[1]

המסדר נוסד ב-21 בספטמבר 1795 במחוז ארמה שבצפון אירלנד על ידי קבוצה של חקלאים פרוטסטנטים. המסדר קרוי על שמו של המלך הפרוטסטנטי ההולנדי, וויליאם לבית אורנג', אשר הדיח את המלך הקתולי ג'יימס השני מכס המלוכה הבריטי ב-1688 ב"מהפכה המהוללת".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסדר אורנג' נוסד ב-21 בספטמבר 1795 במחוז ארמה בצפון אירלנד. הוא הוקם בתקופה של קונפליקטים קשים בין הקתולים לפרוטסטנטים כגוף שנועד להגן על חירויות פרוטסטנטיות אזרחיות ודתיות, נוכח הדרישות ההולכות וגדלות של הקתולים לאמנציפציה.

בין הקתולים והפרוטסטנטים בתחומה של אירלנד שררה מאז ומעולם טינה ועוינות.  העוינות הוחרפה במידה רבה במאה ה17 בשל מספר גורמים: הכניסה של מתיישבים פרוטסטנטיים לפרובינציית אלסטר בצפון אירלנד, מרד 1641 (מרד של הקתולים כנגד השלטון האנגלי והמתיישבים הפרוטסטנטים) וכן המלחמה ב 1688-1691 בה ניסה המלך הקתולי ג'יימס השני לשמר באירלנד את הכוח שאיבד באנגליה.[2] בשנות ה-90 של המאה ה-18 פרצו במחוז ארמה עימותים חריפים בין קבוצת חקלאים פרוטסטנטיים הידועה בשם "פיפ או דיי בויז" לשכניהם הקתוליים ("המגנים הקתוליים"). ב-1795 נערך עימות קשה בין שתי הקבוצות הללו בצומת הדרכים ששמה "היהלום", ומכאן בא שמו של האירוע, "קרב היהלום". אחרי עימות זה, בו הובסה הקבוצה הקתולית, ה"פיפ או דיי בויז" צעדו אל ביתו של ג'יימס סלואן ששכן בעיירה הסמוכה לאזור הקרב ובו החליטו על הקמתו של מסדר האורנג' כחברה סודית שהלכה והתרחבה לסניפים בכל רחבי אירלנד ובהמשך בבריטניה הגדולה ובמושבותיה השונות. חברי המסדר היגרו אל מדינות שונות שהיו תחת שליטה של בריטניה, וכך סניפי המסדר התרחבו אל מסביב לעולם.[2]

עקרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דתו של המסדר היא נצרות פרוטסטנטית. בבסיס אמונתו עומדת "הפרוטסטנטיות המקראית", עקרונות הרפורמציה והיוניוניזם. אל המסדר מתקבלים רק אלה המודים באמונה בדת הפרוטסטנטית, מכל שכבות החברה. כללי המסדר אוסרים על מאמינים לא פרוטסטנטיים דוגמת קתולים, אורתודוקסים, מורמונים וכו' להצטרף לארגון. במסדר רואים חשיבות רבה בדיבר הרביעי - ואוסרים על החברים לעבוד או לעסוק בעבודה לא דתית ביום ראשון.[3]

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהלוכות הן חלק גדול מפעילות המסדר והוא נודע בעיקר בשל המצעדים השנתיים שהוא מקיים ב"עונת המצעדים" (אפריל- אוגוסט). שיא העונה הוא ב-12 ביולי, אז נערך המצעד הגדול והמפורסם מכולם ומציין את ניצחונו של המלך וויליאם מאורנג' על המלך ג'יימס השני בקרב הבוין שהתקיים בתאריך זה.[4] המצעדים באירלנד נודעו בעולם בשל מהומות ומאבקים אלימים שהתרחשו בין פרוטסטנטים לבין קתולים או לאומנים איריים בעיקר כאשר המצעד עבר בסמוך לאזורי מגורים קתוליים. בזמן שהקתוליים ראו במצעדים אלו התרסות פוגעניות כלפיהם הבאות להפגין את עליונות הפרוטסטנטיות על הקתוליות בצפון אירלנד, טענו מנגד אנשי מסדר אורנג' כי זכותם להלך בדרכים ציבוריות. עם זאת, מרבית המצעדים חולפים בשקט.[5]

לחברי המסדר מדים אופייניים, אותם נוהגים ללבוש באירועים חשובים: חליפות כהות, מגבעות וצעיף כתום בצורת וי (לציון וויליאם מאורנג'). הם נושאים דגלים עליהם ציורים של סצנות מההיסטוריה הפרוטסטנטית ומזו של ארגון אורנג'.[4]

כמות החברים במסדר הייתה בשיאה בשנות ה-60 של המאה ה-20, וכיום מספר החברים נמצא בירידה אך עדיין מונה כמה עשרות אלפים .[6]

מבנה ארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית סניפי מסדר האורנג' ממוקמים באירלנד, אנגליה וסקוטלנד. סניפים גדולים קיימים גם בקנדה, ארצות הברית, מערב אפריקה ואוסטרליה.[1] הסניפים בכל מדינה מתקיימים כגוף עצמאי, אך הסניף מציית לחוקי המסדר ונתון להחלטות של הלשכות שמעליו.לה אחת לשלוש שנים מתקיימת ועידה עולמית של מסדר האורנג'.

הארגון בנוי כפירמידה שבבסיסה סניפים פרטיים המפוזרים במדינה. כל חבר במסדר משתייך לסניף פרטי. כל סניף פרטי שולח נציגים ללשכה אזורית וכל לשכה אזורית שולחת את נציגיה ללשכה המחוזית. הלשכות המחוזיות שולחות נציג אל הלשכה המרכזית העומדת בראש המסדר.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מסדר אורנג' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 http://www.grandorangelodge.co.uk/what-is-the-orange-order#.Wsi8f4jwbIV, www.grandorangelodge.co.uk
  2. ^ 2.0 2.1 "Orange Order | Irish political society". Encyclopedia Britannica (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-17 במאי 2018. 
  3. ^ Royal York L.O.L. 145, www.royalyork.org.uk (באנגלית (בריטניה))
  4. ^ 4.0 4.1 "Who are the Orangemen?". BBC News (באנגלית). 11 ביולי 2012. בדיקה אחרונה ב-17 במאי 2018. 
  5. ^ "US". The Independent (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-17 במאי 2018. 
  6. ^ http://www.evangelicaltruth.com. "Orange Order - Secret Societies Exposed". Secret Societies Exposed (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-17 במאי 2018. 
  7. ^ Mervyn Jess, The Orange Order, The O'Brien Press, 2012-10-04. (באנגלית)