עין קובי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עין קובי
הירידה לניקבה
פתח היציאה מהניקבה
בריכת האגירה החיצונית
נחל קובי

עין קובי או עין קבו הוא מעיין שכבה נסתר, הנמצא בפארק בגין בהרי ירושלים ליד היישוב מבוא ביתר,

עין קובי נמצא בגיא היורד לנחל רפאים הנקרא נחל קובי. המעיין היה מקור מים ובוסתן של הכפר הערבי אל-קבו (Al-Qabu القبو) שהיה במקום עד למלחמת העצמאות.

עין קובי נמצא ברום של כ-700 מטר מעל פני הים. המעיין מצוי בניקבה תת-קרקעית והוא מזרים את המים לבריכה. הקרן הקיימת לישראל שיקמה את המדרגות החקלאיות ונטעה במקום עצי בוסתן ועצי חורש נוספים לאלה שגדלו בו. במקום גם חניון לרכב, שולחנות וספסלים לבילוי בטבע. מגיעים למקום מכביש 375 פונים צפונה כ-700 מטר מזרחית למבוא ביתר (שלט חום המורה על כניסה לפארק בגין) בדרך סלולה מסומנת בצבע ירוק שאורכה כקילומטר וחצי.

מעיין ובריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עין קובי הוא מעיין שכבה הנובע מתחת לפני הקרקע בעומק של כ-4 מטרים בסלע. כדי להגביר את זרימת המים חצבו לאורך השכבה נושאת המים. המים זורמים בנקבה באורך 12 מטרים אל בריכה תת-קרקעית בעלת קמרון בסגנון רומי המלאה מים כל ימי השנה. בתקרה פתח דרכו חודר אור שמש בשעות היום. הירידה לבריכה אפשרית במדרגות.

מהבריכה התת-קרקעית יוצאת ניקבה באורך של כ-17 מטרים המובילה את המים לבריכה חיצונית פתוחה. צרי מתניים יכולים לזחול בנקבה החוצה ליד בריכת האגירה. מהבריכה החיצונית המים זרמו בתעלות אל חלקות השדה המעובדות. סמוך לבריכה עומד מבנה מהתקופה העות'מאנית בו גומחת תפילה הפונה לכוון מכה ששימש לתפילה. המבנה היה על שמו של ג'אמע שייח מחמוד אל-עג'מי, ראשיתו במבנה קדום מהתקופה הרומית והתקופה הביזנטית בארץ ישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב היהודי הקדום קובי (ב' צרויה ורפויה) היה על הדרך מירושלים לביתר ומשם מערבה אל פלשת. מזהים את המקום עם היישוב העברי כַבּוֹן שבנחלת יהודה המוזכר בספר יהושע ט"ו, 40. כאן שכן היישוב כַּבּוּ שהופיע ברשימות היישובים אותם כבש סנחריב מלך אשור בדרכו מלכיש לירושלים. שמו של המקום בתקופת המשנה היה קוֹבֵי, סנהדרין צ"ה, א'. שרידי היישוב הקדום נמצאים בחורבת קוֹבִי, מצפון למעיין.

בחורבה שרידי מבנים, מערות קבורה ומתקנים חקלאיים חצובים בסלע מהתקופה הביזנטית. במקום נמצאו שרידים של כנסייה מהתקופה הצלבנית שכוסו בעפר כדי לשמור עליהם אך לא ניתן לראותם.

הכפר אל-קבו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקטור גרן שביקר במקום במחצית השנייה של המאה ה-19, ציין את שפיעת מי המעיין, הכפר הקטן קאבו, את הבוסתנים והגנים ובהם עצי תאנה, לימון, תפוז וירקות. המעיין שימש לחקלאות שלחין מסורתית וקדומה שעדיין קיימת בכפרים כמו בתיר וואדי פוכין בהרי יהודה. בסמוך למעיין נמצאים שרידי הכפר אל-קבו שנכבש במלחמת העצמאות על ידי חטיבת הראל במבצע ההר. אל-קבו שימר את השם היהודי הקדום של המקום, במפקד בשנת 1931 נמנו בכפר 31 בתים ובהם 192 תושבים. פרוש השם בערבית הוא מרתף מקומר תת-קרקעי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עין קובי בוויקישיתוף

קואורדינטות: 31°43′34″N 35°07′02″E / 31.7259861°N 35.1171327°E / 31.7259861; 35.1171327