מעל פסגת הר הצופים

מעל פסגת הר הצופים
מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים, אֶשְׁתַּחֲוֶה לָךְ אַפָּֽיִם. מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים, שָׁלוֹם לָךְ ירוּשָׁלָֽיִם מֵאָה דּוֹרוֹת חָלַֽמְתִּי עָלָֽיִךְ, לִזְכּוֹת לִרְאוֹת בְּאוֹר פָּנָֽיִךְ. יְרוּשָׁלַֽיִם, יְרוּשָׁלַֽיִם, הָאִֽירִי פָנַֽיִךְ לִבְנֵךְ; יְרוּשָׁלַֽיִם, יְרוּשָׁלַֽיִם, מֵחׇרְבוֹתַֽיִךְ אֶבְנֵךְ. מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים, שָׁלוֹם לָךְ ירוּשָׁלָֽיִם; אַלְפֵי גוֹלִים מִקְּצוֹת כׇּל תֵּבֵל, נוֹשְׂאִים אֵלַֽיִךְ עֵינָֽיִם. בְּאַלְפֵי בְרָכוֹת הֲיִי בְרוּכָה, מִקְדַּשׁ מֶֽלֶךְ עִיר מְלוּכָה. יְרוּשָׁלַֽיִם, יְרוּשָׁלַֽיִם, אֲנִי לֹא אָזוּז מִפֹּה; יְרוּשָׁלַֽיִם, יְרוּשָׁלַֽיִם, יָבֹא הַמָּשִֽׁיחַ, יָבֹא.

הבתים האמצעיים
בְּלֵב בּוֹטֵחַ בָּאתִי הֲלוֹם, הָקִים אֶת הֲרִיסוֹתַיִךְ אַךְ אֵיךְ אֶבְנֶה אֶת בֵּית מִקְדָּשֵׁךְ, אִם אֵין שָׁלוֹם בֵּין בָּנַיִךְ? סְפָרַדִּים, אַשְׁכְּנַזִּים, תֵּימָנִים, פָלָשִׁים אוּרְפָלִים וְגוּרְגִ'ים וַחֲרֵדִים וְחָפְשִׁים יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם, לֹא זֹאת חָזִיתִי בַּחֲלוֹם! יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם, בֵּין בָּנַיִךְ הַשְׁרִי נָא שָׁלוֹם! עִיר-פְּרָזוֹת הָיִית עִיר קָדְשִׁי, נִשְׁבַּר בָּךְ כָּל בָּרִיחַ; אַךְ עוֹד נִשְׁאַר בָּךְ שַׁעַר סָגוּר, זֶה שַׁעַר הַמָּשִׁיחַ. רִבְבוֹת בָּנַיִךְ שְׁלָחוּנִי אֵלַיִךְ לִמְסֹר לְיָדִי אֶת מַפְתְּחוֹתַיִךְ. יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם, נִשְׁבַּעְתִּי בְּשֵׁם אֲדֹנָי: יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם, הָאִירִי פָּנַיִךְ אֵלַי!

מילות השיר בשלט הנצחה למחברו בגן הבוטני הלאומי בהר הצופים בירושלים

מעל פסגת הר הצופים (ובשמו המקורי: ירושלים) הוא שיר נודע שעיבד אביגדור המאירי על פי שיר יידי - בשם "חצות", שכתב ברוך שפיר ופורסם בקרקוב בשנת 1886. החלק שנודע ממנו בציבור הוא הבית הראשון והבית האחרון שלו, המבטאים כיסופים ומחויבות לירושלים ואמונה בביאת המשיח.

הבית השני בשיר מקונן על ריבוי העדות והסכסוכים בעם ישראל. בגרסה המולחנת הושמטו הבית השני והבית השלישי. בגרסה זו, שיר זה שימש (ועדיין משמש, בצד שירה של נעמי שמר, ירושלים של זהב) מעין המנון לירושלים.

אחד הביצועים הנודעים לשיר הוא ביצועו של יהורם גאון. ביצוע נוסף ביצע אבי בניון באלבומו אדם אחר.

הר הצופים מוזכר בשיר כמקום גאוגרפי שבשל הטופוגרפיה שלו, ניתן לראות ממנו את ירושלים, ומלבד זאת רומז שם ההר "צופים" לציפייה לישועה. המשמעות הזו של הר הצופים מוזכרת כבר במסכת שמחות: ”הרואה את ירושלים מן הצופים חייב לקרוע.”

השיר בספרי תווים

• רפי פסחזון, תלמה אליגון-רוז (עורכים), 1000 זמר ועוד זמר, חלק ד', עמ' 241, הוצאת כנרת, 1987. (הספר בקטלוג ULI)
• עמנואל עמירן, יששכר מירון, ראובן סיון (עורכים), בנבל עשור, עמ' 6, משרד החינוך והתרבות, 1958. (הספר בקטלוג ULI)
• אפרים יוריה (עורך), שירון למצעד המחולות תשכ"ח, עמ' 42, עיריית חיפה, 1968. (הספר בקטלוג ULI)
• משירי בית"ר, עמ' 27, הוצאת בסער, שנה לא ידועה. (הספר בקטלוג ULI)
• יעקב מאור, אפי ניב (עורכים), יהורם גאון: אמצע הדרך, עמ' 37, הוצאת מאור, 1984. (הספר בקטלוג ULI)
• דן כנר (עורך), ירושלים של שירים, עמ' 78, הוצאת מאור, 1982. (הספר בקטלוג ULI)
• מקס למפל (עורך), שירה בציבור: בכינוסי בית הספר התיכון בירושלים, עמ' 46, בית הספר התיכון בירושלים, 1948. (הספר בקטלוג ULI)
• לא נפסיק לשיר / שירון בית ספר: הציונות בראי זמר, עמ' 8, בית הספר תמר רחל, 2000. (הספר בקטלוג ULI)
• מישה בלכרוביץ' (עורך), שירים משלנו: אתמול והיום, עמ' 146, הוצאת כנרת, 1991. (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

• מעל פסגת הר הצופים, בביצוע יהורם גאון, באתר יוטיוב
• מעל פסגת הר הצופים, בביצוע דוד רפאל בן-עמי, באתר יוטיוב (דקה 5:42)
• טלילה אלירם, מפולין ועד הר הצופים – גלגולו של ניגון(הקישור אינו פעיל), באתר אוניברסיטת בר-אילן
• מעל פסגת הר הצופים, במיזם "תרבות יהודית ישראלית"
• לדף השיר באתר הספרייה הלאומית