מקס גדג'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקס גדג'
Max Guedj
Guedj Max.jpg
לידה 8 ביוני 1913
סוסה, תוניסיה
נהרג 15 בינואר 1945 (בגיל 31)
מעל נמל לרוויק, נורווגיה
כינוי מקס מוריס
השתייכות צרפת החופשיתצרפת החופשית צבא צרפת החופשית
תקופת שירות 19401945
דרגה לויטננט קולונל
תפקידים בשירות
טייס קרב, מפקד טייסת 143
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיטורים
אות השירות המצוין  אות השירות המצוין
צלב התעופה המצוינת (בריטניה)  צלב התעופה המצוינת (2)
לגיון הכבוד (מפקד) אות לגיון הכבוד (צרפת)
חבר מסדר השחרור חבר מסדר השחרור
צלב המלחמה (צרפת, עולם שנייה) צלב המלחמה
מדליית הרזיסטנס (עם רוזטה) מדליית הרזיסטנס עם רוזטה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מקס גדג'צרפתית: Max Guedj; ‏8 ביוני 1913 - 15 בינואר 1945) היה עורך דין יהודי צרפתי ממוצא צפון אפריקאי ששירת כטייס, מפקד טייסת וכקצין בכיר בחיל האוויר של צבא צרפת החופשית במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא נודע כאחד מגדולי הטייסים של צבא צרפת החופשית במלחמה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקס גדג' נולד ב-6 ביוני 1913 בעיר סוסה שבתוניסיה כבן יחיד למשפחה יהודית-תוניסאית בעלת אזרחות צרפתית. בילדותו עבר לגור עם משפחתו בקזבלנקה, מרוקו. אביו פליקס גדג' היה עורך דין ולימים הפך לראש לשכת עורכי הדין בקזבלנקה. בנעוריו נשלח מקס ללימודים גבוהים בצרפת ושם השלים את תעודת הבגרות הצרפתית בשנת 1930, וכן השלים תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת פריז. בשנת 1933 יצא לטיול חובק עולם בגרמניה הנאצית, בברית המועצות של סטלין, ובארצות הברית, וכתב את רשמיו מהטיול במאמר (Instantanés de Berlin : choses vues, 1933). לאחר הטיול חזר למרוקו ועבד כעורך דין בפירמה של אביו.

במהלך שנות ה-30 התגייס לצבא צרפת ובמהלך שירותו הצבאי בחיל ההגנה האווירית הצרפתי גילה את אהבתו לתעופה. בשנת 1938 הוציא באופן פרטי רישיון טיס אזרחי. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה נקרא גדג' לשירות מילואים, ושירת ביחידת הגנה אווירית באזור העיר מקנס במרוקו עד כניעת צרפת ב-1941, אף על פי שביקש תפקיד קרבי יותר.

כטייס בצבא צרפת החופשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כניעת צרפת גדג' רצה להמשיך לקחת חלק במאמץ המלחמתי נגד גרמניה הנאצית ולשם כך נסע בחשאי ללונדון, שהייתה בסיס חיל האוויר של צבא צרפת החופשית. בלונדון קיבל גדג' הכשרה כטייס קרבי בבית הספר לטיס של חיל האוויר המלכותי של בריטניה. הוא הצטיין במהלך קורס הטיס ושבר שיאים קודמים שנחשבו לבלתי שבירים במהלך אימוני קרבות אוויר מדומים.[1] לאחר שקיבל את ה"כנפיים" שלו הוצב בטייסת 242 של חיל האוויר של צבא צרפת החופשית. הוא השתתף בפעולות מבצעיות רבות בהגנה על חופי בריטניה ובהתקפות ברחבי מערב אירופה, וזכה להערכה רבה ממפקדיו. כטייס מצטיין זכה גדג' למדליות גבורה מאנגליה וצרפת החופשית, כולל צלב התעופה המצוינת. בעת קבלת המדליה נכתב עליו: "מידתו השקטה והצנועה כשהוא על האדמה, ותשוקתו היוצאת דופן לטוס ולהילחם, מהווה דוגמה מעוררת השראה לכל הסובבים אותו". המטוס הראשון שהטיס היה מטוס קרב מסוג בריסטול בופייטר והמטוס השני היה מסוג דה הבילנד מוסקיטו.

בשנת 1942 נעצר בקזבלנקה אביו של מקס, עו"ד פליקס גדג', על ידי רשויות משטר וישי בגין תמיכתו בצרפת החופשית והפעילות של בנו. השתייכות לצבא צרפת החופשית הייתה פשע חמור עבור רשויות משטר וישי, ותומכים של צרפת החופשית סבלו ממעצרים והתעללויות. פליקס גדג' נשלח לכלא בעיר פורט ליוטה במרוקו, שהיה ידוע לשמצה עקב אופיו הסדיסטי של המפקד הצרפתי שלו, והוא נפטר שם בעודו במאסר. בתקופה זאת יצא מקס עד לשלוש גיחות ביום, ומותו של אביו רק הגביר את המוטיבציה שלו להילחם.

בבוקר 10 במרץ 1943 יצא גדג' עם מטוס מסוג בריסטול בופייטר ביחד עם הנווט הבריטי הראשון שלו צ'ארלס קורדר למשימת סיור מעל מפרץ ביסקאיה. במהלך משימת הסיור נתקלו השניים במטוס קרב גרמני מסוג יונקרס Ju 88. גדג' הצליח ליירט ולהפיל את המטוס הגרמני לים, אך הירי הגרמני פצע אותו, השבית את מערכות התקשורת של המטוס והשבית את אחד ממנועיו. במבצע הרואי גדג' הפצוע והנווט הבריטי הצליחו להגיע לחופי בריטניה, ולנחות נחיתת אונס עם מנוע אחד מושבת ומנוע שני שעולה באש. התקרית קיבלה סיקור רב בעיתונות הבריטית של התקופה ובעקבותיה הוא נהפך לטייס הצרפתי הראשון שמקבל את אות השירות המצוין הבריטי.[2]

בדצמבר 1944 מונה למפקד טייסת 143 של חיל האוויר של צבא צרפת החופשית, והגיע לדרגה המקבילה לסגן-אלוף.

ב-15 בינואר 1945 יצא מקס גדג' למשימתו האחרונה, והוביל את הטייסת שלו לכיוון נורווגיה במטרה להטביע ספינות קרב. מעל לנמל של העיר לרוויק התחולל קרב, וגדג' הספיק להטביע ספינת קרב אחת ולפגוע בשנייה. אולם מספר רב של מטוסי קרב גרמניים מסוג פוקה-וולף Fw 190 הגיחו לפתע, ומטוסו הופל. הוא נפל בקרב בגיל 32 ביחד עם הנווט הבריטי שלו, והותיר אחריו אלמנה ובת יחידה.

במהלך שירותו היה גדג' אחראי בין השאר להטבעתן של 27 ספינות מהאוויר ויצא ליותר מ-100 משימות הפצצה. הוא מוזכר כאחד מגדולי הטייסים של צבא צרפת החופשית.

מדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לאחר המלחמה רחוב במלאח של קזבלנקה נקרא על שמו ושם אביו (rue Félix et Max Guedj).
  • בשנת 1951 לשכת עורכי הדין של קזבלנקה הוציאה ספרון לזכרו.
  • ב-15 בינואר 2001 נערך לזכרו אירוע אזכרה גדול בפריז.
  • הגנרל דה גול שפיקד בתקופת המלחמה על צבא צרפת החופשית שיבח בספר הזיכרונות שלו את מקס גדג' כאחד מגדולי טייסיה.
  • פייר קלוסטרמן כתב את סיפור משימתו האחרונה של מקס גדג' בספרו "להבות בשחקים" (Feu du Ciel, 1957)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Max Guedj באתר ordre de la liberation
  2. ^ Flight Lieutenant Charles Corder, The Telegraph, 23 Jun 2005.