מסכת עבדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מסכת עבדים היא חיבור הנמנה עם המסכתות הקטנות. המסכת מכילה שלושה פרקים העוסקים ברובם בדיני עבד עברי ועבד נרצע, ובסופה מעט מדיני עבד כנעני.

אזכורים בתלמוד ובראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסכת עבדים לא נזכרה כלל בתלמוד ובראשונים.

יש שכתבו[1] שמסכת זו נרמזה כבר במדרש רבה על הפסוק בקהלת "ויתרון ארץ בכל היא":

ר' נחמיה אומר ויתרון ארץ בכל היא דברים שתראה הן מיותרין בתורה כגון תוספות של בית רבי ותוספות של ר' נתן הלכות גרים ועבדים אף הם נתנו למשה מסיני וכגון הלכות ציצית תפילין ומזוזות בכלל התורה הם

קהלת רבה פרשה ה

פרקי המסכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסכת עבדים מונה שלושה פרקים העוסקים בעניינים שונים בנושאי עבדים ועבדות:

  1. פרק ראשון - אופני שחרור עבד עברי
  2. פרק שני - דיני עבד עברי שנמכר בגנבתו
  3. פרק שלישי - דיני נרצע, ודיני עבד כנעני

מהדורות ופירושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסכת עבדים נדפסה במספר נוסחאות שונות. לראשונה הודפסה על ידי החיד"א בספרו "מראית עין" בשנת תקס"ה בליוורנו, על פי כתב יד שהיה בידו. לאחר מכן מצא החיד"א כתב יד מתוקן יותר והדפיסו בשם 'נוסחא חדתא' (בארמית: נוסח חדש).

בשנת תרי"ט נדפסה המסכת ביחד עם שבע מסכתות קטנות כחלק ממהדורת הש"ס בדפוס זיטומיר. הדפסה זו נעשתה כמעט ללא שינוים מהמהדורה הקודמת. לאחר מכן, בשנת תר"מ, נדפסה המסכת בדפוס וילנא בתוספת מראה מקומות והערות נוספות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסכת עבדים

פירושים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תורה תמימה קהלת פרק ה הערה מד, וכן כתב היגר בהקדמה למהדורתו.