דב חנין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דב חנין
דב חנין
לידה 10 בינואר 1958 (בן 60)
פתח תקווה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כנסות 1720
סיעה
עיסוק קודם עורך דין
תפקידים בולטים
  • יו"ר ועדה משותפת לנושא סביבה ובריאות
  • יו"ר ועדת משנה לתחבורה ציבורית

דב בוריס חֶנין (נולד ב-10 בינואר 1958) הוא חבר כנסת במפלגת חד"ש בכנסת ה-20 מטעם הרשימה המשותפת, לשעבר יו"ר הסיעה המורחבת של תנועת "עיר לכולנו" בתל אביב-יפו, משפטן, דוקטור למדע המדינה, פעיל איכות סביבה ופעיל למען שוויון חברתי-כלכלי. חנין מזהה עצמו כאיש השמאל הרדיקלי.[1] בנובמבר 2008 התמודד לראשות עיריית תל אביב-יפו מטעם "עיר לכולנו", אך הפסיד לראש העיר המכהן, רון חולדאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דב חנין נולד בשנת 1958 בפתח תקווה, בן לדוד חנין, ממנהיגי מק"י ולשולה חנין, גננת ופעילה קומוניסטית. שמו הפרטי, דב, על שם אחי אביו שנהרג במלחמת העולם השנייה. כנער החל את מעורבותו החברתית בתנועת הנוער בנק"י ובחוג הנוער השמאלי שפעל בתל אביב.

את שירותו בצה"ל סיים בדרגת סמל ראשון, בתקופת שירותו הוא סירב לשרת ביהודה והשומרון וחבל עזה.[2] בשנת 1982 סיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנים 19842004 פעל כעורך דין במשרדו של אמנון זכרוני. במסגרת עבודתו זו הוביל חנין כמה עתירות מרכזיות בנושא זכויות אדם. באמצע שנות השמונים ייצג את יצחק לאור בעתירה לבג"ץ כנגד פסילת המחזה "אפרים חוזר לצבא" על ידי המועצה לביקורת סרטים ומחזות. בג"ץ ביטל את החלטת המועצה והתיר את הצגת המחזה. ב-2003 ייצג חנין בהתנדבות את חמשת סרבני הגיוס מהשמאל במשפטם.

בשנת 2000 קיבל תואר דוקטור למדע המדינה מטעם אוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בנושא "שיח והגמוניה במפלגת פועלי ארץ ישראל ובמפלגת הלייבור הבריטית: דפוסי שינוי, השתמרות, המרה". באותה שנה השתתף במחזור הראשון של "תוכנית עמיתי הסביבה" של מרכז השל והיה עמית מחקר בבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2002 סיים את עבודת הפוסט-דוקטורט שלו באוניברסיטת אוקספורד בנושא הקשר בין חברה לסביבה.

חנין נשוי ליעל, בתו של שמואל כץ, ואב לשלושה. מתגורר בתל אביב.

פעילות ציבורית ופוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת לימודיו באוניברסיטה העברית היה מראשי תנועת השמאל היהודית ערבית "קמפוס". היה פעיל בתנועת השלום ולמען שותפות פוליטית יהודית-ערבית. היה פעיל בתחומים של זכויות אדם וזכויות עובדים.

במשך שנים היה פעיל בארגונים סביבתיים רבים. ריכז את צוות המחקר הישראלי שעבד בתיאום עם worldwatch העולמי.

בשנת 2002 נבחר לתפקיד יושב-ראש ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים, חיים וסביבה, המרכז את פעילותם של למעלה מ-100 ארגונים סביבתיים, והיה פעיל במאבקים סביבתיים רבים, כגון המאבק למען פארק אריאל שרון, נגד תוכנית ספדיה, נגד מיזמי בנייה בתמנע ובחוף פלמחים. פרש מתפקידו כיו"ר כאשר הציג מועמדותו לכנסת ברשימת חד"ש.

פרסם מאמרים רבים בנושא סביבה וחברה ואף ערך את סדרת הספרים "סימני חיים" העוסקת בנושאים אלו. בסוף שנת 2005 הגיש סדרת הרצאות בנושא "משבר הגלובליזציה" במסגרת "אוניברסיטה משודרת" של גלי צה"ל. בשנים 20042006 היה המנהל האקדמי של התוכנית לצדק סביבתי שהיא חלק מהתוכניות הקליניות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

מאז 1990 חנין הוא חבר הנהגת המפלגה הקומוניסטית הישראלית. בבחירות לכנסת השש עשרה היה מועמד במקום הרביעי ברשימת חד"ש-תע"ל. למפלגה חסרו כחמש מאות קולות על מנת שייכנס לכנסת. כיוון שזו הייתה מערכת הבחירות הראשונה בה לא נכנס לכנסת נציג יהודי מטעם חד"ש, על מוחמד ברכה הופעל לחץ לוותר על מקומו לחנין, אך הוא סירב. ב-14 בינואר 2006 נבחר למקום השלישי ברשימת חד"ש בבחירות לכנסת השבע עשרה, ובעקבות כך נבחר לכנסת.

חנין חבר בוועדת הפנים ואיכות הסביבה והוא עומד בראש הוועדה המשותפת של הכנסת לענייני סביבה ובריאות. היה יו"ר השדולה הסביבתית-חברתית, השדולה הגדולה בכנסת ה-17, יחד עם חבר הכנסת הרב מיכאל מלכיאור.

דב חנין בצעדת ה-1 במאי 2014 בתל אביב יפו

בכנסת ה-18 עומד בראש השדולה הסביבתית-חברתית יחד עם חבר הכנסת ניצן הורוביץ, השדולה למען העסקה ישירה יחד עם חברי הכנסת זבולון אורלב ומשה גפני, והשדולה למען הדיור הציבורי יחד עם חברות הכנסת אורלי לוי-אבוקסיס ומירי רגב.

חנין היה ממובילי המאבקים נגד שילוט חוצות בנתיבי איילון ונגד הריסת בתים בכפר שלם. בראשית 2008 נמנה עם מייסדי תנועת "עיר לכולנו", הפועלת לקידום רפורמה סביבתית-חברתית במטרופולין תל אביב, והתמודד על ראשות עיריית תל אביב יפו מטעם התנועה, בבחירות המוניציפליות שנערכו בנובמבר 2008. הוא זכה בכשליש מקולות הבוחרים, אך לא גבר על ראש העיר המכהן, רון חולדאי. בבחירות למועצת העיר תל אביב בשנת 2013, הוצב במקום 21 הסמלי מטעם התנועה.

בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום השלישי ברשימת חד"ש לכנסת ונבחר לכנסת לאחר שהסיעה זכתה בארבעה מנדטים. בכנסת זו שימש כיו"ר הוועדה המשותפת לנושאי סביבה ובריאות, כחבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה וכחבר בוועדת המשנה לנושא ביטחון פנים.

חנין התנגד למלחמת לבנון השנייה מיומה הראשון, וגם למבצע עופרת יצוקה, אותו תיאר כך: "זו הייתה התקפה דרמטית וברוטלית על מקום מסכן. מקום אומלל ומוכה גורל שבנוסף לכל הצרות הנחיתו עליו גם תמרות אש איומות מהשמים".

בראיון לארי שביט[3] הציג חנין אחדות מעמדותיו:

בשנת 2010 קיבל חנין את אות אביר איכות השלטון בקטגוריית הרשות המחוקקת, מטעם התנועה למען איכות השלטון. באתר התנועה נכתב כי האות ניתן "בהוקרה על תרומה חשובה לחיזוק שלטון החוק ואיכות השלטון בישראל". עוד נכתב כי "חבר הכנסת ד"ר דב חנין הוא דוגמה ומופת לפעילות ענפה של שליח הציבור ונאמנו בבית המחוקקים. תרומתו לרווחתם של תושבי המדינה ולבריאותם ראויה לכל שבח".[4]

בשנת 2012 דורג חנין במקום הראשון במדד החברתי של חברי הכנסת עבור מושב החורף – המדד החברתי הוא כלי של המשמר החברתי למדידת תרומתם של חברי הכנסת לחקיקה כלכלית-חברתית צודקת.[5] כמו כן קיבל חנין את אות הפרלמנטר של המכון הישראלי לדמוקרטיה על פעילותו כחבר כנסת במושב השלישי של הכנסת ה–18,[6] ואת אות הגלובוס הירוק בקטגוריית אישיות ציבורית.

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, מוקם בשנית במקום השלישי ברשימת חד"ש לכנסת ונבחר לקדנציה שלישית. בכנסת זו מכהן כחבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה וכחבר בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. כן משמש כיו"ר השדולה הסביבתית-חברתית, כיו"ר השדולה למען ניצולי השואה, כיו"ר שדולת הדיור החברתי. כיהן כראש משלחת הכנסת לאסיפה הפרלמנטרית של הים התיכון.

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2013, שובץ במקום האחרון ברשימת סיעת "עיר לכולנו" שייסד למועצת עיריית תל אביב יפו.

מועמד לכנסת במקום השמיני של הרשימה המשותפת, בבחירות לכנסת ה-20.

חוקים שהוביל, שיזם או שהיה בין יוזמיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: יש לוודא שח"כ חנין אכן יזם והוביל חוקים רבים אלה, או שרק הצטרף ליוזם ומוביל. חלק גדול מהמקורות הם לינקים שבורים ולא מופיעים כהערות שוליים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

כחבר הכנסת יזם והוביל חנין חקיקה בנושאי זכויות אדם וזכויות חברתיות, זכויות עובדים, זכויות נשים, הגנת ילדים, הגנת הסביבה ובריאות, והגנת בעלי-חיים. בנוסף לכך דב היה חנין בקבוצת היוזמים. בין החוקים שהתקבלו:

דמוקרטיה, שקיפות, זכויות אדם וזכויות חברתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איסור עיקול דמי הליווי לעיוורים – דמי הליווי, המאפשרים לעיוורים לשלם עבור עזרה הנדרשת לניידות בסיסית (למשל: לקנות בסופר) ולהשתלבות בחברה, יהיו מעתה מוגנים מפני כל סוגי העיקולים. מאחר שחלק ניכר מאוכלוסיית העיוורים בישראל חיים מתחת לקו העוני רבים מהם סובלים מעיקולים על חשבונותיהם בשל חובות.[7] יחד עם חבר הכנסת מאיר שטרית.
  • זכאות לתגמול לניצולי שואה שעלו לארץ לאחר שנת 1953[8] – ביטול אפליה לאלו שעלו אחרי שנת 1953.
  • חוק שירותי הדת היהודיים – אוסר על מספקי שירות הובלת מתים להציע שירותים אחרים לאבלים. יחד עם חברי הכנסת מרב מיכאלי, אלי אלאלוף, אילן גילאון.
  • חוק שקיפות באגודות והתאחדויות ספורט – יחד עם חבר הכנסת יריב לוין.
  • חוק חניה לנכים (תיקון מס' 6) - מאפשר לנכים גישה נוחה יותר למקומות חנייה, ביחד עם קארין אלהרר, מיקי רוזנטל, שלח עפר, ואיציק שמולי.
  • חוק לביטול פקודת העיתונות - מבטל את פקודת העיתונות המנדטורית.
  • חוק הדואר (תיקון מס' 12) - מבטיח שקיפות בשליחת דואר רשום, ביחד עם נחמן שו, אורי מקלב, משה גפני ותמר זנדברג.
  • הגדלת קצבת הנכות- הגדיל את קצבת הנכות מסכום של 2342 ₪ ל-3700 ₪. בהובלת ח"כ אילן גילאון.[9]
  • חובת הודעה על שינוי בהטבות לצרכנים- החוק מחייב מפעילי "מועדוני לקוחות", בנקים וחברות כרטיס אשראי להודיע על כל שינוי בהטבות לצרכנים לפני השינוי בהטבה. בהובלת חבר הכנסת איתן כבל.[10]
  • ביטול שלילת הזכאות לקצבה מניצולי שואה נכים המקבלים רנטה- החוק הקודם שהתייחס לקצבת ניצולי השואה, מנע קצבה לכל ניצול המקבל קצבה מגרמניה. החוק החדש מתקן את השלילה הזאת עבור ניצולי שואה שהם נכים בשיעור של 25%.[11]
  • פירוט תשלום לצרכן- החוק מחייב ספק שירות או מוצר להעניק פירוט בהודעת תשלום המפרט את כל פרטי התשלום לצרכן. יחד עם איתן כבל.[12]

חוקי זכויות עובדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איסור על לקיחת ביטחונות מעובדות ועובדים – לפי החוק מעבידים שייקחו ביטחונות, צ'קים, שטרות, פקדונות מעובדיהם יהיו צפויים לעונשי מאסר וקנס. החוק חל גם על עובדי הקבלן[13] יחד עם חברת הכנסת שלי יחימוביץ'.
  • הכללת איסור על אפליה בגין נטייה מינית, הורות או הריון בשירות התעסוקה – החוק מרחיב את איסורי האפליה הקיימים בשירות התעסוקה[14] יחד עם שדולת הנשים וחברי הכנסת נחמן שי ועפו אגבריה.
  • חוק אכיפת דיני העבודה – הצעת חוק פרטית שאומצה על ידי הממשלה והתקבלה כהצעת חוק ממשלתית.[15] החוק כולל מגנונים אמיתיים של הגנת עובדי קבלן – אמנם בינתיים רק בתחומי ניקיון שמירה והסעדה. גלגול של הצעת חוק אחריות מזמין לזכויות עובדים של קבלן שירותים[16] – שקבעה שהאחריות לשמירה על זכויותיהם של עובדי קבלן אינה מוטלת רק על כתפי הקבלן המעסיק אותם אלא גם על כתפי המוסד שהזמין את השירותים. הוכנה לקריאה שנייה ושלישית בשלהי הכנסת ה-17 והולידה את הצעת החוק הממשלתית.
  • הגנה על זכויות אמנים במוזיקה - מגדיר את הזמן המותר להתקשרות בלעדית עם אמנים בתחום המוזיקה.
  • חוק הזכות לעבודה בישיבה (תיקון מס' 3) - מבטיח תנאי עבודה נאותים למאבטחים, ביחד עם קבוצת חברי כנסת.

חוקי זכויות מגדריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הארכת חופשת הלידה ל-14 שבועות – חנין הוא היוזם הראשון של החוק אשר האריך את חופשת הלידה ל-14 שבועות[17]
  • גמלת הבטחת הכנסה לאישה במקלט לנשים מוכות – שהות במקלט לנשים מוכות לא יכול לשמש אליבי למדינה להתנער מאחריות. נשים השוהות במקלטים לנשים מוכות זקוקות יותר מכל להבטחת הכנסה מאחר שאין להן מקור פרנסה אחר והן מגיעות למקלט חסרות כל[18] יחד עם חברת הכנסת זהבה גלאון, התקבל בכנסת ב-19 במרץ 2012.
  • איסור פרסום שירותי זנות – המתמודד עם המנגנון הכלכלי שביסודה של תעשיית הזנות[19] יחד עם חברת הכנסת אורית זוארץ ואחרים, עבר בתמיכת הממשלה.
  • הבטחת תשלום מזונות גם לאישה שביקרה בחו"ל – החוק החדש קובע כי לא ניתן יהיה למנוע דמי מזונות מהביטוח הלאומי לנשים היוצאות לחו"ל[20] יחד עם חברת הכנסת פאינה קירשנבאום, התקבל בכנסת ב-24 בינואר 2012.
  • זכאות לדיור ציבורי לנשים היוצאת ממקלט לנשים מוכות[21] – חקיקה המעגנת את זכויותה של אישה שנאלצה להגיע למקלט לנשים מוכות לרכוש דירה בדיור הציבורי וכי הזמן שהיא שהתה במקלט יחשב לה כחלק מהזמן לזכאות לרכישות דירה בדיור הציבורי. בהובלת חברת הכנסת מיכל רוזין.
  • חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 49) - מבטיח גמלה לנשים השוהות בבית מחסה, ביחד עם זהבה גלאון, עליזה לביא ואורלי לוי אבקסיס.
  • חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה) - מאריך את תקופת חופשת הלידה. ביחד עם קבוצת חברי כנסת.
  • חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון מס' 6) - ביחד עם קבוצת חברי כנסת
  • הגדרת לידה החל מהשבוע ה-22 להריון ולא החל מהשבוע ה26, לעניין זכות לחופשת לידה ודמי לידה. יחד עם עליזה לביא ומשה גפני.[22]

חוקי הגנת ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תיקון לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) – (הליכים חלופיים) – חוק המייצר מערכת של הליכים חלופיים לנוער עבריין, במסגרתו הוא מעורב בפעולות תיקון במעגלים שונים.
  • חוק מסירת מידע להורה – מעגן את זכות שני הורים החיים בנפרד לקבל מידע לגבי ילדיהם. יחד עם חבר הכנסת יריב לוין, עבר בכנסת ב-10 במרץ 2010.
  • חוק להארכת פעילותה של הקרן לילדים ונוער בסיכון – הקרן לילדים ונוער בסיכון הוקמה במקורה כאמצעי להתמודד עם התרחבות העוני, המצוקה והבעיות החברתיות בקרב ילדים ונוער עם הקיצוץ הגדול בקצבאות הילדים. במהלך השנים הקרן פיתחה מגוון של פעילויות של עזרה לילדים ונוער בסיכון ופעילותה זוכה לשבחים מכל עבר. הקרן הוקמה בראשיתה מתוקף הוראת שעה בלבד שתוכננה לפוג בסוף שנת 2007. החוק האריך את פעילות הקרן בשנה.
  • חוק איסור מכירת כרטיסי הגרלה לקטינים – החוק בא למנוע מכירה של כרטיסי הגרלה למי שטרם מלאו לו 18 שנים, כדי להגן על קטינים מהתמכרות להימורים ומבזבוז של כסף רב. יחד עם חבר הכנסת אחמד טיבי.
  • איסור מכירת סיגריות באמצעות מכונות אוטומטיות – החוק נועד לצמצם את הנגישות של סיגריות ומוצרי עישון עבור בני נוער.יחד עם חבר הכנסת אורי אריאל.
  • זכאות למענק לימודים לילדים עד גיל 18[23] – חוק המאריך את האפשרות לקבל מענק לימודים מהביטוח הלאומי מגיל 14 לגיל 18.
  • חוק פיקוח על בתי הספר – מחייב השעיה של עובד בבית ספר אשר נגדו הוגש כתב אישום בחשד לאלימות נגד קטין. ביחד עם יעקב מרגי, אלי אלאלוף, קארין אלהרר, מאיר כהן, יואל חסון, נורית קורן, מירב בן ארי, ענת ברקו, יוסי יונה.
  • חוק חינוך חינם לילדים חולים- מעניק חינוך חינם לילדים הנמצאים בבתי חולים או בבית במחלה מתמשכת. יחד עם יוסי יונה.[24]

חוקי הגנת הסביבה והבריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המזהם משלם – חוק רוחבי המעדכן ומתקן את כלל החוקים הסביבתיים בישראל. החוק כולל מנגנונים מתקדמים של ענישה כלכלית – מנהלית ופלילית – נגד מזהמים. החוק מחמיר את הענישה על גורמים המזהמים ללא רישיון וקובע מנגנון גבייה גם מגורמים המזהמים בהתאם לחוק. מנגנון זה אמור לתמרץ מפעלים לעבור לטכנולוגיות נקיות יותר.[1]
  • חוק אוויר נקי – זהו חוק שאושר לקריאה ראשונה בכנסת ה-16 וגובש מחדש בכנסת ה-17 תוך מעורבות פעילה של חבר הכנסת חנין. זהו חוק מקיף המסדיר, לראשונה בישראל, באופן כולל את שאלת פליטת המזהמים לאוויר, תוך הידוק הטבעת סביב התעשייה המזהמת.[2]
  • חוק האכיפה הסביבתית – מקנה לפקחי המשרד להגנת הסביבה סמכויות רחבות של חיפוש וחקירה. לראשונה מכפיף את מערכות הביטחון השונות לאכיפה אזרחית. [3].
  • חוק סמכויות פקחים ברשויות המקומיות – אכיפה סביבתית – מעניק לרשויות המקומיות סמכויות אכיפה של חוקים סביבתיים ובכך משיגה בו זמנית מטרה סביבתית חשובה (הגברת האכיפה של חוקים סביבתיים), ומטרה חברתית חשובה (הזרמת כספי קנסות ממזהמים סביבתיים הישר לקופותיהן של הרשויות שתושביהן הם הנפגעים העיקריים מן הזיהום) [4].
  • צמצום זיהום האוויר מתחבורה (תיקון 84 לפקודת התעבורה) – החוק יוצר הסדר ברור בחלוקת הסמכויות בין הממשלה והשלטון המקומי ומסיים את המצב הקשה בו כל אחד משני הצדדים היה יכול לשתק יוזמות של הצד האחר. התיקון מחייב את הרשות המקומית לפעול להפחתת זיהום האוויר מתחבורה בכל מצב בו יש רמה גבוהה של זיהום באוויר.[5]
  • חוק השקיפות הסביבתית – חובת דיווח על פליטת חומרים מזהמים – חוק הדורש שקיפות בכל הנוגע לפליטות של חומרים מזהמים לסביבה, מטיל על מפעלים חובות דיווח מפורטות, מקים מרשם של חומרים מזהמים שנפלטו ומחייב את פרסום הנתונים לידיעת הציבור. הניסיון מלמד שחובות דיווח סביבתיות משנות התנהגות של מפעלים מזהמים. שקיפות סביבתית היא כלי דמוקרטי ומכשיר מרכזי לגיוס הציבור לפעולה נגד זיהומים ומזהמים. התחמקות מדיווח תהיה עבירה פלילית ותגרור גם עיצומים כספיים מנהליים בשיעורים ניכרים. [6]
  • התייעלות אנרגיה במבני ציבור – קובע מנגנון מקיף להפחתת השימושים באנרגיה במערכת הציבורית. בין היתר, כל מוסד ציבורי מחויב לתוכנית מוגדרת של הפחתה בצריכת אנרגיה. כמו כן כולל שורה של אמצעים לחיסכון באנרגיה לרבות התקנה של נורות חסכניות, החלפת ציוד חשמלי ונוהל להפעלתו החסכונית. [7] יחד עם חברי הכנסת ניצן הורוביץ ואורית זוארץ.
  • חובת התקנת אביזרים חוסכי מים במבני ציבור – מחייב התקנת אביזרים חוסכי מים, ובכלל זה חסכמים, בכל המבנים הציבוריים, וזאת כדי לחסוך מים. [8] יחד עם חבר הכנסת אופיר אקוניס.
  • חוק ההגנה על חופי מפרץ אילת – החוק מחיל לראשונה את חוק שמירת הסביבה החופית, החל על חופי הים התיכון, גם על מפרץ אילת.[9]
  • חוק ההגנה על הכנרת – חוק אשר מחיל גם על חופי הכנרת את הוראות חוק שמירת הסביבה החופית, ומקים רשות (איגוד ערים כנרת) שתפעל להגנת הכנרת וחופיה.[10]
  • חוק הרשות הלאומית לפינוי מוקשים – מקים רשות שתפעל לפינויים וסילוקם של מאות שדות מוקשים הפזורים בישראל. [11] יחד עם חברי הכנסת צחי הנגבי ורוני בר-און וקבוצת ח"כים.
  • חוק איסור נהיגה בחופים – קובע איסורים ברורים והגדרות לנהיגה בחופים, מחדד את הענישה ומייצר מנגנוני אכיפה אפקטיביים ומודרניים לאיסור הנהיגה בחופים. [12]
  • חוק הפיקדון החדש – מטיל אחריות ישירה על היצרנים על בסיס עיקרון "המזהם משלם". [13]
  • חוק פטור מארנונה לבתי ספר שדה – מסייע למוסדות החינוכיים הסביבתיים. [14] יחד עם חבר הכנסת זבולון אורלב.
  • מחזור פסולת אלקטרונית – חוק שהחל את דרכו בהצעות חוק פרטיות יחד עם חבר הכנסת ניצן הורוביץ. בהמשך הוגשה הצעת החוק הממשלתית שאימצה את עיקרי הדפוס שהציעו. במרכז החוק העיקרון החברתי של "המזהם משלם". החוק מרחיב את עקרון אחריות היצרן לטיפול ולהפחתה של פסולת אלקטרונית שעלולה לגרום לזיהומי קרקע ומי תהום, וקובע מנגנון להסדרת האיסוף והמחזור של מכשירים שנקנו.
  • חוק לעידוד השקעה באנרגיות מתחדשות (הטבות מס בשל הפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת) – יחד עם חברי הכנסת חמד עמאר ויעל כהן-פארן

חוקי הגנת בעלי-חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איסור ייבוא מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי שנוסו על בעלי חיים – החוק אוסר ייבוא לישראל של מוצרי קוסמטיקה ניקיון, שאינם לצורכי בריאות, וחומרי ניקוי שתהליך ייצורם היה כרוך בניסויים בבעלי חיים. [15] יחד עם חברי הכנסת איתן כבל וניצן הורוביץ.
  • איסור עקירת ציפורני חתולים שלא למטרות רפואיות – עקירת הציפורניים עליה אוסר החוק מתבצעת לרוב עקב רצונם של בעלי חתולים להגן על הריהוט הביתי. זהו ניתוח בלתי הפיך, הגורם לכאב רב לחיה. [16] יחד עם חבר הכנסת איתן כבל.
  • חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 9)[25] מתן סמכות למפקחים ממשלתיים להיכנס לכל מקום (למעט מקום מגורים) כדי לבצע ביקורות ולוודא שהוראות החוק מתקיימות. (יחד עם חבר הכנסת איתן כבל)
  • חוק תנאי מחיה נאותים ואיסור התעללות בבעלי חיים- איסור התעללות בבעלי חיים וחיוב בסיפוק תנאי מחיה נאותים. [26]

חוקים כלכלה ופיקוח ממשלתי

  • חוק שדה התעופה דב הוז - מבטיח את המשך פעילות שדה התעופה כשדה תעופה אזרחי, ביחד עם קבוצת חברי כנסת.
  • הצעת חוק הפיקוח על מחירי קייטנות ציבוריות - ביחד עם קבוצת חברי כנסת.

מכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צורכים עולם: תרבות הצריכה – הערכת מצב: העולם/ מכון Worldwatch: בריאן הלוויל וליסה מסטני – מנהלי פרויקט; תרגום מאנגלית – שלומית כנען ודנה פלג; המהדורה הישראלית: כותבים – גלעד אוסטרובסקי (ואחרים)' עורכים רון פרומקין, דב חנין, עמיר אידלמן. תל אביב: מרכז השל, 2006.
  • משפט הסרבנים: התובע הצבאי נגד חגי מטר... (ואחרים); התובע הצבאי נגד יונתן בן ארצי/ עורכים: דב חנין, מיכאל ספרד, שרון רוטברד. תל אביב: בבל, תשס"ד 2004.
  • מדיניות חברה וסביבה: לאן אנו נעים?/ מאירה הנסון. עורכים: רון פרומקין ודב חנין. תל אביב: מרכז השל – המכון הישראלי לחשיבה ומנהיגות סביבתית, 2004.
  • סימני חיים 2000, סימני חיים 2001, סימני חיים 2002, סימני חיים 2003. ארץ וטבע, המגזין הגאוגרפי הישראלי: מרכז השל, המכון הישראלי לחשיבה ומנהיגות סביבתית, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2000.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמריו


על הבחירות לראשות עיריית תל אביב יפו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://www.dovblog.org/manifesto
  2. ^ "אין חד"ש תחת השמש". 
  3. ^ ארי שביטדב חנין: עמוס עוז וג'ומס נכשלו כישלון מוסרי במלחמה, באתר הארץ, 30 בינואר 2009
  4. ^ "דב חנין קיבל את אות אביר איכות השלטון לשנת 2010". 
  5. ^ הסבר של המדד החברתי באתר המשמר החברתי
  6. ^ נימוקי הוועדה להענקת "אות הפרלמנטר" של המכון הישראלי לדמוקרטיה
  7. ^ חוק איסור עיקול דמי ליווי לעיוור ותגמולים אחרים (תיקוני חקיקה), התשע"ב—2012
  8. ^ ספר החוקים 2455
  9. ^ חוק הביטוח הלאומי (תיקון 200) התשע"ח 2018
  10. ^ חוק הגנת הצרכן (תיקון 53) התשע"ז 2017
  11. ^ חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון מס' 8) התשע"ז 2016
  12. ^ חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 54) התשע"ח 2018
  13. ^ חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע"ב–2012
  14. ^ חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 20), התשע"ב–2012
  15. ^ חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011
  16. ^ הצעת חוק אחריות מזמין שירותי קבלן לזכויות העובדים, התשס"ה–2005
  17. ^ הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 42) הארכת חופשת לידה, התשס"ז–2007
  18. ^ חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 39), התשע"ב–2012
  19. ^ הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור פרסום מודעות המציעות שירותי זנות), התשס"ט–2009
  20. ^ הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון מס' 8) (ביטול שלילת תשלום עקב יציאה מהארץ, התשע"ב–2011
  21. ^ חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון מס' 6), התשע"ו–2015
  22. ^ חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 172) התשע"ו 2016
  23. ^ חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 45), התשע"ו–2016
  24. ^ חוק חינוך חינם לילדים חולים (תיקון מס' 3) התשע"ז 2017
  25. ^ ספר החוקים 2427
  26. ^ חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מספר 10) התשע"ו 2015.