מסע הגיבור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Crystal Clear app help index.svg
ערך ללא מקורות
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

תרשים של תאוריית מסע הגיבור של קמפבל

מסע הגיבור הוא מונח מעולם הספרות, המתאר מבנה עלילתי נפוץ הקיים ביצירות ספרות רבות, בהן מגולל סיפורו של גיבור היוצא להרפתקה, זוכה בניצחון לאחר משבר מכריע, ואז חוזר לביתו. המבנה הוצג בידי החוקר ג'וזף קמפבל בספרו "הגיבור בעל אלף הפנים".[1] קמפבל וחוקרים אחרים, כמו אריך נוימן, תיארו את סיפורם של הבודהה, משה, ישו ועוד כעוקבים אחר מבנה מסע הגיבור. מבקרי הרעיון טוענים שהוא כללי מדי בשביל להיות בעל ערך הקבלתי.[דרוש מקור]

התיאוריה של קמפבל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה תאורטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'וזף קמפבל היה חוקר מיתולוגיה אמריקאי שנודע בזכות מחקריו במיתולוגיה השוואתית ודת השוואתית. תאוריית "מסע הגיבור" שהגה כוללת שבעה עשר שלבים של המסע; לא בכל הסיפורים יש שימוש במבנה "מסע הגיבור" ואין בהכרח את כל השלבים באופן מפורש – סיפורים עשויים להתמקד באחד מהשלבים או לסדר את השלבים בצורה שונה.

לפי קמפבל, נהוג לחלק את שבעה עשר השלבים לשלושה חלקים או מערכות ("Acts") – היציאה, החניכה והחזרה:

  1. יציאה – הגיבור מקבל הזמנה להרפתקה, אולם הוא מסרב לצאת אליה. הוא נעזר בדמות של חונך שעוזרת לו לצאת מהעולם המוכר לו.
  2. חניכה – החלק שמתחיל לאחר שהגיבור חוצה את הסף אל העולם המיוחד או הלא ידוע, שם הוא עומד בפני מבחנים ואתגר, לבד או עם בעלי ברית. בסופו של דבר מגיע הגיבור אל המעמקים, המשבר הגדול של ההרפתקה שלו, אז הוא צריך לעבור את המבחן הגדול בו הוא מתגבר על האויב הראשי או המכשול העיקרי שלו, ולאחר מכן הוא זוכה בגמול- כוח קסום, חפץ מיוחד או תובנה חשובה. לאחר מכן הגיבור מנסה לשוב לעולמו עם הגמול שרכש. הוא עשוי להיות נרדף בידי אנשים מהעולם המיוחד והוא עשוי לסרב לחזור, ולעיתים תידרש עזרה חיצונית כדי להציל אותו או לאלץ אותו לחזור.
  3. חזרה – הגיבור חוצה בשנית את הסף שבין העולמות, וחוזר לעולם הרגיל עם הגמול שלו, בו הוא יכול כעת להשתמש לטובת הזולת. ההרפתקה עצמה העניקה לגיבור חכמת חיים וניסיון המשלב את שני העולמות.

17 השלבים של קמפבל[עריכת קוד מקור | עריכה]

יציאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. הקריאה להרפתקה – הגיבור מתחיל בעולם הנורמלי, אם כי נשתלים רמזים שקוראים לו לצעוד אל העולם המיוחד.

2. סירוב לקריאה – לעיתים קרובות הגיבור מסרב לקריאה להרפתקה, מתוך תחושת חובה, פחד, חוסר ביטחון או סיבות אחרות.

3. עזרה על טבעית – ברגע שהגיבור התחייב למסע, במודע או שלא במודע, החונך שלו, לרוב בעל כוחות מיוחדים, מופיע. לרוב הוא גם יצייד את הגיבור בחפץ אחד או יותר שיסייעו לו בהמשך מסעו.

4. חציית הסף – זהו הרגע בו הגיבור עוזב את הגבולות של העולם הידוע ומרחיק אל עולם לא נודע שגבולותיו מסתוריים.

5. בטן הלוויתן – הגיבור מאמץ סופית את הסכמתו ליציאה להרפתקה ומוכן לעבור שינוי.

חניכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

6. נתיב האתגרים – כעת על הגיבור לעבור מספר כלשהו של אתגרים (לרוב באים בשלשות) כדי להוכיח שהוא ראוי. לעיתים הגיבור נכשל באחד או יותר מהאתגרים.

7. המפגש עם האלוהות – זוהי הנקודה בה הגיבור מרגיש כל יכול ולרוב חווה אהבה.

8. הפיתוי – הגיבור עומד בפני פיתוי שקורא לו לנטוש את דרכו.

9. כפרה – בשלב זה הגיבור נוטל יוזמה על חייו, לעיתים לאחר עימות עם דמות שהחזיקה בכוח חשוב עליו.

10. האלהה – הגיבור זוכה לידע אלוהי, לאהבה, חמלה או אושר. זוהי נקודת רגיעה לפני שהגיבור מתחיל את דרכו חזרה.

11. הגמול – הגיבור זוכה בגמול, שלעיתים כל השלבים לפני כן היו הכנה אליו.

חזרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

12. סירוב לחזרה – הגיבור מסרב לעזוב את העולם המיוחד למען העולם הרגיל.

13. בריחה קסומה – לעיתים הגיבור צריך להימלט עם הגמול שהשיג, מאחר שאנשים בעולם המיוחד רוצים אותו בחזרה.

14. חילוץ – כמו שהיה זקוק לעזרה כדי לצאת מהעולם הרגיל, לעיתים הגיבור צריך שיעזרו לו כדי לחזור אל העולם הרגיל.

15. חציית הסף – הגיבור שב אל העולם הרגיל וכעת עליו להבין איך לשלב את החכמה שרכש בעולם המיוחד עם חייו הרגילים.

16. אדון שני העולמות – לרוב מושג על ידי גיבורים כמו בודהה או ישו. הגיבור זוכה לאיזון מושלם בין שני העולמות שבו וזוכה לעליונות על שניהם.

17. מנוח – הגיבור חופשי לחיות ברוגע, והוא אינו מתחרט על העבר.

חלוקות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב ג'וזף קמפבל (1949) דייוויד לימינג (1981) פיל קאוסינו (1990) כריסטופר ווגלר (2007)
יציאה

1. קריאה להרפתקה

2. סירוב

3. עזרה על טבעית

4. חציית הסף

5. בטן הלוויתן

1. לידה פלאית

2. יוזמת הגיבור

3. יציאה מהקהילה והכנה להרפתקה

1. הקריאה להרפתקה

1. העולם הרגיל

2. הקריאה להרפתקה

3. סירוב

4. פגישה עם החונך

5. חציית הסף

חניכה

6. נתיב האתגרים

7. המפגש עם האלוהות

8. הפיתוי

9. כפרה

10. האלהה

11. הגמול

4. מבחנים ואתגרים

5. מוות

6.ירידה אל השאול

2. נתיב האתגרים

3. משימה

4. המפגש עם האלוהות

5. הגמול

6. אתגרים

7. המעמקים

8. המבחן הגדול

9. גמול

חזרה

12. סירוב לחזרה

13. בריחה קסומה

14. חילוץ

15. חציית הסף

16. אדון שני העולמות

17. מנוח

7. תחייה ולידה מחדש

8. כפרה, אלוהות והתעלות

6. בריחה קסומה

7. חציית הסף

8. אדון שני העולמות

10. הדרך חזרה

11. תקומה

12. חזרה עם סם החיים

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא כולם הסכימו עם מבנה מסע הגיבור. הביקורת העיקרית טענה שהמבנה כל כך כללי שברור שהוא מתאים לכל כך הרבה סיפורים, ואין לו שום ערך. הערך בהצמדת סיפורים למבנים הוא שזה מאפשר להקביל ביניהם, אבל מסע הגיבור הוא מבנה כל כך כללי שאפשר להכניס לתוכו כל סיפור.[דרוש מקור]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מסע הגיבור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רחלי לביא, מסע הגיבור, באתר "נקודת מפנה".