מערב אנטארקטיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפה כמעט ריקה של מערב אנטארקטיקה
הר קרח אנטארקטי בים אמונדסן

מערב אנטארקטיקה, או אנטארקטיקה הקטנה יותר, אחד משני חבלי הארץ הגדולים של אנטארקטיקה, הוא אותו חלק של היבשת המשתרע בגבולות חצי הכדור המערבי, וכולל את חצי האי האנטארקטי. הוא מופרד ממזרח אנטארקטיקה בהרים הטראנס-אנטארקטיים ומכוסה בתכסית הקרח של מערב אנטארקטיקה. חבל ארץ זה משתרע בין ים רוס (מכוסה בחלקו במדף הקרח רוס, וים ודל (מכוסה ברובו במדף הקרח רון-פילכנר). אפשר לראות בו חצי אי ענק, הנמשך מן הקוטב הדרומי לעבר קצה אמריקה הדרומית.

מערב אנטארקטיקה מכוסה ברובה בתכסית הקרח האנטארקטית, אבל יש סימנים לכך, שלשינוי אקלים יש השפעה מסוימת וכי קיימת אפשרות, שתכסית קרח זו החלה להתכווץ במידת מה. חופי חצי האי האנטארקטי הם החלקים היחידים של מערב אנטארקטיקה שמשתחררים (בקיץ) מקרח. אלה מהווים את הטונדרה האנטארקטית מרילנדיה והאקלים בהם הוא החמים ביותר באנטארקטיקה. הסלעים עוטים טחבי עלים ואזוב, שיכולים להתמודד עם הקרה העזה של החורף ועונת הצמיחה הקצרה.

מיקום ותיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערב אנטארקטיקה, המשתרעת בצד האוקיינוס השקט של ההרים הטראנס-אנטארקטיים, מהווה את חצי האי האנטארקטי (יחד עם ארץ גראהאם, ארץ פאלמר וארץ אלזוורת', ארץ מרי בירד וארץ אדוארד השביעי, איים סמוכים כגון האי אדלייד, ומדפי קרח, בעיקר מדף הקרח רון-פילכנר על ים ודל, ומדף הקרח רוס על ים רוס. ים רוס וים ודל מפרידים את מערב אנטארקטיקה מיבשת אנטארקטיקה גופא, מה שמציג אותה כחצי אי ענק, המתחיל פחות או יותר בקוטב הדרומי ומשתרע אל עבר הקצה הדרומי של אמריקה הדרומית.

מערב אנטארקטיקה קיבלה את שמה בראשית המאה ה-20 (באלץ', 1902; אוטו נורדנשלד, 1905); השימוש בו הוכר ונעשה מקובל בעקבות השנה הגאופיזית הבינלאומית (1958-1957) ומשלחות החקר, שגילו כי ההרים הטראנס-אנטארקטיים מהווים גבול מחוז שימושי בין מערב אנטארקטיקה למזרח אנטארקטיקה. הוועדה המייעצת לשמות אנטארקטיים (US-ACAN) אישרה את השם בשנת 1962.

שלא כמזרח אנטארקטיקה, תכסית הקרח במערב אנטראקטיקה מגלה בעשורים האחרונים סימנים לירידה בנפח.[1]

הטמפרטורות במערב אנטארקטיקה עולות בקצב כפול כמעט [ ] מן הממוצע הגלובלי, עלייה של 4.3 מעלות פרנהייט מאז 1958, מסכמים מטאורולוגים בכתב העת "נייצ'ר גאוסיינס", [ ... ] הממצאים מוסיפים את מערב אנטארקטיקה לרשימת מוקדי הסיכון המושפעים ביותר מן ההתחממות הגלובלית

טונדרת מרילנדיה האנטארקטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אותם חלקים של מערב אנטארקטיקה שאינם מכוסים בקרח, נוה מדבר אנטארקטי, שהם חופי חצי האי האנטארקטי, מהווים אזור גיוון ביולוגי (biodiversity), הידוע בשם הטונדרה האנטארקטית מרילנדיה (בעקבות ארץ מרי בירד). האקלים באזור זה הוא החם ביותר באנטארקטיקה והסלעים מצמיחי הטחב והאזוב נקיים משלג בחודשי הקיץ, אף כי הקור עודנו עז ועונת הצמיחה קצרה מאוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]