מסכת גרים
מסכת גרים היא חיבור הנמנה עם המסכתות הקטנות. המסכת מכילה ארבעה פרקים העוסקים בדיני גירות וגרים בנושאים שונים, כגון דרכי הגיור וכדומה.
אזכורים בתלמוד ובראשונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מסכת גרים לא נזכרה כלל בתלמוד ובראשונים. ונזכרה לראשונה בפירוש מגדל עוז על הרמב"ם בפרק יג ופרק יד.
אמנם יש שכתבו[1] שמסכת זו נרמזה כבר במדרש רבה על הפסוק בקהלת ”ויתרון ארץ בכל היא”:
ר' נחמיה אומר ויתרון ארץ בכל היא דברים שתראה הן מיותרין בתורה כגון תוספות של בית רבי ותוספות של ר' נתן הלכות גרים ועבדים אף הם נתנו למשה מסיני וכגון הלכות ציצית תפילין ומזוזות בכלל התורה הם
— קהלת רבה פרשה ה
פרקי המסכת
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאמור במסכת גרים ארבעה פרקים שעוסקים בעניינים שונים בנושאי גרים:
- פרק ראשון - קבלת הגרים וטבילתם
- פרק שני - מילת הגר
- פרק שלישי - דיני גר תושב, ודיני יורשת הגר
- פרק רביעי - חביבות הגרים ויחס ישראל לגרים
מהדורות ופירושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מסכת גרים נדפסה במספר נוסחאות שונות, לראשונה הודפסה על ידי החיד"א בסוף ספרו שמחת הרגל (חלק ב'), בשנת תקמ"ז בליוורנו וכך כתב שם: ”מסכתא זו מהמסכתות קטנות כידוע והיא לא נדפס"ה, והעותקה מהש"ס המצוי בעיר פערשי שבתחילת אשכנז, כתוב על קלף בעיר פאריץ בשנת ק"ג לאלף השישי לאחד מקרובי רבינו שמשון משנ"ץ...” לאחר מכן מצא החיד"א כתב יד מתוקן יותר והדפיס אף אותו בספרו 'מראית העין' בשם 'נוסחא חדתא' = נוסח חדש.
בשנת תרי"ט נדפסה המסכת ביחד עם שבע מסכתות קטנות כחלק ממהדורת הש"ס בדפוס זיטומיר, הדפסה זו נעשתה כמעט ללא שינויים. לאחר מכן בשנת תר"מ נדפסה המסכת בדפוס וילנא בתוספת מראה מקומות והערות נוספות.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]מסכת גרים
- אזולאי, חיים יוסף דוד, 1724-1806, שמחת הרגל חלק ב, באתר היברובוקס
- אזולאי, חיים יוסף דוד, 1724-1806, מראית העין, באתר היברובוקס, (נוסח אחר)
- הוצאת וגשל, ש”ס נהרדעא חט”ז עבודה זרה הוריות, באתר היברובוקס
- מהודרת היגער, מסכת סופרים ב, באתר היברובוקס
- מהדורת קירכהים, מסכת סופרים, באתר היברובוקס
פירושים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תורה תמימה קהלת פרק ה הערה מד, וכן כתב היגר בהקדמה למהדורתו.