מסל"ן - מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ואלימות, נגב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מסל"ן - מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ואלימות, נגב
Logo MASLAN.jpg
מטה הארגון באר שבע
יושב ראש אריקה לאוב
מנכ"ל ליזה ניקולאיצ'וק
תאריך הקמה 1988
http://www.maslan.org.il/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עמותת מסל"ן - מרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ואלימות בנגב, פועל מאז שנת 1988, במטרה לסייע, ללוות ולהוות מקור ובסיס לתמיכה מעשית ורגשית לנפגעות, לנפגעים ולבני משפחותיהם. לצד הסיוע לנפגעים, העמותה פועלת להתמודדות עם שורש הבעיה - לשינוי חברתי, להעלאת המודעות ולצמצום משמעותי של תופעות האלימות והאלימות המינית הנפוצות בכל רובדי החברה, וזאת על ידי פעילויות חינוך, מניעה והסברה.

מרכז הסיוע מעניק את שירותיו לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ואלימות, מבוגרים כמו גם בני נוער וילדים, ללא הבדל דת, גזע, מין או לאום. כלל שירותי הסיוע במסל"ן ניתנים ללא תשלום.

ב- 9 באוגוסט 2010 קיבלה מסל"ן את אות הנשיא למתנדב המוענק על ידי נשיא המדינה. זהו אות יוקרתי המוענק אחת לשנה, למתנדבים יוצאי-דופן בחברה הישראלית.

חזון והיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית הראשון מסוגו בארץ הוקם בתל אביב בשנת 1978 על ידי התנועה הפמיניסטית, בעקבות התאבדותה של סטודנטית באוניברסיטת תל אביב, אם לילד, אשר חזרה לביתה מיום לימודים ונאנסה באזור השדות המקיפים את האוניברסיטה. במכתב ההתאבדות ציינה האישה כי נאנסה פעמיים: פעם על ידי התוקף ופעם על ידי המשטרה. כמו הרבה נפגעות תקיפה מינית אחרות באותה תקופה, לא היה לה לאן לפנות. לפיכך, הוחלט להקים מרכז שיעניק אוזן קשבת ותמיכה לכל נפגעת המבוסס על העיקרון – "את לא לבד", בתקווה שהפניות למרכז יפרצו את מעגל השתיקה, הבדידות והבושה המאפיינים את תחושתן של נפגעות רבות.

ב-1988 הוקם מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ואלימות בנגב. צוות מסל"ן, יחד עם המתנדבות, פועלים כדי לסייע, ללוות ולהוות מקור ובסיס לתמיכה מעשית ורגשית לנפגעות, לנפגעים ולבני משפחותיהם.

כיום יש תשעה מרכזי סיוע ברחבי הארץ המאוגדים תחת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל. המרכזים השיגו הישגים רבים בתחומי החקיקה, שיפור השירותים הניתנים לנפגעות ולנפגעים ובהגברת המודעות לגורמים ולמניעה של תקיפה מינית. המוקד הטלפוני של מרכזי הסיוע פועל 24 שעות ביממה ומספרו 1202. במקביל, מפעילים המרכזים גם קו סיוע ייעודי לגברים נפגעי תקיפה מינית, שמספרו 1203.

שירותים ופרויקטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת הסיוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קו הסיוע והחירום 1202 - מאויש על ידי מתנדבות שעברו הכשרה מעמיקה וממושכת של שמונה חודשים. מחלקת הסיוע מספקת סיוע ראשוני ואף חרומי, תמיכה נפשית ומעשית, ליווי וייעוץ המותאמים באופן אישי לצרכים האינדיבידואליים של כל פונה. הסיוע מוענק לנפגעות ולנפגעי אונס, תקיפות מיניות, מעשים מגונים, הטרדות מיניות ואלימות במשפחה ולבני משפחותיהם. מחלקת הסיוע מלווה גם נשים יוצאות ממקלט לנשים מוכות ונותנת גם מענים מקוונים באמצעות הפורום האינטרנטי "שוברות שתיקה".
  • היחידה הטיפולית - מספקת מענה טיפולי תהליכי ומתמשך לנשים אשר נפגעו מתקיפה מינית וזקוקות לטיפול המותאם לצורכיהן הייחודיים. הטיפול ניתן על ידי נשות טיפול בעלות מומחיות וניסיון בטיפול בפגיעות מיניות. במסגרת היחידה מתקיימות גם קבוצות לתמיכה וסיוע לנפגעות תקיפה מינית וכן להורים לילדים נפגעים. כמו כן, ניתן ייעוץ להורים אשר ילדיהם חוו פגיעה מינית או שיש חשש לכך.
  • פרויקט הסיוע והליווי בהליך המשפטי - מאפשר קבלת ייעוץ וליווי משפטי לנפגעות ונפגעים – החל מההתלבטות האם להגיש תלונה, ודרך כל שלבי ההליך המשפטי – פלילי או אזרחי. ליווי אישי המוענק לנפגעות במהלך החקירות במשטרה והטיפול בעניינן אצל הגורמים הממסדיים השונים; הפרקליטות, הביטוח הלאומי, הרבנות, בתי החולים ועוד. מחלקת הסיוע מקיימת קשרי עבודה ושתופי פעולה עם כל הגורמים הללו במטרה לשפר את המענים הניתנים לנפגעות ולנפגעים.

מחלקת החינוך, המניעה וההסברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלקה פועלת במטרה ליצור שינוי חברתי אמיתי ולהתמודד עם שורשיה העמוקים של תופעת האלימות והאלימות המינית הנפוצה בכל שכבות החברה. המחלקה עוסקת בהעלאת המודעות לבעיה ולמאפייניה האמתיים, כמו גם למציאות הקשה בתחום. לצד זאת, המחלקה מפתחת ומנגישה לקהלים השונים כלים ומיומנויות להתמודדות, למניעה, לזיהוי ולאיתור של ביטויי אלימות ותקיפות מיניות. פעילויות מחלקת החינוך, המניעה וההסברה:

  • הדרכת אנשי מקצוע - אנשי מקצוע ובעלי תפקידים, מחנכים, מורים, יועצים, רופאים, עובדים סוציאליים, מדריכים ואחרים, נמצאים פעמים רבות בקו הראשון אל מול אוכלוסיות החשופות לאלימות ולתקיפות מיניות - נשים, ילדים ובעלי צרכים מיוחדים. על מנת שיוכלו להתמודד עם התופעה ואף לעסוק במניעה, בזיהוי ובאיתור של נפגעים, יש לסייע להם ברכישת ידע ומודעות כמו גם כלים ומיומנויות שימושיות. העמותה עושה זאת באמצעות הדרכות תהליכיות, סדנאות, הדרכות והשתלמויות לצוותים ולאנשי מקצוע.
  • סדנאות ופעילויות לילדים ולבני נוער- בבתי הספר ומסגרות בלתי פורמליות: קטינים מתחת לגיל 18 מהווים כ- 80% מכלל הנפגעים של תקיפות מיניות. מסל"ן מחנכת ילדים ובני נוער באמצעות סדנאות והפעלות חווייתיות בתכנים של מניעת אלימות, שמירה על גבולות העצמי והאחר, שיתוף ברגשות ובסודות, גלישה בטוחה ברשת, זוגיות בריאה ועוד.
  • פרויקט "מרחב בטוח לנוער" - פרויקט זה תוכנן במטרה לתת מענה ייחודי ומותאם לצרכים המורכבים של בני ובנות נוער בסיכון. מדובר בנערים ונערות, אשר החל מראשית חייהם נחשפו לחוויות חיים מורכבות, לדמויות הוריות או מבוגרות שאינן בהכרח מיטיבות, ולעיתים קרובות חוו או היו עדים לאלימות פיזית, מינית או פסיכולוגית בסביבתם הקרובה. במסגרת הפרויקט העמותה מפעילה קבוצות תהליכיות הן לנערים והן לנערות, אשר נותנות מענה מותאם, עקבי ומתמשך לכל אותם צרכים ומאפיינים שתוארו לעיל, מתוך הבנה שגיל ההתבגרות טומן בחובו לצד הסיכון והפגיעות, גם פתח אמיתי לשינוי ולגיבוש זהות עצמית וחברתית שלמה, מתפקדת וחיובית יותר.
  • פרויקטים בחינוך המיוחד- אוכלוסיית בעלי הצרכים המיוחדים חשופים לפגיעות מיניות ברמה גבוהה, אך היכולת שלהם להתלונן ולהעיד נמוכה. מסל"ן מעבירה סדנאות לילדים ונערים בעלי צרכים מיוחדים במסגרות שונות למען מודעות לגבולות הגוף, מגע, פנייה לעזרה ועוד. בנוסף, מועברות סדנאות לצוותים החינוכיים והטיפוליים במסגרות השונות ולהורים, במטרה להגביר את המודעות ולהקנות כלים להתמודדות.

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1 מתוך 3 נשים נפגעת מתקיפה מינית.
  • 1 מתוך 6 גברים יעבור תקיפה מינית במהלך חייו.
  • 67% מתוך נפגעי ונפגעות תקיפה מינית הינם קטינים.
  • ב-87% ממקרי התקיפות המיניות, התוקף מוכר לקורבן מקרב סביבתו הקרובה.
  • כ-30% מהתקיפות המיניות של קטינים מבוצעות על ידי קטינים אחרים (Bolen, 2006).
  • 16% מהפניות שהתקבלו על תקיפות מיניות בקטינים מתחת לגיל 12, במהלך השנה שלאחר הפגיעה, התקבלו בעקבות סדנאות חינוך והסברה (מתוך דו"ח איגוד מרכזי הסיוע לשנת 2012)[1].
  • 18% מהפניות על תקיפות מיניות של קטינים בגילאי 13-18 היו על תקיפות שהתרחשו בתוך כתלי המסגרת החינוכית (דו"ח איגוד מרכזי הסיוע לשנת 2012)[1].
  • 35% מהבנות ו-28% מהבנים בבתי הספר בישראל, דיווחו כי חוו לפחות מקרה אחד של אלימות מינית במהלך שנת הלימודים הנבדקת[2].
  • פחות מ-20% מהנשים הנפגעות מינית בישראל, תדווחנה על כך במהלך חייהן. אצל גברים אחוזי הדיווח נמוכים אף יותר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 http://www.1202.org.il/download/files/report_heb2012.pdf
  2. ^ גומפל, ת. וזוהר, ע. (2002). אלימות מינית בבתי ספר בישראל. דוח ביניים על סמך מחקר. ירושלים: בית הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית.