מעמד האישה בחברה הערבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ויקיזציה, היצמדות לעובדות והתרחקות ממחקר מקורי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מיקומן הפיזי והתודעתי של נשים מוסלמיות במזרח התיכון מושפע מהיבטים שונים ומגוונים: חברתיים, פוליטיים, תרבותיים, כלכליים, גאוגרפיים, היסטוריים ובעיקר דתיים. תפיסות האישה במרחב הציבורי המוסלמי לעומת המרחב הפרטי, שונות באופן מהותי זו מזו ובאות לידי ביטוי בכל מעגלי החיים החל מחינוך, דרך כתבי הדת, ספרות, רפואה, אומנות, מחקר אקדמי ועוד.

ערכים ונורמות שעוצבו במשך השנים מנחים את האופן בו נשים מוסלמיות מתניידות במרחב הציבורי לעומת הפרטי ואף זה הווירטואלי שנוכחותו הולכת ומעמיקה בשנים האחרונות תוך שילוב הרשתות החברתיות באופן עמוק במהפכות החברתיות והפוליטיות כגון זו המכונה "האביב הערבי" שהחל בשנת 2010 בתוניס והתפשט במדינות ערביות רבות וכלל גל של התקוממויות עממיות נגד השלטון המדכא.

למרות שחלקן היחסי של נשים באוכלוסייה שווה בערך לחלקם של הגברים, לדוגמה חלקן של הנשים בישראל בשנת 2011 על פי הלמ"ס היה 50.6 אחוז, לא ניתן לומר ובוודאי לא בחברות מוסלמיות כי מעמדן של הנשים שווה למעמד הגברים בכל תחומי החיים בהשכלה, תעסוקה, פוליטיקה וכן ביכולת התנועה והנראות במרחב הציבורי.

למרות תהליכים חברתיים רבים שאירעו בשנים האחרונות בחברה המוסלמית, טרם נראה שינוי מהותי בתחום זה. לעיתים נהוג לחשוב כי ככל שחברה היא בלתי מפותחת וענייה, כך מעמד האישה בה הוא בעייתי, נחות ומורכב. מבט על ההתקדמות הטכנולוגית והקדמה הכלכלית במדינות המפרץ, סעודיה, איראן ואחרות מעיד כי קשר זה אינו המקור היחיד אם בכלל לפער בנראות הנשים במרחב הציבורי בחברה המוסלמית. כך ניתן לבחון את יחסי נשים ומגדר בערב הסעודית ולהביא את הדוגמה של מנאל אל שאריף הסעודית שנדונה למאסר בשנת 2011 בגין נהיגה במכוניתה, מכיוון שבארצה נשים אינן רשאיות לנהוג.

כיום, נשות אקדמיה מוסלמיות רבות יוזמות צעדים פורצי דרך לטובת השינוי, המכונה "הג'יהאד המיגדרי". על פי חוקרות ליברליות אלה, המסורת האיסלאמית נותרה ברובה פטריארכלית, כלומר מקורות הדת עליהם מבוססת המסורת האסלאמית מקבלים פרשנות שעל פיה נקבעים אמות מידה, חוקים והנחיות התנהגות במרחב הציבורי והפרטי יכולים להיות מפורשים רק על ידי גברים מוסלמים. גברים אלה מבקשים לשמור על הגדרות הקיימות של מעמד האישה המוסלמית, ולכן זו הסיבה ככל הנראה שנשים מוסלמיות אשר חיו בתנאי שיעבוד פיזי ורגשי במשך מאות שנים קיבלו את המצב כעובדה מוגמרת וכמצב טבעי.

מעמד האישה באזור חצי ערב לפני הקוראן בתקופת הג'יהליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה בתקופת הקדם-אסלאם הייתה חברה שבטית שמרב אמונותיה היו פגניות. מעמדן של נשים היה בכי רע. נשים היו תלויות לחלוטין בגברים והיו מעמסה כלכלית על בני משפחתן שפרנסו אותן. לעיתים במקרים של ריבוי לידת נקבות היה מקובל לקוברן בעודן בחיים. בתקופה זו היו מקובלים נישואים בתוך מסגרת המשפחה ואף אב עם בתו. מאידך יש הטוענים שהתקופה הטרום איסלמית הטיבה עם הנשים משום שהיו יותר משוחררות, חופשיות ללכת ולבא כרצונן, משוררים שרו להן שירי אהבה והן לא היו כפופות לחוקי הקוראן והשריעה.

בתקופה זו אין אזכורים לנראות נשים ואקטיביזם במרחב הציבורי, האישה הייתה דמות פסיבית כאשר הגבר מכלכל ושר לה שירים. נשים היו חסרות זכויות לחלוטין.

מעמדה של האישה המוסלמית עם פרוץ האסלאם בחצי האי ערב[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ האסלם בחצי האי ערב, השתנה מעמדה של האישה לטובה. הקוראן נתן לאישה זכויות שלא היו לה בעבר. זכויות בנישואין, גרושין, ירושה ועוד. החל מעת זו נוצרה חקיקה אסלמית לטובת נשים בנושאים שצוינו לעיל. הקוראן האסלאמי אפשר לנשים לנהל את רכושן וכספיהן. על פי הקוראן נשים יכולות להיות פוסקות הלכה. הקוראן בא לקדם את זכויותיהן של הנשים, ואולם אין הוא מנחה ליישמן באופן מלא ולראיה גבר יכול להתחתן עם ארבע נשים, ואישה יכולה להתחתן רק עם גבר אחד. עדות של אישה חלשה מעדות של גבר, הקוראן מרשה חופש פעולה לנשים אולם מנחה להתלבש בצניעות כדי שלא לפתות את הגברים. אולם לא מנחה על שימוש באמצעי לבוש והסתרה כגון אלו הקיימים כיום. החברה המוסלמית בהנהגת חכמי הדת צמצמה את זכויון הנשים והפכה את המרחב ציבורי האסלאמי למרחב פטריארכלי שלא נותן מקום לזכויות של נשים. יחד עם זאת בימינו מדינות מוסלמיות רבות מאפשרות זכויות לנשים עם סייגים והגבלות.

בקוראן יש אזכורים לנראות נשית במרחב הציבורי כגון עם נשותיו של מוחמד וכן עם נשים בסביבת חצרות סולטאני האימפריה העות'מאנית. נשים אלו בחרו להשפיע באופנים שונים חלקן מאחרי הקלעים בגבו של הגבר שהיה בחזית והציג כלפי חוץ את תבונת והנחיות האישה, חלקן באופן משולב במיוחד תוך ניצול קשרי משפחה (אמא, סבתא) וחלקן הקטן ממש בחזית העשייה כגון דיפה ח'תון, חזוראן ושג'ר א-דור

השפעת התרבות המודרנית על מעמדה של האישה במרחב הציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשים המוסלמיות בעשורים האחרונים תרמו להפנמה בתודעה הציבורית לשינוי הנדרש בנראות הנשים במרחב הציבורי במטרה להביא לשינוי תוך מעבר מסגנון חיים מסורתי לסגנון חיים מודרני זאת על ידי רכישת השכלה, השתלבות בעבודה ומילוי חובותיהן האזרחיות בתחום ההשתתפות הפוליטית. מחקרן של פייסל עזאיזה, ח'אולה אבו בכר ואחרים מציג בספרם "נשים ערביות בישראל, תמונת מצב" כי שינויים אלה לא היוו מנוף ליצירת שוויון בין נשים וגברים בחברה הערבית בישראל.

על פי מחקרן השפעת השכלה ותעסוקה אינם תנאי מספיק לחולל שינוי במעמד הנשים לעומת הגברים בחברה המוסלמית. כדי להשיג שוויון בו ישולבו נשים בתפקידים מנהיגותיים ומנהליים בכירים בתחומים הפוליטיקה, כלכלה וחברתה, על המשפחה והחברה הערבית לאמץ שינוי ערכי מבני שטרם התרחש בעולם הערבי. לטענת החוקרות זהו השלב הראשון בשינוי אף על פי שהוא עלול לפגוע במעמד כוהני הדת, אשר בו משקיעים מאמצים רבים לשמרו במשך דורות.

נשים מוסלמיות שונות לקחו ולוקחות חלק בניסיון לפריצת התודעה לשוויון הזדמנויות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]