לדלג לתוכן

מצוות לינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מצוות לינה היא מצווה מדאורייתא להישאר ללון בירושלים ביום הקרבת קורבן.

נאמר בתורה ”ופנית בבוקר והלכת לאהלך” (ספר דברים, פרק ט"ז, פסוק ז'). מפסוק זה למדו חז"ל[1] שאדם חייב לשהות בירושלים בלילה שלאחר הקרבת הקרבן שהביא. יש אומרים שברגל החיוב הוא לשהות בירושלים במשך כל ימי הרגל, גם אם לא הביא קרבן באותו יום ויש אומרים שהחיוב הוא רק לילה אחד כבכל קרבן.

טעם המצווה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התורה תמימה טען שההסבר למצווה זה הוא החיוב על כל אדם לצאת לדרכו בבוקר בלבד מפני שבלילה מצוי הזק.[2] לשיטה זו פסוק זה הוא מקור לדין רחב בהרבה.

הרש"ר הירש כתב שסיבת דין זה היא לשהות בקרבת המקדש ולספוג את אווירתו.[3]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ משנה, מסכת בכורים, פרק ב', משנה ד'
  2. ^ תורה תמימה על דברים פרק טז הערה ל
  3. ^ פירוש הרש"ר הירש על ב דברים פרק טז
ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.