מרדכי רוביו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב מרדכי רוביו (נפטר תקמ"ג, 1783) היה ראש הרבנים בחברון.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים והשתקע בחברון. בחברון שימש כראש אב הדין וכראש הרבנים. כן עמד בראש הישיבות "חסד לאברהם ואמת ליעקב" בעיר. נסע לטורקיה בשליחות הקהילה לאיסוף כספים.

ספרו שו"ת שמן המר (ראשי התיבות – שאלות מן הרב מרדכי רוביו), יצא אחרי פטירתו. בהסכמת הרב יום טוב אלגאזי ורבני חברון.

בנו רבי אברהם גם הוא היה מרבני חברון, הוציא לאור את ספרי אביו, ונישא לבתו של רבי אברהם גרשון מקיטוב, גיס הבעש"ט[1].

היתר המכירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרו שמן המור[2], עונה הרב רוביו לשאלת אחד מיהודי חברון, לקראת שנת השמיטה:

איש ישראל אשר קנה לו כרם בחברון ת"ו (תבנה ותכונן).... ואי לזאת שאול שאל האיש מה משפט ותקון יבחר לו להתנהג בו בשנת השמיטה כדי שלא תהא מכשילו עבודת הגוי אשר הוא חורש ומזמר בארץ אשר לו בשנה ההיא שנת השמיטה? יורנו המורה ויבא שכמ"ה [שכרו מן השמים].

בתשובה לשאלה, עונה הרב רוביו שיוכל למכור לגוי את הכרם ערב שנת השמיטה, וכך יהיה פטור בעל הכרם היהודי מאיסור העבודות של ששנת השמיטה בשדהו שלו. לגבי האיסור ההלכתי של לא תחנם ענה הרב רוביו, שהוא אינו קיים במצב הנוכחי דאז, שכל הקרעות שייכות למעשה לשליט העותמאני ("המלך ירום הודו"), והם רק בחכירה אצל הבעלים.

תשובתו זו, הייתה למעשה התשובה הראשונה בספרות ההלכה שהתירה במפורש את המכירה לגוי, כפתרון לבעיית עבודת היהודים בשדותיהם בשנת השמיטה.

עם חיפוש היתר לעבודת היהודים, עם תחילת ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בסוף המאה ה-19, חיפשו רבני חובבי ציון את הספר "שו"ת שמן המר" בו פורסם ההיתר, הספר שהיה נדיר במזרח אירופה הובא לפניהם מברלין לאחר מלאכת איתור.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אגרת משנת תקי"ז. נדפסה בספר ברכת הארץ
  2. ^ יורה דעה, תשובה ד'