מקס פיין (סרט)
מבוסס על | מקס פיין |
---|---|
בימוי | ג'ון מור |
הופק בידי | ג'ון מור |
תסריט | Beau Thorne |
עריכה | דן זימרמן |
שחקנים ראשיים |
מארק וולברג (Max Payne) מילה קוניס (Mona Sax) Ted Atherton סטיבן ר. הארט Philip Williams ברי גרנט ג'יימס מקאפרי ג'יימי הקטור קתרין ברטון נלי פורטדו אמורי נולסקו לודאקריס בו ברידג'ס Maxwell McCabe-Lokos כריס אודונל אולגה קורילנקו דונאל לוג Andrew Friedman |
מוזיקה | מרקו בלטרמי |
צילום | יונתן סלע |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | Remedy Entertainment, רטפק-דיון אנטרטיינמנט, פוקס המאה ה-20 |
חברה מפיצה | InterCom, נטפליקס, דיסני+ |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 20 בנובמבר 2008 |
משך הקרנה | 100 דק' |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט פשע, סרט דרמה, סרט מתח, מותחן פשע, סרט פעולה, נאו-נואר, סרט ויגילנטה |
הכנסות באתר מוג'ו | maxpayne |
דף הסרט ב־IMDb | |
מקס פיין (באנגלית: Max Payne) הוא סרט פעולה אמריקאי משנת 2008, המהווה עיבוד למשחק מחשב באותו שם. בסרט מככבים מארק וולברג, לודאקריס, בו ברידג'ס, אולגה קורילנקו ומילה קוניס. הסרט הופק בשיתוף פעולה בין Remedy Entertainment ו-Dune Entertainment עם אולפני המאה ה-20. וולברג מככב כמקס פיין, בלש במשטרת העיר ניו יורק, שיוצא למסע נקמה בעולם התחתון של ניו יורק, בניסיון למצוא את רוצח רעייתו ובתו.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקס פיין הוא בלש שהוקצה ליחידת התיקים הלא פתורים של משטרת העיר ניו יורק. הוא איבד את אשתו מישל ואת בתו התינוקת רוז ברצח מחריד; מאז אותו יום, מקס נחוש למצוא את הרוצח של משפחתו. הוא מגיע לחשוד ממשטרת העיר ניו יורק כאשר נטשה, מכרה של אחד המודיעים של מקס, נרצחת באכזריות והארנק של מקס (שגנבה) נמצא בזירת הפשע. שותפו לשעבר של מקס, אלכס באלדר נהרג בביתו לאחר שהודיע למקס על קשר אפשרי בין מותה של נטשה לרצח משפחתו. מקס מוכרז כרוצח, ועל סגן בראוורה מהמחלקה לחקירות פנים מוטלת המשימה להביא אותו למאסר.
מקס ומונה סאקס, מתנקשת עצמאית ואחותה של נטשה, מבקרים במכון הקעקועים של נטשה, שם מגלה המקעקע את המשמעות מאחורי הקעקוע של נטשה: הוא מייצג את כנפיה של ולקיריה, שבמיתולוגיה הנורדית הם יצורים שמכריעים את גורלם של לוחמים בקרב. מקס הולך להוציא בחשאי כמה מהחפצים של מישל מהאחסון ומגלה שמסמכים מהזמן שעבדה בתאגיד Aesir, יצרן תרופות גדול, נעלמו. מקס חוקר את המנהל לשעבר של מישל, ג'ייסון קולווין במשרדו ב-Aesir ולומד שמישל הייתה מעורבת בפיתוח ולקיר, תרופה שהחברה ייצרה בחוזה צבאי בניסיון ליצור חיילי-על. לרוע המזל, רק נבדקים בודדים הראו תוצאות חיוביות; השאר חוו הזיות ולבסוף השתגעו, מה שאילץ את התאגיד לסיים את הפרויקט ולטשטש את המעורבות שלהם. ג'ייסון מסכים להעיד נגד מעסיקיו, כל עוד מקס יכול להגן עליו. מקס מסכים, אבל אז קציני SWAT (למעשה קבלנים של התאגיד בתחפושת) פשטו על המשרד, הרגו את ג'ייסון ומושכים את תשומת ליבו של בראוורה.
לאחר קרב יריות אינטנסיבי, מקס בורח עם הראיות ומראה למונה סרטון המסביר את פרויקט ולקיר ובו ג'ק לופינו, חייל מארינס לשעבר שהיה אחד מנבדקי המבחן המצליחים של התאגיד. לופינו מסביר בסרטון שבזמן נטילת התרופה הוא מרגיש בלתי מנוצח, ולא סובל מאף אחת מתופעות הלוואי. מקס מתעמת עם לופינו, כעת גנגסטר רב עוצמה המעורב בסחר בולקיר כסם עצבים, במחבוא המחסן שלו, ושני הגברים נלחמים עד שלופינו גובר עליו. התבוסה של מקס נראית בטוחה עד ש"בי.בי.", ראש האבטחה של Aesir ודמות אב למקס, מגיע ויורה למוות בלופינו. לאחר מכן הוא גורם לעלפונו של מקס וגורר אותו לנמל העיר. כזה מתעורר "בי.בי." מסביר שהוא מכר בסתר את ולקיר למטרות רווח אישי, ומודה שהרג את מישל, לאחר שמצאה ראיות מפלילות שיכלו לחשוף אותו. הוא מנסה להטביע את מקס בהתאבדות מזויפת, אבל מקס משתחרר וצולל לתוך הנהר הקפוא. הוא כמעט טובע, אבל שומע את קולה של אשתו אומרת לו שעדיין לא הגיע זמנו למות. הוא שוחה לחוף וכדי למנוע היפותרמיה, צורך בקבוקונים של ולקיר ממולאים בכיסיו על ידי B.B., מה שגורם לו לראות הזיות עזות אבל גם הופך אותו כמעט בלתי מנוצח. מקס עוקב אחרי ב.ב בחזרה למטה התאגיד. בסיוע מונה, הוא עובר דרך האבטחה של הבניין, בסופו של דבר מתעמת והורג את ב.ב על מנחת המסוקים של הבניין. נקמתו הושלמה, הוא נופל על ברכיו, מוכן למות. הוא רואה חזיון של אשתו וילדתו מחייכות אליו, ופתאום מגיע אליו, כשהשמש חותכת את העננים צוות SWAT שמקיף אותו.
סצנת אמצע הכתוביות מציגה את מקס ומונה בבר. מונה מראה למקס עיתון עם תמונתה של מנכ"לית Aesir ניקול הורן בחזית. מקס ומונה מביטים זה בזה בהבנה.
שחקנים ודמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מארק וולברג – מקס פיין, שוטר משטרת ניו יורק המחפש נקמה לאחר רצח משפחתו.
- מילה קוניס – מונה סאקס, אמריקאית ממוצא רוסי, עובדת כמתנקשת המחפשת נקמה לאחר רצח אחותה.
- בו ברידג'ס – ב.ב. הנסלי, שוטר לשעבר ושותפו לשעבר של מקס. ראש האבטחה בתאגיד Aesir.
- קייט ברטון – ניקול הורן, מנכ"לית Aesir
- לודקאריס – לויטננט ג'ים בראוורה, שוטר מחלק חקירות פנים החוקר את מקס ומוביל את המצוד אחריו.
- כריס או'דונל – ג'ייסון קולווין, בכיר בתאגיד Aesir. יד ימינה של ניקול.
- נלי פורטדו – כריסטה באלדר, רעייתו של אלכס באלדר.
- דונאל לוג – אלכס באלדר, בלש משטרת ניו יורק, שותפו לשעבר של מקס.
- אמורי נולאסקו – ג'ק לופינו, קצין לשעבר בחיל הנחתים האמריקאי שהפך לאחד הנסיינים הראשונים של סם ולקיר.
- אולגה קורילנקו – נטשה סאקס, אחותה של מונה.
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2003, פוקס המאה ה-20 קנתה את הזכויות לסדרת המשחקים[1].
הסרט, שיצא לאקרנים ב-17 באוקטובר 2008 בארצות הברית (וב-6 בנובמבר 2008 בישראל), מבוים על ידי ג'ון מור ("טיסת הפניקס", "אות משמיים", "מאחורי קווי האויב") ומככבים בו מרק וולברג כמקס פיין, מילה קוניס כמונה סאקס, בו ברידג'ס כבי בי הנסלי, אמאורי נולסקו כג'ק לופינו, נלי פורטדו ככריסטה בלדר, קייט ברטון כניקול הורן, כריס אודונל כג'ייסון קולווין – יד ימינה של ניקול הורן, אולגה קורילנקו כנטשה סאקס והראפר לודאקריס כג'ים בראוורה.
בסוף השבוע הראשון להקרנתו זכה הסרט להכנסות של 18 מיליון דולר. נכון לאפריל 2009, סכום ההכנסות לסרט נאמדים בקרוב ל-85.5 מיליון דולר. למרות הצלחה קופתית, הסרט ספג ביקורות קשות. מבין הביקורות שהופנו כלפיו, "הסרט סובל מעלילה לא הגיונית למרות היותו מושקע מבחינת אקשן מסוגנן". עוד הובעה אכזבה מהמעבר של משחק המחשב לקולנוע שאינו נאמן למקור, וביצוע כושל של צוות השחקנים.
חרף הביקורות, אתר המשחקים IGN נתן לסרט ציון "העיבוד הטוב ביותר למשחק מחשב".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "מקס פיין", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "מקס פיין", באתר נטפליקס
- "מקס פיין", באתר AllMovie (באנגלית)
- "מקס פיין", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "מקס פיין", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "מקס פיין", באתר Metacritic (באנגלית)
- "מקס פיין", באתר אידיבי
- "מקס פיין", באתר דיסני+ סרטים (באנגלית)
- "מקס פיין", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Max Payne movie, IGN Movies, June 27th 2005