לדלג לתוכן

מצב חירום (צרפת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מצב חירום בצרפתצרפתית: état d'urgence) יכול להיות מוכרז כחוק על ידי נשיא צרפת או ממשלת צרפת במקרים של נסיבות חריגות. בעקבות הפיגועים בפריז בנובמבר 2015 הוכרז מצב חירום שנמשך כשנתיים.

הבסיס החוקי להכרזה על מצב חירום הוא בשני סעיפים בחוקת צרפת ובשני חוקים נוספים. סעיף 16 בחוקה מעניק לנשיא צרפת "סמכויות חריגות" במקרה בו פורץ משבר חריף, וסעיף 36 בחוקה מגדיר מהו מצב חירום. חוק משנת 1955 מאפשר לנשיא להכריז על מצב חירום, וחוק ממרץ 2020 מאפשר הכרזה על "מצב חירום תברואתי" בזמן מגפה.

משנת 1955 הוכרז מצב חירום מספר פעמים בצרפת.

הבסיס החוקי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבסיס החוקי להכרזה על מצב חירום הוא בשני סעיפים בחוקת צרפת ובשני חוקים נוספים. סעיף 16 בחוקה מעניק לנשיא צרפת "סמכויות חריגות" במקרה בו פורץ משבר חריף, וסעיף 36 בחוקה מגדיר מהו מצב חירום. חוק משנת 1955 מאפשר לנשיא להכריז על "מצב חירום", וחוק ממרץ 2020 מאפשר הכרזה על "מצב חירום תברואתי" בזמן מגפה.

סעיף 16 בחוקת צרפת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 16 בחוקת צרפת מעניק לנשיא צרפת "סמכויות יוצאות דופן" במקרים חריגים:

כאשר מוסדות הרפובליקה, עצמאות האומה, שלמות שטחה או מילוי התחייבויותיה הבינלאומיות נמצאים תחת איום חמור ומיידי, וכאשר נפגעת פעולתן התקינה של הרשויות הממשלתיות, נשיא הרפובליקה ינקוט את האמצעים הנדרשים בנסיבות אלה, לאחר התייעצות רשמית עם ראש הממשלה, נשיאי האספות והמועצה החוקתית. צעדים אלה חייבים להיגרם מתוך כוונה לאפשר לרשויות השלטון למלא את חובותיהן בזמן הקצר ביותר.

אין לפזר את האספה הלאומית במהלך הפעלת סמכויות חירום.

בסעיף מפורט התהליך להארכת מצב החירום. במהלך השנים עלו הצעות לבטל את סעיף 16, אך הן לא נשאו פרי. היוזמה לביטול סעיף זה בגיעה בעיקר מצד מפלגות שמאל בצרפת וארגוני זכויות האדם, בהם הליגה הצרפתית לזכויות האדם ואמנסטי אינטרנשיונל.

סעיף 36 בחוקת צרפת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 36 בחוקת צרפת מגדיר מהו מצב חירום, ומאפשר הכרזה על מצב חירום בעת מלחמה או מרד.

הסעיף מאפשר, במצבי חירום, ביצוע פעולות משטרתיות על ידי צבא צרפת, אם יראו בכך צורך. מותר להגביל זכויות אדם בסיסיות, בהן חופש ההתאספות. כמו כן מותר לבצע חיפוש בבתי אזרחים ללא הגבלה, ולגרש מהמדינה מי שאינו תושב קבע.

חוק מצב חירום (1955)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק זה נחקק באפריל 1955 על רקע אירועי מלחמת העצמאות של אלג'יריה. החוק מאפשר לנשיא צרפת להכריז על מצב חירום למשך 12 יום, ולאחר מכן הפרלמנט יכול להאריכו. החוק מגדיר את סמכויות השלטון במצבי חירום.

החל משנות ה-80 של המאה ה-20 נחקקו בצרפת שורת חוקים למאבק בטרור, המעניקים למשטרה סמכויות נרחבות יותר מאלה המתוארות בחוק מ-1955.

מצב חירום תברואתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מגפת הקורונה בצרפת נחקק חוק המאפשר הכרזה על מצב חירום תברואתי (צר'), במטרה להגן על בריאות הציבור[1]. בין השאר, מצב זה מאפשר לרשויות להגביל או לאסור תנועת אנשים, כלי רכב ותחבורה ציבורית, להכריז על הסגר תברואתי, להגביל את הגישה למקומות ציבוריים ולמקומות עבודה, ולהגביל את חופש ההתאספות.

הכרזות על מצב חירום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 1955 הוכרז מצב חירום בצרפת שבע פעמים:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]