ארתור קומפטון
 | |
| לידה |
10 בספטמבר 1892 ווסטר, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
15 במרץ 1962 (בגיל 69) ברקלי, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Wooster Cemetery |
| שם לידה |
Arthur Holly Compton |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום מגורים |
Arthur H. Compton House |
| ענף מדעי |
פיזיקה אטומית |
| השכלה |
|
| מנחה לדוקטורט |
אוון וילאנס ריצ'רדסון, Hereward Lester Cooke |
| תפקיד |
|
| תלמידי דוקטורט |
לואיס אלוורז, Darol Froman, Francis Rudolph Shonka, Robert S. Shankland, Winston H. Bostick, Piara Singh Gill, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| בן או בת זוג |
Betty Charity McCloskey |
| ילדים |
John Compton |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
 |
| תרומות עיקריות | |
| גילוי אפקט קומפטון | |
  | |
ארתור הולי קומפטון (באנגלית: Arthur Holly Compton; 10 בספטמבר 1892 – 15 במרץ 1962), פיזיקאי אמריקאי שזכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1927, על גילוי האפקט הקרוי על שמו.
תחילת הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארתור הולי קומפטון נולד בווסטר, אוהיו שבארצות הברית. משפחתו הייתה משכילה: אביו, אליאס, היה דיקן אוניברסיטת ווסטר בה אף למד קומפטון עצמו; אחיו הבכור, קרל טיילור, למד באוניברסיטה זו והיה לפיזיקאי, ולימים לנשיא MIT; ואחיו השני, וילסון, היה לדיפלומט ולנשיא מכללת מדינת וושינגטון.
עד 1918 חקר את סיבוב כדור הארץ ולאחר מכן פנה לחקור את פיזורן של קרני רנטגן. בשנת 1922 גילה כי אורך הגל של קרניים אלו גדל עקב פיזור האנרגיה על ידי אלקטרונים חופשיים. האנרגיה של הקרניים שהתפזרו הייתה קטנה מזו של הקרן המקורית. בזכות גילוי זה, הידוע בשם אפקט קומפטון (או "פיזור קומפטון"), זכה קומפטון בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1927.
ב-1920 מונה קומפטון לראש המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס והחזיק בתפקיד זה עד 1923.
פעילות בזמן מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1941 השתלב בפרויקט מנהטן, התוכנית האמריקנית לפיתוח פצצת אטום. הוא מונה כאחראי הוועדה לחקר התכונות והייצור של אורניום מטעם המשרד למחקר ופיתוח מדעי (OSRD). ב-1942 מינה את רוברט אופנהיימר לתאורטיקן הראשי של הוועדה. בקיץ של אותה שנה קיבל הצבא את ניהול פרויקט מנהטן לפיתוח הפצצה, בראשות לסלי גרובס.
מיד לאחר המתקפה על פרל הארבור ב-7 בדצמבר 1941, הצליח קומפטון לגייס תמיכה במחקר להפקת פלוטוניום במעבדה המטלורגית של אוניברסיטת שיקגו. לוח הזמנים היה צפוף מאחר שהמטרה הייתה לייצר פצצת אטום עד ינואר 1945 (מטרה שהושגה לבסוף באיחור של חצי שנה). המחקר כלל ניסיונות ליצור תגובת שרשרת גרעינית של אורניום ולהמירו לפלוטוניום, להפריד את האורניום והפלוטוניום, ולבסוף לתכנן פצצה. ב-2 בדצמבר 1942 הצליח צוות המעבדה, בניהולו המדעי של אנריקו פרמי, ליצור לראשונה תגובת שרשרת גרעינית מבוקרת. היה זה השלב הראשון בפיתוח הפצצה, והידיעה הועברה בטלפון למרכז בוושינגטון במשפט הצופן המפורסם "יורד הים האיטלקי הגיע לעולם החדש".
שנים מאוחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי המלחמה חזר קומפטון לאוניברסיטת וושינגטון, ומונה לנשיאה התשיעי ב-1946. בזמן כהונתו ערך רפורמות וייסד תקדימים, ביניהם מינוי ראשון של אישה למשרת פרופסור. בעזרת קשריו הרבים ובזכות המוניטין שיצא לו הצליח לגייס מדענים ידועים רבים לשורות המוסד. אולם על אף הישגיו אלו, הוא ספג ביקורת על כך שהאוניברסיטה הייתה האחרונה בסנט לואיס שקיבלה לשורותיה תלמידים אפרו-אמריקאים. הוא התפטר מתפקידו כנשיא האוניברסיטה ב-1953, אך נשאר בפקולטה לפיזיקה עד פרישתו ב-1961.
קומפטון נקבר בווסטר שבאוהיו. מכתש על הירח נקרא על שמו ועל שם אחיו קרל.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצפה קרני הגמא קומפטון נקרא על שמו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Compton, Arthur (1918). "American Physical Society address (Dec 1917)", Physical Review, Series II.
- Compton, Arthur (1923). "A Quantum Theory of the Scattering of X-Rays by Light Elements", Physical Review, 21(5), 483 – 502.
- Compton, Arthur (1940). The Human Meaning of Science, Chapel Hill: University of North Carolina Press.
- Compton, Arthur (1956). Atomic Quest, New York: Oxford University Press.
- Compton, Arthur (1967). The Cosmos of Arthur Holly Compton, New York: Alfred A. Knopf; edited by Marjorie Johnston
- Compton, Arthur (1973). Scientific Papers of Arthur Holly Compton, Chicago: University of Chicago Press; edited by Robert S. Shankland
.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארתור קומפטון, ברשת החברתית Goodreads- ארתור קומפטון, באתר פרס נובל (באנגלית)
- ארתור קומפטון, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- ארתור קומפטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ארתור קומפטון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| זוכי פרס נובל לפיזיקה | ||
|---|---|---|
| 1901-1925 | רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925) | |
| 1926-1950 | פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950) | |
| 1951-1975 | קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975) | |
| 1976-2000 | ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000) | |
| 2001-היום | קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • ג'ון ג'וזף הופפילד, ג'פרי הינטון (2024) • ג'ון קלארק, ג'ון מרטיניס, מישל דבורה (2025) | |
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| אנציקלופדיות | |
| בקרת זהויות |