מצפה קרני גמא קומפטון

מצפה קרני הגמא קומפטון
Compton Gamma Ray Observatory (CGRO)

מידע כללי
סוכנות חלל	נאס"א
מפעיל	מרכז טיסות החלל גודרד
יצרן	נורת'רופ גראמן
תאריך שיגור	5 באפריל 1991
תאריך הוצאה משירות	4 ביוני 2000
משגר	מעבורת החלל אטלנטיס
אתר שיגור	מתחם שיגור 39B במרכז החלל קנדי
cossc.gsfc.nasa.gov
משימה
סוג משימה	תצפית על קרני גמא
תאריך כניסה למסלול	7 באפריל 1991
תאריך יציאה ממסלול	4 ביוני 2000
משך המשימה הכולל	5 באפריל 1991 – 4 ביוני 2000 (9 שנים ו־8 שבועות)
סיבת סיום משימה	עקב תקלה טכנית המצפה החל לשנות מסלול לא רצוי
מידע טכני
משקל	17,000 ק"ג
אורך	9.1 מ'
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים	21225
מאגר המידע הלאומי	1991-027B

מצפה קרני הגמא קומפטון (באנגלית: Compton Gamma Ray Observatory ; בראשי תיבות: CGRO) היה מצפה כוכבים שמטרתו היה חקר קרני גמא. המצפה הוצב בחלל באפריל 1990 ופעל עד לשנת 2000. משקלו היה 17 אלף ק"ג ועלותו כ-617 מיליון דולר. הוא נקרא על שם פיזיקאי אמריקאי ארתור קומפטון שקיבל פרס נובל לפיזיקה על חקר קרני גאמה. במהלך חיי המצפה בוצעו מספר תיקוני מסלול. בדצמבר 1999 התברר שעקב תקלה טכנית המצפה החל לשנות מסלול לא רצוי. לאחר התייעצות הוחלט להוריד אותו מהמסלול באופן מבוקר. הוא נכנס לאטמוספירה ב-4 ביוני 2000 וחלקים נפלו לאוקיינוס השקט.

תיאור המשימה

תכנון ובניית מצפה נמשכו 14 שנים. ב-5 באפריל 1991 הוא שוגר לחלל כמטען של מעבורת החלל אטלנטיס במשימה STS-37 וכעבור מספר ימים הוצב במסלול המתוכנן. במצפה הותקנו מספר מכשירים:

• Burst and Transient Source Experiment (BATSE) - חקר קרני גאמה בתחום 0.02–8 מגה אלקטרון וולט. המכשיר נבנה במרכז טיסות החלל מרשל.
• Oriented Scintillation Spectrometer Experiment (OSSE) - חקר קרני גאמה בתחום 0.05–10 מגה אלקטרון וולט. המכשיר נבנה במעבדת המחקר של צי ארצות הברית.
• The Imaging Compton Telescope (COMPTEL) - חקר קרני גאמה בתחום 0.75–30 מגה אלקטרון וולט. המכשיר נבנה במכון מקס פלנק לפיזיקה מחוץ לכדור הארץ הגרמני בשיתוף עם אוניברסיטת ניו המפשיר , המכון לחקר החלל של הולנד וסוכנות החלל האירופית.
• Energetic Gamma Ray Experiment Telescope (EGRET) - חקר קרני גאמה בתחום 20–30,000 מגה אלקטרון וולט. המכשיר נבנה במרכז טיסות החלל גודרד בשיתוף עם מכון מקס פלנק לפיזיקה מחוץ לכדור הארץ ואוניברסיטת סטנפורד.

הישגים

• ביצוע סקר כללי של מקורות אנרגיה המעל 100 מגה אלקטרון וולט בעזרת EGRET.
• יצירת מפה כללית של פיזור 26Al (איזוטופ של אלומיניום) בעזרת COMPTEL.
• סקר מרכז הגלקסיה וגילוי אפשרי של אנטי-חומר בעזרת OSSE.
• רישום התפרצויות גמא. BATSE רשם 2700 התפרצויות.
• גילוי מקורות של קרני גמא על כדור הארץ במהלך סופת ברקים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מצפה קרני גמא קומפטון בוויקישיתוף

• אתר רשמי
• מצפה קרני גמא קומפטון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)