סוסה (עיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סוסה
سوسة
Sousse
דגל העיר
Sussa-aeria2.JPG
מראה כללי של סוסה מהאוויר מכיוון צפון-מזרח:
הנמל בקדמת התמונה והמדינה צמודה אליו.
מימין להם העיר החדשה, הטיילת ואזור המלונות
מדינה / טריטוריה Flag of Tunisia.svg  תוניסיה
מחוז סוסה
ראש העיר הדי אייאש
שטח 45 קמ"ר
גובה 2 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין

173,047‏  (נכון ל-2004)
432,171‏  (נכון ל-2004)
קואורדינטות 35°50′N 10°38′E / 35.833°N 10.633°E / 35.833; 10.633קואורדינטות: 35°50′N 10°38′E / 35.833°N 10.633°E / 35.833; 10.633
אזור זמן UTC +1
http://www.commune-sousse.gov.tn/

סוסה (ערבית سوسة, "סוסה" - במקורות היהודיים, צרפתית Sousse), היא העיר השלישית בגודלה בתוניסיה. סוסה שוכנת בסאהל התוניסאי, לחופי מפרץ חממת בים התיכון, כ-140 ק"מ דרומית לבירה תוניס, והיא מכונה באופן לא רשמי "בירת הסאהל של תוניסיה". בשנת 2004 התגוררו בעיר 173,047 תושבים‏‏‏[1], ובאזור האורבאני שלה התגוררו באותה עת 432,171 איש. שם העיר הוא ככל הנראה ממקור ברברי, וערים בעלות שמות דומים נמצאות בלוב ובמרוקו. בשנת 1988 הכריז ארגון אונסק"ו על רובע המדינה בעיר כעל אתר מורשת עולמית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסיפס של ראש המדוזה מהמאה ה-2 המוצג במוזיאון הארכאולוגי של סוסה

היישוב המוכר הקדום ביותר שניצב במקום בו שוכנת סוסה, הוא העיר הפיניקית הדרומטה (Hadrumete), שנוסדה במאה ה-11 לפנה"ס. הדרומטה המוכרת יותר בשמה הלטיני הדרומטום (Hadrumetum) נמנתה על היישובים הפיניקיים החשובים בצפון אפריקה והיא נוסדה לפני קרתגו שהשתלטה עליה במאה ה-6 לפנה"ס. במלחמות הפוניות ניצבה הדרומטום, ששמה הפך עם השנים ל"הדרומנטום" (Hadrumentum) לצידה של רומא, וכך נחסך ממנה גורלה של שכנתה קרתגו. העיר שגשגה תחת שליטתה של האימפריה הרומית בשל הנמל שלה ובזכות מיקומה בלב האזור הפורה של הסאהל התוניסאי, והקיסר טריאנוס העניק לה מעמד של קולוניה. כלכלת העיר נסמכה על הפקת שמן זית, אולם בשנת 238 החריב אותה הקיסר גורדיאנוס השני לאחר ששימשה כמוקד למרד קפליאנוס, מושל הפרובינקיה הרומית נומידיה. בשנת 297 הפך הקיסר דיוקלטיאנוס את העיר לבירתה של הפרובינקיה החדשה ביזקנה והיא זכתה לתקופת שגשוג נוספת. סוסה אף הייתה למקום מושבו של בישוף.

ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 439 נהרסה העיר בידי הונדלים, אשר הקימו אותה מחדש וכינו אותה "הונריקופוליס" (Hunericopolis), על שם מלכם הונריק. אולם העיר סבלה מהתקפות שבטים מדרום, ונמלה התמלא בחול. במאה ה-6 כבשו הביזנטים את העיר ובשנת 535 העניקו לה את השם "יוסטיניאנופוליס" (Justinianopolis) או "יוסטיניאנה" (Justiniana), על שמו של הקיסר יוסטיניאנוס הראשון. העיר נכבשה שוב לאחר מצור בן חודשיים בשנת 670, הפעם בידי הערבים, אשר כינו אותה "סוסה". הערבים החריבו את העיר לחלוטין, ועל כן לא נותר בה שום שריד באתרו מהתקופה שלפני המאה ה-7. הם הקימו עיר חדשה לחלוטין, וזו הפכה לנמל הראשי של הממלכה האע'לבית בשל קרבתה לבירתה קירואן. נמלה של סוסה שימש את האע'לבים בפלישתם לסיציליה החל בשנת 827, והם שלטו בעיר עד שממלכתם נכבשה בידי השושלת הפאטמית בתחילת המאה ה-10. במאה ה-12 נשלטה העיר בידי הנורמנים, ולאחריהם על ידי השושלת החאפיזית. בתקופה זו החלה שקיעתה של העיר כאשר החאפיזים קבעו את בירתם בתוניס.

העת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1537-1574 נשלטה העיר על ידי האימפריה הספרדית, ולאחריהם שלטו בה העות'מאנים. העיר ידעה תקופת שגשוג ונחשבה לנמל השני בחשיבותו בתוניסיה. בשנת 1770 הופצצה סוסה על ידי הצרפתים ובשנים 1784 ו-1786 על ידי הצי הונציאני. ב-1881 נכבשה סוסה יחד עם כל תוניסיה בידי הצרפתים, נבנה בה נמל חדש שנחנך ב-1884 והיא הוכרזה באותה שנה כעיר.

אתרי העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המֶדינה בסוסה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Sousse(sea-front).jpg
המדינה והנמל בסוסה מכיוון הים. הקסבה ניצבת על הגבעה
מדינה Flag of Tunisia.svg  תוניסיה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1988, לפי קריטריונים 3, 4, 5
קואורדינטות 35°50′00″N 10°38′00″E / 35.833333333333°N 10.633333333333°E / 35.833333333333; 10.633333333333 
המדינה של סוסה (1916)
הריבאט

המדינה של סוסה שוכנת על חוף הים וצורתה כשל מלבן שאורכו כ-750 מטר ורוחבו כחצי קילומטר. בפינתה הדרום-מערבית, על ראש גבעה, ניצבת הקסבה המהווה חלק מחומות העיר. המסגד הגדול ומצודת ריבאט, ששמשה כמאחז הצבאי העיקרי בעיר, שוכנים בפינה הצפון-מזרחית של המדינה, ולא במרכזה, כפי שמקובל בדרך כלל. נמל העיר צמוד למדינה בצידה המזרחי, ותחנת הרכבת שוכנת מחוץ לחומותיה הצפוניות. העיר החדשה התפתחה בכל הכיוונים החל בשנת 1899, אך בעיקר לכיוון צפון-מערב, לאורך חוף הים, מקום בו משתרעת הטיילת ושוכנים מלונות העיר. בעיר החדשה בתים רבים בסגנון קולניאלי צרפתי.

מצודת ריבאט (Ribat) בפינה הצפון-מזרחית של המֶדינה היא המונומנט העתיק ביותר שעומד בעיר. היא הוקמה בידי הערבים כחלק ממערך ביצורים שהשתרע לאורך כל חופי צפון אפריקה, מאלכסנדריה במזרח, ועד סאוטה במערב, ואשר נועד להגן על המדינה המוסלמית מפני הביזנטים. מקור שמה של המצודה במילה "מרבוט" (مَربوط, Marabout) המתארת איש קדוש בצפון אפריקה, והיא שימשה את חיל המצב בעיר, אך נודע לה גם ייעוד דתי כמסגד. המבנה בנוי סביב חצר מרכזית שמשלושת צדדיה השתרעו מגורי החיילים ובצידה הרביעי שכן אולם התפילה. בשנת 821 נוספו למבנה מגדל שמירה מרובע ששימש גם כמגדל תצפית וגם כמינרט. במקום שכנו גם חנויות וכן נתגלה בו גת לדריכת זיתים.

מראה המסגד הגדול מהצריח של מצודת ריבאט

המסגד הגדול של סוסה (الجامع الأعضم, Grande mosquée) שוכן בסמוך לריבאט, בצידה הדרום-מזרחי, ולפי כתובת כופית הוא הוקם בשנת 236 להג'רה, דהיינו בשנת 850 או 851. כמו הריבאט, גם למסגד נודע ייעוד דתי והגנתי, דבר המסביר את מראהו הצבאי. אולם התפילה הורחב בשלושה שלבים בסוף המאה ה-9 בכיוון מזרח, בו קבוע הקיבלה. המגדל בפינתו הצפונית שלראשו כיפה והמשמש כמינרט, הוא תוספת מאוחרת יותר מהמחצית הראשונה של המאה ה-10, והוא נזכר בכתובת כבר בשנת 952.

הקסבה של העיר הוקמה בשנת 844 או 851 במקום הגבוה בעיר‏. בשנת 853 הוקם בה מגדלור בגובה של 30 מטר, המכונה "חאלף", וזה נראה היטב מכל רחבי העיר. כיום שוכן בקסבה המוזיאון הארכאולוגי של העיר שנוסד בשנת 1951 (Musée archéologique de Sousse). במוזיאון נמצא אוסף הפסיפסים השני בגודלו בתוניסיה, הכולל פסיפסים רומיים מהמאה ה-2 עד המאה ה-4, וכן חפצים שונים, אסטלות וחרסים מרחבי הסאהל התוניסאי.

לפי כתובת על החומה הדרומית של המדינה, נראה כי חומותיה שאורכן הכולל הוא 2.25 ק"מ, קיבלו את מראן הנוכחי כבר בשנת 859‏‏‏[2]. חומות אלה הביאו לירידה בחשיבותה של מצודת הריבאט, וזו החלה משמשת בעיקר לייעוד דתי. בחומות מספר שערים שהידועים שבהם הם "באב אל בחר" (שער הים) בפינה הצפון-מזרחית של העיר, "באב אל ג'דיד" (השער החדש) הפונה אל הנמל במרכז החומה המזרחית, ו"באב אל ר'ארבי" (השער המערבי") בחומה המערבית.

חומות העיר

מסגד בו פאטה (Mosquée Bu Ftata) באזור השוק בדרומה של הקסבה, נחשב למסגד העתיק ביותר בעיר. הוא הוקם בין השנים 838-841, ועל חזיתו התבליט העתיק ביותר בצפון אפריקה בכיתוב כופי.

מדרסת אל זקאק (Médersa El Zaqqaq) שוכנת בצפונה של המדינה, בסמוך למסגד הגדול. למדרסה מסגד משלה ובו מינרט מתומן בסגנון עות'מאני המעוטר בלבנים כחולות וירוקות. המדרסה שימשה כבית פרטי והפכה לבית ספר רק בתקופת החאפיזים.

הקטקומבות בסוסה שוכנות ממערב לעיר והן משתרעות על פני מחילות באורך של 5 ק"מ. המקום לא שימש כמקום מקלט לנוצרים אלא כבית קברות שבו התגלו כ-15,000 קברים‏‏‏[3]. כ-100 מטר מהמחילות פתוחות לביקור ומוצגים בהן, נוסף על הקברים, גם שני שלדים.

העיר כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיילת וחוף הים בעיר החדשה

כלכלתה של סוסה מתבססת בראש וראשונה על התיירות, ולמעלה ממיליון תיירים פוקדים את העיר מדי שנה. בעיר 120 מלונות ובהם כ-40,000 מיטות. ענפים נוספים כוללים ייצור ציוד תעבורתי, מזון מעובד, שמן זית וטקסטיל.

העיר מחולקת לארבעה רבעים שלטוניים - רובע המדינה (בה מתגוררים רק 5,281 איש), רובע ריאד, הרובע הצפוני והרובע הדרומי (בו מתגוררת כמעט מחצית מהאוכלוסייה - 77,244)‏‏‏[4], והיא משמשת כבירת מחוז סוסה (ولاية سوسة, Gouvernorat de Sousse). בעיר שוכנת מאז שנת 2004 אוניברסיטת סוסה (جامعة سوسة, Université de Sousse), וזו התפצלה מ"אוניברסיטת המרכז" (Université du Centre) שהוקמה בשנת 1986 במספר ערים במרכז המדינה. בשנת הלימודים 2007/8 למדו באוניברסיטה 32,622 תלמידים‏‏‏[5].

שדה התעופה הקרוב לעיר שוכן בעיר מונסטיר שמדרום לה, והיא מחוברת באמצעות מסילת רכבת המכונה "מטרו הסאהל" (Métro du Sahel) אל מונסטיר ואל מאהדיה. בנמל סוסה עברו בשנת 2006 1,691,755 טון של סחורה ו-6,940 נוסעים‏‏‏[6].

בעיר מתקיים מדי שנה קרנבל אאוסו (Carnaval Aoussou) המסמן את תחילת הקיץ. ראשיתו של הפסטיבל בשנת 1958, ובמרכזו תהלוכה ביום העצמאות של תוניסיה, החל ב-24 ביולי.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוסה התקיימה קהילה יהודית חשובה, שבשיאה מנתה קרוב ל-4000 יהודים והייתה הקהילה היהודית השנייה בגודלה בתוניסיה (אחרי עיר הבירה תוניס). עדויות לחיים יהודיים בסוסה מופיעים כבר בממצאים מגניזת קהיר מהמאה העשירית והמאה האחת עשרה, המלמדים שמספר חברים ממשפחות סוחרים גדולות חיו בעיר וכן שרבנים חשובים, כגון הרב נסים גאון, גרו בה לתקופה.‏[7]

שער העיתון אלנג'מה, 1920

הקהילה היהודית בסוסה מוזכרת ביחד עם הקהילות היהודיות הרבות שנרדפו והוחרבו במסגרת הרדיפות האנטי-יהודיות של שושלת אל-מוואחידון במאה השתים עשרה בקינות שנכתבו לזכרן. לאחר נפילת השושלת הקהילה היהודית בעיר השתקמה.

מטייל הארצות ישראל יוסף בנימין העריך בשנת 1853 כי חיים בסוסה כ-400 משפחות יהודיות, מתוכן כ-150 ממוצא גראנה (יהודים מליבורנו, איטליה שהיגרו לתוניסיה בחיפוש אחר הזדמנויות כלכליות במסחר). היהודים בעיר בלטו במיוחד בתחום המסחר של שמן זית ודגנים.

הקהילה היהודית בסוסה ניהלה חיים תרבותיים ערים. בעת המודרנית מערכת החינוך היהודית בעיר כללה בית ספר אליאנס שהוקם בשנת 1885 בראשות דוד קאזס וכן מספר תלמודי תורה קטנים, אך ילדים יהודים רבים למדו גם בבתי הספר הצרפתיים בעיר. בעיר יצאה לאור עיתונות יהודית בצרפתית, ערבית יהודית ועברית שהתפרסמה ברחבי צפון אפריקה, בהם העיתון אלנג'מה ("הכוכב") בהוצאת מכלוף נג'אר שיצא לאור למעלה מ-40 שנה (1920-61) והיה מהעיתונים האחרונים בערבית-יהודית (עם נספח בצרפתית). מכלוף נג'אר ניהל גם בית דפוס גדול בעיר, שהוציא לאור ספרים ופרסומים יהודיים רבים במגוון תחומים. בין אנשי הרוח החשובים הנוספים שפעלו בעיר ישנו גם ר' שלום פלאח, עיתונאי, סופר ואיש חינוך, אשר ניסה לייסד בסוסה בית ספר שיעניק חינוך יהודי ועברי מודרני כקונטרה לחינוך הצרפתי של בתי הספר של אליאנס. פעילותו של ר' שלום פלאח בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 הניחה יסודות חזקים לפעילות ציונית ענפה שהתקיימה בעיר בשנים לאחר מכן, בין היתר במסגרת ארגון "תרחם ציון" שנוסד בעיר (1919), ובהשפעת העיתונות היהודית המקומית.

בשנות מלחמת העולם השנייה רבים מבני הקהילה נשלחו למחנות עבודה, ורבים אחרים ברחו מסוסה מפני ההפצצות על העיר והיחס הקשה שספגו מצד החיילים הגרמנים שכבשו אותה. בנוסף, קנס קולקטיבי כבד של 15 מיליון פרנק הוטל על הקהילה היהודית של סוסה על ידי הנציגים הגרמניים המקומיים ורכוש יהודי הופקע בשרירותיות.

קהילה יהודית משמעותית המשיכה להתקיים בסוסה עד עצמאות תוניסיה בשנת 1956. סביב אותה שנה החלה הגירה המונית של בני הקהילה מהמדינה, בעיקר לישראל וצרפת.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Population, ménages et logements par unité administrative
  2. ^ Advisory body evaluation
  3. ^ Sousse: Catacombs
  4. ^ ARRONDISSEMENTS MUNICIPAUX
  5. ^ אתר האוניברסיטה
  6. ^ אתר נמל סוסה
  7. ^ Haim Saadoun. "Sousse." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2015.


Flag of Tunisia
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בתוניסיה

האמפיתיאטרון באל ג'םאתר העיר קרתגודוגההפארק הלאומי אישקלקירואןהמדינה בסוסההמדינה בתוניסהעיר הפונית והנקרופוליס בקרקואן