מעל פסגת הר הצופים
מעל פסגת הר הצופים
|
---|
מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים, אֶשְׁתַּחֲוֶה לָךְ אַפָּֽיִם.[1] מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים, שָׁלוֹם לָךְ ירוּשָׁלָֽיִם; |
הבתים האמצעיים
|
---|
בְּלֵב בּוֹטֵחַ בָּאתִי הֲלוֹם,
הָקִים אֶת הֲרִיסוֹתַיִךְ עִיר-פְּרָזוֹת הָיִית עִיר קָדְשִׁי,
נִשְׁבַּר בָּךְ כָּל בָּרִיחַ; |
מעל פסגת הר הצופים (ובשמו המקורי: ירושלים) הוא שיר נודע שעיבד אביגדור המאירי על פי שיר יידי - בשם "חצות", שכתב ברוך שפיר ופורסם בקרקוב בשנת 1886. החלק שנודע ממנו בציבור הוא הבית הראשון והבית האחרון שלו, המבטאים כיסופים ומחויבות לירושלים ואמונה בביאת המשיח.
הבית השני בשיר מקונן על ריבוי העדות והסכסוכים בעם ישראל. בגרסה המולחנת הושמטו הבית השני והבית השלישי. בגרסה זו, שיר זה שימש (ועדיין משמש, בצד שירה של נעמי שמר, ירושלים של זהב) מעין המנון לירושלים.[4]
אחד הביצועים הנודעים לשיר הוא ביצועו של יהורם גאון. ביצוע נוסף ביצע אבי בניון באלבומו אדם אחר.
הר הצופים מוזכר בשיר כמקום גאוגרפי שבשל הטופוגרפיה שלו, ניתן לראות ממנו את ירושלים, ומלבד זאת רומז שם ההר "צופים" לציפייה לישועה. המשמעות הזו של הר הצופים מוזכרת כבר במסכת שמחות[5]: ”הרואה את ירושלים מן הצופים חייב לקרוע.”[6]
השיר בספרי תווים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רפי פסחזון, תלמה אליגון-רוז (עורכים), 1000 זמר ועוד זמר, חלק ד', עמ' 241, הוצאת כנרת, 1987. (הספר בקטלוג ULI)
- עמנואל עמירן, יששכר מירון, ראובן סיון (עורכים), בנבל עשור, עמ' 6, משרד החינוך והתרבות, 1958. (הספר בקטלוג ULI)
- אפרים יוריה (עורך), שירון למצעד המחולות תשכ"ח, עמ' 42, עיריית חיפה, 1968. (הספר בקטלוג ULI)
- משירי בית"ר, עמ' 27, הוצאת בסער, שנה לא ידועה. (הספר בקטלוג ULI)
- יעקב מאור, אפי ניב (עורכים), יהורם גאון: אמצע הדרך, עמ' 37, הוצאת מאור, 1984. (הספר בקטלוג ULI)
- דן כנר (עורך), ירושלים של שירים, עמ' 78, הוצאת מאור, 1982. (הספר בקטלוג ULI)
- מקס למפל (עורך), שירה בציבור: בכינוסי בית הספר התיכון בירושלים, עמ' 46, בית הספר התיכון בירושלים, 1948. (הספר בקטלוג ULI)
- לא נפסיק לשיר / שירון בית ספר: הציונות בראי זמר, עמ' 8, בית הספר תמר רחל, 2000. (הספר בקטלוג ULI)
- מישה בלכרוביץ' (עורך), שירים משלנו: אתמול והיום, עמ' 146, הוצאת כנרת, 1991. (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מעל פסגת הר הצופים, בביצוע יהורם גאון, באתר יוטיוב
- מעל פסגת הר הצופים, בביצוע דוד רפאל בן-עמי, באתר יוטיוב (דקה 5:42)
- טלילה אלירם, מפולין ועד הר הצופים – גלגולו של ניגון(הקישור אינו פעיל), באתר אוניברסיטת בר-אילן
- מעל פסגת הר הצופים, במיזם "תרבות יהודית ישראלית"
- לדף השיר באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ על פי לשון הפסוק בספר ישעיהו, פרק מ"ט, פסוק כ"ג: "אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ".
- ^ הביטוי "מֵחׇרְבוֹתַֽיִךְ אֶבְנֵךְ" בנוי על ההבטחה המובאת בספר ישעיהו, פרק מ"ט, פסוק י"ט: "כִּי חָרְבֹתַיִךְ וְשֹׁמְמֹתַיִךְ וְאֶרֶץ הֲרִסֻתֵיךְ כִּי עַתָּה תֵּצְרִי מִיּוֹשֵׁב", והביטוי "אבנך" רומז ללשון הפסוק ספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוק ג' :"עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית".
- ^ מילים אלה שאובות משירו הידוע של רבי שלמה אלקבץ, לכה דודי.
- ^ אביגדור המאירי, ירושלם, ירושלם (רומאנס חלוץ), דואר היום, 26 באוקטובר 1928
- ^ מסכת שמחות פרק ט הלכה יט
- ^ וראו גם בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקס"א, סעיף א': "הרואה ערי יהודה בחורבנן אומר: ערי קדשך היו מדבר, וקורע". ומוסיף הרמ"א: "ואינו חייב לקרוע אלא כשמגיע סמוך להם כמו מן הצופים לירושלים".