לדלג לתוכן

יהורם גאון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהורם גאון
יהורם גאון, 2024
יהורם גאון, 2024
לידה 28 בדצמבר 1939 (בן 84)
ט"ז בטבת ה'ת"ש
ירושלים, פלשתינה (א"י)
מוקד פעילות ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות מ-1957
מקום לימודים התיכון ליד האוניברסיטה
סוגה זמר עברי
פופ
סוג קול טנור
שפה מועדפת עברית
חברת תקליטים NMC
ישראפון
CBS
התקליט חיפה
נענע דיסק
הד ארצי
מדיה דיירקט
מספר צאצאים 2
פרסים והוקרה
www.yehoramgaon.com
פרופיל ב-IMDb

יהורם גאון (נולד ב-28 בדצמבר 1939, ט"ז בטבת ה'ת"ש) הוא זמר, מגיש טלוויזיה, שדרן רדיו, קומיקאי, מפיק ושחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ישראלי, מהאמנים הבולטים בתרבות הישראלית.[1][2] חתן פרס ישראל (2004) לזמר העברי.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהורם גאון נולד בשנת 1939 כבן זקונים לשרה לבית חכים ולהיסטוריון, המשורר ועיתונאי הלאדינו משה דוד גאון. אביו, צאצא למגורשי ספרד, נולד בסרייבו שבבוסניה בשנת 1889, ועם עלייתו לארץ ישראל שימש כמורה לעברית. לאחר זמן מה נשלח ללמד עברית בקהילה היהודית באיזמיר שבטורקיה, שם הכיר את שרה, אמו של יהורם. לאחר זמן קצר עלו שניהם יחדיו לארץ ישראל והקימו משפחה.

גאון נולד בהר הצופים, גדל והתחנך בשכונת בית הכרם שבירושלים. בילדותו למד בבית הספר העממי "בית הכרם" ואחר כך בתיכון בית הכרם (שלימים נקרא תיכון ליד"ה), והיה חבר בתנועה המאוחדת.

גאון במרכז התמונה עם להקת הנח"ל בסוף שנות ה-50

את שירותו הצבאי עשה גאון בלהקת הנח"ל, אליה התקבל ב-1957 כשחקן. לצדו שירתו בלהקה חבריו לספסל הלימודים, תובל פטר ועליזה רוזן. גאון לא נתפס בתחילה כזמר במהותו, עד כדי כך שבמהלך הקלטת השיר "רוח סתיו", אורי זוהר, מפקד הלהקה, המליץ לו לדקלם את שתי השורות שניתנו לו במקום שישיר אותן[3].

קריירה כזמר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאון השתתף בתוכנית "בדרך כלל" בשנת 1959 בבימויה של נעמי פולני, שהכירה בכישרונו כזמר. סרטו הראשון, היה "תיקון קטן" (1960) בהשתתפות חברי להקת הנח"ל[4].

לאחר שחרורו נמנה גאון עם יוצאי להקת הנח"ל, שביקשו מנעמי פולני להמשיך לעבוד עמה. כך קמה להקת "התרנגולים", שבה החל לשיר לראשונה, אם כי גם בה לא היה זמר דומיננטי, לצד הכוכבים העולים של אותה תקופה, בהם מי שעתידים להיות חלק משלישיית "הגשש החיוור": שייקה לוי וישראל פוליאקוב. בין השירים שבהם התבלט בזמרתו בתוכנית הראשונה מ-1961 היו "זמר אהבה לים" ו"ערב במסחה". במקביל החל לשחק בתיאטרון הקאמרי במחזה "כנרת כנרת" של נתן אלתרמן, וכן בהצגה "שורש כל רע" במועדון החמאם, שבמסגרתה שר את "שיר הנשים". בהמשך הקים יחד עם חברו ללהקת הנח"ל, אריק איינשטיין, ועם בני אמדורסקי, את "שלישיית גשר הירקון". רבים משיריה של הלהקה היו להיטים גדולים בזמר העברי, ובהם "לילה בחוף אכזיב", "סרנדה לך", "אותך" ו"איזה יום יפה". השלישייה הקליטה יחד את האלבום "אהבה ראשונה". גאון פרש כשנה לאחר הקמת השלישייה, על מנת להתרכז בקריירת סולו.

בשנת 1965 הוציא גאון אלבום סולו ראשון, בשם "כל העיר מרכלת עלינו". האלבום הורכב כולו משירים שכתב יוסי גמזו, ובהם הלהיט "איפה הן הבחורות", שנכתב על פי לחן עממי, שלושה שירים מתוך האלבום, "ליל אביב", "אמרו לי" ו"אולי תפסיקי כבר", הולחנו על ידי יעקב הולנדר. כמו כן נכללה באלבום גרסה עברית לשירה של להקת הביטלס "I Want to Hold Your Hand", שבגרסתו של גמזו נקרא "זה נדבק". כעבור שנה הוציא גאון מיני-אלבום בשם "קיץ אחד של כושר", ובו ארבעה שירים שכתב גמזו והלחין סשה ארגוב.

ב-1966 נסע גאון לארצות הברית על מנת ללמוד משחק[3]. הוא שב ארצה לאחר שיואל זילברג, שעמד לביים את המחזמר "קזבלן", נזכר בזמר הכישרוני, ופנה אליו כדי שיגיע לארץ למבחני במה. המחזה, אותו כתב יגאל מוסינזון, על רקע "השטח הגדול" ביפו, עובד למחזמר, הופק על ידי גיורא גודיק ב-1966 וזכה להצלחה גדולה, שהפכה את גאון לאחד הזמרים המובילים בארץ. שני שירים מתוכו, "כל הכבוד" ו"יש מקום" מזוהים עמו עד היום.

ההצלחה כזמר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהורם גאון בשורה עליונה, משמאל, בטקס קבלת פרס כינור דוד, 1964

גאון נחשב לזמר מצליח ומוערך כבר משנות ה-60. בפסטיבל הזמר והפזמון 1969 זכה בשני המקומות הראשונים, עם השירים "בלדה לחובש" שכתב דן אלמגור ללחן של אפי נצר ולעיבוד של שמעון כהן ו"עץ האלון" שכתב יורם טהרלב ללחן של מוני אמריליו ולעיבוד של שמעון כהן. גאון שר בפסטיבל שיר נוסף, "לילה בהיר", שהלחין משה וילנסקי למילים של שמרית אור. השיר נכלל באלבומו של גאון "בשירי משה וילנסקי", שיצא באותה שנה והוקדש כולו לשיריו של וילנסקי. האלבום כלל להיטים כ"אמא אמא", "יש לי חלום", "לילה של פריחות", "שלכת בלב" ו"כשהיינו ילדים".

עוד באותה שנה הוציא גאון אלבום בשם "רומנסות בלאדינו", ובו שירים ששר בלאדינו, וכן אלבום בשם "שירי שבת". אלבום נוסף שהוציא באותה שנה היה "איפה את אהובה", שכלל גם הוא להיטים רבים, כ"איפה את אהובה" (תרגום עברי של תלמה אליגון-רוז לשיר בספרדית בביצוע הזמר הארגנטינאי לאונרדו פאביו), "גשר אלנבי", שהקליט עבור סרט הקולנוע "המלחמה שלאחר המלחמה", "אזכור את הדרך" ו"רוח שטות".

בשנת 1971 העלה גאון תוכנית יחיד, שתועדה על גבי אלבומו מאותה שנה, "בתוכנית יחיד". בין שירי התוכנית בלט הלהיט "רוזה", שכתב חיים חפר והלחין דובי זלצר. שירים מוכרים נוספים מהתוכנית היו "אל תשטה באהבה", "רחל" ו"אני זוכר", שנכתב עבור סרט הקולנוע "לופו". כמו כן נכללה בה גרסתו של גאון לשירם של אהוד מנור ונורית הירש "אולי על שפת הים", ששרה במקור להקת "השוקולדה".

באותה שנה יצר גאון את הסרט "אני ירושלמי" על משפחתו הירושלמית ועל העיר ירושלים[5], שבמסגרתו שר מספר שירים. שירי הסרט תועדו על גבי האלבום "אני ירושלמי" שיצא באותה שנה. נמנו עליהם להיטים רבים, כ"הנני כאן", "אני עושה לי מנגינות", "השר משה מונטיפיורי" ו"מעל פסגת הר הצופים".

ב-1972 הוציא את האלבום "שלכם לשעה קלה", וב-1973 את האלבום "אהבה ים תיכונית", ובו השיר "קומי צאי", שהלחינה נעמי שמר על פי מילים של חיים נחמן ביאליק.

בשנת 1975 הוציא גאון את האלבום "אותך שרים". בין שיריו המוכרים היו "אנחנו לא נפסיק לשיר" ו"בית אבי", שניהם של חיים חפר ודובי זלצר. באותה שנה יצא אלבום הופעה של גאון, שתיעד את הופעתו בהיכל התרבות. באלבום זה נכלל לראשונה שירו של גאון "המלחמה האחרונה". כמו כן נכללו בו גרסאותיו של גאון לשירים "שיר העבודה והמלאכה", "גולני שלי" ו"לילה לילה".

יהורם גאון בסרט "ג'וקר" מ-1976

בשנת 1976 הוציא גאון אלבום בשם "קסם מולדת", ובו גרסאות מחודשות בביצועו לשירים שהלחין מרדכי זעירא, כ"ניגון עתיק" ו"מה אומרות עינייך".

ב-1977 הוציא את האלבום "עוד לא אהבתי די". שיר הנושא של האלבום, שכתבה והלחינה נעמי שמר, היה להיט גדול, והפך לריקוד עם נודע. שיר נוסף שהתפרסם מהאלבום הוא "שלום לך ארץ נהדרת" (גרסה עברית של אילן גולדהירש). באותה שנה הוציא גאון אלבום נוסף, "שמש עולה".

ב-1979 העלה גאון תוכנית יחיד שהורכבה משיריהם של חיים חפר ודובי זלצר. התוכנית לא זכתה להצלחה רבה, אך התפרסמו מתוכו השירים "שמרי לי על המנגינה" ו"את בת שש עשרה". שירי התוכנית תועדו על גבי האלבום "79".

באמצע 1980 הוציאה חברת "סי.בי.אס" לגאון את האוסף "להיטי זהב מספר 2" שכלל את מיטב להיטיו עד זה ואת השיר החדש "רבותי ההיסטוריה חוזרת" (מילים: תלמה אליגון רוז, לחן: דובי זלצר, עיבוד: בני נגרי)

ב-1981 הוציא את האלבום "סימני דרך". בין שיריו המוכרים היו "סימני דרך" ו"על כל אלה" של נעמי שמר, לחניה של נורית הירש לשירים "הכניסיני תחת כנפך" של חיים נחמן ביאליק ו"לילה טוב לאהבה" של אילן גולדהירש, וכן גרסתו של גאון לשירו של יוסף שריג "אור וירושלים".

בשנת 1983 הוציא גאון על גבי תקליט שדרים את השיר "איתך בלעדייך", שכתב נתן אלתרמן והלחינה נורית הירש. השיר זכה להצלחה רבה.

בשנת 1984 יצא אלבומו "אמצע הדרך" ובו הלהיט "בפרדס ליד השוקת", שכתב יורם טהרלב והלחינה נורית הירש. השיר זכה להצלחה רבה, ודורג במקום השני במצעד הפזמונים העברי השנתי לשנת תשמ"ד. שירים מוכרים נוספים באלבום היו "לא תנצחו אותי", שכתבה והלחינה נעמי שמר, ו"בואי נשוב אל הטנגו", שכתב יורם טהרלב והלחין שייקה פייקוב. ננסי ברנדס עיבד וניהל מוזיקלית את האלבום.

בשנת 1986 יצא האלבום "אלף נשיקות". שיר הנושא של האלבום, שאת הטקסט שלו עיבדה מירית שם אור (בהשראת מכתב האהבה "אלף נשיקות לך, אהובתי" של אבשלום פיינברג איש מחתרת ניל"י לאהובתו) והלחין צביקה פיק, היה להיט גדול. פרט לו, הצליחו מהאלבום גם השירים "אישה חופשייה" (מילים: חיים חפר, לחן: יאיר קלינגר), "כמו חצב" ו"דיוקן אמי" (בשניהם - מילים ולחן: נעמי שמר), "כן כן" (גרסה עברית: חיים חפר), "ואולי אותה שתיקה" (מילים: שמרית אור, לחן: נורית הירש). רמי לוין עיבד והפיק מוזיקלית את שירי האלבום.

יהורם גאון בסיבוב הופעות משותף עם ירדנה ארזי שנערך בחסות האגודה למען החייל בשנת ה-40 למדינה 1988
נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין מארח את יהורם גאון בלשכתו במלאת לו 75 שנים

בשנת 1988 הקליט גאון בדואט עם ירדנה ארזי את השיר "אדם אחר" (מילים: רחל שפירא, לחן: נורית הירש, עיבוד: עדי דגני). השיר זכה להצלחה גדולה, ודורג במקום ה-10 במצעד הפזמונים לשנת תשמ"ח של רשת ג'. השיר נכלל באלבומה של ארזי "עוד יום אחד".

במרץ 1989 יצא אלבומו "ירח מלא", בהפקתו המוזיקלית של מתי כספי. מבין שיריו התפרסמו הדואט שלו עם בעז שרעבי "מה יביא איתו הרוח" ו"ליבבתיני" (שכתבה והלחינה שמר). למרות ההפקה המושקעת, האלבום נכשל מסחרית. באותה שנה חזר גאון לשחק במחזמר "קזבלן" שבה גילם את התפקיד שעמו זוהה יותר מכל. את המחזמר הפיק בעצמו בעזרת חברת ההפקה שהקים "הפקות חמש חמש". המחזמר זכה אמנם להצלחה בקופות, אך ההפקה נקלעה לחובות כבדים וירדה לאחר זמן מה מהבמה. גאון נקלע לחובות כבדים שאותם הצליח להחזיר רק לאחר מספר שנים.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 הוציא גאון מספר אלבומים נוספים, שלא זכו להצלחה רבה. עליהם נמנו "נשמה", שיצא ב-1992 וכלל שירי מסורת ודת דוגמת "פתח לנו שער", "שיר המעלות", והבן יקיר לי אפרים". את שירי שירי האלבום עיבד תמיר קליסקי. ב-1993 הוציא אלבום שהתבסס על שירי התוכנית "ישראל מחכה לגאון" (על משקל הסיסמה "ישראל מחכה לרבין"), וכלל שירים חדשים לצד שירים ישנים בהקלטות מחודשות. ב-1996 אלבום שנשא את שמו. בשנת 1997 תכנן גאון להוציא אלבום אוסף שיכלול את שיריו המוכרים. מכיוון שהתקשה להשיג זכויות יוצרים על ההקלטות המקוריות ועל מנת לחסוך בכסף, הקליט מחדש, בעיבוד מחודש, את השירים ושיווק אותם כאוסף בן חמישה תקליטורים.

בשנת 2007 גילם את עצמו במחזמר "כמו בסרט", כזמר ומנחה המגיע לעיירת פיתוח כדי לאתר כישרון צעיר.

בסוף שנת 2008 העלה מופע זמר ובידור בשם "בכל הכבוד", בו סיכם עשרות שנות פעילות על הבמה ושילב שירים ישנים וחדשים לצד מונולוגים משעשעים שאותם כתב במיוחד למופע. המופע זכה להצלחה גדולה, ואף היה מועמד לפרס הצגת הבידור של השנה.

בשנת 2013 שב גאון להקליט שירים חדשים. באותה שנה יצא אלבומו "כביום היוולדי", שאת כל שיריו כתב והלחין עמיר בניון. את שירי האלבום עיבדו ליאור שושן ואודי תורג'מן. מבין שיריו התפרסמו השירים "תן לי כוח", "בסוף היום" ו"לא אני ולא אתה", שאותו שר גאון בדואט עם בניון.

ביולי 2014 הקליט גאון גרסה מחודשת לשיר "ארץ צבי", לו נוסף בית חדש שנכתב על ידי תלמה אליגון לזכרו של רועי קליין, קצין גולני בעל עיטור העוז שנהרג במלחמת לבנון השנייה כאשר זינק על רימון יד כדי להציל את חייליו. ב־21 בספטמבר 2014 הקליט גאון את השיר "שלומי" שכתבה זלדה, אותו עיבדה נורית הירש, לזכרו של רס"ן בניה שראל, מפקד פלס"ר גבעתי שנהרג במבצע צוק איתן.

בדצמבר 2019 הוציא לכבוד יום הולדתו ה-80 את השיר "אם רק תסכימי" שכתבה עדית פאנק והלחין ועיבד עידן רייכל.

בשנת 2021 לקח חלק בפרויקט "יעלה ויבוא", כמחווה לשיריו של יורם טהרלב, ובו ביצע את השיר "עוד לא תמו כל פלאייך".

בנובמבר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, הגיע לבקר חיילים וביצע עבורם דרך הקשר את השיר "המלחמה האחרונה" אותו ביצע במעמד זהה 50 שנה קודם לכן, במלחמת יום כיפור[6]. מאוחר יותר באותו החודש, ב-27 בנובמבר, הוציא גאון לבקשת מערך החינוך של צה"ל, גרסה חדשה לשירו "לא תנצחו אותי" שהקליט יחד עם הלהקות הצבאיות[7][8]. הביצוע הגיע למקום השביעי במצעד השבועי של מדיה פורסט ולמקום ה-34 במצעד "היטליסט" של מאקו[9][10].

סגנונו כזמר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברבות השנים היה גאון זמר מבוקש הן על ידי הקהל והן על ידי כותבי שירים ומלחינים שרצו שיבצע משיריהם. כך זכה להיות המבצע המוכר בהרבה להיטים של נעמי שמר (כגון: "עוד לא אהבתי די", "לא תנצחו אותי", "כמו חצב" ו"סימני דרך") ושל הפזמונאי חיים חפר והמלחין דובי זלצר (בשיריהם "הנני כאן", "השר משה מונטיפיורי", "רוזה", "לא נפסיק לשיר" ועוד). הוא הוציא אלבומים רבים, בהם אלבומים עם שירים ורומנסות בלאדינו ושירי שבת ומועדים. הוא הרבה לבצע שירים רומנטיים ונחשב כמי שמיזג בשיריו בין מזרח למערב, כשביצועיו שילבו מוזיקת פופ עם נגיעות מזרחיות (כמו בשיר "רוזה"). גאון הרבה לבצע שירי אהבה לארץ ישראל ולירושלים (בהם "שלום לך ארץ נהדרת", "מעל פסגת הר הצופים" ועוד).

במשך תקופה נחשב גאון ל"זמר הבית" של סיירת מטכ"ל ואף כתב לכבודה את "שיר היחידה" שאותיותיו חקוקות באנדרטה לזכר קרב קולה.

כמו כן ביצע את השיר "גולני שלי". לאחר מבצע "צוק איתן" פנה עופר מנדלוביץ', אביו של סמ"ר עוז מנדלוביץ' שנהרג במבצע, אל יוצרי השיר אפי נצר ועמוס אטינגר, כדי שיוסיפו לו עוד בית המדבר על המבצע. שלושתם פנו אל יהורם גאון כדי שיבצע את השיר מחדש, וזה הסכים לכך. בעקבות מבצע זה הוציא גם ביצוע מחודש לשיר "אל ארץ צבי" שנכתב על ידי תלמה אליגון במקור לסרט מבצע יונתן, אך היא הוסיפה לו בית לזכרו של רס"ן רועי קליין, סמג"ד מגדוד 51 של גולני, שנפל במלחמת לבנון השנייה כשזינק על רימון שהושלך אל עבר חייליו[11].

גאון קשר קשרי ידידות עם בכירים בצה"ל, כרמטכ"ל לשעבר דוד אלעזר, האלוף רחבעם זאבי והרמטכ"ל לשעבר דן שומרון.[דרוש מקור] במלחמות ישראל, החל ממלחמת ששת הימים ואילך, הופיע כרבים מהאומנים בפני חיילים בשדות הקרב.

משחק בקולנוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהורם גאון בתפקיד יוני נתניהו בצילומי הסרט "מבצע יונתן", 22 בדצמבר 1976
יהורם גאון עם חנה מרון בסדרת הטלוויזיה "קרובים קרובים"

גאון שיחק במספר סרטים ישראלים, אשר רובם זכו להצלחה. "תיקון קטן" מ-1960[4][12], "כל ממזר מלך" מ-1968, "מצור" ב-1969 ו"הפריצה הגדולה" מ-1971 שבהן שיחק את דמות הצבר הלוחם. ב-1964 שיחק בסרטו של מנחם גולן "דליה והמלחים".

ב-1971 כתב, ביים ושיחק בסרט "אני ירושלמי", אוטוביוגרפיה מצולמת עליו ועל משפחתו הירושלמית. הסרט לווה בשירים בביצועו של גאון שכתבו חיים חפר ודובי זלצר, ובהם שירים שהפכו ללהיטים, כגון: "הנני כאן", "השר משה מונטיפיורי" ו"אני עושה לי מנגינות".

ב-1973 שיחק בגרסה הקולנועית והמצליחה של המחזמר "קזבלן", בתפקיד המזוהה עימו עד היום. בסרט "מבצע יונתן", המגולל את סיפור "מבצע אנטבה", בו שוחררו חטופי המטוס שנחטף לאוגנדה, גילם גאון את דמותו של המפקד שנפל במבצע, יוני נתניהו. הסרט, אשר הופק זמן קצר לאחר האירוע, זכה להצלחה בינלאומית ואף היה מועמד לפרס אוסקר. עבור הסרט הקליט גאון את השיר "ארץ צבי". כמו כן שיחק בשנות השמונים בסרטים "כביש ללא מוצא", ו"המאהב" (על פי ספרו של א.ב. יהושע).

ב-2004 עשה גיחה מחודשת לקולנוע לאחר שנים רבות, כששיחק בתפקיד אורח בסרטו של יוסף סידר "מדורת השבט".

בשנת 2014 שיחק בתפקיד הראשי בסרט "מבצע חמניה".

ב-2015 גילם את דמותו של בוריס השומר בסרט "גויאבות". ב-2017 השתתף בסרט הקולנוע "מבצע ביצה".

ב-2023 גילם את ראובן בסרטו של עמיחי גרינברג "הבריכה".

קריירה בטלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריירה הטלוויזיונית שלו עשירה אף היא. בין השנים 1983–1986 הוא כיכב בקומדיית המצבים המצליחה "קרובים קרובים" בדמות יורם, האב ההיפוכונדר. בשנת 1998 שיחק במיני סדרת הדרמה "בלש בירושלים" וב-1999 שיחק בסדרת הדרמה "מר מאני". בשנים 2003–2005 הגיש בערבי שבת את תוכנית האירוח והבידור "שישי בגאון" בערוץ הראשון. בשנת 2005 הופיע בפרק האיחוד של "קרובים קרובים". כמו כן, באותה שנה חתם על חוזה טאלנט בשידורי קשת והחל להגיש תוכנית אירוח בשם "ערב טוב ישראל". בשנת 2007 שימש כשופט בתוכנית הכישרונות "הדבר הגדול הבא" בשידורי רשת, ובראשית 2008 שיחק בתוכנית הסאטירה "גם להם מגיע" בערוץ 10.

משנת 2009 עד 2012 הנחה את תוכנית הילדים "גאון של אבא" ששדורה בטלוויזיה החינוכית. בשנת 2010 כיכב לצד יוסי פולק במיני-סדרה הדרמטית "נבלות", ששודרה ב-HOT 3.

בשנת 2011, שיחק בסדרת הדרמה של yes, "אורים ותומים" בתפקיד הרב גרנט. החל משנת 2011 משחק בקומדיית המצבים "סברי מרנן" בתפקיד סילבן חסון.

יהורם גאון ומנחם גולן בערב הדרן לקולנוע הישראלי

בשנים 2011–2016 השתתף גאון בצוות המנטורים של תוכנית הטלוויזיה "בית ספר למוזיקה", במסגרת ערוץ 2, בשלוש עונות ברצף.

בקיץ 2015 שימש כשופט אורח בתוכנית המציאות "הפייטן" של ערוץ 20. באותה שנה גילם את דמותו של סיימון בסדרה "המדרשה".

עשייתו הציבורית ודעותיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאון נהנה מתמיכה כלל ישראלית ואינו מזוהה עם עמדה או מגזר מסוים, וזאת על אף שבמהלך כל שנות פעילותו הרבה לעסוק בעניינים פוליטיים-ציבוריים. כשחקן, היה לגאון תפקיד בולט במחזמר הביקורתי מבחינה פוליטית "קזבלן". משני תפקידים אחרים הוא פרש מנסיבות פוליטיות-חברתיות; הוא הפסיק להגיש את פרקי הסדרה "תקומה", משום שסבר כי אחד מפרקיה, "בילאדי בילאדי", הוא פרו-פלסטיני, וכן עזב את התוכנית "גם להם מגיע" לאחר שהתקשה לעמוד בגל הביקורות שהופנו כלפי התוכנית וספציפית אליו[13].

ביוני 1991 הכריז על מועמדותו לראשות עיריית ירושלים, לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בנובמבר 1993. לצורך כך הקים מפלגה בשם "אני ירושלמי". תחילה נראה שסיכויו לזכות היו טובים, מאחר שראש העירייה הוותיק, טדי קולק, הודיע על כוונתו לא לרוץ שוב[14]. לאחר שקולק כן החליט לרוץ שוב, ואהוד אולמרט נבחר כמועמד מטעם הליכוד, החליט גאון לרוץ למועצת העיר בלבד[15]. הוא נבחר ומונה למחזיק תיק התרבות[16]. גאון נבחר למשך שתי קדנציות למועצת העיר ירושלים מטעם רשימת "אני ירושלמי". בתפקידו זה הוא קידם תמיכה בלימודי נגינה בכלים המקובלים במוזיקה מזרחית קלאסית. בפברואר 2003, לאחר שראש העירייה אולמרט פרש לטובת חברות בכנסת, הודיע שירוץ לראשות העירייה בבחירות בנובמבר 2003[17], לבסוף החליט לא להתמודד שוב הן לראשות העירייה והן למועצת העיר[18].

הדימוי של גאון כזמר לאומי הביא לבחירתו לשיר בטקס קבלת פרס נובל לשלום ב-1994, בו זכו יצחק רבין ושמעון פרס. בשנת 2000, כאשר ראש הממשלה אהוד ברק נתקל בהתנגדות רחבה בישראל ליוזמתו המדינית לחלוקת ירושלים, גייס את תמיכתו של גאון במאבקו על דעת הקהל, על ידי שימוש בתדמיתו הירושלמית השורשית. למרות זאת, בתוכנית הרדיו שלו ביום שישי גאון משמיע לא פעם אמירות אוהדות כלפי המתנחלים. גאון הביע תמיכה גם בבחירתו של עמיר פרץ לראשות מפלגת העבודה.

גאון מגיש החל מ-1997 תוכנית אישית בימי שישי בצהריים ברשת ב' בשם "גאון ברדיו", בה הוא מדבר על אירועים אקטואליים שקרו באותו שבוע ומביע את דעותיו האישיות לגביהן. לאחר סגירת רשות השידור ב-2017, גאון עבר לשדר את התוכנית בגלי צה"ל.

בשנת 2011 התראיין גאון לאלון כץ, אז סטודנט מאוניברסיטת אריאל, ותקף בחריפות את התמלילים של חלק מהמוזיקה הים-תיכונית שהשתלטה לטענתו על הרדיו. הוא כינה אותם "זבל איום שהשטן לא ברא"[19]. עם זאת, ציין לטובה זמרים מזרחיים מסוימים כגון שלמה בר ואביהו מדינה. הראיון צוטט בידיעות אחרונות וגרר תגובות זועמות מצד הזמרים המזרחיים וקהל המוזיקה המזרחית. בתוכניתו השבועית הסביר גאון, שאין הוא חוזר בו מדבריו, אך הבהיר שהמוזיקה המזרחית היא ראויה וטובה, אף על פי שיש בה, "הרבה חצץ", כלשונו[20]. דבריו של גאון זכו לתמיכה והזדהות מפי אביהו מדינה, שאמר, בין השאר: "אני איתו, וכל הכבוד שהוא אומר זאת באומץ"[21].

בשנת 2013 הודיע גאון על כוונתו להופיע בסבסטיה אשר בשומרון. למרות ביקורת בשמאל, הוא לא ביטל את הופעתו ואמר בריאיון לערוץ 7 כי הוא "מרשה לעצמו להופיע בגאווה בכל חלק של ארץ ישראל"[22].

באותה שנה, על רקע ביקורת חריפה שספג הציבור החרדי, ביקר אותם בעצמו בתוכניתו ברשת ב', אך אמר בין היתר על הביטויים החריפים נגדם: "לא הייתי מעז בחלומות הכי רעים שלי לראות באלה שלא נוטלים בנטל או שלא רוצים לימודי ליבה, ושהם אחיי ואחותי ובני עמי, מוקצים מחמת מיאוס. לאחר מה שראיתי ושמעתי בכנסת, בכנסת ישראל, מצאתי את עצמי צועק בקול ולאות הזדהות מוחלטת עם החרדים מצאתי את עצמי צועק 'אני חרדי!' בפירוש כך, כן, 'אני חרדי!'"[23].

בפברואר 2018, בעקבות הפיכתו של מנכ"ל משרד התקשורת המושעה, שלמה פילבר, לעד מדינה בחקירות נתניהו, הגדיר בתוכניתו "גאון ברדיו" בגלי צה"ל, את עד המדינה כ"מלשן" ו"איש קריות", הדגיש את היותו "קודם כל עבריין", וציטט גם מתפילת שמונה עשרה שבה נאמר "למלשינים אל תהיי תקווה". גאון גם סייג את דבריו ואמר "הביטוי מלשן שנוי במחלוקת ותלוי מי הלשין כדי לטהר את החברה ומי הלשין כדי למלט רק את עצמו"[24].

ב-16 במאי 2021 הכריז גאון באורח רשמי על התמודדותו לתפקיד נשיא מדינת ישראל, ופתח באיסוף חתימות של חברי הכנסת לקראת הבחירות לנשיאות[25], אך לבסוף לא התמודד[26]. באותו חודש השתתף בפרק של הסדרה התיעודית "הופרדו בלידתם" של תאגיד השידור הישראלי.

ביוני 2024 מונה לחבר בוועדת השמות הממשלתית.[27]

קריירה עסקית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך השנים היה גאון מעורב במספר מיזמים עסקיים. בשנת 1976 היה שותף במיזם שביקש להקים מועדון ומסעדה בשכונת מוצא בירושלים. אך מאחר שהשכנים התנגדו והתוכנית הייתה בניגוד לתוכנית המתאר, המיזם לא הוקם[28]. באוקטובר 1984 פתח חנות תקליטים וחנות מזכרות ברחוב "הקארדו" ההיסטורי בעיר העתיקה של ירושלים[29]. בשנת 2000, הקים יחד עם אחיו בני גאון את חברת "גאון תקשורת", כחברת בת של קבוצת גאון אחזקות[30]. "גאון תקשורת" הוקמה במטרה להתמודד במכרז לערוץ מסחרי חדש (שאז נקרא "הערוץ השלישי", לימים ערוץ עשר)[31]. וגיבשה קבוצה של משקיעים, שגאון החזיק 10% ממניותיה[32]. לאחר פרסום המכרז החליטה הקבוצה לפרוש ממנו, עקב חוסר כדאיות כלכלית[33]. עם זאת התמודדה במכרז לערוץ ייעודי ברוסית, אך הפסידה לחברת אפריקה ישראל להשקעות[34]. ביוני 2002 התמודדה הקבוצה במכרז להקמת תחנת רדיו מסחרית בערבית וזכתה[35]. רדיו א-שמס בה הייתה שותפה, החל לשדר שנה אחר כך[36]. באפריל 2001 גם רכשה 23% מזכיניית ערוץ 2, חברת טלעד[37]. גאון גם הקים חברת הפקות לצורך הפקת התוכנית "שישי בגאון"[38].

יהורם גאון עם ספרו בשבוע הספר העברי - מתחם התחנה, ירושלים 2017.
מאחור משמאל: סיון רהב-מאיר, ד"ר עשהאל לובוצקי, יהורם גאון, אסף פאסי, אבי קראוס.
מלפנים משמאל: אלישיב רייכנר, רחלי שלו, יפעת ארליך.

ספרו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-60 ניהל גאון מערכות יחסים מתוקשרות עם נורית מקובר (שנישאה לימים ליהונתן גפן), מונה זילברשטיין ועם השחקנית פייר אנג'לי, שאותה הכיר כאשר שיחקו יחד בסרטו של אורי זוהר, "כל ממזר מלך".

בשנת 1976, כשהוא כמעט בן 37, הכיר גאון את אורנה גולדפרב שהייתה אז בת 16 בלבד. לאחר כחצי שנה, במרץ 1977 השניים ביקשו להינשא[40], אך עקב גילה הצעיר של גולדפרב, שטרם מלאו לה 17 שנים, היא הגישה בקשה מיוחדת לבית המשפט המחוזי בחיפה[41], אך הוא לא התיר להם להינשא[42]. לאחר מספר ימים הגישו השניים ערעור לבית המשפט העליון, אך הערעור נדחה[43]. בסופו של דבר השניים התחתנו כחוק ב-26 ביולי 1977 בבית הכנסת רבן יוחנן בן זכאי בירושלים בחופה שסידר הרב עובדיה יוסף[44]. במאי 1978 נולד בנם הבכור משה, וב-1981 נולדה בתם הילה.

בשנת 1986, תוך כדי דיונים סוערים, התגרשו השניים לאחר סכסוך מתוקשר שחשף בין היתר כי גאון שכר שני בלשים פרטיים (שאחת מהם הוא הכיר באופן אישי), אשר עקבו, צילמו והקליטו את גולדפרב בסיטואציות מיניות עם גבר אחר[45]. זמן קצר לאחר מכן ניסתה גולדפרב להתאבד[46], אך לבסוף משפט הגירושים הסתיים בהצלחה[47].

ב-1990, גולדפרב התחתנה בשנית עם עורך דין זרח רוזנבלום, שהיה עורך דינה לאורך כל משפט הגירושים מגאון[48].

לגאון היו שלושה אחים: כלילה גאון (1925–2010), יגאל גאון (1926–2019) ובני גאון (1935–2008).

גאון אמנם נולד וגדל בירושלים, אך למרות דימויו הציבורי כירושלמי הוא מתגורר ברמת השרון.

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יקיר ערים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2020 נבחר יהורם גאון ליקיר העיר ירושלים, בחירה שספגה ביקורת כיוון שגאון אינו מתגורר בעיר[58].

בנובמבר 2020 בחר ראש עיריית רמת השרון אבירם גרובר את גאון ליקיר העיר רמת השרון לשנת 2020, כבחירה אישית, חרף התנגדות של תושבי העיר[59]. ההתנגדות באה על רקע דברים שאמר גאון בראיון שנערך איתו באוקטובר 2017 לעיתון "מעריב" ושהופיע גם באתר "ערוץ 7"[60]. בראיון השווה גאון את פעילותם של דתיים וחילוניים תושבי רמת השרון שפעלו נגד ישיבת הסדר שהשתלטה על מבנה ציבור ללא אישורים[61][62][63][64] לפרסומי "דר שטירמר", שהיה חלק מהתעמולה הנאצית.

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • כל העיר מרכלת עלינו (1965)
  • קזבלן המחזמר (1966)
  • איפה את אהובה (1969)
  • אני ירושלמי (1971)
  • בתוכנית יחיד (1971)
  • שלכם לשעה קלה (1972)
  • "קזבלן" הסרט (1973)
  • אהבה ים תיכונית (1973)
  • אותך שרים (1975)
  • בהיכל התרבות (1975)
  • קסם מולדת (1976)
  • שמש עולה (1977)
  • עוד לא אהבתי די (1977)
  • יהורם גאון 79 (1979)
  • סימני דרך (1982)
  • אמצע הדרך (1984)
  • אלף נשיקות (1986)
  • ירח מלא (1989)
  • גאון על הירקון – הקלטה מחודשת של שירי שלישית גשר הירקון (1995)
  • יהורם גאון (1996)
  • כביום היוולדי (2013)
  • שר עובדיה חממה - תפילת האדם (2017)

אוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילמוגרפיה חלקית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הקאמרי: "כנרת כנרת" – 1961
  • הקאמרי: "טורא" – 1962
  • הקאמרי: "וויצק" – 1963
  • הקאמרי: "צ'יפס עם כל דבר" – 1964
  • "קזבלן" – 1966
  • "פעם בשנה" – 1976
  • "ילדים חורגים לאלוהים" – 1982
  • "קזבלן" (הפקה שנייה) – 1989
  • הנחיית מופע הצדעה לאביהו מדינה – 1995
  • כמו בסרט – 2007
  • בכל הכבוד – 2008
  • אליעזר והגזר – 2010
  • הבימה: "ביקור הגברת הזקנה" – 2011
  • "אדוני שר האוצר" – 2016

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: יהורם גאון
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: עוד אני פוסע - סיפור חיי
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יהורם גאון

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שי פלד‏, יותר כבוד, באתר וואלה, 27 בדצמבר 2019
  2. ^ דודי פטימר, ‏יהורם גאון חוזר לימים היפים עם אריק איינשטיין ובני אמדורסקי, באתר מעריב אונליין, 30 באפריל 2017
  3. ^ 1 2 ביוגרפיה של גאון באתר MOOMA
  4. ^ 1 2 סרטונים תיקון קטן, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1960
  5. ^ אני ירושלמי (תיעודי), באתר ספר הקולנוע הישראלי
  6. ^ רן בוקר, אחרי 50 שנה: יהורם גאון שר בקשר לחיילים שבעזה את "המלחמה האחרונה", באתר ynet, 15 בנובמבר 2023
  7. ^ לא תנצחו אותי - יהורם גאון והלהקות הצבאיות ("חרבות ברזל" 2023), סרטון בערוץ "YEHORAM GAON", באתר יוטיוב (אורך: 03:32)
  8. ^ אריאל פייגלין, "אותנו לא מנצחים" | 40 שנה אחרי: יהורם גאון מחדש את השיר האייקוני, באתר ערוץ 7, 27 בנובמבר 2023
  9. ^ המצעד השבועי של מדיה פורסט, באתר מדיה פורסט, ‏3 בדצמבר 2023
  10. ^ היטליסט: מצעד המוזיקה של ישראל mako, באתר hitlist.mako.co.il, ‏2023-12-04
  11. ^ עמי פרידמן, יהורם גאון: "המלחמה לא תיגמר עד שיבינו שאנחנו כאן להישאר", באתר ynet, 21 ביולי 2014
  12. ^ גאון היה עדיין חייל בלהקת הנח"ל בעת צילומי הסרט.
  13. ^ מירב קריסטל, גם להם מגיע?, באתר ynet, 17 בפברואר 2008
  14. ^ נרי ליבנה, יהורם והנחמדים, חדשות, 21 ביוני 1991
  15. ^ דב אלבוים, דן קראוס, דודו לוי-רייך, מאיר תורג'מן,אמנון יוסף, סגן שר הדתות רץ לראשות עיריית בני־ברק, חדשות, 28 בספטמבר 1993
  16. ^ דליה טל, ‏יהורם גאון מתנגד להקמת מרכז קונגרסים בכניסה לירושלים, באתר גלובס, 27 בספטמבר 1999
  17. ^ יהונתן ליס, בירושלים נערכים לתקדים: ראש עיר חרדי, באתר הארץ, 12 בפברואר 2003
  18. ^ רפרם חדד, ‏"אולי טעיתי בעיר", באתר גלובס, 20 בפברואר 2003
  19. ^ אלון כץ, "המוזיקה המזרחית זה זבל איום, שהשטן לא ברא"
  20. ^ עמיחי אתאלי, יהורם גאון: "אני לא חוזר בי מאף מילה", באתר nrg‏, 11 במרץ 2011
  21. ^ חדשות ערוץ 2, ‏יהורם גאון מתנצל: "לא התכוונתי, הרי אני בעצמי מזרחי", באתר גלובס, 10 במרץ 2011
  22. ^ שמעון כהן, גאון: בכל מקום בו יש יהודים אשיר בגאווה, באתר ערוץ 7, 23 ביוני 2013
  23. ^ עדו בן פורת, יהורם גאון: מצאתי את עצמי צועק 'אני חרדי!', באתר ערוץ 7, 28 באפריל 2013
  24. ^ שגיא בן נון‏, יהורם גאון מגיב לסערה: "לא התייחסתי לפרשות נתניהו, מקווה שהאמת תצא לאור", באתר וואלה, 24 בפברואר 2018
  25. ^ עמית סגל, ‏המרוץ לנשיאות: יהורם גאון החל לאסוף חתימות, באתר ‏מאקו‏, 16 במאי 2021
  26. ^ אתר למנויים בלבד רתם איזק, "בדרך לנשיאות צריך להתבוסס בביצות. אני שמח שלא קפצתי למים האלה", באתר "ידיעות אחרונות", 21 במאי 2021
  27. ^ מינוי חברים לוועדת השמות הממשלתית החלטה מספר 1950 של הממשלה מיום 05.07.2024, באתר משרד ראש הממשלה
  28. ^ עמוס לבב, תושבי "רמת מוצא" השיגו צע"ת עד מועדון בשכונתם, מעריב, 28 במרץ 1976
    עמוס לבב, יהורם גאון לא יקים בינתיים מועדון בבירה, מעריב, 21 בספטמבר 1976
  29. ^ נעמי רון, יהורם גאון עובר לביזנס, חדשות, 14 בינואר 1985
  30. ^ סטלה קורין-ליבר, ‏מעכשיו זה גאון מול גאון, באתר גלובס, 16 באוגוסט 2000
  31. ^ רוני קורן-דינר, דרושים: קבוצת גאון תקשורת מחפשת משקיעים ואנשי תקשורת מובילים, באתר TheMarker‏, 15 באוקטובר 2000
    אבנר הופשטיין, האם הנשר ימריא?, באתר העין השביעית, 1 בנובמבר 2000
  32. ^ אביבה קרול, ‏גאון תקשורת במו"מ לצירוף שתי קבוצות להתמודדות על הערוץ השלישי, באתר גלובס, 15 באוקטובר 2000
  33. ^ אביבה קרול, ‏קבוצת גאון תקשורת פורשת מהמכרז על הערוץ השלישי בגלל חוסר כדאיות, באתר גלובס, 7 בדצמבר 2000
  34. ^ רוני קורן-דינר, קבוצת גאון תקשורת התחייבה להשקיע 12 מיליון דולר בתוך 3 שנים בערוץ הייעודי ברוסית, באתר TheMarker‏, 29 במאי 2001
    אריאל יס, המתחרות במכרז לערוץ הרוסי - גאון תקשורת ואפריקה ישראל, באתר הארץ, 30 במאי 2001
  35. ^ אביבה קרול, ‏3 קבוצות ניגשו למכרז לרדיו בערבית: רדיו 24, רדיו כול-אנאס ורדיו א-שמס, באתר גלובס, 15 ביולי 2002
    אביבה קרול, ‏מורת רוח במגזר הערבי מתוצאות המכרז לתחנת רדיו בערבית: "לא רצו שערבים ינהלו את העסק", באתר גלובס, 7 באוקטובר 2002
  36. ^ דוד רטנר, ברדיו הערבי החדש מתלבטים איך לדווח על צה"ל ופיגועים, באתר הארץ, 15 ביולי 2003
  37. ^ שירות גלובס, ‏גאון תקשורת רכשה מדסק"ש 23% בטלעד לפי שווי חברה של 24.5 מיליון דולר, באתר גלובס, 8 באפריל 2001
    מאת אריאל, יס, גאון תקשורת ומשקיעים השלימו רכישת 23% מטלעד, באתר הארץ, 8 באפריל 2001
  38. ^ יצחק דנון, ‏חיים מנור, מנהל מעגלות: נושלנו מהתוכנית שישי בגאון, אותה הגינו, באתר גלובס, 25 במאי 2005
  39. ^ עוד אני פוסע – סיפור חיי באתר ידיעות ספרים
  40. ^ "הרווק המבוקש ביותר" יהורם גאון מתחתן, מעריב, 21 במרץ 1977
  41. ^ אורי ירון, אורנה זקוקה להיתר כדי להינשא ליהורם גאון, מעריב, 24 במרץ 1977
  42. ^ אורי ירון, השופטת מסרבת לפרסם החלטתה לגבי היתר הנישואין של אורנה, מעריב, 25 במרץ 1977
  43. ^ ביהמ"ש העליון דחה בקשת קטינה להנשא ליהורם גאון, דבר, 28 במרץ 1977
  44. ^ ברוך מאירי, יהורם גאון התרגש בחתונתו - יותר מאשר בהצגת בכורה, מעריב, 27 ביולי 1977
  45. ^ יוסי ורטר, גאון נגד גאון: הקרב נמשך, חדשות, 26 במאי 1986
    איה אורנשטיין, אורנה גאון: הלכה לי הפרטיות, בלשים של בעלי עוקבים אחרי, מעריב, 4 באפריל 1986
  46. ^ אהרון אורגד, קוכי גלוגר, איציק יושע, אורנה גאון ניסתה להתאבד בבליעת כדורים, חדשות, 24 ביוני 1986
  47. ^ יוסי ורטר, אורנה בוכה, יהורם צוחק, חדשות, 26 ביוני 1986
  48. ^ ציפורה, ציפורה (מדור רכילות), חדשות, 6 ביולי 1990
  49. ^ יובל דיין העמוד הרשמי, ואו איזה ערב זה היה!!!! "שרים בגאון", באתר פייסבוק, ‏13.06.2019
  50. ^ מערכת כאן, מופע מחווה | ליהורם גאון, באתר כאן תאגיד השידור הישראלי, ‏30.9.2019
  51. ^ משה נעים, ערב ראש השנה ב-כאן 11: מופע מחווה לציון 80 שנה ל-יהורם גאון, באתר כאן ישראל | kanisrael | כאן נעים | kan-naim, ‏2019-09-28
  52. ^ בית ספר רימון מצדיע 80 ליהורם גאון, נבדק ב-2022-09-29
  53. ^ עוזי ברוך, בחיפה: רחוב יהורם גאון, "אמן ויוצר שאין שני לו", באתר ערוץ 7, 29 באוגוסט 2021
    עיריית חיפה - מחווה חיפאית ליהורם גאון | Facebook (באנגלית), נבדק ב-2021-09-10
  54. ^ המחווה המרגשת ליהורם גאון: "כבוד גדול", באתר כיפה, 14 במאי 2023
  55. ^ פארק על שם יהורם גאון הוקם בקריית מוצקין ◄ צפו בטקס המרגש - חי פֹּה - תאגיד החדשות של חיפה והסביבה, באתר חי פֹּה - תאגיד החדשות של חיפה והסביבה, ‏8 בדצמבר 2023
  56. ^ הנאום של יהורם גאון, נבדק ב-2023-06-27
  57. ^ ג'וש ארונסון, ‏על תרומתו לחינוך המוזיקלי בישראל: תואר כבוד הוענק לזמר יהורם גאון, באתר מעריב אונליין, 26 ביוני 2024
  58. ^ הסערה ברשת: האם יהורם גאון, תושב רמת השרון, הוא בחירה נכונה ליקיר העיר ירושלים?, באתר כל העיר ירושלים, ‏25 בפברואר 2020
  59. ^ עצומה: למנוע מיהורם גאון את תואר יקיר העיר רמה"ש אם לא יתנצל על דבריו, באתר שרון און ליין, ‏25 בנובמבר 2020
  60. ^ אלירן אהרון, המתקפה על הדתיים מזכירה תעמולה נאצית, באתר ערוץ 7, 17 באוקטובר 2017
  61. ^ יוסי מזרחי, ‏השתלבות מבורכת או השתלטות עוינת?, באתר ‏מאקו‏, 10 בספטמבר 2017
  62. ^ אתר למנויים בלבד רם פרומן, החוצפה של הגרעינים התורניים, באתר הארץ, 26 ביוני 2018
  63. ^ אסף הלחמי, החטיבה להתיישבות, טרור יהודי והבחירות ברמת השרון, באתר הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה
  64. ^ שרון יונתן, העירייה הגישה לבית המשפט תביעת פינוי נגד ישיבת ההסדר, באתר שרון און ליין, ‏18 ביוני 2020
  65. ^ סרטונים תיקון קטן, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1960

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יהורם_גאון&oldid=39791953"