מעיין שכבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
היווצרות מעיין שכבה
נקבה
חדר נביעה של מעיין שכבה, אליו נקווים המים מהכתלים, התקרה והרצפה

מעיין שכבה הוא מעיין שנוצר כאשר מי אקווה פורצים אל פני השטח בעקבות חשיפת שכבות האקווה והאקוויקלוד שמתחתיה על פני השטח, למשל בצלע הר. זהו סוג המעיינות הנפוץ ביותר באזור ההר בארץ ישראל.

היווצרות מעיין שכבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקווה (אקוויפר) היא שכבת סלע נקבובית המכילה מים ומאפשרת זרימת מים בתוכה. המים באקווה נאספים כתוצאה מחלחול מי גשמים דרך שכבות הסלע. מאידך, קיימים סוגי מסלע אשר אינם מאפשרים חלחול והופכים לאטימים. שכבה אטימה לחלחול נקראת אקוויקלוד ומעליה נאספים מי התהום באקווה.

מי התהום יכולים להישאר קבורים, ולעיתים אף לא להיחשף לעולם. לעומת זאת, חשיפת שכבות הסלע כתוצאה מהתחתרות נחלים, סדקים בעקבות פעילות טקטונית ועוד, יכולה להביא לפריצת מי התהום אל פני השטח, כלומר להיווצרות מעיין. במעיין שכבה נחפשים שכבת האקווה והאקוויקלוד על פני השטח וכתוצאה מכך נובע המעיין.

חציבת ניקבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספיקת המעיין, כלומר קצב יציאת המים מן הסלע, מושפע בעיקר מלחץ המים באקוויפר. שאיבה מרובה עלולה לגרום לכמות המים באקוויפר לרדת, וכך גם ללחץ המים. לעיתים יש צורך להגדיל את הספיקה ואת כמות המים המופקת מהמעיין. הפתרון לכך הוא חציבת ניקבה אל תוך הסלע, בדרך כלל בתוואי ש"רודף" אחר סדק משמעותי, ומגיע עד מקום הנביעה ממש. במקום הנביעה נחצב בדרך כלל חדר גדול. הנקבה והחלל יוצרים שטח מגע גדול יותר בין הסלע לאויר, שמאפשר ליותר מים להשתחרר מהסלע. בימי קדם בארץ ישראל נחצבו נקבות במעיינות רבים.

מעיינות שכבה ידועים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]