אמרת כנף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אמרת כנף או משפט מפתח או מימרה היא משפט שנאמר בהקשר כלשהו, נותר בזיכרון ונוהגים לצטטו. בדרך כלל יש בו מוסר השכל או עוקץ מסוים. האמרות מקיפות תחומים רבים.

רבות מאמרות הכנף מיוחסות לאישים מפורסמים, ורבות אחרות נאמרו על ידי דמות בספר, סרט או מחזה. חלק מאמרות הכנף הופכות ל"סימן המסחרי" של האדם או הדמות שאמרו אותן.

היווצרותן של אמרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעתים נוצרת אמרה באופן מפורש ומודע כעצם בעל חיים עצמאיים שנועד להיחרט בזיכרון. כזו היא אמרתו של קאטו הזקן הרומי, "מלבד זאת אני סבור שיש להרוס את קרתגו", שבה סיים כל נאום שלו (קרתגו הייתה אויבתה המושבעת של רומי באותה עת). פעמים אחרות נאמרה (או נכתבה) האמרה במסגרת רחבה יותר, ורק לאחר מכן הוענקו לה חיים עצמאיים. דוגמה לכך היא הספר "מכתם לעגנון - אסופת פתגמים מתוך כתביו", שבו ליקט אורי סלע מתוך כתביו של ש"י עגנון משפטים הראויים להפוך לאמרות.

לעתים יש אמרות נודעות שהעומד מאחוריהן אנונימי, אבל המימרה הצליחה להשאיר רישומה בתרבות מסיבה זו או אחרת. כזו היא המימרה: "יכול אתה להביא את הסוס לבאר אך אינך יכול להכריחו לשתות ממנה".

אמרה שמרבים לצטט אותה היא זו המופיעה בפרקי אבות, "המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם". למרבה הפלא, לא זכתה אמרה זו שתתקיים בה המלצתה, ובדרך כלל לא מצוין שם אומרה. בתלמוד הבבלי מביא את האמרה רבי אלעזר בשמו של רבי חנינא (מסכת מגילה, טו, א).

אמרות שנוצרו בידי דמויות בדיוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאות אמרות כנף מקורן במחזותיו של ויליאם שייקספיר. עשרות מהן נתרמו על ידי המלט, אחד המחזות הנודעים ביותר של שקספיר ובכלל. ביניהן: "להיות או לא להיות, זו השאלה", "מילים, מילים, מילים", "אל המנזר לכי", ועוד.

בספרו של הסופר הצ'כי ירוסלב האשק, החייל האמיץ שווייק, קובע הגיבור, שווייק, להיפגש עם דמות אחרת בקפה 'הגביע' "בשש אחרי המלחמה", ביטוי שהפך לאמרת כנף.

בסרט שליחות קטלנית, אומרת דמות "המחסל" את המשפט "אני אחזור" (I'll be back), שהפך לאמרת כנף, וכמעט לסמל המסחרי של השחקן ארנולד שוורצנגר. לאחר הצלחת הסרט, ניסו התסריטאים והבמאים של רבים מסרטיו הבאים לתת לו "אמרת כנף" כזו שתסמל את הסרט כולו, ובחלק לא מבוטל מהמקרים אף הצליחו.

קובצי אמרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקובצי אמרות אחדים מקור קדום למדי. ספר משלי וקהלת שבתנ"ך שופעים אמרות ופתגמים המיוחסים לשלמה המלך. בפרקי אבות שבמשנה מובאות אמרות רבות בשמם של תנאים.

ישנו שפע ספרי אמרות, שהאמרות מקובצות בהם על פי קטגוריות אחדות:

  • לפי נושאים, למשל: אהבה, כישרון, כעס וכו'. דוגמה לכך הוא ספרו של אדיר כהן, "ספר הציטטות הגדול", שיצא לאור בשנת 1996, ובו 560 עמודים של ציטטות המקובצות לפי נושאים.
  • לפי אומרן, למשל אמרות המיוחסות לאיינשטיין, לצ'רצ'יל וכו'. לעתים יוצא ספר אמרות שמכיל ציטוטים של אישיות אחת שהרבתה באמרות שפר. כזה הוא מארק טוויין, למשל.
  • לפי עם או עדה. לפי סיווג זה ניתן למצוא ספרי אמרות שמקורן בלאדינו, ביידיש וכדומה. דוגמה לכך היא ספרו של יצחק מוסקונה, "פניני ספרד - אלפיים פתגמים מאוצר החוכמה של יהודי ספרד", שיצא לאור בשנת 1981.

חלק ניכר מהפעילות של איסוף אמרות עבר בשנים האחרונות אל האינטרנט, אך עדיין יוצאים לאור גם ספרי אמרות (שהם מרכיב בסיסי בקטגוריה הקרויה "ספרי מתנה").

הם לא אמרו זאת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעתים מיוחסת לאדם אמרה שאותה לא אמר. להלן מבחר דוגמאות לכך:

  • האמרה "אם אין לחם יאכלו עוגות", מיוחסת למרי אנטואנט, כאמרה שמעידה על חוסר רגישותו של המעמד הגבוה בצרפת שלפני המהפכה הצרפתית למצוקותיו של העם, כאשר למעשה בספרו של ז'אן-ז'אק רוסו שיצא לאור ב־1766, כשאנטואנט הייתה בת 10, ארבע שנים לפני נישואיה ללואי ה־16, ניתן למצוא את המשפט S’ils n’ont plus de pain, qu’ils mangent de la brioche", היינו, "אם אין להם לחם, שיאכלו בריוש", כך שהביטוי היה בשימוש לפני זמנה‏[1]. יש טוענים כי משפט זה נאמר לראשונה על ידי דוכסית של טוסקנה בסביבות 1760 או מוקדם יותר, ואומץ שנים מאוחר יותר על ידי אחותה של מרי אנטואנט, מריה קרולינה, מלכת נאפולי[דרוש מקור].
  • "הגם אתה, ברוטוס?", מילותיו האחרונות של יוליוס קיסר על בגידת חברו ומי שלפי השמועות הלא נכונות היה בנו הבלתי חוקי מרקוס יוניוס ברוטוס, הושמו בפיו על ידי שייקספיר במחזהו "יוליוס קיסר".
  • האמירה המפורסמת של שרלוק הולמס לעוזרו: "Elementary, my dear Watson", לא נזכרת בשום מקום בספרים המקוריים של ארתור קונאן דויל.
  • אמרתו של וולטר, ""אינני מסכים עם אף מילה מדבריך, אך אגן עד מוות על זכותך להשמיעם" לא נמצאת בשום מקום בכתביו, ולמעשה נטבעה בספר עליו שנכתב על ידי הסופרת אוולין ביאטריס הול.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוספים של אמרות כנף:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ססיל אדמס, Did Marie Antoinette really say "let them eat cake"?‎, אתר StraightDope.com,‏ 24 באוקטובר 1986