מקרים קשים יוצרים דין רע
מקרים קשים יוצרים דין רע (מאנגלית: Hard Cases Make Bad Law) היא אמרת כנף הגורסת כי חוקים שנחקקים או הלכות שנפסקות כדי לתקן מקרי קיצון קשים, חלים בסופו של דבר על קשת רחבה יותר של מקרים מאשר אלה שהתכוונו לתקן, ולכן נוצר בסופו של דבר דין רע.
גרסה ראשונה של האמרה נטבעה בידי השופט האנגלי רוברט רולף בפסק הדין בעניין וינטרבוטום נ' רייט מ-1842 שעסק בזכותו של נהג כרכרת דואר שנפצע בתאונת דרכים עקב תקלה בכרכרה לתבוע את מי שהתחייב לדאוג לאחזקתה, אף שהחוזה לא נכרת ביניהם באופן ישיר, אלא בין כל אחד מהם לבין חברת הדואר. באותה העת, לפי הדין בממלכה, ניתן היה לתבוע בעילה של רשלנות רק עקב הפרת חוזה. השופט רולף, שדחה את התביעה, קבע בפסק דינו כי על אף הקושי שבהותרת התובע ללא פיצוי, המשמעות של הפיכת ההלכה וקבלת התביעה קשה הרבה יותר:
This is one of those unfortunate cases...in which, it is, no doubt, a hardship upon the plaintiff to be without a remedy but by that consideration we ought not to be influenced. Hard cases, it has frequently been observed, are apt to introduce bad law.
— Winterbottom v. Wright[1]
את גרסתו המוכרת של הביטוי טבע השופט האמריקאי אוליבר הולמס בפסק הדין נורת'רן סקיוריטיז נ' ארצות הברית מ-1904, בו נפסק כי חברת נורת'רן סקיוריטיז היא מונופול בתחום הרכבות:
Great cases like hard cases make bad law. For great cases are called great, not by reason of their importance...but because of some accident of immediate overwhelming interest which appeals to the feelings and distorts the judgement
— Northern Securities Co. v. United States[2]
גם בתי המשפט בישראל עושים שימוש בביטוי בפסיקותיהם. כך, למשל בפרשת פלונית מ-1964, שעסקה בסמכותו של בית הדין הרבני לדון בתביעה של אדם נגד אשתו שאינה תושבת ישראל. דעת הרוב קבעה כי אין לבית הדין סמכות, בהסתמך על הלכה שנקבעה בפסק דין קודם, אך השופט משה זילברג, שהיה בדעת מיעוט, השתמש בביטוי כדי לקבוע כי לדעתו אין להרחיב את הפסיקה, שהתאימה לעובדות המקרה הספציפי ההוא, לכדי הלכה גורפת, וכי החלתה גם על המקרה הנדון תפגע בבני הזוג[3]. במקרה אחר השתמשה השופטת דליה דורנר בביטוי בפסק דין שעסק בהתיישנות עבירות חניה, בקובעה כי "הכרעתנו בתחולת דיני ההתיישנות חייבת להיות מנותקת מן המקרה הקונקרטי. שכן, כדברי האימרה הידועה, Hard cases make bad law"[4].
גם חברי הכנסת משתמשים לעיתים בביטוי, כדי להביע את התנגדותם להצעת חוק מסוימת. כך, למשל, פתח חבר הכנסת דב חנין את התנגדותו להארכת תוקפו של חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע), במילים "החוק שמובא בפנינו היום הוא עוד דוגמה לאותה אמירה ידועה ומוכרת hard cases make bad law – מקרים קשים מייצרים חוקים רעים"[5].