נוקיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוקיה
Nokia wordmark.svg
Nokia headquarters in Espoo.jpg
סוג חברה ציבורית
מייסדים פרדריק אידסטם
שנת הקמה 1865
משרד ראשי פינלנדפינלנד אספו, פינלנד
ענפי תעשייה

שירותי תוכנה (Z לאנצ'ר ,מפות HERE) ,תשתיות תקשורת (נוקיה סימנס)

בעלות על אלקטל לוסנט
מוצרים עיקריים שירותי ומוצרי תוכנה לטלפונים ותשתיות ומוצרי תקשורת סלולרית
הכנסות 23.147 מיליארד אירו (2017)
רווח תפעולי -1,100,000,000 אירו (נכון ל־2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
רווח -1.437 מיליארד אירו (2017)
מנכ"ל רג'יב סורי עריכת הנתון בוויקינתונים
אנשי מפתח אולי-פקה קלהסוו - נשיא
יורמה אולילה - יושב ראש
סורי רג'יב - מנכ"ל
עובדים 102,761 (2017)
company.nokia.com (באנגלית)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
המרכז הראשי של נוקיה באספו, פינלנד
טלפונים סלולריים תוצרת נוקיה

נוקיה היא חברה פינית רב-לאומית שמוצריה העיקריים הם שירותי טלקומוניקציה, טכנולוגיות מידע ומוצרי אלקטרוניקה. החברה הוקמה בשנת 1865 ומשרדה הראשי ממוקם בעיר אספו בפינלנד.[1] ב-2017, היו לנוקיה 102 אלף עובדים ביותר ממאה מדינות עם הכנסה שנתית של 23 מיליארד אירו.[2] נוקיה היא חברה ציבורית בערבון מוגבל. ניירות ערך החברה נסחרות בבורסה לניירות ערך בהלסינקי וניו יורק.[3] נוקיה היא החברה ה-457 הכי גדולה בעולה לפי רשימת Fortune 500.

החברה עסקה בתעשיות שונות במהלך 153 שנות קיומה. החברה הוקמה בתור טחנת נייר ועסקה גם בגומי וכבלי חשמל אבל התפרסה בתור חברת תקשורת וטכנולוגיה בשנות התשעים של המאה העשרים. החברה הייתה מהיצרניות המובילות בעולם של טלפונים סלולריים וסייעה בפיתוח של GSM, 3G ו-LTE (היום עובדת על 5G), והייתה מוכרת הטלפונים הסלולריים הגדולה בעולם במשך תקופה. לאחר שיתוף פעולה עם מיקרוסופט, מחלקת הטלפונים הניידים נמכרה למיקרוסופט[4][5] וכך הוקמה Microsoft Mobile בשנת 2014.[6] לאחר הרכישה, נוקיה התחילה להתמקדת יותר בתשתיות תקשורת ובאינטרנט של הדברים באמצעות פיזור השקעות בחברת המיפוי Here ורכישתה של אלקטל-לוסנט. החברה גם התחילה לפיתוח מציאות מדומה ומוצרי בריאות דגיטלית.[7][8] בבעלות נוקיה גם מעבדות בל.[9] נוקיה היא בעלת נוקיה נטוורקס, ספקית ציוד רשת תקשורת ושירותים (לשעבר בבעלות משותפת עם חברת סימנס הייתה ידועה בשם "נוקיה סימנס נטוורקס"). המותג נוקיה חזר מאז למכשירים הניידים והטלפונים החכמים דרך הסכם המאפשר ל-HMD Global להשתמש בו.[10]

מרכזה של נוקיה בפינלנד והיא החברה הגדולה ביותר בפינלנד, שם בשיאה, בתקופת בועת הדוט-קום, היא תרמה 4% לתוצר הלאומי הגולמי והיוותה יותר מ-20% מסך היצוא של פינלנד. יש המכנים את היחס בין נוקיה לפינלנד כ"חברה גדולה במדינה קטנה". החברה קרויה על שם העיירה נוקיה אשר בה החלה במאה ה-19 הפעילות של החברות שמאוחר יותר התאחדו לתאגיד נוקיה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1865-1967[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורשיה של נוקיה מתחילים בשנת 1865, כאשר מהנדס כרייה פיני-שווידי בשם פרדריק אידסטם הקים מפעל לעיבוד עץ בעיר טמפרה, פינלנד (אז הייתה שייכת לאימפריה הרוסית). שלוש שנים מאוחר יותר, אידסטם בנה מפעל שני לעיבוד עץ בעיר נוקיה. בה היו משאבי אנרגיית מים יותר טובים. ב-1871, ביחד עם חברו ליאו משלין הקים חברה משותפת בשם נוקיה.

ב-1896, אידסטם פרש מהחברה ומינה את משלין ליושב ראש. בשנת 1902 משלין הרחיב את החברה לייצור חשמל. כעבור שנתיים, אדוארד פולון הקים חברת גומי, הקים מפעל בעיר נוקיה והשתמש באותו שם.

בשנת 1922, נוקיה של משלין נכנסה לשותפות עם חברת הגומי ועם חברה ליצור כבלי חשמל. תחת שיתוף הפעולה בהנהגת פולון, חברות הגומי והכבלים עברו לעיר נוקיה וגדלו במהירות בזכות אספקת החשמל שהייתה בעיר.

משנות השלושים עד שנות התשעים, נוקיה ייצרה בין היתר גם מסכות גז לשימוש אזרחי וצבאי.

1967-1990[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1967, שלושת החברות התמזגו וכך נוצר תאגיד נוקיה שאנחנו מכירים כיום. החברה הממוזקת התמקדה בשלושה תעשיות: יערנות, כבלים, גומי ומוצרי חשמל. בשנות השבעים המוקדמות, נוקיה נכנסה לתעשיית התקשורת והרדיו. נוקיה גם התחילה לייצר ציוד צבאי לכוחות הביטחון של פינלנד. כגון מסכות גז ומכשירי תקשורת טקסט. נוקיה גם התחילה לייצר מכשירי קשר, מרכזייות, קבלים וכימיקלים.

לאחר הסכם הסחר של פינלנד וברית המועצות בשנות השישים, נוקיה התרחבה לשוק הסובייטי והתחילה לייצר גם מרכזייות אוטומטיות. בשנות השבעים, ברית המועצות נהייתה שוק משמעותי עבור נוקיה והרוויחה הרבה ממכירותיה במדינה (נוקיה התפרסמה בתור חברת טלפונים ניידים לאחר שמיכאיל גורבצ'וב התחיל להסתובב עם מכשיר תוצרת החברה). נוקיה גם עבדה על טכנולודיה מדעית עם ברית המועצות. למרות יחסי החברה עם ברית המועצות, הייתה ניטרלית במהלך המלחמה הקרה בעוד שסחרה גם עם ארה"ב.

בשנת 1977, קארי קאירמו מונה למנכ"ל ושינה את ייעוד החברה. באותו הזמן, פינלנד הפכה למה שנקרא "יפן הנורדית". תחת הנהגתו, נוקיה רכשה מספר רב של חברות. בשנת 1984 רכשה את יצרנית הטלוויזיות Salora, יצרנית המחשבים Luxor ב-1985 ואת יצרנית הטלוויזיות Oceanic ב-1987. זה הפך את נוקיה ליצרנית הטלוויזיות השלישית הגדולה באירופה (מאחורי Philips ו-Thomson). מותגי הטלווזיה הקיימים המשיכו לייצר טלוויזיות עד 1996.

בשנת 1987, נוקיה קנתה את Schaub-Lorenz, מחלקת מוצרי החשמל לצרכן של Standard Elektrik Lorenz (SEL), הכללה את המותג "Graetz". היא הייתה במקור חלק מתלכיד International Telephone & Telegraph (ITT) ולאחר הרכישה, מוצרי החברה נמכרו תחת מותג "ITT Nokia".

בראשון באפריל 1988, נוקיה קנתה את מחלקת המחשבים של אריקסון,[11] אשר התחילה בתור מחלקת המחשבים של סאאב ונקראה במקור דאטאסאאב. מחשבי החברה שעד אז נקראו MikroMikko זכו לשם החדש Nokia Data.

נוקיה גם קנו את מובירה, חברת טלפונים ניידים שהיוותה את הבסיס לתעשיית הטלפונים הניידים העתידית של נוקיה. בשנת 1981, מובירה התחילה הרשת הסלולרית הבינלאומית הראשונה והראשונה שאפשרה נדידה בינלאומית. שנה מאוחר יותר, מובירה השיקה את טלפון הרכב, מובירה סנטור, הטלפון הנייד הראשון של נוקיה. באותו זמן, לא היה לחברה עניין בייצור טלפונים ניידים אשר נחשבו אז למוצרי נישה. אחרי כל הרכישות של נוקיה, רווחי החברה עלו ל-2.7 מיליארד דולר. מנכ"ל החברה קאירמו התאבד בתאריך 11 בדצמבר 1988.

בשנת 1987, מפעל כבלי החשמל של נוקיה נסגל לאחר 44 שנות פעילות.

שנות ה-90 וה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מסוף שנות ה-90 ובמשך 14 שנים, הייתה נוקיה החברה המובילה בעולם בתחום הטלפונים הסלולריים. חברות רבות ניסו לקרוא תיגר על שליטתה בתחום יצור הטלפונים הסלולריים, אך עד 2007 נוקיה הובילה בהפרש ניכר.[12] לדוגמה, ברבעון השני של שנת 2005 היה חלקה של נוקיה 32.2% כאשר הבאה אחריה, מוטורולה בעלת קצת יותר ממחצית נתח השוק של נוקיה, 18%. בשיא כוחה, נתח השוק של נוקיה היה מעל 40%, אך ב-2012 הוא הגיע ל-21%, והמובילה הפכה להיות סמסונג (עם 27%),[12] החל משנת 2011 סובלת נוקיה מירידה חדה בנתח השוק ובמכירות שהובילה בסופו של דבר לאובדן עצמאותה. אף על פי שמכשירי הסלולר של נוקיה תפסו נתח נכבד בשוק העולמי, דווקא ביפן לא הצליחה החברה למקם את מעמדה כיצרנית מכשירים מובילה, וב-27 בנובמבר 2008 הודיעה שהיא מפסיקה את הפעילות בשוק היפני. [13]

ב-2006 התמזגה קבוצת הרשתות העסקיות של נוקיה עם חטיבת התקשורת של סימנס הגרמנית וכתוצאה מכך הוקם המיזם המשותף נוקיה סימנס נטוורקס. החברה שנתה את שמה מספר פעמים וב-2013 רכשה נוקיה את חלקה של סימנס והיא בבעלותה המלאה של נוקיה.

בשנת 2009 השלימה נוקיה רכישה של מערכת ההפעלה בה היא השתמשה הסימביאן, ולאחר שנה החלה בהפצה שלה בקוד פתוח באופן חופשי.[14]

אחרי 2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 בפברואר 2011 הכריז מנכ"ל נוקיה על שינוי מהותי של האסטרטגיה של החברה בתחום הטלפונים הסלולריים - חבירה למיקרוסופט ונטישת הפיתוח העצמאי של מערכת הסימביאן, והקמת פרויקט לומיה, שבה נוקיה תייצר סמארטפונים עם מערכת ההפעלה של מיקרוסופט Windows Phone.[15] סטיבן אלופ, מנכ"ל החברה שיזם את המהלך ציין במסמך שנשלח לעובדים מוקדם יותר כי ללא שינוי תעמוד נוקיה בפני מצב בלתי הפיך. "האייפון הראשון הושק ב-2007 ועדיין אין לנו מוצר שקרוב לחוויה שאפל מספקת", הוא ציין, "אנדרואיד של גוגל נכנס לזירה לפני שנתיים בלבד, והשבוע הם לקחו את המובילות שלנו בנפחי המכירות של סמארטפונים. לא ייאמן. יש לנו בחברה מקורות חדשנות מבריקים, אבל הם אינם באים לידי ביטוי בשוק מהר מספיק. אם נמשיך כמו בעבר, נידרדר והמתחרים שלנו יתקדמו עוד ועוד".

בספטמבר 2013 הכריזה חברת מיקרוסופט כי תרכוש את יחידת הניידים של נוקיה יחד עם תיק הפטנטים תמורת סך כולל של כ-7.2 מיליארד דולר.[16] באפריל 2014 הודיעה מיקרוסופט על שינוי השם של נוקיה למיקרוסופט מובייל כחלק מהרכישה.[17] בחודש אוקטובר 2014 שמה של נוקיה חדל מלהיות על מכשיריה, ועל הדגמים החדשים הופיע השם "מיקרוסופט". החברה החלה להתמקד יותר בתחומי תשתיות תקשורת ואינטרנט של הדברים (IoT) .

בנובמבר 2014 הכריזה החברה על טאבלט מבוסס אנדרואיד בשם Nokia N1.

באפריל 2015 הודיעה נוקיה על עסקת חילופי מניות בסך 16.6 מיליארד דולר לרכישתה של חברת אלקטל-לוסנט.[18]

ביוני 2015 הודיע מנכ"ל נוקיה רג'יב סורי כי החברה תשוב לעסקי הטלפונים החכמים במהלך 2016,[19] מיד עם פקיעת תוקפו של ההסכם שנחתם מול מיקרוסופט, במסגרתו נאסר עליה להשתמש בשם המותג שלה על גבי טלפונים חכמים. בשנת 2017 החברה חשפה ליין מכשירים חדש בייצור של חברת HMD הפינית -סמארטפונים לשוק הפרימיום (נוקיה 8), שוק ביניים (נוקיה 5 ו-6 ) ומכשיר שוק נמוך (נוקיה 3). ב-2018 החשפה שלושה מכשירים חדשים: נוקיה 8 Sicrocco, נוקיה 7 פלוס, נוקיה 6 וגרסת רטרו של נוקיה 8110.[20]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טאבלט אנדרואיד של נוקיה משנת 2016 -Nokia N1
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נוקיה בוויקישיתוף
  • נוקיה, באתר "Yahoo! Finance" (באנגלית)
  • נוקיה, באתר "MarketWatch" (באנגלית)
  • נוקיה, באתר "CNN Money" (באנגלית)
  • נוקיה, באתר "Bloomberg Business" (באנגלית)
  • נוקיה, בגוגל פיננסים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ YTJ - Yritys- ja yhteisötietojärjestelmä — YTJ-tietopalvelu - Yrityshaku, ‏2013-05-10
  2. ^ Nokia Corporation, Report for Q4 and Full Year 2017
  3. ^ Nokia - FAQ, ‏2009-02-08
  4. ^ "Microsoft buying Nokia's phone business in a $7.2 billion bid for its mobile future". The Verge. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  5. ^ Ovide, Shira (3 בספטמבר 2013). "Microsoft in $7 Billion Deal for Nokia Cellphone Business". Wall Street Journal (באנגלית). ISSN 0099-9660. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  6. ^ "Microsoft closes Nokia deal, pays more than expected". CNET (באנגלית). 25 באפריל 2014. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  7. ^ Nokia celebrates first day of combined operations with Alcatel-Lucent | Nokia, ‏2016-01-16
  8. ^ Nokia plans to acquire Withings to accelerate entry into Digital Health | Nokia, ‏2016-05-19
  9. ^ Coupland, Douglas. "The Ghost of Invention: A Visit to Bell Labs". WIRED (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  10. ^ "Microsoft sells Nokia brand use to Foxconn and HMD global". SlashGear (באנגלית). 18 במאי 2016. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2018. 
  11. ^ "COMPANY NEWS; Nokia Oy Buys Stake in Ericsson" (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-25 בספטמבר 2018. 
  12. ^ 12.0 12.1 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם WSJ
  13. ^ נוקיה תפסיק לשווק טלפונים סלולריים ביפן, הארץ, 27.11.2008
  14. ^ נוקיה החלה להציע את מערכת ההפעלה סימביאן בחינם, באתר אנשים ומחשבים, 7 בפברואר 2010
  15. ^ חתונת השנה בסלולר, אמיתי זיו ורויטרס, TheMarker IT.
  16. ^ ניצן סדן, מיקרוסופט תרכוש את חטיבת המכשירים של נוקיה ב-7.2 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 3 בספטמבר 2013
  17. ^ צחי הופמן, ‏שינוי שם: להתראות נוקיה, שלום מיקרוסופט מובייל, באתר גלובס, 23 באפריל 2014
  18. ^ פיננשיאל טיימס, ‏נוקיה רוכשת את אלקטל-לוסנט תמורת 16.6 מיליארד דולר, באתר גלובס, 15 באפריל 2015
  19. ^ מנכ"ל נוקיה מאשר: בשנה הבאה נחזור לשוק הסמארטפונים, באתר גאדג'טי, 19 ביוני 2015
  20. ^ "נוקיה השיקה 4 סמארטפונים חדשים, וטלפון נוסטלגי ותיק בגרסה מחודשת - וואלה! TECH". וואלה! TECH (בעברית). בדיקה אחרונה ב-26 בפברואר 2018.