מרווה כחולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קריאת טבלת מיוןמרווה כחולה
Salvia indica 1.JPG
מיון מדעיעריכה
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: צינוראים
משפחה: שפתניים
תת־משפחה: Nepetoideae
סוג: מרווה
מין: מרווה כחולה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Salvia indica
ליניאוס, 1753

מרווה כחולה (שם מדעי: Salvia indica) היא מין בסוג מרווה. זהו צמח רב-שנתי, הניכר בגובהו הרב יחסית למיני המרווה (גובהו 80-200 ס"מ). בעונת הפריחה בולטים פרחיו בעלי הצבע התכלכל: צבעם של עלי השפה העליונה, הגדולה יותר, בצבע ורוד-תכלת, וצבעם של עלי השפה התחתונה משתנה מסגול עמוק בצידם החיצוני ללבן מנוקד בסגול-ארגמן בצידם הפנימי.

מגוון צבעים זה, הנראה למרחוק ככחול, מעניק למין זה את שמו.

הפרח הבודד גדול באופן יחסי (עד 3 ס"מ) והפרחים ערוכים בדורים. פריחה זו בולטת למרחק ומעניקה למרווה זו את יופיה, שהוא מהיפים בין פרחי הבר בישראל.

המאביקים העיקריים של הצמח הם דבורי עצים ממינים שונים.

מבנה הצמח[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלים גדולים (עד 30 ס"מ אורך) וערוכים בשושנת. הגבעול מרובע ועליו צומחים עלים ענפים ופרחים. העלים הענפים והפרחים גדלים משני צדדים נגדיים של הגבעול בתבנית מתחלפת (לדוגמא: בתחתית הצמח גדלים זוג עלים בכיוון צפון ודרום, ומעליהם זוג בכיוון מזרח ומערב). התבנית המתחלפת נשמרת לאורך כל הגבעול גם במעבר בין עלים לענפים ובין ענפים לפרחים. בתחתית הגבעול אורך הפרקים הוא בערך 15 ס"מ, והולך וקטן עם הגובה.

במהלך עונת הפריחה ניתן לראות באזור הפריחה שלושה שלבים: ניצנים, פרחים ופירות. הצמח מגדל ניצנים קטנים ורבים מאוד בקצה הגבעול או הענף, ככל שעובר הזמן הניצנים הנמוכים הופכים לפרחים. כשהפרחים מואבקים הם נושרים ומשאירים מאחוריהם פרי בצור תיק ובתוכו ארבעה זרעים. הפרחים סדורים בשישיות, זוג שלישיות מצדדים שונים של הגבעול הנוטים לאותו צד וכך יוצרים שישייה רציפה של פרחים. בדרך כלל צמח אחד שומר על 20-30 פרחים בבערך חמש שישיות.

הענפים הצדדיים על גבעול הצמח קטנים יותר ועליהם צומחים עלים ופרחים.

תפוצה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוצת המרווה בארץ ישראל היא באזורים גבוהים, ברום מעל 600 מטר מפני הים בחבלים הים-תיכוניים: יהודה, הרי ירושלים, השומרון, הגליל העליון וצפון הגולן. גם באזורים אלו היא אינה נפוצה.

באזור המרכז, מרבית האוכלוסיות שלה נמצאות באזור גוש עציון, והאוכלוסיות באזור מרכז הארץ בתחומי הקו הירוק מצטמצמות לאזור דרום ירושלים, כאשר ישנם מספר פרטים ששרדו באזור קריית מנחם וקריית היובל, וכן באגן הניקוז של נחל רפאים. המרווה הכחולה היא צמח מוגן בישראל[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרווה כחולה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]