מרווין ורביט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

מרווין פלדמן ורביטאנגלית: Mervin Feldman Verbit; נולד ב־24 בנובמבר 1936) הוא סוציולוג יהודי אמריקאי שעבודתו עוסקת בעיקר בסוציולוגיה של הדת וביהדות ארצות הברית. תפקידו הנוכחי הוא ראש המחלקה לסוציולוגיה בטורו קולג' (אנ').

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפילדלפיה שבמדינת פנסילבניה ב־1936. למד באוניברסיטת פנסילבניה, ועשה שם את התואר הראשון והתואר השני שלו. את תואר הדוקטור שלו קיבל מאוניברסיטת קולומביה. הדיסרטציה שלו עסקה בגישות דתיות של סטודנטים יהודיים, ונקראה Referents for religion among Jewish college students. היה פרופסור לסוציולוגיה בברוקלין קולג',[1] והיה פרופסור חבר במספר מוסדות, דוגמת אוניברסיטת בר־אילן, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, ישיבה יוניברסיטי ובית המדרש לרבנים באמריקה. הוא מונה לסגן נשיא המחלקה לסוציולוגיה בטורו קולג' ב־2006,[2] ובהמשך ליושב ראש המחלקה.

היה נשיאם של כמה ארגונים. בין השנים 19711973 היה נשיא האגודה לחקר היהודים במדעי החברה (ASSJ), ארגון רב־תחומי שחוקר את העם היהודי ברחבי העולם.[3] אחריו עמד בראש האגודה מרשל סקלאר, שהיה סגנו כשוורביט עמד בראש האגודה. היה חבר בוועד הטכני המייעץ לסקר האוכלוסייה היהודית הלאומי (אנ') בשנים 20002001 שמומן על ידי הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה ומערכת הפדרציות היהודיות.

כיום ורביט הוא עמית במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.[4]

בתו של ורביט ושל אשתו אסתר (לבית לאנץ), שירה ריצ'מן,[5] היא יועצת טיפול התנהגותי, ומחברתם של שני ספרים על אוטיזם אצל ילדים, Raising a Child with Autism ו־Encouraging Appropriate Behavior for Children on the Autism Spectrum.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיעור הדתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורביט הוא אחד החוקרים שניסו ליצור מסגרת תאורטיות להבנת ממדיה הסוציולוגיים של הדתיות (אנ'). תרומותיו לתחום זה כוללות זיהוי קביעת שיעורה של הדתיות באמצעות שישה מרכיבים. התנהגות יחיד משתנה מול כל אחד ממרכיבים אלו, ויוצרת מספר ממדים, דבר שיוצר 24 מרכיבים לשיעור הדתיות.[6]

המרכיבים

ששת המרכיבים של הדתיות, לפי ורביט, הם:

הממדים שמשמשים להגדרת וקביעת שיעורם של ששת מרכיבים אלו הם:

  • תוכן, מתייחס לאלמנטים של הרפרטואר הדתי של האדם, "כיוון" התנהגותו הדתית והשתתפותו או אי־השתתפותו בכל פרטי הדת
  • תדירות, מתייחסת למידת מעורבותו של האדם בהתנהגויות ובמנהגי הדת
  • עוצמה, מתייחסת למידת הנחישות והעקביות של האדם בעמדתו כלפי הדת
  • מרכזיות, מתייחסת לחשיבות שהאדם מייחס לעקרונות הדת וטקסיה.

התאוריה של ורביט טוענת כי כל אחד מששת המרכיבים נמדד באמצעות ארבעת הממדים (לדוגמה ריטואל יכול להימדד לפי תוכנו, תדירותו, עוצמתו ומרכזיותו).

מחקר סוציולוגי של היהדות הסובייטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־1976 החל בנימין פיין במחקר סוציולוגי של יהדות ברית המועצות. לאחר שעלה לישראל בשנת 1977, פיין וורביט פרסמו מחקר שנושאו היה זהות יהודית בקרב יהודי ברית המועצות. מחקרם, שנשא את הכותרת Jewishness in the Soviet Union: Report of an Empirical Survey, פורסם בירושלים בשנת 1984 על יד המרכז הירשלמי לענייני ציבור ומדינה. המחקר מתאר את מסירותם יוצאת הדופן, לטענתם של מחבריו, של יהודי ברית המועצות לסממני יהדות בסיסיים תחת שלטון ברית המועצות.[7]

הנתונים שמוצגים במחקר נאספו בסקר שערך פיין בשנת 1976. המשיבים היו כ־1,200 מיהודי ברית המועצות אשר לא נקטו כל צעד כדי לנסות לעזוב את הארץ. חמישים ושלושה אחוזים מהמשיבים דיווחו כי הם מכבדים את הדת למרות שאינם מאמינים, ולעומתם שלושים וחמישה אחוזים היו בעלי עמדות שליליות שונות על הדת. עשרה אחוזים היו בעלי עמדות חיוביות יותר כלפי הדת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Brooklyn College The Strategic Plan 2005 – 2010
  2. ^ TOURO COLLEGE APPOINTS OVER 20 UNDERGRADUATE FULL TIME FACULTY FOR 2006-07 ACADEMIC YEAR
  3. ^ William H. Swatos, Jr. (Ed.), "ASSOCIATION FOR THE SOCIAL SCIENTIFIC STUDY OF JEWRY (ASSJ)", In: Encyclopedia of Religion and Society
  4. ^ עמיתים באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
  5. ^ Richman, S. Encouraging Appropriate Behavior for Children on the Autism Spectrum: Frequently Asked Questions. Jessica Kingsley Publishers, 2006, p.5–6
  6. ^ Küçükcan, Talip. "CAN RELİGİOSİTY BE MEASURED? DİMENSİONS OF RELİGİOUS COMMİTMENT: Theories Revisited". ULUDAĞ ÜNİVERSİTESİ İLÂHİYAT FAKÜLTESİ. בדיקה אחרונה ב-21 בדצמבר 2013. 
  7. ^ Fackenheim, E. L., What is Judaism?: An interpretation for the present age, Syracuse University Press 1999, p. 29