לדלג לתוכן

ירושלים של זהב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"ירושלים של זהב"
סינגל בביצוע שולי נתן
מתוך האלבום ""ירושלים של זהב - שולי נתן בשירי נעמי שמר" ו-"הדרך פתוחה""
יצא לאור 15 במאי 1967
סוגה זמר עברי
שפה עברית
אורך 4:48
חברת תקליטים הד ארצי
כתיבה נעמי שמר
לחן נעמי שמר (בעקבות שיר עממי בסקי)

"ירושלים של זהב" הוא שיר על ירושלים שחובר והולחן על ידי נעמי שמר, ובוצע במקור בידי שולי נתן. השיר היה אחד מרגעי השיא בקריירה המוזיקלית של שמר ונחשב לאחד השירים האהובים ביותר בקרב הציבור הישראלי והיהודי העולמי, ובשנת 1998, הוא זכה במקום הראשון במצעד שירי היובל אותו ערך קול ישראל. השיר הוא גם אחד מהפזמונים הישראליים המפורסמים בעולם כולו, לצד "הללויה" ו"הבה נגילה".

כתיבת השיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר נכתב ביוזמת טדי קולק, שכיהן באותה עת כראש עיריית ירושלים. קולק ביקש להזמין שיר חדש המוקדש לירושלים, שיוצג בפסטיבל הזמר והפזמון לשנת תשכ"ז (1967), שנערך במוצאי יום העצמאות בבנייני האומה בירושלים. לצורך כך פנה לגיל אלדמע, מעורכי הפסטיבל, שהציע את המשוררת נעמי שמר לכתיבת השיר. שמר היססה תחילה מחשש שלא תוכל ליצור תחת לחץ, אך אלדמע עודד אותה לכתוב רק אם תרגיש השראה. כעבור זמן קצר שלחה אליו שמר את התווים לשיר "ירושלים של זהב".

שם השיר נלקח מתכשיט המוזכר בספרות חז"ל, עליו הייתה חקוקה תמונת ירושלים[1]. מילות השיר מתארות את מצב העיר ערב מלחמת ששת הימים, עת הייתה חצויה בחומה שהפרידה בין ישראל לירדן ונודעה כ"קו העירוני". השיר מתייחס לחוסר הגישה של יהודים אל הר הבית, הכותל המערבי ובית העלמין בהר הזיתים, ומכיל רמזים מקראיים למגילת איכה, כגון "העיר אשר בדד יושבת" ו"איכה יבשו בורות המים". זיקה זו העניקה לשיר גוון של קינה.

לחן השיר נשען על ניגונים חסידיים ומשלב השפעות של שירי עם בסקיים, וכן זיקה לטעמי המקרא[2]. מילותיו נושאות השראה משירת תור הזהב של יהדות ספרד, ובהן הדהוד לשירו של רבי יהודה הלוי "ציון הלא תשאלי" במשפט "לכל שירייך אני כינור".

שמר כתבה בתחילה שני בתים בלבד – הפותח ב"אוויר הרים צלול כיין" והשלישי "אך בבואי היום לשיר לך". בעקבות הערתה של רבקה מיכאלי, כי חסרה התייחסות לעיר העתיקה, הוסיפה שמר את הבית השני, "איכה יבשו בורות המים".

לביצוע השיר נבחרה הזמרת הצעירה שולי נתן, לאחר שבתּה של שמר, ללי, שמעה אותה בתוכנית "תשואות ראשונות" ב"קול ישראל". אף על פי שמארגני הפסטיבל הסתייגו מהבחירה בזמרת אלמונית, שמר התנתה את השתתפות השיר בכך שנתן תבצע אותו.

"ירושלים של זהב" הוצג בפסטיבל וזכה להצלחה רבה; שירת הקהל ברגעי הסיום נחרתה בזיכרון הציבורי, אף שהשיר הושמע מחוץ לתחרות הרשמית. שמר עצמה ביצעה אותו מאוחר יותר, והקליטו אותו עשרות אמנים בישראל ובעולם, בהם עפרה חזה, יפה ירקוני ורן אלירן. לפי נתוני אקו"ם, נוצרו לשיר למעלה מ־500 גרסאות[3], והוא תורגם לשפות רבות, בהן אספרנטו, ספרדית ויידיש. גרסה לשיר הופיעה גם בסיום סרטו של סטיבן ספילברג, "רשימת שינדלר", בביצוע מקהלה.

השיר נבחר למקום הראשון ב"מצעד שירי היובל" שערך "קול ישראל" בשנת 1998[4], ולמקום הראשון גם ב"שיר השישים", תחרות שערכו הערוץ הראשון ורשת גימל[5] במסגרת חגיגות השישים למדינת ישראל בשנת 2008. הוא דורג במקום השני ב"מצעד חיילי צה"ל לשנת השישים" של גלי צה"ל וב"מצעד של המדינה" של שידורי קשת בערוץ 2.

השפעת השיר על רקע מלחמת ששת הימים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מברק מטדי קולק עם הבקשה להוסיף לשיר בית חדש
המחברת עם מילות הבית שנוסף בתצוגה בספריה הלאומית

ב-22 במאי 1967 סגרה מצרים את מצרי טיראן בפני שיט ישראלי. נעמי שמר כתבה את השיר לקראת יום העצמאות כשברקע כבר נשבו רוחות מלחמה. ב-19 השנים מאז תש"ח לא נכתבו שירים שמזכירים את אובדן העיר העתיקה של ירושלים, והשיר הושמע שוב ושוב ברדיו בשבועיים שקדמו לפרוץ מלחמת ששת הימים. לפי טענה שהועלתה לימים, השיר הביא למודעות הציבורית את משמעות ירושלים והעיר העתיקה. בכתבה של עמיתה, הפזמונאי וחוקר התרבות דן אלמגור, הוא מאשר עדויות ששמע אישית מפי אלופי צבא שכיהנו במטכ"ל באותה תקופה, שלפני הופעת השיר לא הייתה קיימת במוצב הפיקוד העליון של צה"ל תוכנית פעולה צבאית לכיבוש העיר העתיקה. לא מן הנמנע שהשיר שהושמע שוב ושוב בתקופה שקדמה למלחמה, תרם לשיקולים ולקבלת ההחלטות הנוגעות ללוחמה בירושלים ולכיבושה, על המשתמע מכך.[6] שלושה שבועות לאחר הופעת הבכורה של השיר בפסטיבל, פרצה מלחמת ששת הימים, שבמהלכה אוחדו שני חלקי ירושלים.

הזמר מאיר אריאל לחם במלחמה הזאת כאיש מילואים בגדוד הצנחנים שפרץ את הדרך לעיר העתיקה. בלילה שבין 5 ל-6 ביוני, בבניין מוזיאון רוקפלר שזה עתה נכבש, מותש מהקרב שבו נפלו חבריו וכדורים פגעו בקסדה ובמימיה שלו עצמו, הוא שמע מאיזו פינה את קולה של שולי נתן ברדיו. בליבו עלתה שורה אחרת לפזמון החוזר - "ירושלים של ברזל ושל עופרת ושל שחור". בהמשך הוא כתב את השיר ירושלים של ברזל.[7]

נעמי שמר סיפרה שבזמן שהייתה בסיני עם להקה צבאית היא שמעה ברדיו את הצנחנים השרים את שירה ליד הכותל המערבי, והוסיפה בית חדש לשיר ובו הנגידה את המצב לפני ואחרי המלחמה. לעומת "איכה יבשו בורות המים" ו"ואין פוקד את הר הבית" בבית השני, הכריז הבית החדש "חזרנו אל בורות המים" ו"שופר קורא בהר הבית". בחודשים שאחרי המלחמה ובשנים שבין המלחמות קנה לו השיר שם והפך למעין המנון-משנה, שהיו אף שקראו להפכו להמנון הלאומי החדש. חבר הכנסת אורי אבנרי אף הגיש הצעת חוק ברוח זו.[8] המחברת בה כתבה נעמי שמר את הבית הנוסף מוצגת בתערוכת קבע בספריה הלאומית.

מאז פרסום "ירושלים של זהב", הפכה שמר בעיני רבים – אף כי לא בעיני עצמה – ל"פזמונאית לאומית" האמונה על שיקוף הלכי הרוח בישראל וניסוחם בפזמוניה.

ביקורת על השיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היו שמתחו ביקורת על "ירושלים של זהב" בגלל "היעדרם" של הערבים שישבו בירושלים המזרחית מן השיר. פסקאות כ"כיכר השוק ריקה", היו לצנינים בעיני אלו הסבורים כי זוהי התעלמות מכך שגם הערבים שהיו באותה כיכר שוק מטאפורית בירושלים המזרחית בין 1948 ל-1967 הם בני אדם. דברים ברוח זו ביטא עמוס עוז ואף שאל, האם הייתה המשוררת כותבת גם לגבי כיכר פיקדילי שהיא ריקה.

שמר הגיבה:

זה מעורר בי זעם נורא, הטיעון הזה. זה כאילו בן אדם מתגעגע לאהובתו והוא בא אל הפסיכיאטר שלו, עמוס עוז, ואז הפסיכיאטר אומר לו 'אל תדאג, היא לא לבד במיטה'... עולם שהוא ריק מיהודים, הוא בשבילי כוכב מת וארץ ישראל שהיא ריקה מיהודים היא בשבילי שוממת וריקה".[9][10]

השיר ברחבי העולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר זכה לגרסאות כיסוי ברחבי העולם. מביניהן של הזמר היווני דמיס רוסוס,[11] ביצוע משותף של חבר להקת סקורפיונז, קלאוס מיינה, יחד עם הזמרת הישראלית ליאל קולט, להקת הרוק האמריקאית פיש, הזמר הברזילאי רוברטו קרלוס,[12] הזמר הבריטי קליף ריצ'רד ואחרים.

השיר מושמע בסצנת הסיום של סרט הקולנוע רשימת שינדלר משנת 1993, המתארת את שחרור היהודים שהציל חסיד אומות העולם אוסקר שינדלר בתקופת השואה. בעקבות ביקורת על זיהויו של השיר בחברה הישראלית עם מלחמת ששת הימים (ולא עם השואה), הוקלט השיר הליכה לקיסריה בביצוע נתנאלה ובו נעשה שימוש בהקרנות הסרט בבתי הקולנוע בישראל במקום "ירושלים של זהב".

דמיון לחנים עם השיר "Pello Joxepe"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2005 פרסם עיתון הארץ כי שמר הודתה במכתב לגיל אלדמע, זמן קצר לפני מותה, כי שמעה שיר עם בסקי ישן בשם "Pello Joxepe"‏, והושפעה ממנו באופן לא מודע בעת כתיבת הלחן ל"ירושלים של זהב". רוב חייה הכחישה שמר את הטענות על גנבה ספרותית. לקראת מותה היא תיארה את חדירת הלחן הבסקי לשיר כ"תאונה מצערת" ואמרה שגרמה לה עוגמת נפש כה רבה, עד שאפשר שהביאה למחלתה. בצר לה, ביררה נעמי שמר את החוק הבינלאומי לגבי זכויות יוצרים של מנגינות שירים. חוק זה קובע כי שמונה תווים ברצף המועתקים משיר אחר הם בבחינת הפרתו. שמר ספרה את מספר התווים ש"הועתקו" מהשיר המקורי, בשורה "אוויר הרים צלול כיין", שהייתה הדומה ביותר לשיר הבסקי, ומצאה שלושה תווים מועתקים בלבד (תו החוזר מספר פעמים ברצף נספר כאחד); כשגילתה זאת הרגישה בת מזל עד מאוד.

חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן, מציין שהזיקה בין השיר "ירושלים של זהב" לשיר העם הבסקי ידועה לו משנת 1969, ואף הציג אותה בהרצאות שנתן ברחבי הארץ בתחילת שנות השבעים. כך הוא מתאר את המסר שהעביר בהרצאות אלה:

דיברתי בזכותה של נעמי שמר ששירה "ירושלים של זהב" אינו שיר גנוב אלא לכל היותר פתיחתו הושפעה מלחן ששמעה נעמי שמר, אך בכל מקרה השיר המקורי היה שיר קצבי – שלא כמו "ירושלים של זהב", וגם את החלק הראשון הזה נעמי שמר שידרגה יפה מאוד, ואולי הבסקים עוד יודו לה יום אחד על כך שבהשפעת שיר עם די זניח ולא מוכר בעולם יצרה שיר נפלא המוכר בכל רחבי העולם ונכנס בקהילות רבות לסידור התפילה.

נעמי שמר הסבירה כי גם הפיתולים והעיקולים במעלה הדרך לירושלים שימשו כהשראה למילות השיר וללחן שלו.

כאשר נודע לאליהו הכהן על מכתבה של נעמי שמר לגיל אלדמע הגיב:

לדעתי נעמי מייחסת להשפעה של השיר הבסקי משקל גדול מדי ביצירה שלה, וכנראה זה העיק עליה כל השנים, וכשהייתה כבר במצב של שכיב מרע אמרה לעצמה: 'אדברה וירווח לי'.

גרסאות כיסוי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עפרה חזה מבצעת את "ירושלים של זהב" במופע פעמוני היובל באצטדיון גבעת רם, 30 באפריל 1998

גרסאות אלטרנטיביות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים נוצרה מסורת בצעדות, ובעיקר בצעדת ירושלים של לשיר את המילים עם הלחן של האמיני יום יבוא, שיש לו קצב של שיר לכת, ולכן מתאים יותר לשירה תוך כדי הליכה.[22]
הרב משה צבי נריה כתב שיר נוסף - "ירושלים של קודש", אותו נהג לשיר בסוף השיר המקורי ובאותו הלחן[23] מאוחר יותר ניתן לחן עצמאי לשיר זה על ידי יוסי קירש.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ירושלים של זהב בוויקישיתוף

מקורות על הקשר ל־Pello Joxepe

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מנשה ורדי, מאיפה הגיע הזהב ב"ירושלים של זהב"?, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 24 בדצמבר 2025
  2. ^ אסנת שרון, "במחשכייך, ירושלים: קריאה ב'ירושלים של ברזל' מאת מאיר אריאל ב-1967 והיום", היֹה היָה במה צעירה להיסטוריה, גיליון 11, עמוד 89.
  3. ^ ירושלים של זהב, באתר אקו"ם
  4. ^ טלילה אלירם, "בוא, שיר עברי: שירי ארץ ישראל: היבטים מוזיקליים וחברתיים", הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2006, עמוד 173
  5. ^ תום שגב, שלושה שירים ועם, באתר הארץ, 1 במאי 2008
  6. ^ סיכום העשור | כך הפכה נעמי שמר למשוררת הלאומית, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2009
  7. ^ גיל פז, ‏לאהוב ולבקר, בו זמנית: מה ניתן ללמוד מיחסו של מאיר אריאל לירושלים?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 1 באוגוסט 2017
  8. ^ היום לפני 43 שנים: "ירושלים של זהב" הושמע לראשונה, באתר הארץ, 16 במאי 2010
  9. ^ נעמי שמר מתייחסת לביקורת של עמוס עוז על שירה "ירושלים של זהב"
  10. ^ נדב שרגאי, כך התנכלו לנעמי שמר – בגלל דעותיה, באתר ישראל היום, 21 ביוני 2013
  11. ^ AISTYLES (2011-09-24), Demis Roussos - Jerusalem Of Gold | דמיס רוסוס - ירושלים של זהב,
  12. ^ Sandro M. Silva (2014-07-09), Roberto Carlos - Jerusalém Toda De Ouro / Yerushalayim Shel Zahav (Em Jerusalém - 2012),
  13. ^ עפרה חזה - ירושלים של זהב, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 5:26)
  14. ^ ריטה - ירושלים של זהב | מופע פסנתר 2004 | אמפי שוני, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:09)
  15. ^ ריטה ירושלים של זהב באירוע לוס אנג'לס, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:55)
  16. ^ ריטה - ירושלים של זהב - יום העצמאות 2017, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 5:09)
  17. ^ קונצרט - ערים מצדיעות לירושלים - ירושלים של זהב, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 6:39)
  18. ^ Jerusalem Of Gold, בביצוע שלום למר, 26 ביוני 2018, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:11)
  19. ^ ירושלים של זהב | היהודים, רביב כנר ו-400 נגנים | רוק על החומות, סרטון בערוץ "iTravel_Jerusalem", באתר יוטיוב (אורך: 05:02)
  20. ^ ירושלים של זהב – הראל מויאל Harel Moyal, סרטון בערוץ "הראל מויאל – Harel Moyal", באתר יוטיוב (אורך: 04:14)
  21. ^ ירושלים של זהב, באתר שירונט
  22. ^ achoty band, להקת אחותי achoty band- ירושלים של זהב - האמיני יום יבוא, באתר יוטיוב, ‏28.4.2017
  23. ^ ירושלים של קודש | בית המדרש | שיעורי תורה, באתר ישיבה